המפעלים החדשים
כלכלת הקליפים שמגלגלת מיליוני דולרים, מטא מפטרת ומתחילה לעקוב אחרי העובדים ואיך נראה הדאטה סנטר בינה מלאכותית הראשון בישראל?
היי, שבוע טוב! וברוכים הבאים ל-epicNews - ניוזלטר שבועי על כל מה שחדש בעולמות הטק וכמובן הרבה AI.
השבוע על כלכלת הקליפים: הקטעים הקצרים שמגלגלים תעשייה של מיליוני דולרים? מטא מפטרת 10% מהעובדים, ובמקביל מודיעה על אפליקציה שעוקבת אחר אלו שנשארים; וגם - ביקרנו במפעל ה-AI הראשון בישראל.
אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:
כלכלת הקליפים
אם אתם קוראים את הניוזלטר הזה, כנראה שכבר אתם חלק מקבוצת מיעוט. כן, זה לא סוד שבשנים האחרונות אפשר לראות ירידה בשיעור האנשים שקוראים להנאתם - בארה״ב מצאו ירידה של כ-40% במספר האנשים הקוראים ב-20 השנים האחרונות. אנחנו הרבה יותר זמן מול המסך, ליתר דיוק מול המסך הקטן, ועוד יותר ליתר דיוק מול הרשתות החברתיות במסך הקטן בצפייה בסרטונים (לרוב בני דקה מקסימום) שמוגשים לנו בחסות האלגוריתם.
תעשיית השורט-פורם (הסרטונים הקצרים) לא חדשה, אבל לצידה נולדה תעשייה של קליפים - קטעים קצרים שנחתכים לרוב מפודקאסטים ארוכים, שידורי לייב ברשת או תכניות טלוויזיה שהופכים לויראלים, לאו דווקא רק מקדמים תוכן אחר - אלא מוצר בפני עצמו.
החודש OpenAI רכשה את ״פודקאסט״ TBPN בכ-200 מיליון דולר (כתבתי על כך בהרחבה כאן). סכום די משוגע לפודקאסט, במיוחד נוכח העובדה שלתכנית שמשדרת מדי יום 3 שעות בשידור חי יש רק עשרות אלפי צופים ומאזינים. אבל, אולי הסיבה לרכישה טמונה דווקא בקליפים הקצרים שהפכו לויראלים והגיעו בטוויטר ובאינסטגרם למאות אלפי צפיות בשבוע.
בין אם הסכום ששילמה OpenAI הוא יחסית גבוה, נראה שהתופעה מתרחבת. השבוע קרן ההון סיכון a16z (אולי הקרן המצליחה בעולם) הודיעה על השקעה חדשה - ערוץ בטוויטר בשם MTS (״מנטרים את המצב״) סוג של CNN לעידן הסושיאל מדיה, ערוץ שמשדר חי 24/7 יראיין את בכירי התעשייה וגם ממנו נחתכים קליפים קצרים שירוצו ברשתות החברתיות.
זאת גם האסטרטגיה שלנו בטראשטק. מהיום הראשון החלטנו שאנחנו לא ״עוד פודקאסט״, כל תכנית שלנו מייצרת קליפים קצרים (בין 2-3) שאותם הקהל יוכל לצרוך ברשתות החברתיות השונות (כל קליפ שלנו עולה בטיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין, יוטיוב שורטס ואפילו בספוטיפיי). כך מדי שבוע אנחנו מייצרים 4-5 סרטונים שמגיעים באופן מצרפי למאות אלפי אנשים.
האימפקט היה ברור מההתחלה. כשעוצרים אותי ברחוב ואומרים משהו כמו ״אני מאוד אוהב את התוכן שלכם״, השאלה הראשונה היא לרוב - אם הם רואים או צופים (יוטיוב או פודקאסט)? אלא שלא מעט פעמים הם עונים - רואה אתכם בטיקטוק/אינסטגרם. ובאמת ההשקעה שלנו בתוכן הזה היא משמעותית. בין אם זה בבחירת התכנים, העריכה עצמה, וההפצה של התכנים. במידה רבה אני מאמין שזה גם מה שעזר לנו לצמוח כל-כך מהר.
אד אלסון, שמגיש את הפודקאסט Prof G Markets כתב בהרחבה השבוע על ״כלכלת הקליפים״ וגם התראיין על כך בפודקאסט המוצלח Galaxy Brain. אלסון נותן כדוגמה את חסן פייקר וניק פואנטס, שניים מיוצרי התוכן הפוליטי המצליחים בארה״ב. למרות שהפודקאסט שלהם נחשף לעשרות אלפי אנשים בלבד - הקליפים הקצרים שלהם מגיעים ליותר מ-600 אלף חשיפות בחודש!
בתקופה האחרונה נוצרה סביב התעשייה הזו גם כלכלה של ממש. ״סוכנויות קליפים״ המאפשרות ליוצרי תוכן ולמותגים לשלם ליוצרי תוכן אחרים כדי לקדם את התוכן שלהם. יוצר התוכן N3on חשף לאחרונה שהוא משלם ל״קליפרים״ כמעט מיליון דולר בחודש כדי שישתפו קטעים שלו ברשתות חברתיות. אין ספק שבתקופה שבה עולם הקידום (פרפורמנס) הופך להיות תחרותי עם מחירים גבוהים - וכך היכולת להגיע לקהל באופן אורגני יכולה להיות שינוי משמעותי בעבור יוצרים וגם מותגים רבים.
בטור שלו מעריך אלסון כי השלב הבא יהיה לייצר מהקליפים האלו גם כסף. TBPN סגרו כל סרטון קצר במסר שהוקלט על ידם מאחד המפרסמים שלהם, בתי פודקאסטים בישראל כמו הפודיום מוסיפים באנרים על גבי הסרטונים הקצרים, ב-NBA אפשר לראות איך תקצירים מובאים בחסות מותגים כמו רולקס או T-Mobile.
גם אנחנו בטראשטק מנסים לחשוב מה הדרך הכי טובה להמשיך ולייצר הרבה מאוד תוכן בחינם, ובתוך כך לא לפגוע בקהל ובצופים שלנו. אם יש לכם מחשבות על איך אפשר לעשות את זה בצורה טובה, אשמח לשמוע.
כך נראה ה״מוח״ של הבינה המלאכותית בישראל
כשהתחלנו את טראשטק, החלטנו שאנחנו לא נהיה עוד פודקאסט. בין אם זה בכמה חשוב לנו איך נראה התוצר הסופי, ההשקעה ביוטיוב ובשורטים, אבל לא רק. היה לנו ברור שמתישהו גם נצא מהאולפן וננסה להבין את עולם הטכנולוגיה גם מקרוב.
אז קצת לפני המלחמה החלטנו לנסות להבין מקרוב ולהביא גם לצופים את (אולי) הסיפור הכי חשוב של הבינה המלאכותית - איך נראה ועובד דאטה סנטר AI?
הגענו למפעל ה-AI של נביוס במודיעין - דאטה סנטר ה-AI הראשון בישראל - 4000 GPU של אנבידיה, מעל 100 ק״מ של כבלים וסה״כ 8.5 מגה ואט של חשמל. שזה אגב כלום לעומת מה שקורה בעולם, לאילון ו-xAI, מטא, ו-OpenAI יש מפעלים של ג׳יגה וואט - פי 1000 ממה שקורה כאן.
וזה גם הסיפור של מהפכת ה-AI. לאחרונה פורסם בבלומברג כי מחצית מהדאטה סנטרים שתוכננו להיות מוקמים ב-2026 - נדחו או בוטלו. הסיבה לרוב מחסור ברכיבים ובחשמל. לכן, אנחנו שומעים לא מעט על הרעיון להעביר את מרכזי הנתונים האלו לחלל.
ניסינו להבין איך זה עובד? איפה אנחנו ביחס לעולם? וגם - עם מיכה סטוקס דיברנו על העסקאות הסיבוביות שהן חלק מהותי מהבנייה של המהפכה הזו:
ה-AI משנה את החוקים: פיטורים ומעקב אחרי עובדים
השבוע מטא הודיעה על פיטורים של 8,000 עובדים - 10% מהחברה וביטול של כ-6,000 משרות שהיו פתוחות. במייל פנימי שפורסם בבלומברג, החברה הציגה את הצעד כחלק ממאמצי ההתייעלות מול התחרות עם OpenAI, גוגל ואנתרופיק.
גל הפיטורים הזה עלול עוד להתרחב (בעבר פורסם כי החברה מתכוונת לקצץ 20% מהעובדים. מטא לא לבד, מיקרוסופט הודיעה לראשונה בתולדות החברה על תוכנית פרישה מרצון לכ-7% מעובדיה האמריקאים - כ-9000 אנשים.
יכול להיות שההודעות אלו רק ההתחלה של גל פיטורים נרחב בתעשיית הטק. אבל, מתברר שגם אם נשארתם לעבוד בחברות הענק - כנראה שתצטרכו להתרגל לדרך עבודה חדשה שכוללת גם מעקב. זה מה שקורה עכשיו במטא של מארק צוקרברג. על פי רויטרס, בחברה החלו להתקין על כל מחשבי העובדים בארה״ב אפליקציה חדשה בשם Model Capability Initiative (MCI).
מה האפליקציה עושה? עוקבת אחרי כל מה שאתם עושים - אחרי תנועות עכבר, ההקלקות, ההקלדות וצילומי מסך. כשהמטרה לאמן כך את מודלי ה-AI של מטא. בהודעה הפנימית של חטיבת ה-AI נכתב: ״זו הנקודה שבה כל עובדי מטא יכולים לעזור לשפר את המודלים שלהם, פשוט על ידי כך שהם יעבדו כרגיל״.
סמנכ״ל הטכנולוגיות אנדרו בוסוורת׳ הוסיף: ״החזון שאנחנו בונים הוא כזה שבו סוכנים עושים את רוב העבודה, והתפקיד שלנו הוא לבדוק אותם ולעזור להם להשתפר״.
דובר מטעם החברה ביקש להבהיר שהמידע לא ישמש לשיחות הערכה או בדיקות ביצועים של עובדים, אלא רק לאימון מודלים. ״אם אנחנו בונים סוכנים שיעזרו לאנשים להשלים משימות במחשב שלהם, המודלים שלנו צריכים דוגמאות אמיתיות לאופן שבו אנשים באמת משתמשים בהם״, הסביר.
🎧 האזינו: איך תוסף זדוני שנבנה ב-45 דקות הפך ל-Koi
איך תוסף זדוני שנבנה ב-45 דקות בבית קפה הצליח להדביק מאות ארגונים ברחבי העולם ולהביא את OpenAI כלקוחה ראשונה. זה הסיפור המדהים של עמית אסרף וחברת Koi.
הם ישבו בבית קפה וחשבו כמה קל יהיה לייצר תוסף זדוני שדרכו יוכלו להדביק ארגונים בחולשות - אז הם פשוט בנו את זה. תוך שבוע 300 ארגונים - בנקים, חברות ריטייל, ארגוני אבטחת מידע - התקינו את התוסף שיכול היה להריץ קוד על כל מחשב. לגנוב כל קובץ.
פאסט פוורווד שנה אח״כ - החברה שהתחילה מהתוסף הזדוני נרכשה על ידי פאלו אלטו בסכום של בין 300 ל-400 מיליון דולר.
אז השבוע בטראשטק אירחנו את עמית, מייסד ומנכ״ל Koi. צוקר ואני ניסינו להבין את הגדילה המהירה והיוצאת דופן ואיך הלקוחה פאלו אלטו הפכה לרוכשת. אפילו שחששו שם ש-OpenAI תקדים אותם.
אסרף עוד לא בן 30 סיפר שאחת הסיבות העיקריות להחלטה למה למכור הייתה בגלל המשפחה ״אני לא בא מכסף, ההורים שלי שוטרים. ולהם זה משנה את החיים״.
דיברנו על למה לדעתו צריך לחשוש מ-Mythos של אנתרופיק וגם האם אנחנו מתקרבים ליום שבו ה-AI יוכל לפרוץ לכל חברה לבד? האזינו כאן
עוד כותרות מהשבוע האחרון:
הישראלי הכי בכיר בעמק הסיליקון: ג׳וני סרוג׳י עלה למספר 2 באפל: לאחר פרישתו של טים קוק, ומינויו של ג׳ון טרנוס למנכ״ל החדש, הישראלי ג׳וני סרוג׳י מונה לסמנכ״ל החומרה הראשי של החברה; סרוג׳י, שכבר שנים רבות באפל ואחראי לשבב הייעודי של האייפון והמחשבים, נחשב עכשיו לאיש השני בחשיבותו בחברה. ב-2017 יצא לי לראיין את סרוג׳י על הדרך הייחודית שעשה - צפו כאן.
החברה הפרטית הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר: Vast Data הודיעה השבוע על גיוס של מיליארד דולר (בין היתר מאנבידיה) לפי שווי של 30 מיליארד! לחברה יותר מ-4 מיליארד דולר בהזמנות מצטברות והכנסות שנתיות של יותר מחצי מיליארד
המודל החדש של OpenAI - ענקית הבינה המלאכותית הודיעה השבוע על GPT 5.5 שעל פי המדדים עוקף ביכולות שלו את Opus 4.7 של אנתרופיק; בנוסף לכך, החברה השיקה גם את ChatGPT Images 2.0 שמייצר תוצרים מרשימים יותר אפילו מ-Nano Banana Pro.
אנתרופיק זוכה להשקעות ענק: גוגל הודיעה שתשקיע עד 40 מיליארד דולר; במקביל אמזון תשקיע בחברה 25 מיליארד דולר נוספים (בנוסף ל-8 מיליארד שכבר השקיעה) כחלק מהסכם לבניית תשתיות AI.
מאסק בדרך לרכוש את Cursor? חברת SpaceX הבטיחה לעצמה את האופציה לרכוש את כלי כתיבת הקוד הפופולרי בסכום של 60 מיליארד דולר; החברות יתחילו בפרויקט משותף שמטרתו לסגור פערים מול אנתרופיק ו-OpenAI. אם הרכישה לא תצא לפועל מאסק ישלם לקרסר כ-10 מיליארד דולר על השת״פ.