קוד אדום
צ׳אט ג׳יפיטי חוגג 3, ואלטמן דואג מתמיד; מה הסוד מאחורי השבב של אנבידיה ואיך זה קשור לישראל?
היי, שבוע טוב! וברוכים הבאים ל-epicNews - ניוזלטר שבועי על כל מה שחדש בעולמות הטק וכמובן הרבה AI (תודה לנעמה זלצמן על ההמלצה ואם במקרה אתם/ן עדיין לא עוקבים אחרי הניוזלטר שלה - זה הזמן).
השבוע הפלטפורמה ששינתה את חיינו לחלוטין חגגה שלוש שנים ודווקא השבוע הוכרז בה ״קוד אדום״ לאור התחרות מגוגל, איך כל זה משפיע על שוק העבודה? וגם - מה הסוד של השבב של אנבידיה ולמה ישראל הפכה להיות חלק משמעותי לענקית ה-AI שיחה עם אחת הנשים הבכירות באנבידיה.
אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:
״׳קוד אדום״: שלוש שנים למהפכת ה-AI
כמה סימובלי שדווקא השבוע כשצ׳אט ג׳יפיטי חגג שלוש לצאתו לעולם ויצר את אחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות של ימינו, סם אלטמן הודיע לעובדיו על ״קוד אדום״. התחרות מגוגל וג׳מיני הצליחה להלחיץ את העובדים ובראשם את מנכ״ל החברה שבתזכיר פנימי הודיע על עצירת פרויקטים כמו פרסום בתוך הצ׳אט, סוכני AI לקניות ושיפור של העוזר האישי - Pulse שיצא בגרסת בטא, ולהתמקד בחווית המשתמש וההתאמה האישית של הצ׳אטבוט הפופולרי.
3 שנים ושבוע עברו מאז הציוץ הזה של סם אלטמן, ומעטים יכולים לראות את החיים שלהם היום בלעדיה. היום לצ׳אט ג׳יפיטי כבר 800 מיליון משתמשים, אבל התחרות נושפת בעורפה - ג׳מיני של גוגל כבר עם כ-650 מיליון משתמשים ובעיקר מודל עסקי ברור.
OpenAI מדממת מזומנים וצופה רק הכנסות של 13 מיליארד דולר (אל מול 22 מיליארד בהוצאות), קשה לראות מאיפה תביא את הסכומים האדירים כדי לממן את ההתחיבויות שלה (1.4 טריליון דולר). וגוגל שלפני 3 שנים, כשצ׳אט ג׳יפיטי יצא לעולם - הכריזה בעצמה ״קוד אדום״ - הפכה היום להיות הכוכבת התורנית של מהפכת ה-AI.
ואחרי כל זה - אי אפשר להתכחש לתלות שיצרנו בצ׳אט ג׳יפיטי, לביזנס אינסיידר נמסר כי משתמשי ChatGPT שלחו לצ’אטבוט 18 מיליארד הודעות בשבוע נכון לחודש יולי- שזה יותר מ-2.5 מיליארד הודעות ביום, או כ-29,000 הודעות בשנייה. כשארה״ב, הודו, ברזיל וגרמניה הן המדינות הפופולריות בעולם בשימוש.
דיברנו על כך ועוד השבוע בטראשטק, האזינו כאן או צפו:
אנתרופיק מציגה: עוזר מחקר
אנתרופיק שעומדת מאחורי הצ׳טבוט קלאוד השיקה את Anthropic Interviewer, כלי מחקר שמופעל על ידי Claude וביצע וניתח יותר מ1,250 ראיונות עם אנשים על איך הם משתמשים ב-AI בעבודה.
במחקר הראשוני, 86% מהעובדים אמרו ש‑AI חוסך להם זמן, 69% אמרו שהם חוששים מהסטיגמה שיוצר השימוש/תלות בבינה המלאכותית ו‑55% הביעו חשש לגבי עתידם ואיך ה-AI עלול להחליף אותם.
הנסקרים דיווחו שהם מסתירים שימוש ב‑AI מעמיתיהם לעבודה מתוך חשש שיוחלפו בבינה המלאכותית, בעוד שמדענים אמרו שהם מעוניינים בשותפי מחקר אך עדיין לא סומכים לגמרי על המודלים.
חברות בדרך כלל לומדות על השימוש של העובדים דרך סקרים או דאטה על מוצרים בשימוש פנימי, אבל ראיונות בסגנון שעושה קלאוד לגמרי לבד יכולים לחשוף מה אנשים באמת מרגישים, ולא רק מה הם מקליקים.
הסוד של אנבידיה: ראיון
השבוע בטראשטק אנחנו מנסים להבין את הסוד מאחורי אנבידיה, השבב ה-GPU שלה שהפך למוצר הכי מבוקש בעולם ה-AI, ואיך ישראל הפכה להיות אחד המרכזים הכי חשובים של החברה בעולם?
“זה מרגש בטירוף. להיות בעין הסערה ובו זמנית זה הרבה אחריות עלינו. זה, אתה יודע, זה מה שמניע אותנו בבוקר”, אומרת לנו יעל אסרף שנהב, סגנית נשיא באנבידיה ואחראית על מוצרי התקשורת.
יואב ואני ניסינו להבין מה מבדל את אנבידה מהמתחרות? ולמה שם לא חוששים מגוגל שעכשיו מפתחת בעצמה את השבבים?
לפני כ-6 שנים, יצא לי לראיין את איל ולדמן, רגע לאחר שמלאנוקס נמכרה לאנבידיה בכ-7 מיליארד דולר. מעטים הבינו את מה שג׳נסן הבין באותם ימים ואיך מלאנוקס היא זו שבמידה רבה תאפשר לאנבידיה את הדומיננטיות שאנחנו רואים כעת בשוק.
יעל אסרף שנהב, הייתה מהעובדות הראשונות במלאנוקס (עוד משנת 2000), ו-25 שנים אחכ היא מובילה את מוצרי התקשורת של החברה מהמטה בישראל - ניסינו להבין איתה לאן זה הולך? איך זה לעבוד עם מנכ״ל כמו הואנג? והאם אנחנו בפתח של מהפכה חדשה - מהפכת הרובוטיקה?