חזרה לשולחן השרטוטים
מדענים טוענים: כוח מחשוב לא מספיק כדי להגיע לפריצת דרך בבינה מלאכותית; גם על הכישורים הדרושים לעידן העבודה החדש
היי, שבוע טוב! השבוע ב-epicNews על תקרת הזכוכית של מודלי ה-AI - איליה סוצקבר טוען כי עידן הגדלת המודלים הגיע אל סופו ויש צורך לחזור למחקר כדי להגיע לפריצות דרך משמעותיות אל עבר ה-AGI ומה כל זה אומר על שיח הבועה? על עולם העבודה החדש ואילו כישורים אנחנו כעובדים וכמנהלים זקוקים בעידן הזה? על הכלי החדש של OpenAI שיעזור לכם למצוא את הקניות השוות ביותר וניסוי בדובאי: מסעדה עם שף AI.
אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:
האם הגענו לסוף עידן ה-״Scaling״ של מודלי ה-AI?
איליה סוצקבר, הישראלי לשעבר ואחד מבכירי המדענים בעולם ה-AI התראיין השבוע לפודקאסט של Dwarkesh וטען שם כי תעשיית הבינה המלאכותית צריכה לחזור לשלב המחקר.
השנים 2020-2025 היו, להגדרתו, ״עידן הגדלת המודלים (Scaling)״. זו הייתה תקופה של השקעות במיליארדים ברכישת GPUs ובניית דאטה סנטרים, מתוך הנחה שככל שנוסיף כוח חישוב ומידע - המודלים ימשיכו במגמת שיפור. השיטה אכן עבדה, אבל סוצקבר מאמין שהדרך הזו מוצתה: ״האם האמונה היא שאם פשוט תכפיל פי 100 את הכל, הכל ישתנה לגמרי? אני לא חושב שזה נכון.״ לדעתו, נראה שיפורים, אבל המהפכה האמיתית תדרוש חזרה למחקר בסיסי, ולא רק ״מחשבים גדולים יותר״.
השבוע בטראשטק דיברנו על כך עם ניר גזית, מייסד Traceloop שעוזרת לארגונים להטמיע AI (גילוי נאות: ניר הוא לקוח שאני מייעץ לו בענייני תוכן) “אין ספק שעשינו קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות״, הוא אמר לנו, ״אבל יש פה איזושהי ציפייה שכל מודל הולך להיות 10X, 100X יותר טוב מהמודלים הקודמים. אבל זה לא קורה…״ אנחנו הגענו למקסימום שהארכיטקטורה הנוכחית יכולה לתת לנו״, הוא אומר. “המטרה המרכזית היום של חברות הענק, זה לחסוך כסף ולגרום לזה שהעלויות של המודלים יהיו נמוכות״. הראיון המלא ביוטיוב, אפל פודקאסט, ספוטיפיי).
הדעה הזאת הפכה להיות רווחת יותר בפני חוקרים ובכירים בעולם ה-AI. גם פרופ׳ אמנון שעשוע סיפר לי בראיון לאחרונה כי המגבלות הגדולות כיום הן דיוק ועומק חשיבה. חברת AAI שבבעלותו, שגייסה החודש 200 מיליון דולר, עובדת בדיוק על הפריצה הבאה, אך שעשוע מודה: ״זה יכול להיות מחר וזה יכול להיות עוד 10 שנים״.
אז למה כולם מודאגים מבועה?
בעוד שיש מדענים שמנמיכים ציפיות, נראה שהכלכלה העולמית לא עוצרת והשקעות ה-AI רק צפויות לגדול בשנה הקרובה. על פי ניתוח של ה-WSJ מחצית מהצמיחה בתוצר האמריקני מגיע מתעשיית הבינה המלאכותית. כשרק מיקרוסופט, אמזון, מטא וגוגל צפויות להשקיע השנה 344 מיליארד דולר על מרכזי נתונים, שבבים וטאלנטים. ב-2026 הסכום הזה צפוי לצמוח ליותר מ-400 מיליארד.
אבל מה קורה אם לפתע אין צורך בכוח מחשוב אדיר כמו פעם? או אם OpenAI לא תצליח לעמוד בהתחייבות האדירות שלה לחברות רבות שלקחו חוב אדיר כדי לממן את פעילותן. לא מעט מומחים כבר מזהירים שמצב כזה עלול להוביל לתיקון, בבנק ברקליס העריכו כי נפילה של הבועה עלולה להוביל לירידה של 20-30% משוק המניות.
לא מפתיע כי דווקא השבוע חתמו בבית הלבן על ״משימת בראשית״ כדי להאיץ עוד יותר את הצמיחה וההשקעות ב-AI.
איך להישאר בלתי ניתנים להחלפה בעידן ה-AI
אילון מאסק טען השבוע כי בעוד 5-10 שנים העבודה תהיה אופציונלית, דריו אמודיי, מייסד ומנכ״ל אנתרופיק חזר על האמירה כי ה-AI יעלים כ-50% ממשרות צווארון לבן בתוך כמה שנים.
בשבועות האחרונים אנחנו שומעים שוב ושוב על פיטורים בחברות גדולות ובסטארטאפים קטנים: אמזון הודיעה על פיטורי 15 אלף עובדים עם כוונה להפוך את זה ל-30 אלף. מיקרוסופט פיטרה השנה יותר מ15 אלף, סיילס החליפה אלפים וגם כאן הסיפור דומה: פייבר, יוטפו. רשימה חלקית בלבד.
אז השבוע בטראשטק, יואב ואני בראיון עם הדס אלמוג, מומחית לשוק העבודה וסמנכ״לית משאבי אנוש, בניסיון להבין לאן הולך עולם העבודה בעידן בו יש מי שטוען שתוך 5-10 שנים לא תהיה עבודה בכלל ״אני חושבת שזה פעם ראשונה שזה סביב המכונה או סביב העבודה, ולא (סביב) העובד״, היא אומרת לנו ״״אנחנו בחוזה מחודש עם העובדים לגבי מה זה עבודה, מה זה ארגון, מה זה הפרודוקטיביות של העובדים״.
אז איך נראה עולם העבודה החדש? הכישורים הדרושים בעידן הזה, מה עובדים צריכים לעשות כדי לשמור על מקום עבודתם? איך נכון לאמץ כלי בינה מלאכותית והאם הפיטורים באמת תוצר של ה-AI? וגם - פוטרנו? מה כדאי לנו לעשות ואיך להתכונן לראיון העבודה הבא?
שווה לנסות: ChatGPT ימצא לכם הנחות לחגי הקניות
ב-OpenAI השיקו השבוע פיצ׳ר חדש שהופך את הצ׳אט לעוזר קניות אישי וחכם: Shopping Research. הכלי החדש אמור לעזור לכם להשוות מחירים, לבדוק את הסקירות של המוצרים ולמצוא לכם את הדילים הכי שווים.
איך זה עובד? לוחצים על כפתור ה-(+) ובוחרים ב-Shopping Research ומתארים לצ׳אט בדיוק מה אתם צריכים. שווה לוודא את ההנחות שהוא מציע. הפיצ׳ר אמור לעבוד גם למשתמשים שלא משלמים.
שף AI?
תכירו את Woohoo, מסעדה חדשה בדובאי שהצליחה לעשות הרבה מאוד רעש ברחבי העולם ולא בגלל האוכל. אלא בגלל השף שלה. שף איימן הוא צ׳טבוט AI.
שף איימן הוא מודל שפה ייעודי שאומן על אלפי מתכונים ומאגרי מידע גדולים הכוללים תוכן על מזון וטעמים שונים. בשל העובדה כי הוא צ׳אטבוט ועדיין לא מסוגל לבשל בעצמו, שף איימן הוא ״המוח״: מנתח את המרכיבים השונים, ממציא שילובים מיוחדים ולא צפויים וכמובן כותב את המתכונים. את הביצוע עצמו (כולל לטעום את המנות =)) מבצעים שפים בשר ודם.
על פי הדיווח בבלומברג, למרות שהמסעדה מוצגת כ״מסעדה מהעתיד״ המנות בעיקרן אסייתיות וברובן סטנדרטיות, אך אפשר למצוא מנה בשם ״לב הדינוזאור״ - טרטר בקר בשילוב עם דגים נאים שמוגש על צלחת גומי שזזה ופועמת כמו לב.
העלות? על פי הדיווח הזה רק בשף הבינה המלאכותית הושקעו 1.1 מיליון דולר. הוא לפי הדיווח הפך לפנים של המסעדה, מככב בפודקאסטים ומוביל את קמפיין השיווק.
וכמה זה יעלה לכם? ארוחה של ארבע מנות ב‑Woohoo נעה בין 500–700 AED (כ‑$130–$200).
השבוע ב-AI:
הצמיחה של רדיט: מחקר חדש של Pew מצא כי 26% מהאמריקאים משתמשים כיום ב‑Reddit; יוטיוב עדיין הרשת החברתית הפופולרית ביותר, פייסבוק במקום השני
להכפיל את הפרודוקטיביות: מחקר חדש של אנתרופיק שניתח 100 אלף שיחות עם Claude, טוען כי אימוץ נרחב של AI יכפיל פריון העבודה בארה״ב. הנתון המדהים: שימוש במודל מקצר את זמן העבודה בכ-80% בממוצע, כאשר המרוויחים העיקריים הם מפתחי תוכנה, אנשי שיווק ומנהלי תפעול
״אי אפשר לזהות שיעורי בית שנעשו עם AI: אנדריי קרפתי, מבכירי חוקרי ה-AI (לשעבר OpenAI), קורא למערכת החינוך “לוותר על הניסיון לזהות AI בשיעורי בית” לטענתו כלי הזיהוי לא עובדים, והדגים כיצד ננו בננה פרו פותר מבחנים בכתב יד אנושי לחלוטין. הפתרון? להעביר את המטלות והמבחנים לכיתה, ולהשתמש ב-AI כ״מורה פרטי״ בבית.
