עתיד בלי עבודה?
המנכ״ל שמזהיר: הבינה המלאכותית עלולה להזניק את האבטלה ל-10-20% בתוך שנה עד חמש שנים
היי, ברוכים הבאים לעוקבים ועוקבות החדשים/ות! אני עמרי ברק, מגיש את התכנית ״טראשטק״ ויועץ לחברות וסטארטאפים באסטרטגיית תוכן ומייעץ בענייני בינה מלאכותית. מדי שבוע אני מביא לכם פה את כל מה שחדש בעולמות הטכנולוגיה וכמובן לא מעט AI. אבל השבוע ב-epicNews, בחרתי להתמקד באחד הסוגיות הכי בוערות בעולם ה-AI:
האם אנחנו על סף של אבטלה של עשרות אחוזים כפי שמזהיר מנכ״ל אנתרופיק: ״נמצא תרופה לסרטן, הכלכלה תצמח, התקציב יהיה מאוזן, ו-20% מהאנשים יהיו מחוסרי עבודה.״
אתם מוזמנים לעקוב אחרי גם ב- טיקטוק, בלינקדאין, ואינסטגרם, קבוצת הפייסבוק שלנו ואם עדיין לא נרשמתם לעדכון השבועי שלי, לחצו כאן, ו- epicNews יגיע בכל שבת ישירות למייל:
המנכ״ל שמזהיר: ״ה-AI יוביל למצוקת אבטלה״
דריו אמודיי הוא אחד מהאנשים שמובילים את עולם ה-AI, הוא המנכ״ל של חברת Anthropic (שעומדת מאחורי הצ׳טבוט Claude). בשבוע האחרון אמודיי יצא לסיבוב ראיונות (CNN, Fox News, Axios ועוד) בו הוא מזהיר ״הבינה המלאכותית עלולה לחסל 50% ממשרות הכניסה בעבודות הצווארון הלבן לעלות את שיעור האבטלה ל-10-20% בתוך שנה עד חמש שנים״.
מנכ״ל Anthropic מאמין שהבינה המלאכותית תביא לפיתוחי פורצי דרך שיביאו אולי לריפוי סרטן ומחלות חשכות מרפא ותזניק את הכלכלה קדימה, אבל במקביל שהטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ״אם לפני כמה שנים בודדות, המודלים האלו היו ברמה של תלמיד תיכון חכם, היום הם ברמה של תלמיד אוניברסיטה חכם ואולי אף מעבר לכך״ אמודיי טוען שקשה להעריך מה בדיוק תהיה ההשפעה, אבל זה מתקדם בקצב שלא ראינו כמותו ו״רוב האנשים כלל לא מודעים לכך שזה עומד לקרות״. החשש לטענתו אנשים לא יסתגלו מהר מספיק.
האמירה הזו של אמודיי מגיעה בדיוק בשבוע בו אנת׳רופיק שחררה את המודל החדש והחזק שלה Claude Opus 4 שעלה לכותרות לאחר שנחשף כי בבדיקות שלו, הציג יכולות של סחיטה ואיים לחשוף את הרומן של המפעיל שלו, כשאיימו לכבות אותו (הסיפור כאן).
אז איך בדיוק זה יקרה? בכתבה שפורסמה ב-Axios ניסו לפרק את התהליך שיוביל לאבטלה ההמונית. בשלב הראשון, כפי שאמודיי ובכירים אחרים טוענים חברות הענק המפתחות את מודלי השפה הגדולים ימשיכו לשפר את המודלים בקצב מסחרר ויובילו למצב שבו רמת הביצועים של ה-AI עולה על בני האנוש.
בשלב שני, הממשלה בארה״ב שתחשוש לאבד את היתרון הטכנולוגי מול סין ולא תרצה להפחיד את העובדים, לא תעשה דבר בנושא. לא תסדיר חקיקה ולא תפרסם אזהרה.
כל זה יקרה כשמקביל האזרחים לא עומדים בקצב הפיתוחים ולא מעודכנים היכולות המתקדמות, וכך יתקשו להבין איפה זה פוגע בהם.
המנהלים הבקיאים ביכולות האדירות והחיסכון האפשרי בשימוש ה-AI יטמעו את הטכנולוגיה בהיקף אדיר: וכך יפסיקו לגייס עובדים, ויחליפו קיימים בסוכני AI.
אבטלת ה-AI: מה מנכ״לים אחרים אומרים?
אם מסתכלים על הנתונים, אפשר בהחלט לראות מקום לדאגה. בסוף חודש אפריל, פורסם באטלנטיק הגרף המצורף מטה, ובו אפשר לראות שיא אבטלה של 40 שנה בקרב בעלי תואר ראשון בארה״ב. ״יש אינדקציות רבות שמשרות הכניסה מוחלפות בידי בינה מלאכותית״ נכתב בידי מכון המחקר הכלכלי אוקספורד.
אז השאלה האם הנתונים האלו הם רק קצה הקרחון למהפכה שעוד עתידה להגיע או דווקא הייפ מוגזם? הנה כמה ממהצהרות של המנכלים הבכירים בשוק הטכנולוגיה מהשבועות האחרונים:
מארק צוקרברג אמר בינואר האחרון לג׳ו רוגן כי ״ב-2025 ב-Meta, כמו גם לחברות אחרות, יהיה AI שיכול לתפקד כמהנדס ברמת ביניים שכותב קוד״, והחברה הודיעה על קיצוץ 5% מכוח האדם. מייקרוסופט הודיעה לאחרונה כי היא מפטרת 6,000 עובדים (כ-3% מהחברה), רבים מהם מהנדסים. גם וולמארט פיטרו 1,500 עובדי מטה במסגרת תהליכי התייעלות. חברות כמו Shopify, ו-Fiverr מחייבות את העובדים לשלב בינה מלאכותית בתהליכי העבודה שלהם ובחלקן אף ביקשו מהעובדים למצות את השימוש בכלי AI לפני גיוס עובדים. מנגד מנכ״ל חברת Duolingo שבהתחלה הודיע כי יחליף את עובדי הקבלן שלו ב-AI, הוציא מספר ימים אח״כ פוסט הבהרה בלינקדאין ובו טען ״אני לא רואה בבינה המלאכותית תחליף למה שהעובדים שלנו עושים (אנחנו למעשה ממשיכים לגייס באותו הקצב כמו קודם). אני רואה בה כלי שמאיץ את מה שאנחנו עושים״.
ג׳נסן הואנג, מנכ״ל אנבידיה, טוען כי לטענתו הבינה המלאכותית תביא לשיפור פרודוקטיבי ותגשר על הפערים הטכנולוגיים וכך תחזיר לשוק העבודה בין 30-40 מיליון עובדים. וכך גם סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, בספטמבר האחרון כתב במאמר ״עבודות רבות כיום היו נראות לפני מאות שנים כבזבוז זמן. אף אחד לא מתגעגע למדליק מנורות הרחוב. אילו הוא היה רואה את עולמנו היום, השגשוג סביבו היה בלתי נתפס. ואם נקפוץ מאה שנה קדימה, השגשוג שם יהיה בלתי נתפס באותה מידה.״
הנושא הזה מעסיק אותי לא מעט בשבועות האחרונים, מצד אחד ברור שאנחנו חווים את המהפכות הטכנולוגיות הגדולות אי פעם. אין ספק שהשינויים שאנחנו רואים עכשיו עוד ישפיעו עלינו לדורות הבאים. מצד שני, חשוב לזכור שלכל החברות המצויינות מעלה יש אינטרס ברור לקדם את האג׳נדה הזו, אולי אפילו אינטרס כדי שיוכלו להיפטר משומנים מיותרים שנצברו במשך השנים האחרונות ובעיקר, להראות למשקיעים שהן לא מפספסות את הטרנד שהיום אפשר לעשות הרבה יותר עם פחות אנשים.
שוחחתי על כך עם לא מעט בכירים בתעשייה ומנכ״לים של חברות המתעסקות בעולמות ה-AI, ואני נוטה כרגע להאמין שאנחנו קצת רחוקים מ״הקצה של הצוק״. כן, אין ספק שה-AI הוא זרז אדיר בכל הקשור לפרודוקטיביות של עובדים, אבל האם הוא תחליף? לדעתי אנחנו עוד קצת רחוקים משם.
אין ספק שבכל הקשור לכתיבת קוד, הבינה המלאכותית הוא בהחלט ברמה מתקדמת, אבל בכל הקשור למשימות מורכבות יותר - המצב מורכב בהרבה. כפי שציין ניר גזית מנכ״ל Traceloop בראיון ל-ynet (גילוי נאות: מייעץ לניר בענייני תוכן) ״יש פה קצת הפלגה לעולם המדע הבדיוני. יש מקרים שסוכנים עובדים טוב מאוד, אבל זה מאוד רחוק מלהיות מה שמתואר. אנשים בונים לפעמים הרים וגבעות על סמך ההבטחות האלו, וזה לא באמת המצב״.
כך למשל המקרה של חברת Klarna השוודית שהכריזה לפני שנתיים כי היא מחליפה את כל נציגי השירות שלה בצ׳אטבוטים AI. המנכ״ל אף הפליג ואמר שכל אחד הוא בר תחליף בבינה המלאכותית אפילו המנכ״ל. אלא שהחודש החברה חזרה ושבה להעסיק עובדים בשר ודם לאחר תלונות של לקוחות על שירות לקוי.
הסופר והמרצה, סיימון סינק התראיין השבוע לפודקאסט (The Diary of A CEO) הציג השקפה קצת שונה ואולי הוא טוען שהסיבה שדווקא אנחנו שומעים עכשיו לא מעט את האלטמנים, הדריואים והג׳נסנים של העולם אולי כי דווקא העבודות הקרובות אליהם בסכנה: ״הטכנולוגים והאנשים שהיו חלק ממהפכת האינטרנט אוהבים לומר כי לפני 20 שנה, 80% מהעבודות לא היו קיימות. אבל כששואלים אותם עכשיו הם (דווקא מזהירים מהעתיד)… אני חושב שזה אותו דבר מה שיקרה עכשיו - עובדי הצווארון הלבן (עובדי הידע), לא יהיו מובטלים. פשוט העבודות ישתנו״
אני חושב שבסוף, השאלה שכולם מנסים לענות עליה, באיזה סוג של מהפכה אנחנו נמצאים? האם בדיוק כפי שהיה עם המהפכה התעשייתית, יווצרו הרבה מאוד עבודות חדשות? או שמא אנחנו בעיצומה של מהפכה שכמותה לא חווינו. רובוטים שיחיו לידנו ויחליפו אותנו בכמעט כל דבר שאנחנו עושים כיום. אף אחד לא יודע לחזות האם המודלים ימשיכו להתפתח באותו הקצב, האם המידע הקיים (שברובו היום מופק בידי מודלי AI) שעליו מתבססים ה-AI מספיק טוב? והאם תהיה מספיק אנרגיה כדי לאפשר את הכל? לכן התשובה אותה כנראה תשמעו לא מעט היא ״לא יודע״, וכמו בהרבה מאוד דברים אחרים, איפשהו באמצע.
אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
עשו שימוש בבינה מלאכותית - צ׳אט ג׳יפיטי, ג׳מיני, קלוד. שלמו על מנוי ועשו בהם שימוש כמה שאפשר, ואל תחששו להתנסות בכלים חדשים. ככל שתעקבו אחרי ההתפתחויות בתחום, ותבינו לאן העולם הזה הולך, כך גם תופתעו פחות מהשינויים ותדעו להתאים את עצמכם לעולם העבודה החדש.
ומה לגבי המחוקקים? אמודיי וגם בכירים אחרים בתעשייה מציעים להטיל מס רווחי הון על חברות ה-AI (אלו שעתידות להרוויח הכי הרבה מהשינויים האלו) וכזה שיוכל לחזור אל האזרחים אולי בדמות UBI (הכנסה בסיסית אוניברסלית), כפי שהוא ואחרים מציעים.
אני בתחושה שיש עוד הרבה מה לעשות לפני כן. בייחוד כאן בישראל. הנושא הזה חייב להיות על סדר היום, עם אינספור דיונים ומחשבות, איך מדינת ישראל לא נותרת מאחור ומוכנה לכל תרחיש. בשבוע האחרון לקחתי חלק במפגש של פורום המומחים המייעץ לממשלה במדיניות AI (ביוזמת משרד החדשנות), טענתי כי הדבר הכי חשוב שהממשלה והמגזר הציבורי צריך לעשות עכשיו הוא להתחיל להטמיע את יכולות הבנייה המלאכותית בתהליכי העבודה. להטמיע את יכולות הסטארטאפ ניישן במשרדי הממשלה.
אני לא מדבר על רק לתת לעובדים ועובדות גישה לצ׳אט ג׳יפיטי (חובה!), אלא לייצר תהליכים בהם אותם עובדים שאולי מתקשים למצוא עבודה היום כמו מהנדסים ואנשי מוצר ללא ניסיון יכולים להוביל תהליכי שינוי אמיתיים של השירותים הקיימים ולהתאימם לעידן ה-AI. כך, המגזר הציבורי יכול להבין מהעשייה עצמה את השינוי הדרמטי שאנחנו חווים, מי מושפע ממנו ואולי מוחלף, אילו תפקידים משתנים, איך אפשר לייעל תהליכים ועוד ועוד. במקביל, אנחנו האזרחים נוכל ליהנות משירות יעיל ואפקטיבי יותר. העובדים (כ-20% מסך העובדים בישראל) יהנו מגישה, למידה ועבודה בכלי ה-AI המתקדמים ביותר ויוכלו בצורה הזאת גם להפיץ את הבשורה עם משפחה וחברים.
ולסיום, בראיון של סיימון סינק הוא אומר משפט שנשאר איתי גם אחריו ״מה שהפך אותך ליזם מעולה, היא לא העובדה שהחברה קיימת. אלא בעקבות העובדה שבנית אותה בידיים חשופות ויש לך את הצלקות שמוכיחות את זה״. ואני חושב שגם הניוזלטר הזה הוא דוגמה טובה לכך, השעות שישבתי כדי לכתוב אותו, לחשוב איך אני רוצה להעביר את המסר ולמה דווקא בחרתי את הדוגמות של דריו אמודיי, ג׳נסן מאנבידיה, או סיימון סינק וכו.. היא מה שהופכת אותי למי שאני. מה שעיצב ופיתח את האישיות והדעה שלי - אל מול עצמי וגם אל מול העולם.
מודל הוידיאו החדש של גוגל והמקצועות שבסכנה
ובאותו העניין - השבוע הוצג לעולם מודל הווידיאו החדש של גוגל Veo 3 שמציג באמת יכולות יוצאות דופן: כבר לא רק יכולת לייצר סרטונים אלא גם יכולת להלביש סאונד ודיבור לדמויות. הסרטונים שהועלו לטוויטר ומשתמשים גם בתוכנת העריכה של החברה, Flow שמציג רמה אחרת לגמרי והצצה אל עתיד בו יהיה מאוד קשה להבדיל בין מה אמת ומה שקר. ובהקשר ישיר לניוזלטר הזה - מקצועות שפתאום הופכים להיות הרבה פחות רלוונטיים בזכות היכולות האלו, דיברנו על כך עם היוצר והיזם יקי גני (על יכולות הוידיאו כאן). בנוסף דיברנו גם בהרחבה על איך ייראה ״האייפון״ של עידן ה-AI, בעקבות השותפות של סם אלטמן וג׳וני אייב - בספוטיפיי, באפל פודקאסט.