תקרת הזכוכית
המדען הבכיר שטוען: הבינה מלאכותית לא יכול לייצר פריצות דרך מדעיות; מאסק מבטיח: עיוורים יוכלו לראות בקרוב
היי, שבוע טוב ושקט. השבוע ב-epicNews:
המדען הבכיר שטוען: ה-AI לא יכול לייצר פריצות דרך מדעיות
"בעוד 6-12 חודשים הניוראלינק יאפשר לעיוורים לראות" - ההבטחה של אילון מאסק
הרובוטקסי של אילון מאסק עולה על הכבישים - איך עברה ההשקה?
הטכנולוגיה המטורפת מאחורי ה-B-2 - המטוס היקר בעולם
״חתונת המאה״: מייסד אמזון ג׳ף בזוס ולורן סנצ׳ז מתחתנים - מי הגיע וכמה זה עלה?
אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים באסטרטגיית תוכן ומייעץ בענייני בינה מלאכותית. אתם מוזמנים לעקוב אחרי גם ב-טיקטוק, בלינקדאין, אינסטגרם, קבוצת הפייסבוק שלנו ואם עדיין לא נרשמתם לעדכון השבועי שלי, לחצו כאן, והניוזלטר הזה יגיע בכל שבת ישירות למייל:
המדען הבכיר שטוען: ה-AI לא יכול לייצר פריצות דרך מדעיות
תומאס וולף הוא המדען הראשי ואחד המייסדים של Hugging Face, אחת מחברות הבינה המלאכותית הכי משפיעות בעולם. השבוע הוא התראיין למגזין Fortune והטיל ספק באמירות הטוענות כי הבינה המלאכותית הולכת להאיץ בצורה דרמטית תגליות מדעיות. לטענתו במקום לייצר את איינשטיין הבא, אנחנו מגדלים דור של ״יס-מנים״ דיגיטליים.
וולף טוען שמודלי השפה הגדולים של היום מעולים בלתת תשובות שנשמעות הגיוניות, אבל חסרה להם היצירתיות והיכולת לשאול שאלות מקוריות. “המודלים עובדים בצורה שבה הם מנסים לנחש את הדבר הסביר (ממוצע) הבא,” מסביר וולף. “אבל כמעט בכל פריצת דרך או יצירת אמנות גדולה, אתה לא רוצה למצוא את הדבר הצפוי הבא, אלא את הדבר המעניין ביותר”.
“במדע, החלק הקשה הוא לשאול את השאלה, לא למצוא את התשובה,” אומר וולף. “ברגע שהשאלה כבר נשאלה, לעיתים קרובות התשובה די ברורה, אבל האתגר האמיתי הוא לשאול את השאלה, והמודלים היום פשוט גרועים בלשאול שאלות טובות.”
אחת הדוגמאות שהוא נותן מתייחסת למשחק “Go” - שהיה אחד הרגעים ההיסטוריים החשובים במהפכת ה-AI כש-AlphaGo של דיפמיינד ניצח את אלוף העולם ב-2016. וולף אומר לשלוט בחוקים של גו זה מרשים, אבל האתגר האמיתי והמשמעותי הוא בכלל להמציא משחק מורכב שכזה מלכתחילה. לטענתו זו ההקבלה למדע, היכולת להמציא את המשחק, שווה לשאול את השאלות המקוריות והנכונות.
הדעה שלי: אני נוטה כרגע להסכים עם וולף, אין ספק שבינה מלאכותית יכולה להעצים מדענים ופיזיקאים, לזרז תהליכים ולהגיע לממצאים שבעבר כנראה היה קשה להגיע לבד. אבל להערכתי עדיין קיים פער מאוד גדול בין היכולת לייצר אוטומציה של הדברים, לבין היכולת לפעול בחופשיות, להציע רעיונות מקוריים, לשאול שאלות ביקורתיות.
מה דעתכם?
"בעוד 6-12 חודשים הניוראלינק יאפשר לעיוורים לראות"
אילון מאסק חשף השבוע בתוך שנה לכל היותר תבצע החברה שלו את ההשתלות האנושיות הראשונות של שבב ה״Blindsight״ - שתל מוחי שנועד להחזיר ראייה לאנשים שאיבדו אותה לחלוטין. ״גם מי שעיוור לגמרי יוכל לראות,” הבטיח מאסק בראיון בכנס של Y Combinator, “כי אנחנו כותבים את המידע לקליפת המוח הראייתית”
נשמע כמו מדע בדיוני? אבל לטענת מאסק המעבדה של ניורואלינק, קוף אחד חי עם השתל שלוש שנים ומצליח לזהות צורות על-גבי מסך.
איך זה יעבוד? ככל הנראה מצלמה זעירה על גבי משקפיים תצלם את הסביבה בשביל המשתמש, מעבד חיצוני יתרגם את המידע ויידע להפוך את המידע הזה לסיגנלים שיועברו ישירות לחלק במוח שיודע לעבד ולנתח מידע ויזואלי, וכך לייצר להעביר את המידע גם למי שלא יכול לראות.
בשלב הראשון איכות השבב צפויה להיות נמוכה מספיק כדי להבחין בדלת או בצללית אדם. אך עם הזמן המוצר צפוי להגיע לרזולוציה גבוהה פי כמה מזו של עין אנושית. לטענת מאסק, המשתמשים יוכלו לראות אפילו אינפרא-אדום, אולטרה-סגול ואפילו “מכ״ם. ״ממש יכולות על״ טען מאסק בראיון.
הטכנולוגיה המטורפת מאחורי ה-B-2 - המטוס היקר בעולם
רבות דובר השבוע על המטוסים שהפציצו את הכור הגרעיני בפורדו, איראן. אז השבוע, יואב ואני ניסינו להבין עוד קצת פרטים על המטוס היקר בעולם, ה-B-2. על פי הערכות עלות ייצור של כל מטוס כזה היא כ-2 מיליארד דולר, וכל שעת טיסה שלו מוערכת ב135 אלף דולר.
יש לו יכולות לשאת עשרות פצצות מדויקות, פצצות חודרות בונקר (כפי שהוטלו השבוע באיראן) או את ״אם כל הפצצות״ (שעדיין לא עשו בה שימוש). הציפוי החיצוני סופג את גלי המכ״ם, ומנועים מיוחדים יודעים לקרר את האוויר כדי שלא יתגלה בחיישן תרמי. ובפנים? מסכים מיוחדים, שירותים, מיטה, מקרר ואפילו מיקרו .
כדי לקבל עוד מושג איך זה בדיוק עובד, ולמה הוא כל-כך יוצא דופן? ראיינו את הטייס תא״ל במיל׳ ירון רוזן, לשעבר ראש להק בחיל אוויר וראש מטה הסייבר בצה”ל, ניסינו להבין איך עובדת החמקנות שלו ושאלנו אותו גם - מה עושים שעות רבות כ״כ במטוס?
עוד חדשות מהשבוע שהיה:
הרובוטקסי של אילון מאסק: טסלה סוף סוף השיקה את שירות המוניות ללא נהג שלה, באוסטין, טקסס. נכון להיום, רק כ-20 רכבים ממודל Y משתתפים בפיילוט, הם נוסעים באזור מוגדר, ולמרות זאת היו גם לא מעט תקלות. למאסק תוכניות הרבה יותר שאפתניות להתרחבות ולהפוך את הטסלה של כל אחד ואחת למונית ללא נהג. דיברנו על כך בפרק האחרון של טראשטק (ספוטיפיי, אפל, יוטיוב).
קרבות ה-AI - תקציר הדיווחים מהשבוע האחרון: צוקרברג בטירוף מנסה לרכוש כמעט כל מיזם AI אפשרי, על פי הדיווחים התעניין ברכישת פרפלקסיטי, בסטארטאפ של איליה סוצקבר (SSI), רצה לרכוש את הסטארטאפ של מירה מוראטי (Thinking Machines), וכעת השם האחרון חברת PlayAI המאפשרת שכפול קול באמצעות בינה מלאכותית. במקביל, צוקרברג מציע צ׳קים שמנים לבכירים בתחום, והשבוע דווח כי הצליח להחתים מהמתחרה ב-OpenAI שלושה חוקרים בכירים. בלומברג דיווחו שבאפל מתעניינים ב-Perplexity, בניסיון לפתח מנוע חיפוש AI שאולי יפצה על אובדן העסקה עם גוגל.
סרט המשך ל״רשת החברתית״: ארון סורקין, התסריטאי והבמאי זוכה האוסקר, עובד על חלק 2 לסרט המצליח על מארק צוקרברג, כך לפי דיווח של דדליין. הסרט החדש לא יהיה המשך ישיר, אלא יעסוק בהשפעות ובנזקים של הרשת החברתית על בני נוער, בהשראת סדרת התחקירים “The Facebook Files” של הוול סטריט ג’ורנל.
האפליקציה החדשה של גוגל שתעזור לכם לקנות בגדים ברשת: Google Labs השיקה אפליקציית חדשה בשם Doppl, שמאפשרת לכל אחד/ת “למדוד” בגדים וירטואלית. מעלים תמונה שלך, בוחרים תמונה של בגד מכל אתר – והאפליקציה יוצרת תמונה (ואפילו וידאו!) שלך בבגד הזה. זה עדיין בפיילוט ורק לתושבי ארה״ב (אז תצטרכו VPN):
״חתונת המאה״ - מייסד אמזון ג׳ף בזוס ולורן סנצ׳ז מתחתנים: כ-200 מהעשירים והמפורסמים בעולם הוזמנו בהם קים קרדשיאן, אופרה, ביל גייטס ועוד הוזמנו לוונציה לאחת החתונות היקרות בעולם בהשקעה של כ-50 מיליון דולר. ברקע גם מחאות של תושבי האי שטוענים "ונציה לתושבים, לא למיליארדרים". עוד פרטים ותמונות בסטורי לכל הפרטים.
🎧- מה אני שומע?
סאם אלטמן, מנכ״ל OpenAI וסמנכ״ל האופצרציה שלו בראד לייטקאפ התארחו באירוע של הפודקאסט Hard Fork וסיפקו לא מעט כותרות מעניינות: עקצו את צוקרברג, טענו כי הנשיא טראמפ מבין AI, הבטיחו כי יורידו את אחוז ״ההזיות״ במודל הבא וגם התייחסו לדברים שאמר מנכ״ל Anthropic, דריו אמודיי, כי בשנים הקרובות ייעלמו 50% ממשרות הכניסה. לטענתם לוקח לטכנולוגיה הרבה יותר זמן להתפשט בעולם ובחברה. אלטמן אומר בראיון כי הוא מאמין שיהיו פיטורים רבים וכואבים, אבל בסופו של דבר הציבור ירוויח הרבה יותר מהבינה המלאכותית - בין היתר גם מיצירת משרות חדשות.