הסיפורים הגדולים של 2025
שנת הבינה המלאכותית: הכסף הגדול, האקזיטים, שוק העבודה החדש, הבילדרים והשאלות לשנה הבאה
היי, שבוע טוב! וברוכים הבאים ל-epicNews - ניוזלטר שבועי על כל מה שחדש בעולמות הטק וכמובן הרבה AI. השבוע התמקדתי בסיפורים הגדולים שבעיני עשו את 2025.
אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:
מועמדים לפודקאסט הטכנולוגיה השנה!
לפני שצוללים אל החדשות, ממש נשמח ל-30 שניות מזמנכם.
דניאל שרייבר, מיכה קאופמן, מאור שלמה, מיכה סטוקס, האקזיטים של וויבי, GitMCP, שיחות מרתקות עם הדס אלמוג על עתיד עולם העבודה, הילה חדד חמלניק על החלל, ורענן כהן שחשף את מאחורי הקלעים והצדדים האפלים של ההייטק, רשימה חלקית.. בשנה האחרונה יצרנו 85 פרקים שונים עם עשרות מרואיינים. הגענו למיליוני צפיות, ועשרות אלפי עוקבים חדשים. טראשטק מועמדת לפודקאסט הטכנולוגיה של השנה ואתם יכולים לעזור לנו. הצביעו כאן (לא חייבים להצביע בכל הקטגוריות).
2025: שנת הבינה
3 שנים מאז יצא לעולם צ׳אט ג׳יפיטי וברור לכל שמהפכת ה-AI לא הולכת לשום מקום. 2025 הוכתרה (כנראה פה אחד) כשנת ה-AI, ובאמת קשה למנות את כל האירועים הדרמטיים שקרו השנה. בכל זאת, החלטתי להתמקד במספר אירועים שמבחינתי היו המשמעותיים ביותר:
הכסף הגדול 💰
מעולם לא הייתהה בהיסטוריה השקעה כל כך גדולה בתחום אחד ספציפי. הבינה המלאכותית הביאה להשקעה כוללת של יותר מ-400 מיליארד דולר רק בתשתיות ה-AI (בעיקר סביב דאטה סנטרים שאולי גם יגיעו לחלל).
עשרת החברות הגדולות ביותר ב-S&P כולן מהוות כמעט 40% משווי השוק של המדד כולו (בראשן: אנבידיה, מיקרוסופט, אפל, אלפבית, אמזון ומטא), ועל פי הערכות השקעות ב-AI היוו כמעט 92% מצמיחת התמ”ג בארה”ב השנה. לא פלא שכלכלנים בכירים טוענים כי ״לולא השקעות ב-AI, לא הייתה צמיחה בארה״ב״.
אלא שההשקעה האדירה טומנת בחובה גם לא מעט סימני שאלה - בראשן עסקאות סיבוביות - לדוגמה: אנבידיה משקיעה ב-OpenAI כ-100 מיליארד דולר, OpenAI מתחייבת לעסקה של 300 מיליארד דולר בענן של אורקל, אורקל קונה שבבים מאנבידיה בעשרות מיליארדים. כך הצליחה OpenAI במהלך השנה להתחייב לעסקאות של 1.4 טריליון דולר, כשהכנסות החברה עומדות על כ-20 מיליארד בלבד.
צפי ל-2026: באקונומיסט מדברים על כך שעד 2030, חברות הטכנולוגיה הגדולות יוציאו 5 טריליון דולר על תשתיות AI. אבל, כדי להפוך את ההשקעות הללו לכדאיות, הן יזדקקו להכנסות מ-AI בסך של 650 מיליארד דולר בשנה! ההכנסה מ-AI מוערכת היום ב-50 מיליארד דולר בשנה בלבד (פחות מעשירית)!
שנת האקזיטים
זו הייתה שנה חסרת תקדים בהייטק הישראלי, כאשר חלק קשור גם בבינה המלאכותית (וכמובן גם בסייבר). רק בשבוע האחרון על עסקה נוספת כאשר חברת ServiceNow רכשה את חברת הסייבר הישראלית ארמיס בשווי של 7.75 מיליארד דולר.
עוד לפני העסקה הזו סיכמה חברת PwC את שנת האקזיטים והדוח שלה מצביע על עלייה במספר העסקאות וההנפקות מ-53 ב-2024 ל-84 ב-2025. ההיקף זינק בכ-340% לסכום של כ-58.8 מיליארד דולר לעומת 13.4 מיליארד דולר ב-2024 - כשחלק מהותי הוא של עסקת Wiz לגוגל בהיקף 32 מיליארד דולר.
וגם אם שמים בצד את הכסף הגדול ועסקאות הענק - דווקא שווה להתמקד בשינוי המגמה של השנה האחרונה - יותר עסקאות קטנות ומהירות. ב-2025 - 22 חברות שהוקמו ב-3 השנים האחרונות נמכרו (רובן בסכום הנמוך מ-50 מיליון דולר) לעומת 8 בלבד ב-2024.
בתוכן שווה לציין לא מעט סיפורים שגם דיברנו עליהם וראיינו את היזמים שלהם בטראשטק - חברת Weavy שנמכרה על פי הפרסומים לפיגמה ב-200 מיליון דולר, הפרויקט GitMCP של ליעד יוסף ועדו סלומון - שהפך למענק חתימה של מיליוני דולרים במאנדיי, Studywise שנוסדה על ידי 3 מילואמיניקים תוך כדי השירות ונמכרה במיליונים בשנה וחצי. וכמובן מעל כולם הסיפור של מאור שלמה ו-Base44 שנמכרה ל-Wix ב-80 מיליון דולר בפחות מחצי שנה.
וייב קודינג / עלייתם של הבילדרים
מעל כל האקזיטים של עולם ה-AI בלט אדם אחד. מאור שלמה ו-Base44 אותה בנה כמעט לבד. סיפור שבעיני ממחיש בצורה טובה את השנה שחווינו.
בחודש פברואר השנה, אנדריי קרפטי, אחד ממייסדי OpenAI מצייץ: ״יש סגנון קידוד חדש שאני קורא לו וייב קודינג, אתה פשוט נכנע לתחושה (וייב)… אני בונה איזשהו פרויקט או אפליקציה, אבל זה כבר לא באמת תכנות אני פשוט רואה דברים, אומר דברים, מריץ דברים, מדביק דברים, וזה לרוב עובד״. וכך הוא טובע את המושג שהפך להיות תעשייה של ממש עם חברות כמו Lovable, Replit, Bolt וכמובן Base44 הישראלית.
בחודש אפריל פגשנו את מאור שלמה באירוע מיוחד שקיימנו עם קהילת Build Ship Grow וגילינו עד כמה הפלטפורמה שבנה לגמרי לבד - Base44 - הפכה לתופעה רחבה. כששאלנו את הקהל כמה מהם משתמשים בבייס, כמעט 90% מהידיים הורמו. בשילוב עם התור לסלפי עם מאור היה ברור שמדובר ביזם יוצא דופן עם סיפור אחר ממה שהכרנו. 3 חודשים אח״כ Wix הישראלית מודיעה על רכישת Base44, ב-80 מיליון דולר.
מאור מייצג בעיני וכנראה בעיני רבים נוספים בתעשייה את השינוי שמובילה הבינה המלאכותית - צוותים קטנים ורזים שעושים הרבה יותר, רצים מהר יותר, ופוגשים את השוק והלקוחות עוד יותר מהר. יכול מאוד להיות שהסיפור של מאור ובייס הוא יוצא דופן, ואולי נשמע על עוד סיפורים בסדר גודל דומה. אבל פחות מחצי שנה מאז האקזיט ההוא - אפשר לומר בוודאות שהשינוי הזה מחלחל עמוק. אנחנו שומעים על עוד ועוד מיזמים קטנים שקמים ומצליחים לעשות אימפקט גדול, חברות גדולות ובינוניות מהמרות על ״הבילדרים״, וגם תעשיית ההון סיכון מחשבת מסלול מחדש ומנסה להבין איך נראית השקעה ב״בנאים החדשים״.
צפי ל-2026: אנדריי קרפטי (אותו אחד שטבע את המושג וייב קודינג), צייץ השבוע ציוץ נוסף שהפך לויראלי “מעולם לא הרגשתי שאני כל כך מאחור בתור מתכנת. המקצוע עובר שינוי דרמטי... יש לי תחושה שאני יכול להיות פי 10 טוב יותר אם רק אוכל לחבר את כל הכלים שזמינים… הפשילו שרוולים, כדי לא להישאר מאחור״. מה שהתחיל כ״וייב קודינג״ ממשיך את הטרנספומרציה לכלים משמעותיים שמי שיודע לעשות בהם שימוש מושכל ולפתור בעיות אמיתיות - יהיו המנצחים הגדולים של השנים הקרובות
שוק העבודה החדש
על פי הערכות ב-2025 פוטרו יותר ממיליון עובדים בשוק, המספר הגבוה ביותר מאז תקופת הקורונה ב־2020. חלק ניכר היה בגלל אימוץ AI (גם אם רק היה תירוץ), והוא כלל את החברות הגדולות ביותר: אמזון, מטא, גוגל, סיילספורס, שופיפיי ועוד ועד..
אז כן מצד אחד, מחקר של MIT הראה כי למרות השקעות של עשרות מיליארדי דולרים בבינה מלאכותית, 95% לא ראו החזר על ההשקעה. לזה אפשר להוסיף שרק כ-11% מהאמריקאים משתמשים ב-AI במקום עבודה. מצד שני, ברור כי שוק העבודה עובר שינוי משמעותי - הג׳וניורים חווים קושי אדיר במציאת עבודה ומומחים לשוק העבודה מדברים על כישורים חדשים שדרושים בעולם החדש הזה.
לאחרונה שוחחנו על כך עם הדס אלמוג, שציינה בין היתר את המיומנויות הקריטיות לעידן ה-AI כמו חשיבה ביקורתית, גמישות מחשבתית, יזמות, היכולת לפתרון בעיות ועוד. לטענתה ״כל עובד שמגיע לראיון עבודה חייב לדעת לספר מה הוא/היא עושים עם בינה מלאכותית״.
צפי ל-2026: להערכתי בתחילת 2026, נשמע עוד גלי פיטורים נרחבים בחברות הגדולות. עם זאת כפי ששמענו בשבוע שעבר ממומחי סטנפורד יותר ויותר חברות ירצו לראות את הערך שמביאה הבינה המלאכותית לארגון, הטמעה של מערכות שיבדקו את האימפקט ולא להסתפק רק בכותרות של ״החלפנו עובדים ב-AI”.
הקאמבק של השנה
כשפתחנו את 2025 - רבים כולל אנחנו בטראשטק תהינו ״האם אנחנו חוזים בסופה של ענקית החיפוש גוגל?״. זה התחיל מעדות של אדי קיו, בכיר באפל במשפט המונופול של גוגל שטען כי החברה שוקלת להחליף את גוגל בכלי AI, בשילוב עם עליית צ׳אט ג׳יפיטי - היה אפשר לחשוב כי אנחנו לקראת הסוף של מנוע החיפוש הפופולרי.
אלא שבסוף 2025 - בהחלט אפשר לדבר על שינוי משמעותי בהרגלי החיפוש שלנו, אבל גוגל לא הולכת לשום מקום. ג׳מיני 3 נחשב כאחד המודלים החזקים ביותר בשוק, החברה מזנבת ב-OpenAI עם 650 מיליון משתמשים מול 900 מיליון לצ׳אט ג׳יפיטי. ודווקא הסטארטאפ הצעיר הכריז בסוף נובמבר על קוד אדום כדי להתמודד עם ענקית הטכנולוגיה.
צפי ל-2026: שנת שילוב הפרסומות בצ׳אטבוטים. גוגל וצ׳אט ג׳יפיטי יהיו חייבות לפתור את מודל התשלום בעידן ה-AI. איך החברות יטמיעו פרסומות בצ׳אט - האם זה יהיה בצורה של תוכן ממומן לצד תשובות אורגניות או אולי מודל עמלות חדש על רכישת מוצרים. בחודשים הקרובים נגלה.
ואם הגעתם/ן עד לכאן - אז תשקיעו דקה מזמנכם כדי להצביע לנו בפודקאסט הטכנולוגיה של השנה:
השאלות הגדולות לקראת 2026
OpenAI: השקעות הענק בבינה המלאכותית צפויות להימשך, עם זאת ישנה עננה גדולה על OpenAI והתחייבויות הענק שלה. האם תצליח לגייס את הסכומים האדירים כדי להמשיך להניע את השוק? והאם זה יספיק לה כדי להגיע להנפקה של טריליון דולר במהלך השנה?
הבועה: התשובה לשאלה הראשונה ככל הנראה תהיה משמעותית ביותר גם בשאלה אחרת: האם נראה את פיצוץ בועת ה-AI? כמה דרמטי פיצוץ כזה יכול להיות לשוק ההון שנשען כמעט כולו על תעשיית הטכנולוגיה ושירותים לבינה המלאכותית?
הרובוטים ההומנואידים: אין ספק שתעשיית הרובוטים תמשיך לצמוח גם ב-2026 ובשנים הבאות. האם הרובוטים האלו גם ייכנסו לבתים או רק ישמשו לצרכים תעשייתים / מפעלים / מחסנים?
החלל: כבר השנה תעשיית החלל זכתה לצמיחה משמעותית בזכות SpaceX של מאסק ולא מעט בכירי טכנולוגיה שרואים בחלל כמקום לבניית דאטה סנטרים של בינה מלאכותית. גם ב-2026, החלל צפוי להיות במוקד - בין היתר בזכות הנפקת הענק של מאסק ו-SpaceX לפי שווי של 1.5 טריליון דולר.
פספסתי משהו? יש סיפורים שבעיניכם היו גדולים יותר מאלו שכתבתי עליהם? מוזמנים להגיב למייל או לכתוב בתגובות: