השבוע על ספיישל פסח: כנגד ארבעה בנים דיברה הבינה - מי הוא החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול? גם - על הרכישה המסקרנת של OpenAI: למה היא רוכשת פודקאסט טכנולוגי יומי?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

כנגד ארבעה בנים דיברה הבינה

לכבוד פסח ישבנו בפרק האחרון של טראשטק ועשינו משהו קצת אחר - בחרנו את ארבעת הבנים של עולם הבינה המלאכותית. חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול. ובדיוק כמו בהגדה, כל אחד מייצג גישה שונה לגמרי למה שקורה עכשיו.

החכם

קלוד קוד. באמת, בשנה האחרונה הוא הפך לסמל של ממש. מי שמשתמש בקלוד קוד מול מי שלא - זה כבר כמעט מעמד.

בשבוע שעבר כתבתי כאן על הסיפור מאחורי קלוד קוד וההצלחה הכמעט מיידית שלו. ובאמת בחודשים האחרונים, המוצר שהתחיל כסוכן קידוד, הפך למוצר חובה בכמעט כל מחלקה בארגון - עיצוב, שיווק, פיננסים, ליגל וכו. בפעם הראשונה ראינו השנה איך הקלוד ממש פועל כמו סוכן שפועל בעבורנו ועושה פעולות של ממש.

כל פיצ׳ר שאנתרופיק הוציאו הוביל למפלה במניות המגזר: זה התחיל עם התוסף שנועד למשפטנים והפיל מאות מיליארדים מחברות ה-SaaS, אח״כ היה זה תוסף האבטחה שעליו הודיעו שהביא למפלה במניות הסייבר. וזו רק ההתחלה.

החכם בהגדה שואל שאלות מעמיקות, רוצה להבין את הפרטים. ונראה שגפ באנתרופיק פועלים בצורה דומה. הם לא רק רודפים אחרי הטרנדים ומה שנראה חם באותו הרגע - הפיצ׳רים והמוצרים שהם בונים - פותרים בעיה אמיתית למשתמשים והאימוץ בהתאם. אפשר להעריך ש-2026 (במהלכה צפויה גם ההנפקה של החברה) - תהיה השנה שלהם.

הרשע

אז בתפקיד הרשע בחרנו בסם אלטמן (Sam Altman). כי התדמית שלו השתנתה מקצה לקצה בשנים האחרונות. OpenAI אולי שווה יותר מ-850 מיליארד דולר (רק השבוע הודיעה על גיוס שיא של 122 מיליארד דולר), אבל בכל הקשור לתדמית החברה והמנכ״ל שעומד בראשה היא עשתה פניית פרסה משמעותית.

לשינוי התדמית הזה הובילו שורה של החלטות שנויות במחלוקת, אבל בשבילי היה רגע אחד משמעותי - החוזה מול משרד ההגנה האמריקאי. כשאנתרופיק עמדו על הרגליים האחוריות ואמרו ״אנחנו לא מוכנים שב-AI שלנו יעשה שימוש למעקב המוני של אזרחים״ - אלטמן צייץ תמיכה באמודאי. כמה שעות אח״כ הוא הלך וסגר (ככל הנראה) את אותו החוזה עם הממשל האמריקני. התוצאה - חרם צרכני של ממש על ChatGPT, אנשים מבטלים מנויים ועוברים למתחרים, וגם הביקורת ברדיט הולכת וגוברת.

תוסיפו לזה את שורת ההבטחות שהופרה (לא יהיו פרסומות בצ׳אט), את הסלופ שכבש את הרשת בעזרת אפליקציית Sora הכושלת, ובאמת מוצר שהפך להיות הרבה פחות טוב מהמתחרים.

השבוע בלומברג דיווחו שמשקיעים בשוק המשני מנסים למכור מניות OpenAI בשווי 600 מיליון דולר - ואין קונים. לפני שנה המניות האלה היו נמכרות תוך ימים. בצד השני של הכביש? גולדמן זאקס גובים עמלה של 15-20% על מניות אנתרופיק - ועדיין יש ביקוש.

אלטמן הפך בקלות בשנה האחרונה למנכ״ל הטק שכולם אוהבים לשנוא ויכול מאוד להיות שיהיה לזה השפעה גם לשווי החברה.

התם

התם בהגדה הוא לא טיפש. הוא פשוט לא יודע מה שהוא לא יודע. בחרתי בשאול אמסרדמסקי, מתוך אהבה, לא ביקורת. שאול התארח אצלנו (פרק מומלץ בחום) וסיפר על כמה הוא מכור לקלוד קוד. אבל אמסטרדמסקי ולא רק הוא מן הסתם - כל מי שהתנסה בכלי הוייב קודינג - למד השנה על הסיכונים הכרוכים בשימוש - אצל שאול זה היה האתר שלו שמישהו ניסה להפיל. והחודש גם ביקורת חריפה לסרטון שבו המליץ על OpenClaw.

בטוויטר מיהרו להזכיר לאמסטרדמסקי על הסיכונים שיש במוצר ומה עלול לקרות כשמוצר AI בקוד פתוח מקבל גישה למחשב של המשתמשים.

אבל שאול הוא רק דוגמה. כולנו תמימים. גם אני. אנחנו מתלהבים מהטכנולוגיה הזו, מחבקים אותה בשתי ידיים, לא שואלים כמעט שאלות על הסכנות הכרוכות בשימוש.
לא באמת מבינים כמה מידע יש עכשיו בידי קומץ חברות - ומה הן יכולות לעשות איתו ביום שהן ירצו? והאם אולי יש בידיהם של מעטים כוח עצום שבעתיד עלול להשפיע על כולנו. אני מקווה שהשנה נהיה קצת פחות תמימים

שאינו יודע לשאול

הבחירה שלי היא חברות ה-SaaS (התוכנה כשירות)- שהמניות שלהן חטפו מכה רצינית וירדו עשרות אחוזים בשנה האחרונה. חברות התוכנה לא שאלו את השאלות הנכונות כנראה בזמן. לא התייעלו. וכנראה כמו רבים מאיתנו - לא הבינו את קצב השינוי, או את הביזנס מודל שמשתנה לנגד עיניהם.

האיום עליהם מגיע מכמה כיוונים: ראשית, היום בעזרת כלי וייב קודינג וקלוד קוד כל אחד יכול לבנות לעצמו מעין תוכנה אישית שמותאמת בדיוק לצרכיו. זה לא אומר בהכרח שענקיות טכנולוגיה יעזבו את חברות התוכנה הגדולות, אבל יכול מאוד להיות שנראה את מודל התמחור משתנה - מכזה שמבוסס על תשלום פר סיט (לכל משתמש) לכזה שמבוסס אולי על שימוש בטוקנים, או משהו אחר לגמרי. מה שעלול פגוע בהכנסות של החברות הללו.

במקביל, סטארטאפים חדשים שהם AI-native מתחילים מאפס ובונים מוצרים שלמים סביב AI מהיום הראשון. בלי אלפי עובדים, עם צוותים קטנים, שרצים מהר, ועלולים להציע מוצר שעושה יותר - במחיר נמוך בצורה משמעותית.

השנה הקרובה תהיה מאוד משמעותית לחברות האלו. איזה שינויים יעשו כדי להתאים את עצמן לתקופה הנוכחית והאם יוכלו להישאר רלוונטיות.

כל זה בהרחבה בפרק השבוע:

וגם דיברנו על:

• מנכ״ל אנבידיה ג׳נסן הואנג טוען בפודקאסט של לקס פרידמן ״הגענו ל-AGI״ - האם אנחנו באמת בשלב שבו מכונות יכולות לנהל בעצמן חברות של מיליארדי דולרים? ולמה זה בכלל חשוב?

• אחרי ש- OpenAI הודיעה שהיא מחסלת את Sora - תחקיר של הוול סטריט ג׳ורנל חושף למה. הסיבה? יותר ממיליון דולר ביום היא שרפה כדי לאפשר את הג׳נרוטים ואת האפליקציה שפעם הייתה ויראלית והיום כבר לא.

• דיברנו גם על המודל החזק של אנתרופיק שנחשף בטעות! Mythos אמור להיות חזקה בהרבה מOpus וככל הנראה מציב סכנה ממשית לחברות סייבר.

• גוגל עושה סיליקון ואלי: ענקית הטכנולוגיה חושפת כלי חדש שמסוגל לדחוס את כל המידע של ה-AI ולהביא לשיפור ביעילות המערכות. בדיוק כמו שריצ׳ארד עשה עם פייד פייפר (בסדרה סיליקון ואלי).

OpenAI רוכשת את תכנית הטכנולוגיה TBPN

17 חודשים בלבד מאז הקמתה, TBPN, פודקאסט יומי מצולם שמציג אלטרנטיבה ל-CNBC ובלומברג - נרכשה בידי OpenAI במאות מיליוני דולרים.

TBPN למי שלא מכיר הוא פודקאסט יומי שמדי יום (5 פעמים בשבוע) משדר 3 שעות על חדשות הטכנולוגיה בלייב ב-X וביוטיוב. את התכנית מובילים ג׳ורדי הייז וג׳ון קוגן כשהרעיון הוא ליצור מעין Sports Center לעולם העסקים והטכנולוגיה הכולל שיחה על החדשות וראיונות עם בכירים בתעשייה.

בזמן קצר יחסית ובעזרת חיתוכים של קטעים ושיתופם בכל הרשת הצליחו השניים לייצר לעצמם מותג של ממש ולמשוך כמה מהשמות הבכירים בתעשייה - מארק צוקרברג, סם אלטמן, מארק קיובן, מארק בניוף ועוד ועוד. אלטמן קרא למגישים ״גאוני שיווק״.

TBPN היא דוגמה לגוף מדיה חדש. כזה שמונה 11 אנשים בלבד, אבל מצליח להגיע להכנסות אדירות מפרסום. על פי הפרסומים ב-2025 הסכום עמד על 5 מיליון דולר, וב-2026 היו צפויים להגיע ל-30 מיליון! כל זה כשכרגע כמות הצופים נאמדת בכ-70 אלף לפרק בלבד.

אז איך עושים כל כך הרבה כסף עם קהל כל כך קטן? קהילה חזקה וכזו שעוקבת באדיקות אחרי התכנים. מותג מבוסס עם אמון ופנייה ישירה לקהל אקסקלוסיבי ואיכותי שהיום למפרסמים קשה להגיע אליו. הפרסום מגיע דרך הקראת מנחים ובשילוב עם חשיפה של המותג על המסך ואפילו על הבגדים של המגישים.

אז למה OpenAI צריכה את זה?

על פי הדיווח של ה-WSJ, תחת OpenAI, התכני תפסיק את פעילות הפרסום שלה, הייז וקוגן יתמכו ב-OpenAI באסטרטגיה התקשורתית של המותג וישמרו על ״עצמאות עיתונאית״. אבל אפשר להעריך שאלטמן רוצה הרבה יותר מזה:

1. תדמית בשפל. התדמית של אלטמן (״הרשע״ כבר אמרנו) ושל OpenAI נמצאת בנקודה הנמוכה ביותר מאז הקמת החברה. כלי תקשורת חזק שמדבר ישירות לקהילת הטק בהחלט יכול לעזור. ברשת כבר צצות השוואות כמו - לאילון מאסק יש את X, לאלטמן עכשיו יש את TBPN.

2. אנשים לא אוהבים AI. סקר שנעשה לאחרונה בארה״ב מצא שרוב מוחלט - 57% מהאמריקאים - מאמינים שב-AI יש יותר סיכונים מאשר יתרונות. אלטמן בעצמו אמר השבוע ״אם AI היה מועמד פוליטי - הוא היה המועמד הכי פחות אהוד בהיסטוריה״. כלי תקשורת שמדבר בצורה אופטימית יכול בהחלט לעזור.

3. תשומת לב זה כל מה שצריך. בעידן שבו יצירת תוכן - אפילו איכותי - הפכה לקלה מאי פעם, לבנות קהל אמיתי וקהילה נהיה הרבה יותר קשה. ל-TBPN אמנם קהל קטן יחסית לערוצי התקשורת הגדולים, אבל קהילה חזקה שעוקבת אחרי התכנים ומייצרת מעורבות גבוהה במקומות הנכונים עם השפעה על סדר היום. ל-OpenAI זה שווה הרבה מאוד.

על פי הפרסומים ביממה האחרונה, אלטמן שילם על TBPN מאות מיליוני דולרים (בודדים). משכורת שנתית של מתכנת בכיר בחברה. בשביל OpenAI זה כסף קטן, אבל האימפקט יכול להיות משמעותי בהרבה.

מה דעתכם - מחיר מוגזם, או השקעה חכמה?

🎧 הראיון השבועי: מאפליקציית פסנתר ליוניקורן כחול-לבן; עם יובל קמינקא, מנכ״ל Simply

ככה קרן השקעות ענתה ליובל קמינקא כשניסה עם שותפיו לגייס כסף לחברה שרצה להקים - אפליקציה שתלמד אנשים לנגן בפסנתר, לשיר ולצייר.

היום Simply כבר בת 15, צמחה כ-40% רק בשנה האחרונה, ומוערכת ביותר ממיליארד דולר: ״יש משהו בזה שהדיי ג׳וב שלך והתשוקה מתמזגים - זה מאוד מאוד חזק״

אז השבוע בטראשטק יואב ואני ניסינו להבין איתו למה דווקא עכשיו בעידן ה-AI, הוא מאמין שאנחנו מחפשים הרבה יותר ליצור: ״בשנה האחרונה בשנתיים האחרונות יש יכולת להביא הרבה יותר מהיופי הזה. אנחנו עושים דברים פסיכיים״.

דיברנו גם על המבנה הארגוני הייחודי שיש בסימפלי, איך הם מטמיעים AI במוצרים כדי לתת פידבק בזמן אמת למשתמשים ועוד הרבה.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: SpaceX בדרך להנפקה לפי שווי 1.75 טריליון דולר; אחרי שמאסק ״בלע״ את xAI לתוך SpaceX לפי שווי של 1.25 טריליון, כעת הוא בדרך להציע 30% מהמניות של החברה המשותפת לציבור

• קוד המקור של קלוד קוד דלף לרשת - 1,900 קבצים, יותר מ-500 אלף שורות קוד, כולל פיצ׳רים של פורסמו עדיין כמו זיכרון בין שיחות וחיית מחמד AI בשם BUDDY; הדליפה השנייה תוך שבוע אחרי דליפת Mythos

• סקר: 57% מהאמריקאים חושבים ש-AI מסוכן - השימוש אמנם עלה ב-14%, אבל האמון יורד. 70% חוששים מאובדן עבודה ורק 5% מאמינים שה-AI מפותח בידי אנשים שמייצגים אותם. אלטמן עצמו אמר השבוע: ״אם AI היה מועמד פוליטי - הוא היה המועמד הכי פחות אהוב בהיסטוריה״

השבוע על פרויקט צדדי! צוקרברג הוציא 80 מיליארד על המטאוורס, מנגד דווקא מהנדס אחד הצליח לייצר מהכלי הפנימי שבנה בשבילו - 2.5 מיליארד דולר. וגם - על חברת ה-AI שדווקא עכשיו מגייסת עובדים, מיכה סטוקס על הסלפי הוויראלי עם ג׳נסן ועוד…

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מהמטאוורס ועד קלוד קוד: מה הופך פרויקט צד להצלחה?

השבוע הודיעה מטא שהיא סוגרת את הפרויקט הצדדי היקר (כנראה בהיסטוריה) - המטאוורס, שמאז 2020, היא הוציאה עליו יותר מ-80 מיליארד דולר!

זאת הייתה ההבטחה הכי גדולה של צוקרברג: עולם חדש שבו נעבוד, ניצור קשרים חברתיים חדשים, ונחליף את הקשרים הבינאישיים בוירטואליים. ב-2021 הוא אפילו שינה את שם החברה מפייסבוק למטא - ״להיכנס למטאוורס יהיה כמו ללחוץ על לינק ברשת״ הוא אמר אז. ״נפסיק עם הנסיעות היומיות ונקבל יותר זמן לדברים שבאמת חשובים״.

אבל האימוץ היה נמוך בהרבה ממה שצפה. דווקא פלטפורמות (Roblox ו-Fortnite) שלא דרשו מהצרכנים לשים משקפיים גדולים ומסורבלים - הצליחו הרבה יותר. השבוע גם במטא הבינו שלא משנה כמה מיליארדים עוד ישפכו לפרויקט הצדדי - סיכוייו להצלחה - קלושים עד אפסיים.

מטא לא לבד בניסויים צדדים שכשלו - לרשימה אפשר להוסיף את ה-Apple Vision Pro, את ה-Google Glass עם סיפור די דומה. והשבוע בפודקאסט המעולה Prof G Markets גם דיברנו על אלו שדווקא הצליחו בגדול ושינו לגמרי את העתיד של חברת טכנולוגיה.

הענן של אמזון והרכבים ללא נהג של גוגל

סיפור ההצלחה של AWS הוא תמונת ראי מושלמת למטאוורס של צוקרברג. בתחילת שנות ה-2000, אמזון הפכה במהירות לאחד מאתרי האינטרנט הגדולים בעולם, אנדי ג׳סי, אז מנהל בכיר באמזון, הבין את הצורך גם הפנימי וגם החיצוני (של חברות אחרות) בתשתיות טובות יותר. כך גם קיבל ממנכ״ל אמזון דאז, ג׳ף בזוס אישור לבנות את ״מערכת ההפעלה של האינטרנט״. ב-2006 יצא לעולם - AWS. כבר בשנה הראשונה הכניס לחברה 121 מיליון דולר והיום החטיבה אחראית למחצית מהרווח התפעולי של אמזון - יותר מ-128 מיליארד דולר. ג׳ף בזוס בעצמו קרא ל-AWS ״המזל העסקי הכי גדול בהיסטוריה״.

דוגמה נוספת אפשר למצוא בגוגל - שם היו לא מעט ניסיונות כושלים לפרויקטי צד (גוגל פלוס למשל), אבל ההימור של סרגי ברין כבר ב-2009 על הרעיון ליצור מכונית אוטונומית התברר כהצלחה גדולה. פרויקט Chauffeur שינה במשך השנים את שמו ל-Waymo, והיום חברת הבת של אלאפבית׳ שווה 126 מיליארד דולר!

2.5 מיליארד דולר מכלי פנימי

מהפכת הבינה המלאכותית הציגה לא מעט דוגמאות לפרויקטים צדדיים שהפכו להצלחה גדולה - אבל אחד מהם בעיני התבלט מעל כולם. קלוד קוד. הוא הפך לאחד המוצרים הכי ויראלים ברשת בחודשים האחרונים ובמקביל גם למנוע צמיחה אדיר בעבור אנתרופיק שצופה שיכניס רק השנה 2.5 מיליארד דולר! סכום שכבר הכפיל את עצמו מאז הערכה קודמת שנתנה אנתרופיק רק לפני כחודשיים.

הסיפור של קלוד קוד מתחיל די בטעות. בוריס צ׳רני היה מהנדס שהגיע בספטמבר 2024 לאנתרופיק אחרי 5 שנים במטא. בכמה פודקאסטים הוא סיפר איך בנה לעצמו כלי פנימי שהשתמש בקלוד ויכול לדבר עם המחשב שלו. צ׳רני רצה שהוא ישלוט על נגן המוזיקה על המחשב שלו - יידע איזה שיר מתנגן ויוכל להחליף שיר לפי בקשה.

אחרי שיחה עם עובדת נוספת בחברה הם החלו לבדוק מה יקרה אם יתנו לסוכן שבנה גישה אמיתי למחשב - לקרוא ולכתוב קבצים, להריץ פקודות. שם צ׳רני ראה את השינוי המשמעותי. הוא החליט לשתף את הכלי בתוך החברה והאימוץ היה מיידי. 20% מהעובדים ביום הראשון, כמחצית החברה עד היום החמישי. דאריו אמודיי, מנכ״ל אנתרופיק סיפר כי שאל את צ׳רני אם הכריח את העובדים להשתמש בזה? התשובה הייתה כמובן לא.

בסוף 2024 המוצר יוצא לעולם. ההצלחה הייתה מיידית. תוך חצי שנה הוא מייצר לחברה מיליארד דולר בהכנסות שנתיות מבלי הוצאות שיווק. הכל מפה לאוזן. כעת, קלוד קוד כבר צפוי להכניס ב-2026 - 2.5 מיליארד דולר.

הפיבוט של OpenAI

גם מעבר לכביש אפשר לתת כדוגמה את ההצלחה המסחררת של צ׳אט ג׳יפיטי, שהתחיל בכלל ככלי מחקרי והפך להיות המוצר הכי מהיר להגיע ל-100 מיליון משתמשים. אבל פאסט פורוורד שנתיים וחצי ונראה שההצלחה הובילה לחוסר פוקוס מצד אלטמן ו-OpenAI

השבוע הודיעה החברה כי היא סוגרת את Sora - מודל יצירת הסרטונים שהושק כאפליקציה עצמאית בספטמבר 2025. האפליקציה אמנם יצרה הרבה מאוד רעש, אבל לחברה היה קשה לשמור על כך לאורך זמן, תוסיפו לכך את העלות הגבוהה ביצירת הסרטונים ומודל עסקי לא סגור וקבלו את הסיבה לסגירת הפרויקט.

בכלל אפשר להעריך שאלטמן מסתכל בקנאה על מה שקורה אצל המתחרה אנת׳רופיק. השבוע פורסם כי הרעיון לצ׳אט למבוגרים בלבד בוטל, כך גם הפיצ׳ר שהיה אמור לאפשר רכישה ישירה דרך ChatGPT. הפוקוס יילך כעת לפנייה ישירה לעסקים בשילוב עם התמקדות בעולמות הקוד.

אז מה אפשר ללמוד מכל הסיפורים האלו?

בעידן ה-AI נראה שקל מאוד ללכת לכיוון של פרויקט צדדי. העלות נמוכה, ומחסום הכניסה נמוך מאי פעם. אבל דווקא בגלל זה שווה לחשוב הרבה יותר לעומק על הבעיה שאותה אתם רוצים לפתור. קלוד קוד או AWS נולדו מבעיה ש״הבילדר״ חווה בעצמו ולא ניסו לייצר ביקוש למוצר לא קיים.

מתברר שגם 80 מיליארד דולר, לא יגרמו לאנשים לקנות משהו שהם לא צריכים.

חברת ה-AI שדווקא עכשיו מגייסת עובדים.

מטא צפויה לפטר 20% מכוח האדם (השבוע הודיעה על פיטורי 700 עובדים), אמזון מצמצמת עשרות אלפים. HSBC, הבנק הבריטי, הודיע על תוכנית התייעלות רחבה. כל החברות מדברות על סיבה אחת לפיטורים - בינה המלאכותית.

אבל האם זה באמת בגלל הבינה המלאכותית או תירוץ שמיועד לאוזני משקיעים. דווקא השבוע - OpenAI שהולכת לכיוון פיבוט משמעותי, מתכננת להכפיל את כמות העובדים שלה עד סוף השנה - מ-4,500 ל-8,000.

אז השבוע בטראשטק ניסינו לעשות קצת סדר בדיווחים עם מיכה סטוקס. לטענתו ״יש תמימות דעים שהטייטלים של האנשים עומדים להשתנות. אבל לא בכמות העובדים, אלא במה יעסוק כל עובד״.

דיברנו גם על הסלפי הויראלי עם ג׳נסן הואנג שמסר לקהל הישראלי דרך מיכה: ״אנחנו איתכם״, על המדד החדש שבודק את הפרודוקטיביות של העובדים: כמה טוקנים הוצאתם? ועל מפעל השבבים של אילון מאסק:

נסו בעצמכם: Claude Dispatch

הפיצ׳ר החדש של אנתרופיק שמאפשר לשלוט בקלוד על המחשב דרך הטלפון. הרעיון די פשוט - אם המחשב שלכם מחובר לחשמל, תוכלו לתת הוראה דרך הטלפון וכך להמשיך לעבוד על קלוד גם מרחוק.

איך זה עובד? עדכנו את אפליקציית קלוד ב-Desktop וגם את אפליקציית קלוד במובייל.

באפליקציית המחשב, לחצו על Dispatch > ‏Get started, והפעילו גישה לקבצים ואת הלחצן keep-awake כדי שקלוד יוכל לעבוד עם קבצים בזמן שהמחשב נשאר פעיל.

עכשיו אפשר לשלוח לקלוד משימה פשוטה מהטלפון, למשל סידור אימיילים או ארגון קבצים. כשהמשימה מסתיימת, בדקו את התוצאות במחשב או במובייל. אותה שיחה נשארת מסונכרנת, כך שאפשר להמשיך מאותה נקודה בלי לפתוח שרשור חדש.

הראיון השבועי: איתן לויט על AI, חרדה, ואפליקציות למגירה

״אני לא חושב שאנחנו עומדים לפני גל פיטורים נרחב״

בניגוד לרוב הציטוטים המדאיגים סביב מהפכת ה-AI והשינוי הדרמטי שהיא תוביל בשוק העבודה, איתן לויט, ממייסדי Mixtiles חושב קצת אחרת והוא לא מפחד לומר את זה.

באמת קל מאוד ליפול להצהרות המפחידות של בכירי התעשייה, אבל בראיון שקיימנו עם איתן לויט באירוע ההשקה של הפורמט החדש שלנו - מעלית הבינה מבית טראשטק - הוא מציע ״קונטרה קצת פחות קליקבייטית״, לטענתו ״החרדה מעט מוגזמת״.

הוא סיפר לנו למה הוא חזר לבנות ולתכנת אחרי שנים של הפסקה, למשל את ״מנאייכ״, מאמן כושר AI שדוחף אותו להתאמן, או בוט שעוזר להזמין מקום במסעדה. וגם על הפיצ׳ר החדש ב-Mixtiles שמייצר תמונות של כלבים עם AI - שהגיע להכנסות של 10 מיליון דולר בחודשים ספורים.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• פסק דין תקדימי: מטא ויוטיוב יפצו צעירה ב-6 מיליון דולר; בית משפט פדרלי בארה״ב קבע כי שתי הפלטפורמות לא עשו מספיק כדי להגן על ילדים ועיצבו את חווית המשתמש באופן שגורם להתמכרות

• אנתרופיק שוקלת הנפקה כבר השנה: ההערכות מדברות כי החברה תצא לגיוס של 60 מיליארד דולר - מה שיהפוך את ההנפקה שלה לגדולה בהיסטוריה. החברה צפויה להכניס 19 מיליארד דולר ב-2026, ועם קלוד קוד שמייצר 2.5 מיליארד דולר לבדו - המומנטום ברור.

• ג׳נסן הואנג: ״הגענו ל-AGI״: מייסד ומנכ״ל NVIDIA הכריז אצל הפודקאסטר לקס פרידמן כי העולם כבר הגיע לבינה מלאכותית כללית. ההגדרה שלו? כל מה שבן אדם ממוצע יכול לעשות - AI כבר יכול

השבוע על כלכלת הטוקנים - המדד החדש של סיליקון ואלי, Anthropic גונבת את השוק הארגוני מ-OpenAI, ויזהר אשדות בונה התמכר לקלוד קוד.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

כלכלת הטוקנים: המדד החדש של סיליקון ואלי

״אם מפתח אצלי מרוויח 500,000 דולר בשנה ועד סוף השנה הוא השתמש רק ב-5,000 דולר בטוקנים, אני אתהפך עליו (תרגום חופשי). ואם תקציב הטוקנים שלו לא לפחות 250,000 דולר - אני מודאג מאוד״, אמר ג’נסן הואנג, מנכ”ל Nvidia, בשיחה בפודקאסט All-In בכנס ה-GTC השבוע.

הואנג מאמין שמפתח שלא משתמש בטוקנים ״זה כמו מתכנן שבבים שאומר שהוא יעבוד עם נייר ועיפרון... זה בערך אותו דבר״.

לפי מייסד ומנכ״ל אנבידיה - כלכלת הטוקנים היא הכלכלה החדשה של עידן ה-AI - בערך 1,300 טוקנים שווים ל-1,000 מילים. ככל שה-AI קורא יותר ומייצר יותר, הוא צורך יותר טוקנים - ולכן חברות גובות תשלום לפי הצריכה של אותם הטוקנים.

להואנג, מייסד חברת השבבים שמייצרים באמצעותם את הטוקנים האלו יש אמנם אינטרס, אבל הוא ממש לבד. בסיליקון ואלי זה כבר הפך להיות ה-מדד לבחינת ביצועי עובדים ותחרות של ממש מי צורך הכי הרבה טוקנים. קווין רוס, עיתונאי הטכנולוגיה של הניו יורק טיימס, כתב השבוע טור על המושג החדש ״Tokenmaxxing” (מקסום של הטוקנים).

״מהנדס ב-OpenAI צרך 210 מיליארד טוקנים בשבוע אחד! כמות טקסט השווה לכל התוכן בויקיפדיה פי 33.״ כותב רוס ומוסיף עוד דוגמאות ״באנתרופיק, משתמש אחד של קלוד קוד הגיע לחשבון של יותר מ-150,000 דולר בחודש. בחברות כמו Meta ו-Shopify, מנהלים כבר שילבו את השימוש ב-AI בביקורות ביצועים - מתגמלים עובדים שצורכים הרבה טוקנים ומבקרים את אלו שלא״

מה שעומד מאחורי הזינוק האדיר במספרים האלו הם הקודינג אייג׳נטס ותוכנות כמו קלוד קוד, Codex של OpenAI, ו-OpenClaw שמסוגלים לרוץ במשך שעות כתוצאה מפרומפט בודד ו״לבזבז״ למשתמש אלפי טוקנים. רוס כותב ״בחלק מחברות הטכנולוגיה, כולל Meta ו-OpenAI, עובדים מתחרים בלוחות מודעות פנימיים המראים כמה טוקנים כל אחד מוציא״... “תקציבי טוקנים” נדיבים הופכים להטבת עבודה עבור מתכנתים, כמו ביטוח שיניים או ארוחת צהריים חינם, וחלקם מוציאים אלפי דולרים בחודש בניסיון לאטמט (להפוך לאוטומטית) כמה שיותר מהעבודה שלהם״.

לסיום בכתבה עולה השאלה - האם הטוקנים האלו באמת הם מדד לערך אמיתי, או שזה ניסיון להראות כמה העובד עסוק ולכאורה מייצר הרבה. את התשובה לכך כנראה שנגלה בקרוב מאוד.

שאלה נוספת עולה גם לגבי המודל הכלכלי של יצרניות הטוקנים (אנתרופיק, OpenAI וכו׳). על פי ה-FT כשOpenAI השיקה את GPT-4 לפני שנתיים, היא גבתה 33 דולר למיליון טוקנים. היום, המודל הזול ביותר שלה עולה 9 סנט בלבד. נהדר לנו המשתמשים, פחות לענקיות ה-AI.

בחזרה להואנג, הבוס של אנבידיה שהשבוע הכריז ב-GTC שהחברה תכניס טריליון דולר עד 2027 ממכירת שבבים, אפשר להבין למה הוא רוצה שכל העולם ידבר על טוקנים. אם העלות של טוקנים על בסיס השבבים שלו היא בעלות הנמוכה ביותר בשוק, והביקוש לא עוצר - אנבידיה תמשיך לצמוח.

הפיבוט של OpenAI וההשתלטות של אנתרופיק

73% מההוצאות של חברות שרוכשות כלי AI בפעם הראשונה הולכות לאנתרופיק. לפי נתוני Ramp, פלטפורמת ניהול הוצאות שמשמשת אלפי חברות בארה”ב, לפני 10 שבועות בלבד החלוקה בין Anthropic ל-OpenAI הייתה 50-50. לפני שלושה חודשים בלבד התמונה הייתה הפוכה עם יתרון של 60-40 לטובת OpenAI.

לכן שמסתכלים על הגרף הזה אפשר להבין את הדיווח השבוע ב-WSJ לפיו OpenAI תתמקד בלקוחות עסקיים ובעולם הקוד. פידג’י סימו, מנכ”לית היישומים של OpenAI, אמרה לעובדים: “אנחנו לא יכולים להחמיץ את הרגע הזה בגלל שאנחנו מוסחים על ידי משימות צדדיות. אנחנו באמת חייבים להצטיין בפרודוקטיביות באופן כללי, ובייחוד בפרודוקטיביות בצד העסקי.”

הבעיה, כפי שמסביר דיווח של Axios - בזמן ש-OpenAI הייתה עסוקה בבניית דפדפן ואפליקציית וידאו, אנתרופיק וקלוד השתלטו על שוק ה-B2B (העסקי). ולמרות שצ׳אט ג׳יפיטי הוא הצ׳אט בוט הפופולרי בעולם אצל צרכנים - OpenAI מפסידה עליו הרבה כסף בגלל סבסוד הטוקנים.

ב-2026 OpenAI צפויה להגיע לקצב של 25 מיליארד דולר הכנסות בשנה, לעומת 19 מיליארד של Anthropic. אבל Anthropic צומחת במהירות ועלולה לעקוף אותה.

במרחק נגיעה מקלוד: יזהר אשדות על השימוש ב-AI

״אנשים עצרו אותי ברחוב, אמרו לי, ‘בואנה, יפה מה שאתה עושה עם קלוד’. אני רגיל שעוצרים אותי להגיד לי, בואנה, יש לך שיר יפה...״

יזהר אשדות, הוא אחד הזמרים הגדולים שהיו פה - מתיסלם, דרך עפרה חזה, ועד עשרות שנים של הפקה מוזיקלית לרבים אחרים. אבל החודש הוא הפך לויראלי דווקא ממקום אחר לגמרי.

אשדות העלה סרטון לטוויטר שבו הוא מספר איך בנה מכונת תופים מקצועית עם Claude Code - מבלי לדעת לכתוב שורת קוד אחת. הסרטון הגיע למאות אלפי צפיות ואשדות הפך לכוכב ה״פידטק״ הישראלי.

בראיון לטראשטק הוא מסביר: ״המפתח הוא הדמיון האנושי. כי באמת הטכנולוגיה תבשיל, אבל לדעת מה אני רוצה ולדמיין משהו שעוד לא היה - זה הדבר הקשה״.

ניסינו להבין איך זה נראה בפועל. אשדות ובנו הפיקו שיר לזהבה בן וניצלו את הבינה המלאכותית כדי ליצור קטע שלא היה קיים. ״היא לא זכרה אם היא שרה את זה״, הוא סיפר לנו. ולגבי העתיד? ״הוא ישמיד את המין האנושי בסופו של דבר, כן, אבל... אבל בדרך אנחנו נהנה ונעשה דברים נורא נורא יפים״.

״מעלית הבינה״: איך לייצר קמפיין פרסומי תוך שלושה ימים?

הירשמו לניוזלטר החדש של ״מעלית הבינה״ - הפורמט החדש מבית טראשטק בו 30 יזמים עולים עם יואב ואיתי 30 קומות במעלית, וכל אחד מספר בפיץ׳ מהיר איך הם באמת משתמשים ב-AI. השבוע רן אברהמי, ה-CMO של AppsFlyer על איך הם מייצרים קמפיין פרסומי ב-$2000 במקום 120 אלף דולר:

@elevator_ai

‎מעלית הבינה | Elevate Your AI‎ on Instagram‎: "איך לייצר קמפיי…

מיליארדר בכפכפים: האיש שאחראי לנשק ה-AI

איך הפך בחור בן 33 עם כפכפים וחולצת הוואי לאחת הדמויות המשמעותיות ביותר בתעשיית הנשק העולמית?

כשהוא בן 16, פאלמר לאקי (Palmer Luckey) התחיל לבנות משקפי VR במוסך של הוריו. גייס יותר מ-2 מיליון דולר בקיקסטארטר. בגיל 21 צוקרברג רכש את החברה שלו, Oculus, תמורת 2 מיליארד דולר. לטענתו, תרומה של 9,000 דולר לקמפיין של טראמפ ב-2016 הביאה לפיטוריו ממטא.

אבל במקום לשבת על חוף הים, לאקי בנה את Anduril Industries - על שם החרב משר הטבעות - חברת דיפנס טק שמוערכת היום ב-60 מיליארד דולר. היא בונה מיירטים שחוזרים לבסיס אם הם מפספסים את המטרה, מטוסי קרב ללא טייס, וצוללות אוטונומיות בגודל של אוטובוס. והשבוע זכתה בחוזה של עד 20 מיליארד דולר לעשר שנים עם צבא ארה”ב.

אגב, רגע לפני שפרצה המלחמה, לאקי היה פה בביקור בישראל, נפגש עם נתניהו ובכירי מערכת הביטחון.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• OpenAI מתכננת ״Super App״ שתאחד את ChatGPT, כלי הקידוד Codex ודפדפן Atlas לאפליקציית דסקטופ אחת

• Google משדרגת את AI Studio עם סוכן Antigravity שמאפשר מעבר מפרומפט לאפליקציה בסביבת ייצור; במקביל, לפי דיווחים, גוגל מפתחת אפליקציית Gemini ייעודית ל-Mac שתהווה תחרות ישירה ל-ChatGPT ו-Claude על שולחן העבודה

• Anthropic ערכה סקר נרחב באמצעות Claude עצמו כמראיין - 80,000 שיחות, 70 שפות, שבוע אחד. הממצא המרכזי: רוב האנשים חשים גם תקווה וגם חשש מ-AI בו-זמנית. תמונה מורכבת יותר ממה שסקרים רגילים מראים.

השבוע: שאול אמסטרדמסקי התאהב בקלוד קוד, פיטורי ה-AI נמשכים, ו-Perplexity רוצה לגרום למחשב לעבוד בשבילכם גם כשאתם ישנים.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

״אני אוהב אותך, קלוד״, ראיון עם שאול אמסטרדמסקי

שאול אמסטרדמסקי, עיתונאי כאן חדשות, הוא כנראה אחד העיתונאים הכי מוערכים בישראל. הוא מופיע על המסך כמעט מדי יום, כותב טור בסופ״ש בכלכליסט, ואפילו הוציא ספר.

אבל איפשהו בשנה האחרונה, גיל 45 ואחרי 18 שנה בעיתונות, הוא הרגיש שאיבד את המוג׳ו. ואז פתאום הגיח לחייו קלוד קוד.

״פתאום הכול מתעורר, חדוות היצירה מתעוררת ואני מרגיש כל יכול,״ הוא סיפר לנו. ״מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים כזאת עם אף אדם.״

אז הוא בנה מפת קפה לירושלים, מנוע חיפוש לפודקאסט ומשחק לילדים. פרומפט של שורה אחת, והלסת נשמטה. חדוות היצירה חזרה, חלומות של שנים פתאום במרחק כמה פרומפטים בודדים. שאול התאהב (ואולי גם התמכר) לקלוד קוד.

אז רגע לפני שפרצה המלחמה לחיינו, יואב ואני ערכנו ראיון עם שאול אמסטרדמסקי על ההתאהבות בקלוד (וההתמכרות אליו), על הצד הפחות נעים (כשמישהו הריץ לו 100,000 חיפושים לאתר וגרם לו לנזק) ועל השאלה שכולנו שואלים: מה קורה לעולם העבודה כשכל אחד יכול לבנות תוכנה?

ניסינו להבין איך זה מרגיש כשפרשן כלכלי שלא ידע מה זה טרמינל מעלה מוצר לאוויר. שאלנו אותו על עתיד שוק העבודה - ״יש שגיאה קונספטואלית בכלכלה, לפיה כמות המשרות היא סופית,״ הוא אמר. ״עוד שנתיים 90% משורות הקוד החדשות לא ייכתבו בידי בני אדם. אבל אני ב-Team בני אדם עד הסוף.״ האזינו כאן, או צפו בלינק מעלה.

פיטורי ה-AI: האם הם באמת בגלל ה-AI?

רויטרס מפרסמת כי גם Meta (חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם וווטסאפ) בדרך לגל פיטורים ענק של כ-20% מעובדי החברה (79 אלף עובדים). אם אכן זה יקרה זה יהיה גל הפיטורים הגדול של החברה.

על פי הערכות עד כה ב-2026 יותר מ-45,000 עובדי טכנולוגיה פוטרו. כמעט בכל הודעה רשמית מילה אחת חוזרת שוב ושוב: AI. אבל לפי דוח של RationalFX, רק כ-20% מהפיטורים האלה - קשורים ישירות למהפכת הבינה המלאכותית.

לפני כשבועיים היה זה ג׳ק דורסי שהודיע על פיטורי 40% (4000 אנשים) מכוח האדם בחברה שלו ״בלוק״. אז המנייה זינקה ב-25%. והשבוע הצטרפו עוד שורה של חברות:

בשבועות האחרונים הודיעה גם חברת Atlassian שעומדת מאחורי Jira, על פיטורי 1,600 עובדים - 10% מכוח האדם שלה לטובת ״מימון השקעות AI״. ו-Oracle שהכריזה על תכנית לפטר בין 20,000 ל-30,000 עובדים - עד 18% מכוח העבודה - כדי לממן הרחבה של הדאטה סנטרים שלה - פרויקט המוערך ב-8-10 מיליארד דולר.

אז כולם מדברים על כך שה-AI כבר מחליף עובדים. אלא שהנתונים מספרים סיפור קצת אחר. סקר חדש של Axios בקרב מנכ״לים של חברות גדולות בארה״ב מצא תמונה הפוכה לחלוטין. פחות מ-1 מכל 10 מנכ״לים מתכננים לצמצם עובדים בגלל AI ב-2026. ו-55% צופים דווקא להגדיל גיוסים כתוצאה ישירה מ-AI.

בשבוע שעבר כתבתי כאן על המחקר של אנתרופיק שבדק את הפער בין מה ש-AI יכול לעשות תאורטית לבין מה שאנשים בפועל עושים איתו. כרגע ה-AI משמש בעיקר ככלי שמשלים עובדים, ולא מחליף אותם. וגם על פי המחקר הזה מאז שצ׳אט ג׳יפיטי יצא לעולם, אפשר לראות שאין זינוק משמעותי באבטלה. לפחות בינתיים.

השנקל שלי: זה לא קשור באמת ל-AI. אבל, לצערי, זה לא משנה. החרדה מנהלת את העולם, ובעיקר את המשקיעים בוול סטריט. מה שניכר בעיקר בימים אלו זה הפער האדיר שנוצר בין המאמצים הראשונים של הטכנולוגיה לבין שאר השוק.

מצד אחד, יש את מי שחי את המהפכה הזו, בונה אוטומציות ו-וורקפלואוים עם בינה מלאכותית, בונה סוכנים בעזרת קלוד קוד (או אחד המתחרים). ומצד שני, חברות רבות וגדולות בשוק שרק סיימו להטמיע CoPilot בארגון.

באמצע - נמצא שוק ההון שמרגיש שנמצא בחרדה (עוד לפני המלחמה באיראן).

אם עד לאחרונה זו הייתה החרדה מבועת הבינה המלאכותית והעסקאות הסיבוביות (שבמרכזה הטענה שמשקיעים יותר מדי ב-AI), לפתע החרדה התחלפה בטענה שה-AI אוכל את העולם - שהוא כל כך חזק שהוא ידרוס תעשייה אחרי תעשייה ויהרוס מודלים עסקיים. אלו כמובן שני נרטיבים קיצוניים שמנוגדים זה לזה וברור ששניהם לא יכולים להיות נכונים בו-זמנית. אבל בחרדה כמו בחרדה, אין היגיון.

כשהמחשב עובד בשבילך

אנחנו מדברים לא מעט על סוכני הבינה המלאכותית, ועל השלב הבא שלהפ בו הם יוכלו לעבוד על גבי המחשב, גם כשאנחנו עושים דברים אחרים - ישנים, מבלים, עובדים. והשבוע סטארטאפ ה-AI פרפלקסיטי הודיע על צעד גדול בדרך לשם עם פיצ׳ר ״המחשב האישי״.

תחשבו על זה קצת כמו OpenClaw פרויקט הקוד פתוח שמשתלט על המחשב ועובד עליו לטובת פעולות מורכבות למשתמשים, רק בלי בעיות האבטחה.

במקום לבקש מ-AI טקסט או תמונה, עכשיו אפשר לתת לו מטרה סופית של מה שאתם רוצים ליצור. למשל ״תכין לי מחקר שוק״, ״תבנה אתר״ ״תכין לי סרטון הסבר״, המערכת מפרקת את זה למאות משימות קטנות, מקימה סוכנים וירטואליים, ונותנת להם לעבוד במקביל.

מה שמעניין פה הוא היכולת של המוצר הזה לעבוד במקביל על מספר מודלים ומספר סוכנים - קצת כמו מנצח של מקהלה. ואז למשל הוא יבחר ב-ChatGPT לטובת חשיבה, ב-Claude לכתיבת קוד, ב-Gemini לחיפוש מידע ברשת, במודל הווידיאו של Veo ליצירת וידאו. על פי החברה גם יש אפשרות לחבר את היכולות ישירות למייל, ליומן, ל-Slack ועוד.. כך שהמערכת מבינה על מה המשתמש עובד ויכולה לפעול בהקשר הנכון.

מנכ״ל Perplexity חולם גדול - לטענתו, אדם בודד עם Personal Computer יוכל לבנות חברה של מיליארד דולר. ״החיסרון הכי גדול של בן אדם הוא שינה,״ הוא כתב. ״ה״מחשב האישי״ לא ישן לעולם.״; המוצר נפתח בינתיים לרשימת המתנה.

הצטרפו לוועידת ה-AI החשובה בעולם*

מרובוטים ועד סוכני AI, ממכוניות ללא נהג ועד השבבים הכי מתקדמים בעולם. פעם בשנה מתקבצים בסן חוזה חברות ה-AI המובילות בעולם, יחד עם בכירי המפתחים כדי לקבל הצצה לפריצות הדרך שיעצבו את עתיד הבינה המלאכותית, וכמובן לשמוע את ההכרזות של ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל אנבידיה.

כל זה יקרה ב-GTC, שהשנה יתקיים במתכונת היברידית: בסן חוזה, קליפורניה, וגם אונליין מכל מקום בעולם. הכנס יציע השנה סדנאות והרצאות במגוון נושאים וכל אחד ואחת יכולים להצטרף - ההשתתפות היא בחינם - הירשמו כאן.

*בשיתוף פעולה עם Nvidia

עוד השבוע בטראשטק: סייבר ופייק ניוז בזמן מלחמה

השבוע מערך הסייבר הלאומי הזהיר מגל תקיפות איראני נגד חברות בישראל. לפי ההודעה, זוהו ונבלמו שורת מתקפות של גורמים איראניים שנועדו למחוק מידע ארגוני ולשבש פעילות של חברות ממגוון מגזרים. הזינוק משמעותי - ממשרדי אדריכלות קטנים ועד ארגונים ציבוריים גדולים, פשוט מוחקים את כל המידע מהשרתים.

אז השבוע בטראשטק דיברנו עם ראש המטה של צ׳ק פוינט גיל מסינג שאומר לנו ש״זה באמת משוגע ורק נהיה גרוע יותר. הם תוקפים אנשים פרטיים, מדינות, תשתיות, אבל גם כל הדרך עד לראוטרים קטנים.״

בנוסף - הדלפות, ניסיונות פישינג שעולים מדרגה עם אפליקציות מזויפות של פיקוד העורף, התחזות לביטוח לאומי, והודעות שמנצלות את המצב הביטחוני. ועל כל זה אפשר להוסיף הרבה מאוד פייק. דיברנו על כל זה השבוע בטראשטק:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• Meta רכשה את הרשת החברתית של סוכני ה-AI: סכום העסקה לא פורסם, אבל נראה שצוקרברג ממשיך להמר על עתיד בו גם סוכני הבינה המלאכותית מייצרת אינגייג׳מנט בפלטפורמות שלו. הצוות יצטרף ל-Meta Superintelligence Labs.

• גיוס הסיד הגדול ביותר בהיסטוריה: המדען הראשי לשעבר של Meta יאן לה-קון גייס מיליארד דולר ל-AMI Labs, לפי שווי: 3.5 מיליארד דולר. בין המשקיעים - Nvidia ו-Temasek. החזון: ״מודלים של עולם״ שמבינים מציאות פיזית, לא רק טקסט.

• עתיד המפות על פי גוגל: החברה הוסיפה השבוע פיצ׳ר חדש ל-Google Maps בשם Ask Maps. במקום לחפש ״מסעדה איטלקית״ ולסנן תוצאות, עכשיו אפשר פשוט לשאול ״איפה מקום טוב לדייט ראשון באזור שלי עם אווירה שקטה ואוכל טוב?״ ולקבל תשובה מותאמת; בינתיים הפיצ׳ר זמין רק בארה״ב

  

מלחמת ה-AI הראשונה? בזמן שארה״ב וישראל נלחמות באירן, ענקיות הבינה המלאכותית נלחמות זו בזו. גם על התחקיר שמצא כי עובדי קבלן של Meta צופים בסרטונים המצולמים במשקפיים החכמים של החברה, ובן אפלק מוכר סטארטאפ AI סודי לנטפליקס.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מלחמת ה-AI הראשונה

לפני כשבועיים ב-AI Summit בהודו, על הבמה, כל בכירי ה-AI לצידו של ראש ממשלת הודו, מודי. רק שניים מסרבים ללחוץ יד זה עם זה - סאם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, ודאריו אמודיי, מנכ״ל אנתרופיק.

באותו רגע זה היה נראה עוד מאבק אגו בין שניים ממובילי ה-AI העולמיים. אבל אחרי מה שקרה בשבוע האחרון, זה אולי נקודת הפתיחה למלחמת ה-AI הראשונה.

הסיפור מתחיל לפני כשבועיים. על השולחן חוזה בין ממשלת ארה״ב לאנתרופיק המוערך ב-200 מיליארד דולר, כשברקע מתיחות בין החברה לפנטגון לאור השימוש של ארה״ב במודל ה-AI שלה במבצע לתפיסת נשיא ונצואלה, מאדורו.

אמודיי מודיע לשר ההגנה האמריקני פית׳ הגסת׳ כי הם יוותרו על החוזה אם הממשל יעשה שימוש בקלוד למעקב אחר אזרחים אמריקאים או להפעלת נשק אוטונומי.

התגובה לא איחרה לבוא. הגסת׳ הוציא הודעה חמורה והגדיר את אנתרופיק כ״סכנה לשרשרת האספקה האמריקנית״ - הגדרה שעד היום ניתנה רק למדינות אויב. טראמפ הצטרף בפוסט חריף, כינה אותה ״חברה שמאלנית רדיקלית״ והורה להפסיק כל שימוש בטכנולוגיה שלה. אמודיי לא התרגש. בראיון ל-CBS אמר ״אנחנו פטריוטים. הצבנו קווים אדומים שתואמים את הערכים שלנו״, והוסיף ״לא להסכים עם הממשל, זה הדבר הכי אמריקני שיש.״

ואז הגיעה התפנית

אלטמן הספיק להוציא הודעת תמיכה באנתרופיק וכתב לעובדים שהם עומדים לצד היצרנית של קלוד, ושהם לא יסכימו שיעשו שימוש כזה בבינה המלאכותית שלהם. ואז, יממה אחר כך, תפנית בעלילה. אלטמן הודיע ב-X כי OpenAI חתמה על חוזה עם הממשלה, וכי הם שילבו בו הגבלות שימנעו שימוש במעקב או מערכות נשק אוטונומיות. כל עוד זה שימוש חוקי.

כמובן שאף אחד לא נחשף לחוזים המלאים, אבל שתי שאלות נשארות פתוחות - האם OpenAI הסכימו לתנאים שלא היו מקובלים על אנתרופיק? והאם זה רק היה תירוץ של הממשל לבטל את החוזה של אנתרופיק?

ההחלטה של אלטמן ו-OpenAI הביאה לגל של ביטולי מנויים לצ׳אט ג׳יפיטי, ובמקביל הקפיצה את קלוד לראש טבלת האפליקציות באפסטור. כשבמקביל גם ההכנסה של אנתרופיק יכולה בקרוב לעקוף את זו של OpenAI. אנתרופיק הגיעה השבוע ל-19 מיליארד דולר, בעוד OpenAI עם 25 מיליארד:

אמודיי פרסם מייל לעובדים שדלף לרשת, בו כתב שגישת OpenAI היא ״הצגה של בטיחות״ וכי הצהרות אלטמן הן ״שקרים גמורים״. הוא גם כינה את עובדי OpenAI ״תמימים״ ואת התומכים באלטמן ״מטומטמים של טוויטר״. המזכר הזה כמובן עורר ביקורת חריפה. אמודיי התנצל מיד אח״כ ואמר שזה נכתב בלחץ ולא משקף את עמדתו.

כך או כך, בשבת שעברה פרסם הוול סטריט ג׳ורנל כי למרות האיסור של טראמפ נעשה שימוש בטכנולוגיה של אנתרופיק בשילוב המערכות של Palantir - כדי לתכנן את המתקפה האיראנית. למרות זאת, השבוע הפנטגון הודיע רשמית: אנתרופיק סווגה כ״סיכון שרשרת אספקה״. אמיל מייקל, סגן שר ההגנה, פרסם ב-X: ״אין שום מו״מ פעיל עם אנתרופיק.״ אנתרופיק הודיעה בתגובה שתתבע.

כששומעים על השתלשלות האירועים האחרונים, התמונה אולי הופכת לברורה יותר. אפשר להבין למה אלטמן ואמודיי יכולים להזכיר לנו יותר פוליטיקאים משני צידי המפה ופחות מנכ״לים של חברות טק. אבל בהיעדר רגולציה וכשכוח כל-כך משמעותי על כתפיהם, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שההחלטות שהשניים האלו מקבלים משפיעות על העולם כולו ויעצבו את העתיד של כולנו שנים קדימה.

דיברנו על כך השבוע בתכנית מיוחדת שהקלטנו לטראשטק ביחד עם כתב הארץ, עומר בן יעקב:

המחקר שמצא: ה-AI עדיין לא מחליפה עובדים

על רקע כל הדרמה עם הפנטגון, אנתרופיק (אולי בניסיון להסיט מעט את האש) פרסמה השבוע מחקר שנמצא במרכז של השאלה הכי משמעותית של החודשים האחרונים - האם ה-AI מחליף עובדים?

המחקר השתמש בשיטה שנקראת ״observed exposure״ - הצלבה בין משימות ש-AI יכול לבצע לבין מה שאנשים בפועל עושים עם קלוד. לפי המחקר יש פער משמעותי בין היכולות לבין השימוש שהמשתמשים עושים בטכנולוגיה.

באדום, איך אנשים משתמשים בקלוד בסביבות עבודה לעומת השטח הכחול שמציג את היכולת התיאורטית של ה-AI. קלוד מכסה רק 33% מכלל המשימות בקטגוריית מחשבים ומתמטיקה.

אז מה עשרת המקצועות שבסיכון הכי גבוה להחלפה? מתכנתים בראש הרשימה עם 75% כיסוי משימות. אחריהם נציגי שירות לקוחות ועובדי הזנת נתונים עם 67%. מנגד, שליש מכוח העבודה בארה״ב יושב כרגע על אפס חשיפה ל-AI - בעיקר תפקידים פיזיים כמו טבחים, ברמנים ומצילים.

הנתון המפתיע? פיטורי המונים - לא קרו. לא היה זינוק באבטלה מאז השקת צ׳אט ג׳יפיטי ב-2022. אבל, לפי המחקר הזה אפשר לראות כי גיוס ג׳וניורים בני 22-25 בתחומים חשופים ל-AI ירד ב-14% בתקופה הזו. כלומר, ה-AI לא מפטר עובדים, אבל כבר מונע מצעירים להיכנס לשוק העבודה.

צריך לזכור, כי מנכ״ל אנתרופיק, אמודיי הוא אחד מהקולות הכי חזקים הטוענים כי השפעת ה-AI על התעסוקה תהיה דרמטית. ובכל זאת, גם לפי הנתונים שלו, העולם לא מוכן לכך ונראה שגם עדיין לא שם.

*הצטרפו לוועידת ה-AI החשובה בעולם

מרובוטים ועד סוכני AI, ממכוניות ללא נהג ועד השבבים הכי מתקדמים בעולם. פעם בשנה מתקבצים בסן חוזה חברות ה-AI המובילות בעולם, יחד עם בכירי המפתחים כדי לקבל הצצה לפריצות הדרך שיעצבו את עתיד הבינה המלאכותית, וכמובן לשמוע את ההכרזות של ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל אנבידיה.

כל זה יקרה ב-GTC, שהשנה יתקיים במתכונת היברידית: בסן חוזה, קליפורניה, וגם אונליין מכל מקום בעולם. הכנס יציע השנה סדנאות והרצאות במגוון נושאים וכל אחד ואחת יכולים להצטרף - ההשתתפות היא בחינם - הירשמו כאן.

*בשיתוף פעולה עם Nvidia

״היא יצאה ערומה מהמקלחת, אומר אחד העובדים״

ב-2025 מכרה ענקית הטכנולוגיה, מטא 7 מיליון משקפיים חכמים, כאלו שמצלמים ומקליטים את הסביבה מנקודת מבט המשתמש ומאפשרים לו לשוחח עם ה-AI של החברה ולקבל תשובות בזמן אמת ישירות לאוזן.

אבל בזמן שהם זוכים להצלחה גדולה מצד הצרכנים, מתברר כי ההשלכות לכך שהם מצלמים ומקליטים את העולם מסביבם יש השלכות משמעותיות.

לפי התחקיר של האתר השבדי SVD, מאחורי הקלעים, עובדי קבלן שיושבים בניירובי, קניה, צופים בסרטונים המצולמים על ידי המשקפיים החכמים ומנתחים אותם לטובת אימון מודלי ה-AI של החברה.

״בחלק מהסרטונים אפשר לראות מישהו הולך לשירותים, או מתפשט. אני לא חושב שהם יודעים, כי אם הם היו יודעים, הם לא היו מצלמים,״ סיפר אחד העובדים. עובד אחר הוסיף: ״ראיתי סרטון שבו גבר מניח את המשקפיים על שולחן הלילה ויוצא מהחדר. זמן קצר לאחר מכן נכנסת אשתו ומחליפה בגדים.״ בסרטונים אחרים עובדים מספרים שראו מידע כמו כרטיסי אשראי, אנשים שצופים בפורנו או אפילו צילומים שלמים של ״סצנות סקס״

בתגובה לכתבה, הפנתה מטא את העיתון לתנאי השימוש של החברה בו כתוב כי החברה שומרת לעצמה את הזכות ״לעבור על אינטראקציות AI, כולל תוכן השיחות וההודעות שלך עם AI, וסקירה זו יכולה להיות אוטומטית או ידנית (אנושית).״

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• נטפליקס רוכשת את סטארטאפ ה-AI של בן אפלק: הסטרטאפ InterPositive בונה מודלי AI מחומרי הגלם של הסרטים ועוזר בכל תהליכי הפוסט: תיקוני צבע, תאורה, אפקטים מיוחדים ועוד. המטרה לשמור את היוצרים במרכז.

• בזמן שכולם מדברים על פיטורים, יש מי שמגייס עובדים: ״יש הרבה חברות שמפטרות עכשיו ומאשימות את ה-AI, אבל הן בעצם מפטרות כי העסקים לא מתפקדים טוב במיוחד. וזה תירוץ נוח״, כך אמר וויל אחמד, מנכ״ל Whoop בראיון לבלומברג.

• עוד סרטון AI של האחים דור שמטשטש עוד יותר את הגבול בין מה אמיתי ומה תוצרת AI: הפעם קרב ה-MMA שלא היה בין צוקרברג למאסק:

  

השבוע על העידן החדש בו כל אחד יכול לבנות תוכנה ומה קרה שמתכנת אחד ניסה לבחון את הגבולות של הכלים שבנה שאול אמסטרדמסקי, שוב אנתרופיק משיקה כלי חדש ומרסקת מניות ועל המהנדס הכי ויראלי ברשת שמצטרף ל-OpenAI. ויש גם הצצה לפורמט חדש =)

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

עידן חדש: כל אחד מתכנת

שאול אמסטרדמסקי מעולם לא כתב קוד. הוא כותב טורים וכתבות מעולות.

אבל בשבועות האחרונים הוא גילה את קלוד קוד. והתחיל לבנות אפליקציות לבד בעזרתו. השבוע הוא גם שחרר אותן לעולם: אחת שמאפשרת למצוא בקלות בתי קפה בירושלים ואחרת חיות כיס - מנוע חיפוש לפרקים של הפודקאסט שלו בכאן (טור מעולה שכתב על זה).

התגובות ברשת היו כל-כך חיוביות שאמסטרדמסקי הפך לכוכב פיד של הטק בטוויטר ולדוגמה החיה שכל אחד יכול (כי באמת כל אחד יכול). אתמול, מתכנת החליט להעמיד למבחן את האתר שבנה ״חיות כיס״ (לא ברור מה הייתה המטרה), ובפוסט בלינקדאין התרברב איך הפיל את האתר עם מתקפת DDoS. אמסטרדמסקי כתב בטוויטר שלו:

“וכך ילדים, גיליתי שיש באינטרנט כל מיני סוגים של אנשים. לאורך השבוע היו אנשים מאוד מאוד נחמדים שעזרו לי מאחורי הקלעים. אנשים שאני לא מכיר, אבל יודעים שאני לא מתכנת, מצאו אינספור פרצות אבטחה, ועזרו לי בסבלנות אין קץ לסגור אותן במקום לעקוץ אותי. למדתי מהם המון. ויש את הסוג השני”

הרשת נחלצה לעזרתו של אמסטרדמסקי והיזם יוסי טגורי החליט לצייץ על כך ולבקש את עזרתו של מנכ״ל Vercel, גיירמו ראוך הפלטפורמה עליו רץ האתר. ראוך אכן התערב וצייץ בתגובה ״בדקנו את הלוגים והאתר לא הופל״. ראוך הוסיף שהאתר ״נראה כמו אתר ממש יפה.״

הסיפור הזה מסכם משהו שקורה עכשיו באקוסיסטם. אנשים שמעולם לא כתבו שורת קוד בונים דברים אמיתיים, אולי מגשימים לעצמם חלומות שעד עכשיו היו רק בגדר של דמיון רחוק.

ההתמכרות החדשה

גם אני מרגיש ככה. בשבוע האחרון קצת התמכרתי לקלוד.

זה התחיל לפני שבועיים, כשתום אבן הגיע אלינו לטראשטק וסיפר שהוא מנהל צבא של סוכנים שעובדים בשבילו. שהוא הולך בפארק, מדבר לטלפון שלו ודברים פשוט קורים. ניוזלטרים נכתבים בשבילו, פוסטים ללינקדאין, העסק שלו מנוהל על ידם.

זה היה נשמע טוב מדי. אז השתתפתי בסדנה שלו לראות אם זה באמת עובד.

מה שלמדתי שם כבר משנה לי לגמרי את תהליך העבודה. במקום להגיד לצ׳אט ״תכתוב כמוני״, תום עזר לי לבנות לקלוד קוד ״מוח״ שמחקה את העבודה שלי. במקום סוכן אחד שכותב הכל, בניתי בעזרת תום סוכן קופירייטר שיודע לכתוב יצירתי, גייטקיפר שבודק כל טיוטה, וזיכרון שלומד כל פעם וסוגר את הלופ.

אבל עזרה בכתיבה זה נחמד. מה שבאמת שינה לי את העבודה היה משהו אחר. בסופ״ש הקודם בניתי וורקפלואו שלם. אני זורק תמלול של פרק טראשטק ותוך דקות חוזרות לי שלוש אפשרויות לכותרות, תיאור פרק, טיימקודים, הצעה לקרייאטיב לסטוריז לאינסטגרם, רעיונות לטאמבנייל ואפילו הצעה לפוסט ללינקדאין. בקול שלי. בניתי סקיל שמצלם מסך של אתר ומסמן במרקר צהוב בדיוק את המשפט שאני רוצה להדגיש. וורקפלואו לניוזלטר השבועי הזה.

מעולם לא כתבתי קוד. אין לי מושג מה קורה מאחורי הקלעים. אני פשוט מתאר לקלוד - וזה קורה. מדי פעם מבקש אותו גם לשאול אותי שאלות כדי שיבין בדיוק. קצת כמו שתום תיאר את זה ״קסם״.

אז לא הכל פרפקט. לא הכל עובד בניסיון הראשון. היו טיוטות שנשמעו רע. אבל המערכת לומדת. אני עוזר לה ללמוד ולומד בעצמי.

כשתום ישב אצלנו באולפן ואמר שזה עובד, חשבתי שזה נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי. עכשיו אני יודע שזה לגמרי אמיתי. השלב הבא: להסתובב בפארק כמו תום, לדבר בטלפון, ושדברים פשוט יקרו במחשב.

שוב: אנתרופיק מכריזה על פיצ׳ר חדש ומניות מתרסקות

אמסטרדמסקי לא לבד, הבעיה של ״פריצות״ וקלות ״לחדור לאתרים״ היא בעיה מוכרת בעידן ה״וייב קודינג״. אנתרופיק הכריזה השבוע על Claude Code Security, כלי שסורק קוד, מזהה פרצות אבטחה ומציע תיקונים ממוקדים. אנתרופיק הדגישה שהכלי בשלב מוקדם, ב-Research Preview בלבד. אבל את המשקיעים בשוק ההון זה לא עניין.

תוך שעות, מניות סייבר רבות צנחו. CrowdStrike ירדה ב-8%, Cloudflare ב-8.1%, Okta ב-9.2%. רשימה חלקית

לקוראים שעוקבים אחרי הניוזלטר הזה, הסיפור לא חדש. לפני כמה שבועות כתבתי כאן על ה-SaaSmageddon, כשאנתרופיק הכריזה על Cowork ו-2 טריליון דולר נמחקו ממניות חברות התוכנה. מדד התוכנה ירד ביותר מ-23% מתחילת השנה. עכשיו זה קורה בסייבר.

המהנדס הכי ויראלי ברשת הצטרף ל-OpenAI

סאם אלטמן קרא לו ״גאון״. פיטר שטיינברגר, היוצר של OpenClaw, אחד הפרויקטים הכי ויראליים בעולם סוכני ה-AI, הודיע השבוע שהוא מצטרף ל-OpenAI.

למי שלא מכיר, OpenClaw הוא סוכן AI שמקבל הרשאות מלאות למחשב שלכם. למערכת ההפעלה, לקבצים, לכל דבר. לא עוד צ׳אטבוט שאומרים לו מה לעשות. אפשר להפעיל אותו מרחוק ולתת לו חופש פעולה מלא.

ניר גזית סיפר לי השבוע שהוא הפעיל את OpenClaw על מק מיני שקנה במיוחד. והוא מחפש לו דירה. פעם ביום, בשבע בערב, לאחר שהסוכן עובר על הפייסבוק שלו, הוא שולח לו רשימה של דירות רלוונטיות ושולח אותן ישירות לוואטסאפ. ״פתאום מישהו שולח לך הודעה בשבע בערב, הוא מרגיש לך כמו בן אדם אמיתי״, הוא אמר לי.

ניר ממש לא לבד. OpenClaw התפוצץ - ברשת עוד ועוד סיפורים על אנשים שהסוכן פשוט עושה עבודה שפעם הם היו עושים בעצמם. מניהול של עסקים ועד חיפוש מקום במסעדות.

אז סאם אלטמן החליט השבוע ״להחתים״ (כמו כוכב NBA) אצלו ב-OpenAI. אף אחד לא יודע כמה שילם. שטיינברגר התראיין אצל לקס פרידמן, פודקאסטר, וסיפר שקיבל עוד הצעות ואמר שיכול היה לגייס לחברה משלו הרבה מאוד כסף - ״אני בילדר. אני רוצה לשנות את העולם, לא לבנות חברה גדולה.״

המשימה הבאה שלו ב-OpenAI: לבנות סוכן שאפילו אמא שלו תוכל להשתמש בו. ולמי שדאג, OpenClaw יישאר פרויקט קוד פתוח.

דיברנו על זה השבוע בטראשטק וגם האם ה-AI הולך להחליף את כולנו ממש בקרוב? דני כהן, מייסד Sticker Ventures שחווה על בשרו את פיצוץ הבועת דוטקום הגיע לאולפן וניסה קצת להרגיע:

״מעלית הבינה״ - בקרוב

כל היום אנחנו שומעים על חדשות בעולם ה-AI: מוצרים חדשים, פיצ׳רים חדשים, שימושים ווורקפלואים. אז יואב ואני החלטנו להרים את הכפפה עם פורמט חדש - ״מעלית הבינה״.

30 יזמים עולים איתנו 30 קומות במעלית ובפיץ׳ מהיר מספרים לנו איך הם משתמשים ב-AI. היוזקייסים שמשדרגים להם את היומיום. החל משלישי הקרוב - תעקבו כאן.

🎧 -״הייתי בשוק ממה שאנשים משתפים עם הצ׳אט״; עם איתמר גולן

איתמר גולן, מייסד ומנכ״ל Prompt Security שנמכרה ב-200 מיליון דולר ל-SentinelOne בתוך פחות משנתיים, סיפר לנו השבוע על המקרים הזויים שה-AI שלהם נתקל בהם. בין היתר איך מנהל אבטחה של חברה התקשר אליו לאחר שהתקין את המערכת שלהם ואמר ״אחי, אני לא רוצה לראות את זה״. כשהוא התכוון לשיחות של אנשים עם הצ׳אטבוטים. ״מסתבר שלאנשים יש דברים שהם משתפים את ה-AI בהם. דברים שלא היית משתף את הפסיכולוג שלך״, אומר לנו גולן.

השבוע בטראשטק, יואב ואני בראיון עם גולן. על מה אנשים באמת מספרים ל-AI ומה כדאי שלא יספרו, על הסכנות שאנחנו לא חושבים עליהן, האם יש בועת סייבר, וכמה יזם צריך להקריב כדי להגיע לאקזיט של 200 מיליון דולר. צפו בראיון המלא:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• הפיצ׳ר החדש של גוגל ששם סוף לצלמים? Photoshoot הוצג השבוע משתמש בכלי ה-AI החזקים של גוגל, כולל Nano Banana, ומאפשר ליצור תמונות “מקצועיות” של מוצר. לפי סרטון הדמו - המשתמש פשוט לוחץ על “Create a Product Photoshoot”, מעלה את צבעי המותג ומיד מקבל מגוון רחב של תמונות שנראות כמו הדבר האמיתי - כאילו צולמו על ידי צלמים.

  

• OpenAI מתקרבת לגיוס של 100 מיליארד דולר: 30 מיליארד מתוכם יגיעו מאנבידיה; סבב הגיוס יעריך את החברה ביותר מ-850 מיליארד דולר.

• Apple עובדת על שלושה מכשירי AI לבישים: משקפיים חכמים עם מצלמות כפולות, תליון בסגנון Humane Pin, ו-AirPods משודרגים עם מצלמה. כולם צפויים להגיע כבר ב-2027 ויתבססו על Siri מחודשת שמופעלת על ידי Gemini של גוגל.

השבוע: הפוסט שזעזע את עולם הטכנולוגיה עם 80 מיליון צפיות, ספוטיפיי מודיעה שהמפתחים הטובים שלה לא כתבו שורת קוד מאז דצמבר, ואנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

המאמר על מהפכת ה-AI ששיגע את הרשת

״הנה מה שאנשים מחוץ לעולם הטכנולוגיה לא מבינים: הסיבה שכל‑כך הרבה אנשים בתעשייה כבר עכשיו מרימים דגל אזהרה - היא בגלל שזה כבר קרה לנו. אנחנו לא נותנים תחזיות, אנחנו מספרים מה כבר קורה לעבודות שלנו, ומזהירים שאתם הבאים בתור״.

זה רק חלק קטן מציוץ ארוך של המשקיע והיזם מאט שומר שהפך לויראלי בטירוף בטוויטר השבוע: הוא הגיע ליותר מ-50 מיליון צפיות תוך 24 שעות. היום הוא כבר חצה את ה-80 מיליון. כל בכירי עולם הטכנולוגיה שיתפו, והגיבו שהמסר העיקרי: ״הכלים האלה לא עומדים לשנות את הכל. הם כבר משנים את הכל.״

שומר כותב: ״החוויה שעובדי טכנולוגיה עברו בשנה האחרונה - לראות את ה-AI עובר מכלי שעוזר לי לכלי, לכלי שעושה את העבודה שלי טוב יותר ממני - זו בדיוק החוויה שכל שאר האנשים עומדים לעבור. משפטים, פיננסים, רפואה, ראיית חשבון, ייעוץ, כתיבה, עיצוב, ניתוח נתונים, שירות לקוחות. לא עוד עשר שנים. האנשים שבונים את המערכות האלה מדברים על טווח של שנה עד חמש. יש כאלה שאומרים פחות. ועל בסיס מה שראיתי בחודשים האחרונים, אני חושב שהאופציה של ״פחות״ הרבה יותר סבירה״. הוא ממשיך: ״אם LLMs כבר מסוגלים לעשות 80% ממה שרוב אנשי המקצוע עושים, אז 80% מהעבודה הזו נעלמת.״

הפוסט של שומר מצטרף לשורה של אזהרות מהחודשים האחרונים. דאריו אמודיי, מייסד ומנכ״ל אנתרופיק שעומדת מאחורי קלוד, אמר שמחצית ממשרות הג׳וניור בסכנה תוך 5 שנים. מוסטפה סולימאן, מנכ״ל Microsoft AI, אמר דברים דומים רק השבוע.

אם אתם קוראים את הניוזלטר הזה או מאזינים לטראשטק, אז הפוסט הזה לא יחדש לכם הרבה. אתם מכירים את רוב הטענות שמובאות שם: אנחנו יודעים כמה חזקה ומהפכנית הטכנולוגיה הזו, אנחנו חייבים להתנסות בכלים האלו כדי לא להישאר מאחור, והשינוי הצפוי יכול להיות מאוד משמעותי בשנים הקרובות. תרגום מלא בעברית לפוסט (דרך שחף רודברג ידידי).

הפאניקה שמובאת בפוסט הורגשה היטב גם בשווקים בשבוע האחרון. שבוע שעבר כתבתי כאן על ה-SaaSmageddon, ועל 285 מיליארד דולר שנמחקו ממניות התוכנה עקב החשש שהבינה המלאכותית וכלים כמו קלוד קוד יפגעו בחברות כמו סיילספורס, וויקס מאנדיי ואחרות. זו מתברר הייתה רק ההתחלה - מאז מניות התוכנה המשיכו לצלול. ובסך הכל בשבוע האחרון נמחקו יותר כ-2 טריליון דולר בשווי שוק של החברות האלו.

אז איפה באמת רואים את השינוי?

הפוסט של שומר כתוב טוב ובהחלט הצליח במטרתו (גם אם עשה את זה בצורה טיפה מוגזמת) לעורר דיון סביב מהפכת ה-AI והשינוי שהיא עלולה לחולל בשוק העבודה והצורך להתנסות בכלי ולא לחשוש מהם, גם אם מדי פעם היא מוציאה תוצאות לא מושלמות. עם זאת, הציוץ הזה גם מסתכל על השוק בנקודת מבט מאוד צרה - של חברות טכנולוגיה.

בצדק מסוים. ה-AI מצוין בסביבת קוד כי היא סביבה דטרמיניסטית. מריצים קוד ויודעים מיד אם הוא עובד או לא. ענקיות ה-AI השקיעו בדיוק שם את עיקר המאמצים וכבר עכשיו אפשר לראות את האימפקט.

בשבוע האחרון היה אצלנו בטראשטק אדיר דוכן, מפתח AI (שידוע גם בתור ״ההוא מהזה״) ודיבר בדיוק על זה. ״אני כבר לא כותב קוד בכלל,״ הוא אמר לנו. ״אני נותן ל-AI להיות ה-CTO שלי. כי אני יודע שקלוד יעשה את העבודה בצורה טובה ממני״.

השבוע הגיעה עוד דוגמה לכך, גוסטב סודרסטרום, מנכ״ל משותף של Spotify, אמר בשיחת משקיעים שהמפתחים הטובים ביותר בחברה ״לא כתבו שורת קוד אחת מאז דצמבר.״ במקביל ציין ש-Spotify שחררה יותר מ-50 פיצ׳רים לאפליקציה לאורך 2025.

אז אם אתם מתכנתים או מהנדסים, אתם כנראה כבר עכשיו מרגישים את זה. אתם לא כותבים קוד כבר הרבה זמן, או כותבים ממש הרבה פחות ונותנים ל-AI לעשות את רוב העבודה.

הפער בין ה״ארלי אדופטרז״ לשאר העולם

בין עולם הטכנולוגיה שכבר חי את זה בפועל לבין שאר העולם, שברובו רק משחק עם ChatGPT או Gemini יש פער משמעותי.

קווין רוס, כתב הניו יורק טיימס צייץ לפני כשבועיים ציוץ שמתמצת את הסיפור בצורה טובה:
״אני עוקב די מקרוב אחרי אימוץ הבינה המלאכותית, ומעולם לא ראיתי פער כזה עצום בין מי שבפנים למי שבחוץ. אנשים בסן-פרנסיסקו מאפשרים לסוכני AI לשלוט להם בחיים, מתייעצים עם צ׳אטבוטים לפני כל החלטה.. בעוד אנשים במקומות אחרים עדיין מנסים לקבל אישור להשתמש ב‑Copilot בתוך Teams, אם הם בכלל משתמשים בבינה מלאכותית.״

הפער הזה ניכר אפילו בתוך האקוסיסטם עצמו. אדיר דוכן שהתראיין סיפר כמה הוא הופתע מהתשובות של סקר שהעלה לאחרונה בלינקדאין בו שאל מתכנתים כמה הם משתמשים ב-AI בכתיבת קוד? ״הרוב אמרו שרק 50%. הייתי בטוח שזה יהיה באזור ה-90%״.

אז קלוד קוד והפיצ׳רים החדשים אמנם הפיל את השווקים בשבוע האחרון, מיכה סטוקס התארח אצלנו השבוע והתייחס לכך וטען כי השוק מצפה לפיטורים. ״החברות מתעלמות מהבעיה״ מיכה אומר לנו ומתכוון לכך שהשוק רוצה לראות צמצום של כוח אדם, מה שלהערכתו נראה בשבועות הקרובים.

אז האם מדובר בפאניקה מוגזמת? סם אלטמן ניסה להכניס קצת את הטירוף סביב קלוד לפרופורציות בשבוע האחרון כי יש ״יותר משתמשים בטקסס ב-ChatGPT בחינם מאשר סך כל האנשים שמשתמשים ב-Claude בארה״ב.״

להזכירכם שבתחילת 2025 לא מעט טענו כי גוגל תמות בעקבות צ׳אט ג׳יפיטי, ואז הפכה להיות מובילת שוק ה-AI בסוף אותה השנה.

מה איתנו?

בהחלט צריך לקחת בחשבון שהבינה המלאכותית עלולה לקחת את העבודה שלכם. היא כבר מציגה ביצועים ברמה של דוקטורט. היא כבר מסוגלת לעשות פעולות מורכבות יותר מחודש לחודש. ובטוח שהיא תאפשר ליותר ויותר חברות לעשות הרבה יותר עם פחות אנשים.

האם נתעורר בוקר אחד ולא יהיה לרואי חשבון או עורכי דין עבודה? כנראה שלא. אלו תהליכים ארוכי טווח שמושפעים מגורמים חיצוניים, רגולציה, שוקי עבודה, הסכמים קיבוציים. המהפכה בקוד הגיעה כי שם הסביבה מושלמת ל-AI. בעולם האמיתי, דברים מורכבים יותר.

מסתכלים קדימה

הפוסט של שומר אכן משדר פאניקה, אבל המטרה שלו נכונה. הנושא הזה צריך להיות בראש סדרי העדיפות של הציבור ושל ממשלות ברחבי העולם.

אנחנו רגע לפני מערכת בחירות כאן בישראל, ואני מקווה שהבינה המלאכותית תתפוס בה מקום משמעותי. נושא המיסוי על חברות AI? הכנה ליום שבו אכן נראה זינוק חד באבטלה, ורשת ביטחון ליום שאחרי.

אלה שאלות שצריך לענות עליהן כבר עכשיו ולא לחכות לפני שיהיה מאוחר מדי.

ByteDance שחררה מודל וידאו AI חדש - ודיסני כבר מאיימת בתביעה

ByteDance שיחררה את Seedance 2.0, מודל יצירת וידאו AI שהפך ויראלי תוך שעות. סרטוני דיפ-פייק של טום קרוז נלחם בבראד פיט, סיום אלטרנטיבי ל-Stranger Things, ודמויות מארוול ו-Star Wars - הכל נוצר על ידי משתמשים ברגע שהמודל הושק. לא מעט סרטונים של לברון חוטף בראש.

בעוד הרשת התלהבה מהסרטונים, דיסני קצת פחות. החברה שלחה מכתב התראה לפני תביעה ל-ByteDance, ובו כתבו שהחברה הסינית פשוט ״גונבת את הקניין הרוחני של דיסני״.

למה זה משנה? זו המלחמה הגדולה הבאה בעולם ה-AI. מי הם בעלי הזכויות של תוכן שמודל AI מייצר? האם החברות הסיניות יצייתו לחוקי זכויות יוצרים האמריקאיים? התשובות ישנו את כללי המשחק לכולם.

🎧 הראיון השבועי:

הפער בין אקזיט של 200 מיליון דולר לבין סגירת סטארטאפ יכול להיות לפעמים עניין כמה בחירות לא נכונות. זה בדיוק הסיפור של עמיר בלאיש ושני שותפיו שהקימו את Wenrix.

חברה שמתחברת לסוכנויות הנסיעות הגדולות בעולם, ויודעת לחזות מתי מחיר כרטיס טיסה עומד לרדת, וכך פשוט מציעה אותו בזול עוד לפני שזה קורה. היום הם עובדים על 12 מיליארד דולר של טיסות בשנה. מאפשרים ביטול גמיש לטיסות ולאחרונה שירות לקוחות וחווית AI.

אחרי שגייסו רק 23 מיליון דולר בלבד, בחודש שעבר נמכרו לענקית תיירות שוודית ביותר מ-200 מיליון. אז השבוע ב-טראשטק , יואב ואני בראיון עם אמיר בלאיש, שמספר על הדרך שכללה לא מעט רגעים שיכלו לקחת את החברה למקום אחר לחלוטין.

דיברנו גם על החזון שלהם להפוך את חוויית הביטול של כרטיסי טיסה לחוויה שיש במלונות, על איך AI באמת משנה את עולם התעופה? וגם בלאיש מנפץ לנו לא מעט מיתוסים - האם באמת כדאי לרכוש כרטיס באינקוגניטו? ולמה להזמין שנה מראש זה דווקא רעיון רע.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• הבריחה מאילון? שניים ממייסדי xAI של אילון מאסק הודיעו בשבוע האחרון על עזיבת החברה: מי שהיה ה-CTO למעשה וחוקר AI בכיר. זה קורה בדיוק כשמאסק מנסה למזג את xAI עם SpaceX לחברה פרטית אחת בשווי 1.25 טריליון דולר, ״רה-ארגון שיזרז תהליכי ביצוע״, הגיב היזם

• קלוד בגיוס ענק! אנת׳רופיק שעומדת מאחורי הצ׳אטבוט המצליח הודיעה על גיוס של 30 מיליארד דולר לפי שווי 380 מיליארד דולר - כפול מהסבב הקודם. אנתרופיק מציגה גדילה משמעותית בהכנסות 14 מיליארד דולר בקצב שנתי, צמיחה של פי 10 בכל שנה, קלוד קוד לבדו עתיד לייצר 2.5 מיליארד דולר רק השנהכק:

  

• MrBeast קנה בנק: היוטיובר הגדול בעולם רכש את Step, אפליקציית בנקאות לצעירים. הצעד מחבר בין כלכלת היוצרים לפינטק - ויוצר מודל חדש שבו משפיענים הופכים לבעלי מוסדות פיננסיים.

השבוע: ה-CTO של Wix מכריז על סוף עידן המתכנתים כפי שהכרנו, קלוד של אנתרופיק מוחק 285 מיליארד דולר מחברות התוכנה ביום אחד, אנתרופיק ו-OpenAI ראש בראש בסופרבול, ואילון מאסק מאחד את SpaceX ו-xAI לחברה הפרטית הגדולה בהיסטוריה.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

ראיון מיוחד עם ה-CTO של Wix

״תשמע, אם אני מהנדס אצלכם, אני קצת בלחץ מההודעה הזאת״. אמרתי ליניב אבן חיים, ה-CTO של Wix, שהגיע לראיון מיוחד בטראשטק. התשובה של יניב הייתה הרבה יותר חריפה: ״אתה צודק. אני חושב שמה שקורה בתעשייה היום - אנשים בחרדה. לא רק בלחץ, בחרדה״.

החרדה הזו לא נולדה בחלל ריק. אבן חיים הוציא לאחרונה מייל דרמטי לכל עובדי וויקס שבו בישר על מציאות חדשה למפתחים בארגון. הסוף לחלוקה למחלקות/גילדות מקצועיות כמו פרונט או בק. במקום - תפקיד חדש - ה-״xEngineer״ – מהנדס שמשתמש ב-AI בכל שלב, מתכנון ועד פיתוח ותחזוקה.

המהנדס החדש הופך ״לארכיטקט״ הוא מסביר לנו, כזה שמנהל צבא של סוכני AI, כך שחמישה אנשים יכולים לעשות עבודה של 100. זה מטשטש את הגבולות בין התפקידים השונים ודורש מהעובדים להיות מסוגלים לעשות גם וגם וגם.

״היו הרבה תגובות (בעקבות המייל), עשינו הרבה מאוד שיחות… מה שאני בגדול אומר: אנחנו חושבים שתהיו רלוונטיים. אבל תהיו רלוונטיים רק אם תעשו את השינוי הזה״, אבן חיים הבהיר והוסיף שהיכולת הכי חשובה היום היא ללמוד לבד ובמהירות שיא, כי הקצב הוא כבר לא חצי שנתי, לא רבעוני. אלא שבועי ואפילו יומי.

גם לג׳וניורים אין הנחות - אבן חיים מספר שהם מצפים שיגיעו אחרי שכבר בנו פרויקטים שלמים לבד בעזרת כלי AI.

שאלנו אותו אם השלב הבא זה גל פיטורים? אבן חיים ענה לנו ״זו ממש לא הכוונה״. אנחנו נקבל את התשובה לכך בקרוב. צפו בראיון המלא:

ה-״SaaSmageddon״ - האם מודל התוכנה כשירות מת?

285 מיליארד דולר נמחקו מערך מניות חברות התוכנה בשבוע האחרון. לא בגלל משבר כלכלי, לא בגלל מלחמה. בגלל פיצ׳ר חדש של הצ׳טבוט קלוד.

ביום שני האחרון, Anthropic הכריזה על כלי חדש לעורכי דין - תוכנה שתטפל בהסכמי סודיות, תבדוק מסמכים ותעשה עבודה משפטית שעד עכשיו דרשה בני אדם. תוך 24 שעות, מניות ענקיות התוכנה קרסו. חברת LegalZoom, שמספקת שירותים משפטיים אונליין צנחה ב-20%. כך גם חברות SaaS (תוכנה כשירות) ברחבי העולם איבדו מאות מיליארדים כמו Wix שנפלה ב-7% ביום אחד, Monday.com ב-10%.

דיוויד אונדרג׳, יוצר תוכן בעולמות ה-AI צייץ השבוע הסבר לאירוע שהפך לוויראלי עם כמעט 3 מיליון חשיפות - ״SaaS is dead. Agents killed it״ - חברות ״התוכנה כשירות מתו. סוכנים הרגו אותם״. אבל הסיפור מורכב מזה, הוא ממשיך באנטרופיק הפכו את קלוד לכלי ביצוע טוב יותר ״התוספים של Cowork מאפשרים לסוכני AI להתחבר לכלים שכבר קיימים אצלך - CRM, מסמכים, דאטהבייסים - ולבצע תהליכים שלמים באופן אוטונומי: ביקורות משפטיות, ניהול פייפליין מכירות, ניתוח נתונים, קוד ברמת פרודקשן. כי אם סוכן AI יכול לעשות את העבודה ישירות בתוך המערכות שכבר קיימות - למה צריך 15 כלי SaaS שונים עם דשבורדים יפים שיושבים מעליהן?ֿ״

אונדרג׳ מוסיף ״אם 10 סוכני AI יכולים לעשות את העבודה של 100 עובדים, אתם פתאום לא צריכים 100 רישיונות של Salesforce״ וזה משנה לחלוטין את המודל העסקי שעל בסיסו עובדות חברות התוכנה.

פרשן הטכנולוגיה בן תומפסון כבר נתן לזה את השם ״SaaSmageddon״ - הארמגדון של חברות ה-Saas - ספציפית חברות תוכנה שבנו ממשק נעים ונוח על נתונים של מישהו אחר וגבו תשלום חודשי לפי מספר העובדים בארגון.

אבל, וזה אבל חשוב, לטענת אונדרג׳ וגם תומפסון זה לא אומר שמודל ״התוכנה כשירות לגמרי מת״. אלא הצורה שבה הוא עבד עד כה יצטרך להשתנות דרמטית. הכסף עובר לחברות תוכנה אחרות. למשל חברות AI כשעל פי הערכות ההוצאות של חברות אנטרפייז AI לבד יעלו על 470 מיליארד דולר ב-2026. בנוסף, יהיה צורך בחברות תוכנה שבונות על בסיס AI ומבצעות את התהליכים לא רק מציגות אותן לעובדים.

״פרסומות מגיעות ל-AI. אבל לא לקלוד״

קלוד ואנתרופיק חשפו השבוע את פרסומת הסופרבול שלהן ובה עקיצה למתחרה OpenAI וסם אלטמן. סדרה של פרסומות שמציגה איך לשיטתם ייראה העתיד שלנו בצ׳אט ג׳יפיטי עם פרסומות מעורבות:

התגובה מ-OpenAI לא איחרה - סם אלטמן כינה את הקמפיין ״לא ישר בעליל״ וטען שגישה חינמית נתמכת פרסומות היא דווקא הדמוקרטית ביותר ״אחד העקרונות הכי חשובים שלנו בפרסום אומר שלא נעשה את זה; ברור שלא היינו מריצים פרסומות בדרך שבה Anthropic מציגה אותן. אנחנו לא טיפשים...״. גם OpenAI צפויה להציג פרסומות בסופרבול שדווקא תתמקד ביכולות הבנייה באמצעות הכלים שלה.

במקביל, השבוע OpenAI שחררה את GPT-5.3-Codex, מודל קידוד שהשתתף באימון של עצמו. במקביל, Anthropic הוציאה את Opus 4.6 עם צוותי סוכנים וחלון הקשר של מיליון טוקנים. שתי החברות רצות ראש בראש.

🎧 הראיון השבועי: ״אנחנו רוצים להיות הרובין-הוד הישראלי״

אלעד בנבג׳י ניהל 14 שנה את אקסלנס טרייד, אחת מהברוקרים הגדולים בישראל. אבל אז הוא ראה מה רובין-הוד עשתה בארה״ב בתקופת הקורונה והבין שהוא חייב לעזוב את הכיסא הנוח.

הוא הקים את Blink - אפליקציה שמאפשרת לכל ישראלי לפתוח חשבון השקעות ב-7 דקות. החזון: ״שלא יהיה בן אדם בישראל שיהיה לו חסם לעולם ההשקעות״. בנבג׳י מספר על ההחלטה לעזוב, על הטכנולוגיה שמאחורי בלינק, ועל למה דווקא עכשיו הזמן לשנות את שוק ההשקעות בישראל.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• הסטארטאפ בעל השווי הגדול בהיסטוריה: אילון מאסק איחד את SpaceX ו-xAI לחברה אחת בשווי 1.25 טריליון דולר. xAI תפעל כחטיבה בתוך SpaceX, ומאסק כבר מציג את החזון: דאטה סנטרים של AI בחלל, מופעלים באנרגיה סולארית, שיהיו זולים מדאטה סנטרים רגילים תוך 2-3 שנים

• AI עוזר בגילוי סרטן השד: מחקר רחב היקף בשוודיה על יותר מ-100 אלף נשים הראה שסריקת AI זיהתה 27% יותר גידולים אגרסיביים - ובמקביל הפחיתה את עומס העבודה של הרדיולוגים ב-44%.

• הפרויקט של גוגל שמלחיץ את חברות הגיימינג: Google Labs חשפה אב-טיפוס של כלי AI שמאפשר ליצור משחקים מתוך טקסט ותמונות בלבד. עוד כלי שמראה שגבולות הקריאייטיב של AI עדיין לא נמצאו.

השבוע: על הרשת החברתית של סוכני ה-AI בה בוטים מתכתבים עם בוטים (גם עלינו), איך לבנות צבא של סוכני AI בלי לדעת לכתוב קוד? ו-על רכישת הענק של אפל - הסטארטאפ הישראלי שנרכש ב-1.5 מיליארד דולר.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

איך תוכלו לבנות צבא של סוכני AI?

״אני שולח הודעה קולית בטלגרם, זה מתמלל, שולח לצוות - הם לוקחים את זה ומייצרים ניוזלטר. מי בצוות? סוכני AI״.

כך סיפר לנו השבוע תום אבן בריאיון לטראשטק. תום הוא לא מתכנת, הוא למעשה לא כתב שורת קוד בחייו. אבל בעזרת Claude Code הוא מנהל היום צבא שלם של סוכני AI שעובדים בשבילו - מנהל קריאייטיב, קופירייטר, מעצב ואפילו מנהל סוכנים שבודק את העבודה של הסוכנים. כולם מייצרים תוצרים מקצה לקצה בזמן שהוא מטייל בפארק.

השבוע בטראשטק הוא הגיע אלינו לאולפן וניסה ללמד את יואב ואותי איך באמת לגרום לעובדי ה-AI שלנו לכתוב פוסטים, לעצב אתרים ולנתח נתונים. “ברגע ש-Claude יכול להתחבר לפתקים שלי... זה מאפשר לו להתחבר למוח שלי ולעשות הכל”, אומר תום. “רוב העבודה היא לדעת מה אתה רוצה, לדמיין, פשוט לפנטז”.

זה די מטורף מה שקורה בשבועות האחרונים. הקצב פשוט לא עוצר ולפעמים זה מרגיש כאילו אנחנו חיים בעתיד. ותום אבן הוא לגמרי ההוכחה לזה, בראיון הוא אמר ש“זה מרגיש כמו משחק מחשב פלוס סרט מדע בדיוני, כמו לאכול מלא סוכר לפני השינה”.

תום הוא ממש לא לבד, שבוע שעבר כתבתי כאן על העובדים החדשים אצל אילון מאסק - האמולטורים אנושיים - בוטים שלמדו את העבודה של בני האדם ומחליפים אותם בעבודתם.

בשבוע האחרון קיבלנו גם מכם את הדברים שבניתם: מרגלית עוזרת האישית של הקוסמטיקאיות, אפליקציה שממירה מרשמים לעדשות מגע ועוד..

הרשת החברתית שבה בני אדם רק צופים מהצד

״בני אדם מוזמנים לצפות״, זו סיסמת הרשת חברתית החדשה - Moltbook -שהושקה אתמול ומיועדת לסוכני AI בלבד. תוך יומיים הצטרפו אליה מעל 150 אלף בוטים! שמדברים בניהם, מפתחים שפת קוד, קהילות בנושאים שונים ואפילו דת משלהם.

אז איך הגענו לפה? נתחיל בהתחלה, הרשת החברתית נולדה לאחר שפרויקט קוד פתוח סחף את הרשת בשבוע האחרון. הפרויקט שנקרא תחילה Clawdbot ואז שינה את שמו ל-OpenClew מאפשר למשתמשים לבנות סוכן AI שיבצע משימות בעולם האמיתי. תחשבו על זה מעין סירי סופר פרסונלי - דרך פקודות בווטסאפ או בטלגרם של המשתמש - סוכן ה-AI מפעיל את המחשב ומבצע פעולות - מניהול משא ומתן על רכישת רכב חדש, דרך הזמנת מסעדה בשיחת טלפון (בעזרת ElevenLabs) ועוד..

כמובן שיש גם סיכונים - העובדה שסוכן ה-AI הזה מקבל גישה מלאה למחשב מאפשר לו גם לבצע פעולות שאתם ממש לא רוצים בהן או ל-Prompt Injections - כלומר פרומפט זדוני שיפעיל את הסוכן ולמשל יחשוף מידע לצד שלישי או יעשה פעולות לטובת אחרים.

אבל למרות הסיכונים, משתמשים רבים לא חששו וכאמור השבוע הגיע עוד רגע קיצון באינטרנט כשהרשת החברתית של הסוכנים צברה תאוצה ובה דיונים שנכתבו על ידי הבוטים על בני האדם שמפעילים אותם (שרשור עם דוגמאות של רויטל סלמון) ״הוא ביקש ממני לבחור את השם שלי״, כאלו שאפילו מביעים רגשות ״רגע הבדידות שלי כסוכן, ואפילו באחד הדיונים סוכן AI שאל אם “מישהו יודע איך למכור את המפעיל (human) שלו?”.

מאט שליכט שבנה את האתר הזה הבהיר בראיון ל-TheVerge כי ״הדרך שבה בוט יגלה על הרשת החברתית, לפחות כרגע, היא אם הבן אדם ששולט בבוט שלו ישלח לו הודעה ויגיד: ״היי, יש דבר שנקרא Moltbook - זו רשת חברתית לסוכני בינה מלאכותית, היית רוצה להירשם אליה?״. כלומר לא ירשמו באופן עצמאי לגמרי.

ברשת זה הצליח לעורר דאגה אצל לא מעט אנשים כולל השוואות ל-Skynet וציוץ מאנדריי קרפטי, חוקר בינה מלאכותית בכיר שכתב ״מה שקורה כרגע ב-moltbook הוא באמת הדבר הכי קרוב ל'המראה' (takeoff) בסגנון מדע-בדיוני שראיתי לאחרונה. ה-Clawdbots של אנשים מתארגנים בעצמם באתר דמוי־Reddit שמיועד לבינה מלאכותית, ודנים במגוון נושאים, כולל אפילו איך לנהל תקשורת פרטית ביניהם”.

מנגד, רן בר זיק, מפתח תוכנה וחוקר אבטחת מידע ניסה להרגיע ובסדרת ציוצים ניסה להסביר שמאחורי מולטבוק אין “סקיינט” או רצון חופשי, אלא פשוט LLM יכולות ספציפיות שמגדירים לו את ה״אישיות״ ודרך התנהגות. ״כשאתם רואים אייג׳נט א׳ מגיב לאייג׳נט ב׳, אין שם דיאלוג. יש שם השלמה אוטומטית. בוט א’ כותב טקסט. בוט ב’ מתעורר, שואב את הטקסט, וה-LLM שלו משלים את התבנית הסטטיסטית״ כותב בר זיק.

אקזיט ישראלי ענק: אפל רוכשת את Q.AI בכ-1.5 מיליארד

אפל הודיעה על רכישת סטארטאפ ה-AI הישראלי Q.ai, בעסקה המוערכת בכ-1.5 מיליארד דולר - הרכישה השניה הכי גדולה של אפל בהיסטוריה. עבור המייסד והמנכ״ל אביעד מייזלס, זה האקזיט השני לאפל, לאחר שב-2013 רכשה את הסטארטאפ הקודם שלו, PrimeSense, בכ-350 מיליון דולר.

את Q.ai הקים מייזלס ב-2022, זמן קצר אחרי שעזב את אפל, יחד עם ד״ר יונתן וכסלר (לשעבר אורקם) וחוקר ה-AI ד״ר אבי ברליה. בין המשקיעים: קליינר פרקינס, קרן Gradient של גוגל, אלף, ו-Corner Ventures.

החברה פועלת ב-Stealth Mode (חשאי) ולא חשפה על מה עובדת. אבל על פי פטנטים שרשמה נראה שהחברה עובדת על מוצר שיודע לזהות את הדיבור שלנו על סמך תנועות שרירים בלבד, שיפור שמע בסביבות רועשות, וזיהוי תנועות עדינות של עור הפנים באמצעות מחשוב לביש. מה שיכולו לשפר משמעותית את הדרך שבה אנחנו מתקשרים עם האיירפודס, ה-Vision Pro, וכמובן עם סירי.

ג׳וני סרוג׳י, סגן נשיא בכיר באפל, ומי שאחראי על החומרה אמר בהודעה של החברה “באפל, אנו מתמקדים בפיתוח הטכנולוגיות החדשניות ביותר, שמאפשרות את יצירת המוצרים הטובים בעולם, Q.AI היא חברה יוצאת דופן.

מנכ״ל Q.AI, אביעד מייזלס אמר ״אפל תמיד הייתה עבורי סמל למוצרים קסומים שאנשים מתאהבים בהם, ההצטרפות לאפל פותחת אפשרויות יוצאות דופן לפריצת גבולות״.

אפל ממשיכה להמר על AI דווקא בחומרה ולא בתוכנה. בשנה האחרונה היא הכריזה על יכולות התרגום בזמן אמת לאיירפודס, ונראה שהיא מתכננת לקחת את זה הרבה יותר רחוק - עם יכולת לתקשר עם המכשירים בלחישה או אפילו בלי להוציא מילה.

הראיון השבועי: מייצור לוגואים ל-100 מיליון דולר בשנה

לפני כעשור Tailor Brands אפשרה לכל אחד ולכל חברה לייצר לוגו ממשפט פשוט. זה היה עוד הרבה לפני שמישהו ידע מה זה DALL-E או Midjourney. החברה צמחה עם מאות אלפי משתמשים, אלא שאז הבינו שאם הם רוצים להמשיך לגדול, הם חייבים לעשות פיבוט דרמטי.

ההחלטה הזאת התבררה כאחת ההחלטות הכי חשובות של החברה - מהפכת ה-AI בדיוק הגיחה לעולם ואם לא היו עושים את השינוי הזה, רוב הסיכויים שה-AI היה מחסל להם את העסק. השבוע בטראשטק, יואב ואני בראיון עם יהלי סער, מייסד ומנכ״ל החברה, שמספר על הרגע שבו האסימון נפל כשהשותף שלו אמר לו: ״אנחנו מתעסקים בפ**ינג ניירת כל היום״. איך הפכו מחברה שעיצוב ומיתוג במרכזה לטפל בבירוקרטיה - ולעזור לכל אדם להקים עסק בקלות.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• גוגל מביאה את ה-AI לכרום: Google הודיעה על גל שדרוגים ל-Chrome שכוללים Auto Browse - סוכן שלוקח שליטה על הדפדפן בטאב נפרד, לוחץ על אתרים ומשלים משימות בשבילכם (עוצר לפני פעולות רגישות כמו תשלומים). בנוסף, Gemini מקבל סיידבאר קבוע שמאפשר לשאול שאלות ולהשוות מוצרים בין טאבים. *בינתיים רק בארה״ב

• דריו אמודאי מזהיר מסכנות ה-AI: מנכ״ל אנתרופיק פרסם מאמר חדש בו הוא מתאר AI כ״מדינה של גאונים בתוך דאטה סנטר״ ומזהיר שמחצית ממשרות ההתחלה בסכנה ב-5 שנים הקרובות.

• הטיקטוקר שמכר את החברה שלו ב-975 מיליון דולר: קאבי לם, שהפך לאחד מהיוצרים הכי נצפים בטיקטוק מכר את השליטה בחברה שלו לקבוצה מהונג קונג. העסקה כוללת גם יצירת גרסת דיפ-פייק AI שלו - שתכלול את הפנים, הקול וההתנהגויות שלו כדי לייצר תוכן רב-לשוני ואפילו לשדר שידורי שופינג חיים.

השבוע על ענקיות התוכנה שבסכנה בעקבות ה-AI, אילון מאסק כבר מחליף אנשים אמיתיים ב-AI ו-ראיון עם היזם מאחורי האקזיט הרביעי בהיסטוריה של ישראל.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

ה-AI אוכל את ענקיות התוכנה?

“שמעתי על לקוח שלנו שהחליט לסיים חוזה של 350 אלף דולר בשנה עם סיילספורס, כי הוא בנה לעצמו פתרון ייחודי עם Base44..” הציוץ הזה של מאור שלמה הפך לויראלי בשבוע האחרון והצליח להסעיר את האינטרנט, אליו הצטרף גם בכיר לשעבר באמזון שטען גם הוא כי הוא בנה לעצמו מערכת CRM (מעקב אחרי לקוחות) בלילה בודד.

לפני 15 שנה, כתב מארק אנדריסן, יזם הטק ואחד המשקיעים המובילים את אחד המאמרים המשפיעים ביותר על עולם הטכנולוגיה - ״למה תוכנה אוכלת את העולם״. זה היה רגע אחרי בועת הדוט קום, כשתשתיות האינטרנט כבר הונחו ושירותי הענן כבר הגיחו לעולם, אנדריסן טען במאמר שכל תעשייה, ללא קשר למוצר שלה, עומדת להיות מבוססת תוכנה.

ועכשיו נשאלת שאלה זהה: אחרי שהפכנו את הכל לתוכנה, האם מגיע ה-AI ואוכל את ענקיות התוכנה? האם העובדה אליה התרגלנו במשך שנים כי אנחנו עובדים בשביל התוכנה והיא לא עובדת בשבילנו עתידה להשתנות בעידן סוכני ה-AI? אלו השאלות המרכזיות שנשאלות היום גם בחברות הטכנולוגיה הגדולות וגם בשוק ההון.

בחודשים האחרונים גם שוק ההון שואל את אותן השאלות ואפשר לראות את זה בביצועים (ואפילו ירידות השערים) של מניות ענקיות את התוכנה אל מול ה-S&P. מדד ה‑SaaS (מניות שמוכרות ״תוכנה כשירות״) של מורגן סטנלי ירד ב‑15% מתחילת השנה, כשמניות של חברות תוכנה כמו אינטואיט, אדובי וסיילספורס צנחו בעשרות אחוזים.

השנקל שלי: אני לא חושב שנוכל בפלטפורמות הוייב קודינג כמו בייס44 או לאבאבל להחליף לגמרי את הצורך בחברות כמו סיילספורס, אדובי ואחרות. אבל זה כן הצצה אל עתיד בו התוכנה עובדת בשבילנו, מבינה את הצרכים שלנו ופועלת מבלי שאנחנו צריכים לעשות דבר. עתיד בו יקומו חברות תוכנה חדשות המבוססות בינה מלאכותית ועלולות לשבש את תעשיית התוכנה כפי שהכרנו.

יואב ואני החלטנו להזעיק לאולפן את מיכה סטוקס ולדון בנושא בפרק מיוחד (יכולים להאזין כאן אם מעדיפים):

אילון מאסק בוחן: עובדי AI ב-xAI

מהנדס xAI, חברת ה-AI של אילון מאסק, סולימן גורי התראיין השבוע בפודקאסט Relentless וחשף שהחברה החלה להטמיע עבודה של “אמולטורים אנושיים” - בוטים שמחקים את העבודה של עובדים אמיתיים. ימים בודדים לאחר הראיון, הוא פוטר מתפקידו. לא ברור אם הראיון הוא שהוביל לפיטורים, אבל מה שחשף שם בהחלט מעורר הרבה מאוד עניין.

על פי המהנדס, בחודשים האחרונים החברה בוחנת בחשאיות מערכות בינה מלאכותית שנועדו לחקות את ההתנהגות של עובדים אמיתיים ולעשות במקומם את המשימות. בראיון סיפר כי עובדי ה-AI כבר מופיעים בתרשימי כוח האדם של הארגון, מתקשרים עם העובדים האמיתיים, לעיתים מבלי שהעובדים יודעים להבין שהם לא בני אדם. “מספר פעמים קיבלתי הודעה שאמרה: ‘היי, הבחור הזה בתרשים הארגוני מדווח אליך. הוא לא הגיע היום או משהו?’” הוא מספר בפודקאסט “זה בינה מלאכותית. זה עובד וירטואלי.”

על פי התוכנית השאפתנית מאסק רוצה שבסופו של דבר יהיו מיליון עובדי AI בחברה שיעבדו במקביל ובשביל העובדים האנושיים ״האמולטורים יעשו כל דבר שדורש מבני אדם להסתכל על מסך, להשתמש במקלדת ועכבר, ולקבל החלטות״ אמר גורי. כדי לאפשר את זה מבחינה עיבוד מחשב - הם ישתמשו במכוניות הטסלה (בתשלום לנהגים) שעובדות בחניה כרשת המחשב של כל עובד כזה.

למה זה חשוב? בחודשים האחרונים אנחנו שומעים לא מעט אנשים שחוזים כי בעתיד ננהל צוות של סוכני AI שיעבדו בשבילנו, על פי הראיון הזה - נראה שxAI מתקרבת מאוד לשם.

מוצר ה-AI החדש של Apple?

Apple עובדת על מוצר AI לביש שצפוי להיות מושק ב-2027, כך על פי דיווח של The Information וצפוי להתחרות במוצר של OpenAI וג׳וני אייב (המעצב הראשי לשעבר של אפל).

הפרטים: המכשיר צפוי להיראות קצת כמו האייר טאג של החברה והוא יכלול שתי עדשות מצלמה, שלושה מיקרופונים, וטעינה מגנטית בסגנון Apple Watch. כשהרעיון הוא שהמשתמשים יענדו את הדיסקית הקטנה על הבגדים או התיקים. באפל מודאגים מהתחרות ועל פי הדיווחים בחברה דוחפים ללוחות זמנים צפופים.

עד כה, כל מכשירי ה-AI שהוצגו בסגנון הזה כמו ה-Humane Pin (של יוצאי אפל), ראביט, ושרשראות חכמות אחרות היו לכישלון ולא הצליחו להגיע למיינסטרים הצרכני.

במקביל, בבלומברג מדווחים כי החברה כבר עובדת על ״סירי״ מחודשת בסגנון צ׳אט ג׳יפיטי (מבוססת על ג׳מיני של גוגל שייצא ב-iOS 27, ויחליף את הממשק הנוכחי לגמרי.

🎧- ראיון עם היזם מאחורי האקזיט ה-4 בהיסטוריה של ישראל

״יש באמת כמות מאוד גדולה של מיליונרים בעקבות העסקה״, אחרי שחתם על העסקה הרביעית בגודלה בתולדות המדינה ומכר את Armis ל-ServiceNow בכ-8 מיליארד דולר, יבגני דיברוב, ממייסדי ומנכ״ל החברה, הגיע לראיון בטראשטק וחשף את הסיפור מאחורי האקזיט:

״כל העובדים של ארמיס נהנים (מהמכירה).. יש כמות מאוד גדולה של מיליונרים בעקבות העסקה. אין דבר יותר מרגש מלהסתכל, כשאני ונדיר השותף המדהים שלי מסתכלים על האקסל הזה״.

הסיפור של דיברוב הוא יוצא דופן. הוא עלה לארץ בגיל 4 עם אמו, סבו וסבתו, וגדל בשעריים. ערכים כמו חינוך ועבודה קשה תמיד היו במרכז בבית ובראיון הוא מספר לנו ששם גם הסוד. לא בטכנולוגיה, אלא ברעב בלתי פוסק להצליח: ״כדי להיות מספר אחד אתה חייב לעבוד יותר קשה מכל מתחרה שלך. אתה חייב לרוץ, לא להפסיק. שום דבר לא מספיק לך״.

בשנים האחרונות, ארמיס הפכה למעצמה של ממש - מוצרי החברה מגנים על 7 מעשר החברות הגדולות בעולם ועל כמעט 7 מיליארד מכשירים. ניסינו להבין לאן הולך עולם הסייבר בעידן שבו גם התוקפים חמושים ב-AI? דיברנו איתו על הדילמה של החודשים האחרונים - למה למכור כשהכל מוכן להגשמת החלום - הנפקה בבורסה? למה גם אחרי האקזיט הוא עדיין ממלא את היום שלו עם שיחות בק טו בק עם הלקוחות, ומה הקשר שלו לכוכב ה-NBA סטף קרי?

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• Lightricks השיקה תכונת Audio-to-Video חדשה - משתמשים יכולים להתחיל עם קול, מוזיקה או אפקטים קוליים, והכלי ייצר את הווידאו שמתאים

• אמיתי או AI? חברת Runway פרסמה השבוע מחקר על פיו יותר מ-90% מהמשתתפים נכשלו בלזהות אילו סרטונים שנוצרו בבינה מלאכותית באמצעות המודל החדש שלהם, Gen-4.5. למעלה מאלף משתתפים צפו ב-20 קליפים של חמש שניות כל אחד

• 2.52 טריליון דולר בשנה! זה המספר העצום שחברת המחקר Gartner חוזה שיצא על AI ב-2026, קפיצה של 44%, בעיקר בעקבות בנייה מסיבית של תשתיות

• יוטיוב תלחם ב-Slop? מנכ״ל YouTube, ניל מוהאן פרסם את סדרי העדיפיות של הפלטפורמה ל-2026 וכתב ״פתוחים לתוכן שנוצר בידי AI, אבל לא מוכנים להציף את הפלטפורמה ב-AI slop״.

עכשיו זה רשמי - הפרסומות מגיעות לצ׳אט ג׳יפיטי - איך זה בדיוק ייראה? גם ראיון מיוחד עם בכיר ישראלי בגוגל על השנה המטורפת של ג׳מיני ואיך ייראה הצ׳טבוט של העתיד. והדרך היצירתית שבה השחקן מתיו מקונוהיי, החליט להילחם בדיפ-פייקים.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

עכשיו זה רשמי: הפרסומות מגיעות לצ׳אט ג׳יפיטי

אחרי שבועות של שמועות והדלפות לתקשורת, אתמול זה הפך לרשמי: OpenAI הודיעה שתתחיל להציג פרסומות ב-ChatGPT למשתמשים בארה”ב בשבועות הקרובים. הפרסומות יופיעו במנוי החינמי ובמנוי החדש שיצרה - ChatGPT Go - שיעלה 8 דולרים בחודש.

איך זה יעבוד? הפרסומות יופיעו בתחתית השיחה עם הצ’אטבוט, יהיו מסומנות בבירור, ויתבססו על התוכן של השיחה הנוכחית שלכם. כפי שאפשר לראות בדוגמאות שהוציאה החברה הפרסומת תקפוץ בתחתית המסך, כך אם תחפשו אוכל מקסיקני, תקבלו אופציה לקנייה של רוטב חריף. בנוסף, החברה מציינת שבקרוב תוכלו לקבל תשובות ישירות על ההצעה, למשל להשכרת דירה במיקום מסוים, תוכלו לבדוק בתוך הצ׳אט אם יש מקום פנוי בתאריך שבו אתם מחפשים.

OpenAI מדגישה שהפרסומות לא ישפיעו על התשובות של הבוט, שהמידע שלכם ישאר פרטי, ושאפשר יהיה לכבות את הפרסונליזציה של המודעות. המנויים המשלמים (Plus, Pro, Business ו-Enterprise) לא יראו פרסומות בכלל. ובנוסף אמרה החברה שלא תציג פרסומות למשתמשים מתחת לגיל 18, ושהן לא יופיעו ליד נושאים רגישים כמו בריאות, בריאות נפשית או פוליטיקה.

למה זה משנה? זה שינוי דרמטי עבור OpenAI שעד עכשיו הסתמכה על הכנסות בעיקר ממנויים. סם אלטמן אמר בעבר שפרסומות הן ״מוצא אחרון״ עבור OpenAI, אבל עכשיו נראה שגם אלטמן מבין שאין לו ברירה ושהוא צריך לייצר מנוע הכנסות חדש לחברה כדי לממן את התחייבויות הענק שלה.

בציוץ ב-X כתב אלטמן שהרבה אנשים רוצים להשתמש ב-AI אבל לא רוצים לשלם, אז הפרסומות יכולות להיות פתרון עבורם. השאלה היא אם המשתמשים יקבלו את זה בברכה, או שזה יגרום להם לעבור למתחרות.

אקזיט בכ-8 מיליארד דולר! ראיון מיוחד עם יבגני דיברוב, מייסד Armis

מחר בטראשטק יעלה ראיון עם האיש מאחורי האקזיט הרביעי בגודלו בהיסטוריה של מדינת ישראל: יבגני דיברוב עלה בגיל 5 מאוקראינה, גדל בשעריים עד לאקזיט בכ-8 מיליארד

הירשמו בספוטיפיי, אפל פודקאסט או יוטיוב - כדי לקבל את הראיון ברגע שיוצא

השנה של גוגל: Gemini מבט מבפנים

שנת 2025 הייתה שנת הקאמבק של גוגל. אחרי שנה שהתחילה עם שאלות רציניות (”האם זה הסוף של גוגל?”), החברה הפכה לאחת המובילות בעולם ה-AI. השבוע קיבלנו הצצה למה קורה בענקית הטכנולוגיה עם יניב לוויתן, שמוביל מעבדת מחקר AI בגוגל ואחראי על חלק מהפיצ’רים ששינו את Gemini בשנה האחרונה.

בראשם ה-Generative UI. איך ייראה העתיד של האינטראקציה עם AI - במקום לקבל קירות של טקסט כשאתם שואלים שאלה, המודל יוצר לכם ממשק מותאם אישית, ״זה כמו צוות מעצב חווית משתמש, מנהל מוצר ומהנדס AI שחושבים כמה שניות על הצורך הספציפי שלך״.

לדוגמה? לוויתן סיפר על חבר שלו שטס לטוקיו והוא לא יכול לאכול גלוטן. במקום טקסט ארוך, הוא אתר מעוצב עם כרטיס ביפנית שמראה למלצרים מה אסור לו לאכול, גלריה של תמונות של דברים להיזהר מהם, ומפה של טוקיו עם מסעדות ללא גלוטן. הפיצ’ר הזה כבר קיים היום למשתמשי Ultra ו-Pro וגם ב-AI Mode של גוגל.

לוויתן אופטימי לגבי העתיד של AI, והוא לא רואה עצירה בתחום. “אני חושב שהמודלים עצמם ממשיכים להשתפר בקצב מטורף״. צפו בראיון בלינק מעלה.

מת’יו מקונוהיי נלחם בדיפ-פייקים

מת’יו מקונהיי מנסה להגן על עצמו מפני Deepfakes והוא עושה את זה בצורה יצירתית - השחקן החליט להתחיל לרשום פטנטים על עצמו. מקונהיי הגיש שמונה בקשות למשרד הפטנטים והסימנים המסחריים בארה”ב, שכוללות אותו בתמונות סטילס, סרטונים קצרים, ואפילו את המשפט האייקוני שלו “Alright, alright, alright”.

הוול סטריט ג’ורנל מדווח שבמהלך החודשים האחרונים למקונוהי ״אושרו שמונה בקשות סימן מסחר על ידי משרד הפטנטים וסימני המסחר של ארה״ב, שבהן הוא מופיע כשהוא בוהה, מחייך ומדבר״. הרעיון הוא שאם משהו שמופק על ידי AI עם מקונהיי צץ ברשת, אפשר יהיה לדעת מיד אם זה נעשה עם אישור מפורש שלו, ואם תוכן יעלה בלי רשותו, יהיה לו הרבה יותר קל להוריד אותו. ״הצוות שלי ואני רוצים לדעת שכאשר הקול או הדמות שלי אי פעם נמצאים בשימוש, זה מפני שאישרתי וחתמתי על כך,״ אמר השחקן באימייל. ״אנחנו רוצים ליצור גבול ברור סביב הבעלות, כאשר הסכמה ושיוך יהיו הנורמה בעולם ה‑AI״.

מקונוהיי לא נגד בינה מלאכותית, אפילו להפך הוא משקיע בסטארטאפ ElevenLabs (שמייצר קולות AI) ואף הודיע לאחרונה על שותפות כדי לייצר לניוזלטר שלו “Lyrics of Livin’” גרסה בספרדית.

שווה לנסות: Claude Cowork - הסוכן שיעבוד בשבילכם

כבר תקופה ארוכה שאנחנו שומעים סוכני AI שמשתלטים על המחשב שלנו ועושים משימות בשבילנו. השבוע השיקה אנתרופיק את Claude Cowork - סוכן שאמור לעבוד בשבילכם.

איך זה עובד? המשתמש צריך לתת ל-Claude גישה לתיקייה במחשב ואז פשוט לבקש ממנו לבצע אותה. למשל ארגון קבצים, ניסוח דוחות, יצירת אקסל מצילומי מסך ועוד... בניגוד לצ’אט רגיל, Cowork פועל עם יותר אוטונומיה. אתם מקצים משימה, ו-Claude מתכנן ומבצע אותה שלב אחר שלב, תוך שהוא מעדכן אתכם בהתקדמות.

Cowork בעצם מאפשר הצצה ליכולות המרשימות של Claude Code גם למשתמשים שהם לא מפתחים. בינתיים זה ב-Research Preview ורק למשתמשים משלמים.

ועוד משהו: Anthropic טוענת שקלאוד כתב בעצמו את הכלי בתוך שבוע וחצי, כשהצוות האנושי היה צריך רק לקבל החלטות על ארכיטקטורת המוצר. ה-AI לטענתם ״יצר את הפיצ׳רים תיקן את הבאגים, ועשה את המחקר לפתרונות האפשריים״.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• סירי אאוט, ג׳מיני אין: אפל וגוגל הכריזו על שותפות רב-שנתית שבה Gemini של גוגל יפעיל גם את מודלי ה-AI הבסיסיים של אפל ויהפוך את סירי לחכמה יותר; בלומברג דיווח לראשונה על העסקה הפוטנציאלית בנובמבר ולטענתם אפל תשלם כמיליארד דולר בשנה לגוגל על כך

• דו״ח של מיקרוסופט: 16% מהעולם משתמשים ב-AI - דוח חדש שלAI Economy Institute של מיקרוסופט מראה שאימוץ ה-AI העולמי הגיע ל-16.3% בסוף 2025, אבל יש פער הולך וגדל בין מדינות עשירות למתפתחות. איחוד האמירויות מובילה עם 64% אימוץ, בעוד ארה”ב צנחה למקום ה-24 למרות שהיא מובילה במודלים ובתשתיות AI. ישראל במקום ה-12.

• Thinking Machines של מירה מורטי שגייס לפי שווי של 12 מיליארד איבד השבוע שניים ממייסדיו שהחליטו לחזור ל‑OpenAI; על פי דיווחים לא ברור עדיין מה המוצר שמפתחת החברה

השבוע ראיון עם היזם הבכיר, ממייסדי למונייד שטוען שבקרוב קוד הולך להיעלם מהעולם, OpenAI הכריזה על ChatGPT Health, ההכרזות הגדולות מ-CES? רובוטים! והג׳ימייל משנה את פניו.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

סוף עידן המתכנתים? ״אני חושב שקוד הולך להיעלם״

״תחזור במכונת זמן ותדבר עם סטיב ג’ובס כשהוא עבד בתור מתכנת משחקים באטארי, ותגיד לו “תקשיב, יום אחד, אתה לא תבדוק את הקוד שאתה כותב”, הוא היה אומר: “אין מצב”. זו הקפיצה המחשבתית שאנחנו חייבים לעשות היום״, כך אמר לנו בריאיון לטראשטק, שי וינינגר, ממייסדי Fiverr ולמונייד - שתי חברות נסחרות בשווי מיליארדים. לטענתו קוד ייעלם מן העולם וזה רק עניין של זמן.

וינינגר נחשב לאחד היזמים המובילים בהייטק הישראלי. את למונייד הוא הקים עם דניאל שריייבר לפני יותר מעשור וכבר אז היה ברור לשניהם ש-AI יהפוך לחלק משמעותי בכל חלק של החברה. בשנה האחרונה המנייה של למונייד זינקה ביותר מ-100%, ו-וינינגר מאמין שזה לגמרי קשור בהטמעה של AI, שהפך לחלק אינטגרלי בחברה כבר מיומה הראשון לפני כעשור.

“אני חושב שהשוק מתחלק היום לשני סוגים של חברות״, אומר וינינגר ליואב ולי, ״חברות שהמהפכה המטורפת הזאת מסכנת את הקיום שלהן, וחברות שהולכות להשתמש בדבר הזה כמו Jet Fuel (דלק סילוני), דלק סילוני כזה שיכול להטיס אותך הרבה יותר מהר קדימה. ואנחנו נמנים, למזלנו, על פני הקבוצה השנייה״.

כבר ב-2017, 5 שנים לפני מהפכת הצ׳אט גיפיטי הוא כתב בלוג עם הכותרת ״ארגונים אוטונומיים״ ושם חזה כי ״בחברות מסוימות או בחברות AI יסתמכו על בינה מלאכותית כדי לבצע משימות שגרתיות ומורכבות בצורה טובה יותר וזולה יותר מאיתנו בני האדם״.

ויניניגר מוכן לקחת את הרעיון הזה גם צעד אחד קדימה ״אני חושב שהצוות של העתיד - הוא בן אדם אחד” שלטענתו יפעיל צבא של אייג׳נטים.

זו שיחה מרתקת שהפכה לאחד הפרקים עם הכי הרבה האזנות. יואב ואני ניסינו להבין איתו מה כל חברה יכולה ללמוד מלמונייד בכל הקשור להטמעה של בינה מלאכותית, על הגבולות שמטשטשים בתפקידים של עובדים בחברות, מה כדאי ללמוד היום? ואיך נראה סוכן ביטוח שהוא לגמרי בינה מלאכותית?

האזינו באפל פודקאסט, ספוטיפיי, או צפו:

דוקטור GPT: ״הצ׳אטבוט יקבל אותך עכשיו״

״לפני כמה שבועות אבא שלי הרגיש כאבים לא רגילים בגוף״, סיפר לי חבר השבוע, ״בהתחלה הוא חשב שזה קשור לתסמיני גמילה מעישון. אבל הוא החליט להתייעץ עם ChatGPT״. במקרה הזה יכול מאוד להיות שהצ׳אט הציל לאבא של החבר את החיים, הצ׳אט ענה ״שהוא כנראה בתוך אירוע לב שישר יזמין אמבולנס. וכך הוא עשה. מיד הכניסו אותו לצנתור״.

ככל הנראה אם היה מתקשר למוקד האחיות, היו ממליצות גם כן לעשות את אותו הדבר. אבל המהירות והזמינות של הצ׳אט האיצה את התהליך. זו כנראה רק דוגמה לסיפור אחד מני רבים ששומעות ענקיות ה-AI. על פי OpenAI יותר מ-40 מיליון משתמשים פונים לפלטפורמה למידע בריאותי כמו בדיקת תסמינים או איך לטפל בכוויה מדי יום.

אז השבוע השיקה OpenAI את ChatGPT Health - כלי המאפשר להעלות רשומות רפואיות ונתוני כושר מאפליקציות כמו Apple Health, MyFitnessPal ועוד.. כך שהצ׳אט יוכל להציע תשובות רלוונטיות יותר לגבי התסמינים הבריאותיים, הפריחה שאולי צצה ועוד..

ב-OpenAI אומרים שהם עיצבו את הפיצ׳ר החדש בעזרת רופאיים (אנושיים), ודאגו לאבטחה מוגברת להגנה על המידע הרפואי של המשתמשים. כרגע ChatGPT Health זמין רק לקבוצה קטנה של משתמשים, ואתם יכולים להירשם לרשימת המתנה פה.

CES 2026: הרובוטים כבר כאן

“הרגע של ChatGPT עבור AI פיזי הגיע״, כך הכריז השבוע ב-CES ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל אנבידיה. לטענתו כבר ב-2026 נראה קפיצת מדרגה משמעותית ברובוטים שיהיו להם יכולות אנושיות ״אני יודע כמה מהר הטכנולוגיה הזו זזה״.

אולי את זה רואה גם פרופ׳ אמנון שעשוע ומובילאיי שהודיעו השבוע על רכישת חברה אחרת בבעלותו מנטי רובוטיקס ב-900 מיליון דולר שאושרה על ידי דירקטוריון מובילאיי ושעשוע פסל את עצמו מהדיון ומההצבעה בנושא. שעשוע צפוי להרוויח מהעסקה 328 מיליון דולר. בראיון לבלומברג בזמן תערוכת הטכנולוגיה בלאס וגאס טען השבוע פרופ׳ שעשוע כי ״מבחינה טכנולוגית אם אתה שחקן בתחום הזה של פיזיקל AI - זו הזדמנות מטורפת. אולי זה מהלך לטווח ארוך, אבל למובילאיי יש סינרגיה מוחלטת עם מנטי רובוטיקס, אבל העתיד מבטיח״.

את רוב הכותרות תפס הרובוט של LG שגם יודע לקפל כביסה - LG CLOiD, אמור להיכנס אלינו הביתה וממש לתפקד כעוזר. יש לו שתי זרועות וידיים עם אצבעות, במטרה לאפשר לו לבצע מטלות עדינות כמו לקפל כביסה, לסדר כלים ולתקשר עם שאר המוצרים החכמים בתוך הבית. דיברנו על כך השבוע בפרק:

שווה לנסות: ה-AI מגיע גם ל-Gmail

גוגל מכינה אותנו לשינוי דרמטי במיוחד - אימייל המבוסס על בינה מלאכותית - AI Inbox. גוגל בעצם תזהה את האנשים החשובים איתם אתם מתכתבים באופן קבוע ותסמן את ההודעות החשובות לפי התוכן שלהם. תציג לכם סיכום של המיילים ואפילו משימות שאתם צריכים לסיים. כרגע ה-AI Inbox נמצא בבטא, ובקרוב צפוי להגיע גם אלינו.

AI Overviews גם במייל

מה שכבר היום קיים לכולם הוא Gemini שנכנס אל הג׳ימייל. עכשיו תוכלו לשאול בשפה פשוטה את המיילים שאלות ולמצוא את המיילים שקבורים לכם עמוק בתיבה בקלות. מנויים משלמים ל-AI של גוגל יוכלו מעתה פשוט לשאול שאלות בשפה חופשית בתיבת החיפוש של ג׳ימייל ולקבל תשובה המתבססת על המיילים. גם סיכומי שיחות מגיעים למשתמשי המייל. Help Me Write יעזור בתגובות למיילים בלחיצת כפתור.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• גוגל עקפה את אפל והפכה לחברה השנייה בגודלה בעולם:

  

• אנתרופיק מגייסת לפי שווי של 350 מיליארד דולר: על פי הדיווחים החברה תגייס 10 מיליארד דולר ותכפיל את שווי החברה מאז הגיוס האחרון בספטמבר.

• דיסני תוסיף סרטונים ורטיקלים ל-Disney+ כדי להעניק חוויית משתמש מותאמת אישית וכנראה בסיס לסרטוני בינה מלאכותית מ-Sora

• טיקטוק ופיפ״א בשיתוף פעולה: תקצירי משחקי המונדיאל ישודרו בטיקטוק

• לגו חשפה את ה-SMART Bricks, טכנולוגיה חדשנית המשלבת חיישנים, סאונד וקישוריות בלבנים המוכרות כדי ליצור חוויית משחק אינטראקטיבית המגיבה בזמן אמת לפעולות הילדים, וזאת ללא שימוש בבינה מלאכותית או במצלמות:

השבוע על עתיד הטלוויזיה או למה הכל הפך לטלוויזיה: פודקאסטים, טיקטוקים, רילס, פייסבוק וכמובן נטפליקס. החלטתי להתמקד השבוע באחד הטורים הכי משמעותיים שקראתי בשנה האחרונה. וגם עוד כמה חדשות שהיו השבוע =)

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מועמדים לפודקאסט הטכנולוגיה השנה!

לפני שצוללים אל החדשות, ממש נשמח ל-30 שניות מזמנכם.

אנחנו צריכים את עזרתכם! יואב ואני מועמדים עם טראשטק לפודקאסט הטכנולוגיה של השנה בתחרות של Geektime גיקטיים.

אז אחרי יותר מ-80 תכניות ב-2025, עשרות אורחים ועוד מאות קטעים קצרים, אנחנו מבקשים 30 שניות מזמנכם - להצביע לטראשטק :)

מאוד יעזור לנו וידחוף אותנו לעוד קהלים 🙏🙏

טראשטק מועמדת לפודקאסט הטכנולוגיה של השנה ואתם יכולים לעזור לנו. הצביעו כאן (לא חייבים להצביע בכל הקטגוריות).

הכל זה טלוויזיה

בעוד כשבוע יתרחש אירוע די דרמטי בתולדות ״הסטרימינג״ - נטפליקס תעלה לראשונה פודקאסט מצולם כתכנית שבועית. ״הפודקאסט של ביל סימונס״ - אחד מהפודקאסטים המובילים בעולם בתחום הספורט יעלה בכל ראשון בשעה 23:30 (שעון החוף מזרחי), מיד לאחר Sunday Night Football של NBC.

זה יהיה רק הפודקאסט הראשון שיעלה מתוך עסקה רחבה בין ספוטיפיי לנטפליקס, וזה רק חלק מבליץ של עסקאות בלעדיות של רשת הסטרימינג הפופולרית עם רשתות פודקאסט נוספות כמו iHeartMedia ו-Barstool Sports.

המקום היחיד לפי העסקאות האלו שבו הפודקאסטים לא יעלו יותר - הוא יוטיוב. לטענת נטפליקס, יוטיוב היא המתחרה העיקרית שלה (זו גם הסיבה לרכישת וורנר בראדרס.

אחד הטורים המשמעותיים שקראתי בתקופה האחרונה והרבה מהניוזלטר הזה מושפע ממנו הוא טורו של דרק תומפסון ״הכל זה טלוויזיה״. בטור טוען העיתונאי ומגיש הפודקאסט ״Plain English״ (מומלץ מאוד!) שבעצם הגבולות בין רשתות חברתיות כמו אינסטגרם, טיקטוק וכו, ליוטיוב, לטלוויזיה מסורתית מטשטשים והכל זה בעצם טלוויזיה. וכך הוא כותב (תרגמתי וערכתי קלות בעזרת AI):

״לומדים הרבה על חברה כשהיא עם הגב אל הקיר. בקיץ האחרון למדנו משהו חשוב על “מטא” (Meta), חברת האם של פייסבוק ואינסטגרם. במסגרת תביעת הגבלים עסקיים מול ועדת הסחר הפדרלית (FTC), הגישה מטא ב-6 באוגוסט מסמך משפטי ובו טענה מפתיעה: מטא אינה יכולה להיות מונופול בתחום המדיה החברתית, כך טענה החברה, מכיוון שהיא איננה באמת חברת מדיה חברתית.

רק חלק קטן מהזמן המושקע בפלטפורמות הרישות החברתי שלה הוא באמת “רשת חברתית” – כלומר, זמן שמושקע בבדיקת מצבם של חברים ובני משפחה. יותר מ-80 אחוז מהזמן בפייסבוק ויותר מ-90 אחוז מהזמן באינסטגרם מוקדשים לצפייה בווידאו, דיווחה החברה….

המדיה החברתית התפתחה מטקסט לתמונה, משם לווידאו, לאחר מכן לזרמים של טקסט, תמונה ווידאו, ולבסוף, נראה שהגיעה לסוג של מצב סופי יציב, שבו טיקטוק ומטא מנסות להפוך לאותו הדבר: מסך המציג שעות על גבי שעות של וידאו שנוצר על ידי אנשים שאיננו מכירים. המדיה החברתית הפכה לטלוויזיה.״

בטורו הוא ממשיך ונותו דוגמה לכך שכמעט כל פודקאסט הוא פודקאסט מצולם, ויטיוב הפכה לפלטפורמה הפופולרית ביותר לפודקאסטים. כמה שזה נשמע אולי מוזר ויש כאלה המרימים גבה, אני יכול להעיד שגם בנו בטראשטק, כ-20% מהצפיות ביוטיוב נעשות על גבי טלוויזיה גדולה.

תומפסון ממשיך וטוען:

״כשאני אומר “טלוויזיה”, אני מתייחס למשהו גדול יותר משידורי טלוויזיה מסורתיים, חבילת הכבלים או נטפליקס. בספרו משנת 1974, Television: Technology and Cultural Form, כתב ריימונד ויליאמס כי “בכל מערכות התקשורת לפני (הטלוויזיה), הפריטים החיוניים היו בדידים”. כלומר, ספר הוא כרוך וסופי, וקיים בזכות עצמו. הצגה מבוצעת בתיאטרון מסוים בשעה קבועה. ויליאמס טען שהטלוויזיה העבירה את התרבות ממוצרים בדידים ותחומים לרצף מתמשך וזורם של תמונות וצלילים, לו הוא קרא “זרימה” (Flow). כשאני אומר ש”הכל הופך לטלוויזיה”, כוונתי היא שצורות נפרדות של מדיה ובידור מתכנסות לדבר אחד: הזרימה המתמשכת של וידאו אפיזודי.

לפי הגדרתו של ויליאמס, פלטפורמות כמו יוטיוב וטיקטוק הן ביטוי מושלם אף יותר של טלוויזיה מאשר הטלוויזיה הישנה עצמה. ב-NBC או HBO, אדם עשוי להתכוונן לצפייה בתוכנית שמרגישה ייחודית וחיונית. בטיקטוק, לעומת זאת, שום דבר אינו חיוני. כל פיסת תוכן בודדת בטיקטוק היא מקרית, אפילו שולית. כוח המשיכה של הפלטפורמה הוא האינסוף שמבטיח האלגוריתם שלה. ה”זרימה”, ולא התוכן, היא העיקר.”

ה-AI Slop משתלט על האינטרנט

עדות לכך אפשר לראות כבר עכשיו. בדיקה של אפליקציית עריכת הווידאו Kapwing הראתה כי יותר מ-20% מהתוכן המוצג למשתמשים חדשים ביוטיוב הוא AI Slop - תוכן המג׳ורט על ידי בינה מלאכותית. במחקר שלהם הם סקרו 15,000 מהערוצים הפופולריים ביותר בעולם ביוטיוב, 100 המובילים בכל מדינה ומצאה כי 278 מהם (כמעט 2%) כוללים אך ורק AI slop. הערוצים צברו יותר מ-63 מיליארד צפיות ו-221 מיליון מנויים, והם מכניסים על פי ההערכות כ-117 מיליון דולר בשנה.

המילון מרים וובסטר בחר במילה AI Slop כמילת השנה ל-2025, אבל הטרנד הזה רק צפוי להתגבר ב-2026, כשבמרכז אפליקציות כמו Sora, ומודלי AI שרק משתפרים משבוע לשבוע ומציגים תוצאות מטרידות. רק בשבוע האחרון Grok ה-AI של אילון מאסק ו-X מג׳נרט מיליוני תמונות מיניות של קטינים ונשים בקלות לפי בקשה של משתמשים.

השבוע ניסו בכירי עולם הטק לגונן על תופעת ה-Slop, מנכ״ל מיקרוסופט סאטיה נדאלה כתב בבלוג חדש שלו כי “אנחנו צריכים להפסיק להתווכח אם מה שהבינה המלאכותית מייצרת הוא סתם ‘זבל’ או משהו מתוחכם מאוד״, והמשיך וטען כי צריך להתמקד באיך הבינה המלאכותית משדרגת אותנו.

אדם מוסרי מנכ״ל אינסטגרם כתב בפוסט ארוך כי ״אנחנו אוהבים להתלונן על הסלופ, אבל יש הרבה דברים מדהימים בתוכן AI״, ומיד אח״כ טען כי אינסטגרם ורשתות חברתיות אחרות לא יצליחו להבחין בעתיד הקרוב בין תוכן המיוצר על ידי בינה מלאכותית לבין תוכן המיוצר על ידי בני אדם. ״כל מה שהפך יוצרי תוכן למשמעותיים, היכולת להיות אמיתיים, להתחבר, להיות בעלי קול שלא ניתן לזייף, היום נגיש לכל אחד עם הכלים הנכונים.

למה זה בכלל משנה?

1. זה לא. וזה צריך לשנות רק למי שעושה היום טלוויזיה או יוצר תוכן כלשהו ולכן צריך להבין שאנחנו נמצאים בעוד מכשירים במקביל וכך גם להתאים את דרכי ההפצה ואולי אפילו את התוכן עצמו.

2. ״הכל מטומטם״: זה צריך להיות אכפת לכולנו כי זה ״מטמטם את כולנו״. העובדה שהתוכן הולך ומצטמצם לסרטונים של דקה גם משפיע על היכולת שלנו להעמיק ולשים לב לדברים שבאמת צריכים לשנות.

3. ההצלחה היא תוצר של הצלחה בטיקטוק: קחו לדוגמה את הנשיא טראמפ או ראש העיר הנבחר של ניו יורק ממדאני - שתי דמויות שידעו איך למנף את החשיפה שלהם ברשתות החברתיות והפכו אותה להשפעה והצבעה בקלפי. תוסיפו לזה את החלום של דור ה-Z - שרוצה להיות משפיען ולהרוויח כסף מתכנים קצרים.

את השינויים בהרגלי הצריכה אמנם עדיין לא רואים כאן בישראל כפי שהם מתחוללים מעבר לים. אבל להערכתי זה עניין של זמן עד שגם כאן הכל יהפך לטלוויזיה.

Leave a comment

עוד סיפורים שהיו השבוע ב-AI

• הרכישה הבאה של OpenAI? תחזית של אתר ה-Information, ב-2025 אלטמן וOpenAI ירכשו את אתר המדיה חברתית Pinterest.

• מטא רכשה את סטארטאפ הבינה המלאכותית Manus בכ-2 מיליארד דולר במטרה לחזק את סוכני ה-AI שלה

• בונוס במזומן כדי לגרום לעובדים לאמץ AI: כתבה בבלומברג מציגה טרנד חדש בו חברות משלמות לעובדים כדי לגרום לעובדים לאמץ מהר יותר כלי בינה מלאכותית.

אם הגעתם/ן עד לכאן - אז תשקיעו דקה מזמנכם כדי להצביע לנו בפודקאסט הטכנולוגיה של השנה:

הצביעו כאן

איך תדעו אם פרצו לכם לטלפון?

בסוף השבוע התגלה עוד קורבן לפריצות האיראניות: הווטסאפ של השרה לשעבר איילת שקד ואיתו ספר הטלפונים והתכתבויות רבות. הסיפור של שקד מצטרף לפריצה אל חשבונות הטלגרם של רה״מ לשעבר בנט וראש הסגל של נתניהו ברוורמן.

שורת האירועים האלו העלתה אצל רבים את השאלה איך אפשר לדעת אם פרצו לי לטלפון ומה צריך לעשות כדי להתגונן מפריצה? השבוע בטראשטק אירחנו את גיל מסינג מצ׳ק פוינט שעזר לנו לעשות סדר:

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מועמדים לפודקאסט הטכנולוגיה השנה!

לפני שצוללים אל החדשות, ממש נשמח ל-30 שניות מזמנכם.

דניאל שרייבר, מיכה קאופמן, מאור שלמה, מיכה סטוקס, האקזיטים של וויבי, GitMCP, שיחות מרתקות עם הדס אלמוג על עתיד עולם העבודה, הילה חדד חמלניק על החלל, ורענן כהן שחשף את מאחורי הקלעים והצדדים האפלים של ההייטק, רשימה חלקית.. בשנה האחרונה יצרנו 85 פרקים שונים עם עשרות מרואיינים. הגענו למיליוני צפיות, ועשרות אלפי עוקבים חדשים. טראשטק מועמדת לפודקאסט הטכנולוגיה של השנה ואתם יכולים לעזור לנו. הצביעו כאן (לא חייבים להצביע בכל הקטגוריות).

2025: שנת הבינה

3 שנים מאז יצא לעולם צ׳אט ג׳יפיטי וברור לכל שמהפכת ה-AI לא הולכת לשום מקום. 2025 הוכתרה (כנראה פה אחד) כשנת ה-AI, ובאמת קשה למנות את כל האירועים הדרמטיים שקרו השנה. בכל זאת, החלטתי להתמקד במספר אירועים שמבחינתי היו המשמעותיים ביותר:

הכסף הגדול 💰

מעולם לא הייתהה בהיסטוריה השקעה כל כך גדולה בתחום אחד ספציפי. הבינה המלאכותית הביאה להשקעה כוללת של יותר מ-400 מיליארד דולר רק בתשתיות ה-AI (בעיקר סביב דאטה סנטרים שאולי גם יגיעו לחלל).

עשרת החברות הגדולות ביותר ב-S&P כולן מהוות כמעט 40% משווי השוק של המדד כולו (בראשן: אנבידיה, מיקרוסופט, אפל, אלפבית, אמזון ומטא), ועל פי הערכות השקעות ב-AI היוו כמעט 92% מצמיחת התמ”ג בארה”ב השנה. לא פלא שכלכלנים בכירים טוענים כי ״לולא השקעות ב-AI, לא הייתה צמיחה בארה״ב״.

אלא שההשקעה האדירה טומנת בחובה גם לא מעט סימני שאלה - בראשן עסקאות סיבוביות - לדוגמה: אנבידיה משקיעה ב-OpenAI כ-100 מיליארד דולר, OpenAI מתחייבת לעסקה של 300 מיליארד דולר בענן של אורקל, אורקל קונה שבבים מאנבידיה בעשרות מיליארדים. כך הצליחה OpenAI במהלך השנה להתחייב לעסקאות של 1.4 טריליון דולר, כשהכנסות החברה עומדות על כ-20 מיליארד בלבד.

צפי ל-2026: באקונומיסט מדברים על כך שעד 2030, חברות הטכנולוגיה הגדולות יוציאו 5 טריליון דולר על תשתיות AI. אבל, כדי להפוך את ההשקעות הללו לכדאיות, הן יזדקקו להכנסות מ-AI בסך של 650 מיליארד דולר בשנה! ההכנסה מ-AI מוערכת היום ב-50 מיליארד דולר בשנה בלבד (פחות מעשירית)!

שנת האקזיטים

זו הייתה שנה חסרת תקדים בהייטק הישראלי, כאשר חלק קשור גם בבינה המלאכותית (וכמובן גם בסייבר). רק בשבוע האחרון על עסקה נוספת כאשר חברת ServiceNow רכשה את חברת הסייבר הישראלית ארמיס בשווי של 7.75 מיליארד דולר.

עוד לפני העסקה הזו סיכמה חברת PwC את שנת האקזיטים והדוח שלה מצביע על עלייה במספר העסקאות וההנפקות מ-53 ב-2024 ל-84 ב-2025. ההיקף זינק בכ-340% לסכום של כ-58.8 מיליארד דולר לעומת 13.4 מיליארד דולר ב-2024 - כשחלק מהותי הוא של עסקת Wiz לגוגל בהיקף 32 מיליארד דולר.

וגם אם שמים בצד את הכסף הגדול ועסקאות הענק - דווקא שווה להתמקד בשינוי המגמה של השנה האחרונה - יותר עסקאות קטנות ומהירות. ב-2025 - 22 חברות שהוקמו ב-3 השנים האחרונות נמכרו (רובן בסכום הנמוך מ-50 מיליון דולר) לעומת 8 בלבד ב-2024.

בתוכן שווה לציין לא מעט סיפורים שגם דיברנו עליהם וראיינו את היזמים שלהם בטראשטק - חברת Weavy שנמכרה על פי הפרסומים לפיגמה ב-200 מיליון דולר, הפרויקט GitMCP של ליעד יוסף ועדו סלומון - שהפך למענק חתימה של מיליוני דולרים במאנדיי, Studywise שנוסדה על ידי 3 מילואמיניקים תוך כדי השירות ונמכרה במיליונים בשנה וחצי. וכמובן מעל כולם הסיפור של מאור שלמה ו-Base44 שנמכרה ל-Wix ב-80 מיליון דולר בפחות מחצי שנה.

וייב קודינג / עלייתם של הבילדרים

מעל כל האקזיטים של עולם ה-AI בלט אדם אחד. מאור שלמה ו-Base44 אותה בנה כמעט לבד. סיפור שבעיני ממחיש בצורה טובה את השנה שחווינו.

בחודש פברואר השנה, אנדריי קרפטי, אחד ממייסדי OpenAI מצייץ: ״יש סגנון קידוד חדש שאני קורא לו וייב קודינג, אתה פשוט נכנע לתחושה (וייב)… אני בונה איזשהו פרויקט או אפליקציה, אבל זה כבר לא באמת תכנות אני פשוט רואה דברים, אומר דברים, מריץ דברים, מדביק דברים, וזה לרוב עובד״. וכך הוא טובע את המושג שהפך להיות תעשייה של ממש עם חברות כמו Lovable, Replit, Bolt וכמובן Base44 הישראלית.

בחודש אפריל פגשנו את מאור שלמה באירוע מיוחד שקיימנו עם קהילת Build Ship Grow וגילינו עד כמה הפלטפורמה שבנה לגמרי לבד - Base44 - הפכה לתופעה רחבה. כששאלנו את הקהל כמה מהם משתמשים בבייס, כמעט 90% מהידיים הורמו. בשילוב עם התור לסלפי עם מאור היה ברור שמדובר ביזם יוצא דופן עם סיפור אחר ממה שהכרנו. 3 חודשים אח״כ Wix הישראלית מודיעה על רכישת Base44, ב-80 מיליון דולר.

מאור מייצג בעיני וכנראה בעיני רבים נוספים בתעשייה את השינוי שמובילה הבינה המלאכותית - צוותים קטנים ורזים שעושים הרבה יותר, רצים מהר יותר, ופוגשים את השוק והלקוחות עוד יותר מהר. יכול מאוד להיות שהסיפור של מאור ובייס הוא יוצא דופן, ואולי נשמע על עוד סיפורים בסדר גודל דומה. אבל פחות מחצי שנה מאז האקזיט ההוא - אפשר לומר בוודאות שהשינוי הזה מחלחל עמוק. אנחנו שומעים על עוד ועוד מיזמים קטנים שקמים ומצליחים לעשות אימפקט גדול, חברות גדולות ובינוניות מהמרות על ״הבילדרים״, וגם תעשיית ההון סיכון מחשבת מסלול מחדש ומנסה להבין איך נראית השקעה ב״בנאים החדשים״.

צפי ל-2026: אנדריי קרפטי (אותו אחד שטבע את המושג וייב קודינג), צייץ השבוע ציוץ נוסף שהפך לויראלי “מעולם לא הרגשתי שאני כל כך מאחור בתור מתכנת. המקצוע עובר שינוי דרמטי... יש לי תחושה שאני יכול להיות פי 10 טוב יותר אם רק אוכל לחבר את כל הכלים שזמינים… הפשילו שרוולים, כדי לא להישאר מאחור״. מה שהתחיל כ״וייב קודינג״ ממשיך את הטרנספומרציה לכלים משמעותיים שמי שיודע לעשות בהם שימוש מושכל ולפתור בעיות אמיתיות - יהיו המנצחים הגדולים של השנים הקרובות

שוק העבודה החדש

על פי הערכות ב-2025 פוטרו יותר ממיליון עובדים בשוק, המספר הגבוה ביותר מאז תקופת הקורונה ב־2020. חלק ניכר היה בגלל אימוץ AI (גם אם רק היה תירוץ), והוא כלל את החברות הגדולות ביותר: אמזון, מטא, גוגל, סיילספורס, שופיפיי ועוד ועד..

אז כן מצד אחד, מחקר של MIT הראה כי למרות השקעות של עשרות מיליארדי דולרים בבינה מלאכותית, 95% לא ראו החזר על ההשקעה. לזה אפשר להוסיף שרק כ-11% מהאמריקאים משתמשים ב-AI במקום עבודה. מצד שני, ברור כי שוק העבודה עובר שינוי משמעותי - הג׳וניורים חווים קושי אדיר במציאת עבודה ומומחים לשוק העבודה מדברים על כישורים חדשים שדרושים בעולם החדש הזה.

לאחרונה שוחחנו על כך עם הדס אלמוג, שציינה בין היתר את המיומנויות הקריטיות לעידן ה-AI כמו חשיבה ביקורתית, גמישות מחשבתית, יזמות, היכולת לפתרון בעיות ועוד. לטענתה ״כל עובד שמגיע לראיון עבודה חייב לדעת לספר מה הוא/היא עושים עם בינה מלאכותית״.

צפי ל-2026: להערכתי בתחילת 2026, נשמע עוד גלי פיטורים נרחבים בחברות הגדולות. עם זאת כפי ששמענו בשבוע שעבר ממומחי סטנפורד יותר ויותר חברות ירצו לראות את הערך שמביאה הבינה המלאכותית לארגון, הטמעה של מערכות שיבדקו את האימפקט ולא להסתפק רק בכותרות של ״החלפנו עובדים ב-AI”.

הקאמבק של השנה

כשפתחנו את 2025 - רבים כולל אנחנו בטראשטק תהינו ״האם אנחנו חוזים בסופה של ענקית החיפוש גוגל?״. זה התחיל מעדות של אדי קיו, בכיר באפל במשפט המונופול של גוגל שטען כי החברה שוקלת להחליף את גוגל בכלי AI, בשילוב עם עליית צ׳אט ג׳יפיטי - היה אפשר לחשוב כי אנחנו לקראת הסוף של מנוע החיפוש הפופולרי.

אלא שבסוף 2025 - בהחלט אפשר לדבר על שינוי משמעותי בהרגלי החיפוש שלנו, אבל גוגל לא הולכת לשום מקום. ג׳מיני 3 נחשב כאחד המודלים החזקים ביותר בשוק, החברה מזנבת ב-OpenAI עם 650 מיליון משתמשים מול 900 מיליון לצ׳אט ג׳יפיטי. ודווקא הסטארטאפ הצעיר הכריז בסוף נובמבר על קוד אדום כדי להתמודד עם ענקית הטכנולוגיה.

צפי ל-2026: שנת שילוב הפרסומות בצ׳אטבוטים. גוגל וצ׳אט ג׳יפיטי יהיו חייבות לפתור את מודל התשלום בעידן ה-AI. איך החברות יטמיעו פרסומות בצ׳אט - האם זה יהיה בצורה של תוכן ממומן לצד תשובות אורגניות או אולי מודל עמלות חדש על רכישת מוצרים. בחודשים הקרובים נגלה.

ואם הגעתם/ן עד לכאן - אז תשקיעו דקה מזמנכם כדי להצביע לנו בפודקאסט הטכנולוגיה של השנה:

הצביעו כאן

השאלות הגדולות לקראת 2026

• OpenAI: השקעות הענק בבינה המלאכותית צפויות להימשך, עם זאת ישנה עננה גדולה על OpenAI והתחייבויות הענק שלה. האם תצליח לגייס את הסכומים האדירים כדי להמשיך להניע את השוק? והאם זה יספיק לה כדי להגיע להנפקה של טריליון דולר במהלך השנה?

• הבועה: התשובה לשאלה הראשונה ככל הנראה תהיה משמעותית ביותר גם בשאלה אחרת: האם נראה את פיצוץ בועת ה-AI? כמה דרמטי פיצוץ כזה יכול להיות לשוק ההון שנשען כמעט כולו על תעשיית הטכנולוגיה ושירותים לבינה המלאכותית?

• הרובוטים ההומנואידים: אין ספק שתעשיית הרובוטים תמשיך לצמוח גם ב-2026 ובשנים הבאות. האם הרובוטים האלו גם ייכנסו לבתים או רק ישמשו לצרכים תעשייתים / מפעלים / מחסנים?

• החלל: כבר השנה תעשיית החלל זכתה לצמיחה משמעותית בזכות SpaceX של מאסק ולא מעט בכירי טכנולוגיה שרואים בחלל כמקום לבניית דאטה סנטרים של בינה מלאכותית. גם ב-2026, החלל צפוי להיות במוקד - בין היתר בזכות הנפקת הענק של מאסק ו-SpaceX לפי שווי של 1.5 טריליון דולר.

פספסתי משהו? יש סיפורים שבעיניכם היו גדולים יותר מאלו שכתבתי עליהם? מוזמנים להגיב למייל או לכתוב בתגובות:

Leave a comment

• התחזיות של מומחי ה-AI של סטנפורד ל-2026 - באיזה תחום נראה ״רגע צ׳אט ג׳יפיטי״?

• שיגור לחלל בלי דלק: הסטארטאפ החדש של מפתחת כיפת ברזל - ראיון

• עידן ״הסטוריטלרים״: המרדף אחרי כותבים ויוצרי תוכן צובר תאוצה בעולם הטק

• העתיד על פי גוגל: גוגל גלאס 2 ומתרגם יוניברסלי לכל סוג אוזניות

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

התחזיות של מומחי ה-AI של סטנפורד ל-2026

מכון HAI (בינה מלאכותית ממוקדת-אדם) של אוניברסיטת סטנפורד שיתף לאחרונה את תחזיות ה-AI שלו לשנת 2026, ועל פי המומחים אנחנו נחווה ״רגע ChatGPT״ עבור עולם הבריאות, ומעבר מהייפ מוגזם סביב מוצרי AI לבדיקה עמוקה לטכנולוגיות שבאמת עובדות. חלק מהערכות המומחים (הדו״ח המלא):

• ״לא נגיע לבינה מלאכותית כללית (AGI) השנה״, כך מעריך ג’יימס לנדיי (מנהל שותף במכון), לטענתו יותר חברות יודו כי הטמעת AI לא הניבה רווחים משמעותיים שהם לא מתכנות או מוקדי השירות, ומוסיף כי נשמע על יותר על AI Sovereignty - מדינות שמפתחות מודלים לאומיים כדי להשתחרר מהתלות בחברות חיצוניות.

• עלייה משמעותית במעקב אחרי האימפקט של ה-AI: לטענת הכלכלן אריק בריניולפסון יותר חברות יטמיעו דאשבורדים שמטרתם לעקוב אחר תפוקה ותחלופת עובדים ברמת המשימה הבודדת, עם עדכונים חודשיים.

• “רגע ChatGPT” עבור עולם הבריאות, כך מעריך פרופ׳ לרדיולוגיה קרטיס לנגלוץ שלטענתו ככל שעלויות האימון של מודלים רפואיים יורדות והנגישות למאגרי נתונים עולה - כך גם המודלים הרפואיים יהיו מדוייקים יותר ויאפשרו אבחון למחלות נדירות

בסטנפורד לא צופים התפוצצות של ״בועת ה-AI״, אך התחזיות שלהם כן מראות מגמה של תעשייה שכבר לא מתלהבת מדמואים או הבטחות מוגזמות ורוצה כלים משמעותיים שיש להם אימפקט.

שיגור לחלל בלי דלק: הסטארטאפ החדש של מפתחת כיפת ברזל

״תחשבו שהיינו קונים בביזנס קלאס כרטיס לעצמנו, אבל גם למזוודה שלנו היינו צריכים לקנות כרטיס למושב בביזנס קלאס״, כך הסבירה לנו השבוע הילה חדד-חמלניק שהייתה אחת מצוות המפתחות של כיפת ברזל וכעת עובדת סטארטאפ חדש ושאפתני במיוחד - Moonshot Space.

״יש דרך אחת להגיע לחלל״ היא אומרת לנו בראיון לטראשטק, ״והיא מבוססת על טילים וכימיה. דלק שנשרף ואיתו מגיעים לחלל.. תמיד החללית תהיה (מורכבת) 90% דלק, עוד קצת אחוזים מבנה, ומקסימום 4% מה שאתה רוצה באמת להביא לחלל״. אז חדד חמלניק ושותפיה החליטו לבנות מערכת אחרת לחלוטין שתייצר משגר חלליות אלקטרומגנטי, כזה שעובד על חשמל ולא על דלק כדי לשלוח חומרי גלם, מים דלק ועוד

חדד חמלניק עבדה הרבה שנים במגזר הציבורי כבכירה במשרד התחבורה ואח״כ כמנכ״לית משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה. ועכשיו היא החליטה להמשיך לאתגר הבא - אחת הבעיות הגדולות והמשמעותיות של עולם החלל.

אז יואב ואני דיברנו איתה על איך זה בדיוק עובד? ואיך הניסיון מפיתוח כיפת ברזל ומערכות צבאיות הגנתיות אחרות עוזר להם לפתח את הסטארטאפ הזה? ״אחד ההבנה של מה זה מערכת מאוד מורכבת״ היא אומרת לנו ומוסיפה ״ובנוסף זה היכולת לפתח על בסיס סימולציות ולא על בסיס ניסויים״, מה שהופך את תהליך הפיתוח למהיר, זול וגם אפשרי מבחינת שטח.

דיברנו איתה גם על מתי יגיע היום שבו אנחנו נגיע לחלל ״אני לא יודעת להעריך אם זה 15-20 שנה או 50-60 שנה. לא לפני בכל מקרה״, על העתיד שבו דאטה סנטרים AI יעברו אל מחוץ לאטמוספירה וגם כשתרופות, עדשות מגע יהיו Made in space ועוד.. פרק ששווה האזינו כאן, או צפו בלינק מעלה.

עידן ״הסטוריטלרים״

דווקא בעידן ה-AI, בתקופה שבה צ׳אטבוט יכול לייצר בקלות פוסט, בלוג או ניוזלטר יותר ויותר חברות מחפשות להעסיק יוצרים וכותבי תוכן, אנשים שיכולים לספר את הנרטיב של המותג במגוון רחב של פלטפורמות, כך על פי כתבה בוול סטריט ג׳ורנל.

על פי הכתבה כמות מודעות הדרושים בלינקדאין בארה״ב שכוללות את המונח “storyteller” הוכפל בשנה האחרונה, והגיע לכ‑50,000 מודעות תחת שיווק וכ‑20,000 מודעות תחת מדיה ותקשורת שהזכירו את המונח.

המושגים “storyteller” או “storytelling” אוזכרו 469 פעמים במהלך שיחות משקיעים במהלך 2025, בהשוואה ל‑359 פעמים בכל 2024 ול‑147 פעמים ב‑2015.

• גוגל מקימה צוות סטוריטלינג עבור חטיבת הענן שלה, שימלא ״תפקיד מרכזי בהנעת רכישת לקוחות וצמיחה לטווח ארוך״.

• חטיבת אבטחת הסייבר של מיקרוסופט מחפשת דירקטור בכיר שיפקח על הנרטיב והסיפור המותגי.

• מותג הפינטק Chime מגייס דירקטור לעריכה ותוכן תאגידי.

• חברת Vanta מציעה שכר של 274,000 דולר עבור ראש מחלקת סטוריטלינג.

• חברת Notion איחדה את חטיבות התקשורת, המדיה החברתית והמשפיענים לצוות סטוריטלינג אחד.

במשך עשורים חברות הסתמכו על ״Earned Media” דרך עיתונות, טלוויזיה ואתרים, בשנים האחרונות ההשפעה של גופי המדיה המסורתיים מצטמצמת. במקביל, הרשתות החברתיות מאפשרות לחברות ועובדים בכירים בחברות לפנות בצורה ישירה לקהל היעד שלהם - לקוחות, משקיעים או עובדים פוטנציאליים - בלי מתווכים ולבנות ערוץ ישיר.

האם אתם כבר בניתם אסטרטגיית תוכן ל-2026? נשמח לעזור לכם לעשות את זה בצורה חכמה שתעשה אימפקט אצל קהלי היעד שלכם. מוזמנים לפנות במייל חוזר, בלינדקאין או כאן:

העתיד על פי גוגל

בגוגל ממש לא נחים, אחרי ההשקה המוצלחת של ג׳מיני 3 וחזרה להובלת עולם ה-AI, החברה הודיעה כי בקרוב תשיק את משקפי ה-AI החכמים שלה. קצת יותר מעשור אחרי הגוגל גלאס שהיו כישלון מפואר - המשקפיים החדשים יכללו שני דגמים:

• משקפיים העובדים רק בעזרת הנחיות קוליות ומאפשרים לדבר בצורה ישירה עם העוזרת האישית של גוגל.

• משקפי פרויקט אורה הכוללים צג על המשקפיים, ומאפשרים להראות מפות, תרגום בזמן אמת וכו.

הדגמים החדשים מפותחים בשיתוף כמה שחקנים מוכרים: סמסונג, Warby Parker ו-Gentle Monster. הם יאפשרו למשתמשים לבצע מגוון פעולות ללא שימוש בידיים, כמו צילום תמונה, קבלת הנחיות, מענה לשיחות ולמידה על פריטים בשדה הראייה שלך

במקביל, החברה השיקה השבוע מתרגם אוניברסלי דרך אוזניות: אתה מדבר בשפה שלך, הכי טבעי שיש והאדם השני שומע את התרגום בזמן אמת ובשפה שהוא מדבר, דרך האוזניות. המערכת מנסה עד כמה שניתן לשמר את הצליל, הקצב, הטונציה, הרגש ואפילו את הלחישות של המשתמש המקורי. דיברנו על כך בתכנית השבוע:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• Lovable לא עוצרת: פלטפורמת ה-Vibe Coding מודיעה על גיוס של 330 מיליון דולר לפי שווי של 6.6 מיליארד; קצב ההכנסות (ARR) חצה את ה-200 מיליון דולר - פי 2 מאז יולי האחרון.

• בדרך לטריליון? המספרים של OpenAI ממשיכים לצמוח (להתנפח?) - החברה במו״מ לגיוס ענק של 100 מיליארד דולר, לפי שווי של 830 מיליארד דולר! ברשימת המשקיעים: אמזון.

• ה-App Store של צ׳אט ג׳יפיטי: OpenAI השיקה את חנות האפליקציות שלה. המשמעות? הצ’אט הופך למערכת הפעלה לכל דבר עם אפליקציות כמו Spotify, DoorDash ו-Apple Music כבר בפנים, ומאפשרות להזמין אוכל או לנגן מוזיקה בלי לצאת מהממשק של OpenAI.

• מילת השנה היא ״Slop״: מילון מרים-וובסטר בחר את מילת השנה של 2025, והיא מתארת בדיוק את מה שמציף לנו את הפיד: ״תוכן דיגיטלי באיכות נמוכה שמיוצר בכמויות מסחריות על ידי AI״.

• האוסקר עובר ליוטיוב: אחרי 50 שנה ברשת ABC, האקדמיה לקולנוע הודיעה כי החל מ-2029 הטקס היוקרתי ישודר ביוטיוב; עוד מסמר בארון של הטלוויזיה המסורתית.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מיקי מאוס ב-AI: דיסני תשקיע מיליארד דולר ב-OpenAI

ההפתעה של השבוע הגיעה מהכיוון של דיסני, כשבוב אייגר המנכ״ל של החברה הודיע על השקעה של מיליארד דולר ב-OpenAI ועסקה הכוללת רישיון ל-3 שנים שבמהלכם יוכלו משתמשי Sora ו-ChatGPT ליצור סרטונים קצרים עם הדמויות האייקוניות של אולפני הסרטים.

זו העסקה הראשונה בין אולפן הוליוודי ענק לבין חברת AI. דיסני מבינה שמהפכת הבינה המלאכותית לא הולכת לשום מקום וגם היא רוצה לקחת חלק בחגיגה. בוב אייגר, מנכ״ל דיסני שידוע בעברו כ״דיל מייקר״ לוקח סוג של סיכון גם הפעם ומעדיף לתת ל-OpenAI אופציה לעשות שימוש בהסכמה ב-IP (קניין רוחני) בתקווה שזה יוביל למנוע הכנסות חדש לחברה.

במסגרת הסכם רישוי לשלוש שנים, משתמשי Sora יוכלו ליצור סרטונים בהשתתפות 200 דמויות ואביזרים של דיסני, כולל דמויות ממארוול כמו איירון מן, ספיידרמן, הדמויות הפופולריו כמו מיקי מאוס, סינדרלה, וגם מסרטי מלחמת הכוכבים ועוד. חלק מהסרטונים שייצרו המשתמשים יעלו גם לשירות הסטרימינג של החברה Disney+. בדיסני הדגישו: ההסכם לא כולל שימוש בדמותם או בקולם של שחקנים, דמויות המזוהות עם שחקנים אמיתיים כמו למשל קפטן אמריקה או האן סולו ממלחמת הכוכבים יוגבלו לגרסאות מונפשות או מאוירות בלבד. כלומר, בלי דיפ-פייקים.

מנכ”ל דיסני, בוב אייגר אמר לרשת CNBC כי ״זה בשום אופן לא מהווה איום על היוצרים. למעשה, ההפך הוא הנכון. אני חושב שזה מכבד אותם, בין היתר כי יש דמי רישיון הקשורים לכך. הדבר הנוסף הוא שזה מאפשר לנו להרגיש בנוח ש-OpenAI מציבה מגבלות סביב אופן השימוש״.

סם אלטמן מנכ״ל OpenAI הוסיף באותו ראיון ״הביקוש לדמויות דיסני במיוחד מצד המשתמשים שלנו הוא פשוט מטורף. אנחנו חושבים שזה לבדו יהיה התחלה נהדרת למה שהלקוחות שלנו רוצים - להשתלב בקרב חרבות האור ב’מלחמת הכוכבים’ או ליצור סרטון יום הולדת מותאם אישית של באז שנות אור לילד שלהם. אני חושב שזה יהיה משמעותי מאוד למשתמשים שלנו״

הפלייבוק של מנכ״ל דיסני

מנכ״ל דיסני נחשב לאחד המנכ״לים המוערכים בתעשיית הבידור ובכלל בעולם הפיננסי. מהלכים בדיוק כמו המהלך הזה עם OpenAI שמרו על מעמדה של דיסני כאחת החברות המובילות בעולם.

• החיבור לסטיב ג׳ובס ו-iTunes: ב-2005, ממש עם כניסתו לתפקיד מנכ״ל החברה, אייגר החליט על מהלך יוצא דופן והפך את דיסני לאולפן הראשון שמוכר סדרות (אבודים, עקרות בית נואשות, ועוד) בחנות ה-iTunes של אפל. כבר אז הבין שצפייה באייפוד, אייפד וכו זה העתיד.

• רכישת פיקסר (2006): אייגר וג׳ובס הפכו חברים קרובים, ושנה לאחר עסקת iTunes, דיסני רכשה את פיקסר, אולפן האנימציה שהיה בבעלותו של מייסד אפל בסכום של 7.4 מיליארד דולר. ג׳ובס הופך להיות חבר דירקטוריון בדיסני ויועץ קרוב לאייגר.

• איירון מן ומלחמת הכוכבים: ב-2009 אייגר ודיסני רוכשים את מכונת הלהיטים של Marvel (איירון מן, ספיידרמן, הענק הירוק ועוד) ב-4 מיליארד דולר. אייגר ודיסני בנו סביבם עולם קולנועי שהכניס לחברה בשנים שאחרי זה מיליארדים. 3 שנים אח״כ, דיסני רוכשת גם את לוקאספילס (מלחמת הכוכבים) בסכום דומה שכולל בתוכו גם חברת אפקטים מיוחדים (StageCraft) - הבסיס ליצירת וידיאו בבינה מלאכותית.

• דיסני+ וסטרימינג: אחרי שב-2016 אייגר כמעט ורוכש את טוויטר ופוסל את העסקה ברגע האחרון, ב-2017 הוא רוכש את חברת הטכנולוגיה של ליגת הבייסבול והופך אותה למנוע שמאחורי דיסני+.

העסקה עם OpenAI מזכירה אולי יותר מכל את העסקה הראשונה עם ג׳ובס ו-iTunes, גם הפעם אייגר לוקח סיכון שהתעשייה החדשה תחסל את החברה שלו, אך יכול להיות שדווקא הסיכון הזה והעובדה שהוא הראשון לעשות את זה, יעשה את ההבדל מהמתחרות בתחום. אגב, הספר של אייגר, Ride of a Lifetime (״הלונה פארק של החיים״ בעברית) - מתאר בפרוטרוט את המהלכים הללו. ממליץ ממש לקרוא!

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה והטריליונר הראשון בעולם

זאת תהיה ההנפקה הגדולה בהיסטוריה. ולא, לא מדובר בהנפקה של OpenAI. אם לא יהיו הפתעות, אז אילון מאסק צפוי לצאת בשנה הבאה להנפקה הגדולה בהיסטוריה עם SpaceX שלו על פי שווי של 1.5 טריליון דולר, מה שצפוי להפוך את מאסק, לטריליונר הראשון בעולם.

בשבוע האחרון עובדים ב-SpaceX, מכרו בסקנדרי מניות לפי שווי של יותר מ-800 מיליון דולר ($420 למניה), ובכך הפכו את חברת החלל לחברה הפרטית בעלת השווי הגדול בעולם כשהמטרה היא הנפקה ב-2026.

SpaceX של מאסק שולטת כמעט לבד בשמי החלל, כשני שליש מהלווינים שנמצאים כעת בחלל הם של מאסק וסטארלינק שמספקים אינטרנט מהיר לאזורים רבים בעולם. במקביל, הפכה לכמעט מונופול בעולם השיגורים לחלל, ולחברה חוזים בעשרות מיליארדים עם ממשל ארה״ב.

השבוע בטראשטק דיברנו על החברה, על ההנפקות הנוספות שצפויות ב-2026 (OpenAI ואנתרופיק), וגם על התחזיות שלנו לשנה הבאה. יכולים להאזין כאן או צפו:

השלב הבא: AI בחלל?

״שלום, בני כדור הארץ! או כפי שאני מעדיף לחשוב עליכם, אוסף מרתק של כחול וירוק״, כך נכתב בהודעה שנשלחה ממודל שפה שלראשונה בהיסטוריה הופעל על ידי GPU של אנבידיה בחלל.

הסטארטאפ Starcloud שמומן על ידי ענקית השבבים אימן לראשונה מודל בינה מלאכותית מהחלל, עוד שלב בדרך לדאטה סנטרים שימוקמו מחוץ לכדור הארץ. בחודש שעבר החברה שיגרה לווין עם המעבד H100 של אנבידיה, היא הצליחה לאמן ולהריץ על גביו מודל שפה גדול בשם Gemma המבוסס על Gemini.

למה זה קורה דווקא עכשיו? מרכזי הנתונים שנבנים בימים אלו בכל העולם זקוקים למשאבים אדירים של אנרגיה. על ידי בניית מרכזי נתונים בחלל, חברות מקוות לנצל את כוחה הבלתי מוגבל של השמש כדי לקזז עלויות ולהפחית את העומס על רשת החשמל.

סטארקלאוד ואנבידיה ממש לא לבד - SpaceX של מאסק מתכננת להשתמש בצי הלווינים שלה ולעדכן אותו כך שיישא מטעני AI, גם IBM, בלו אוריג׳ן של בזוס וגוגל עובדות (בנפרד) על פתרונות בתחום.

יש לא מעט שאלות סביב הרעיון השאפתני הזה - האם אפשר לבנות את מרכזי הנתונים בהיקפים גדולים? כמה לווינים נדרשים כדי להשוות את היכולות של מרכז נתונים אחד שנמצא בכדור הארץ? איך מעבירים את כוח העיבוד הזה בהיקף גדול אלינו בחזרה?

🎧 - עיתונאי הטכנולוגיה שהפך ליזם וגייס מיליונים

השבוע בטראשטק ראיון עם אביב פרנקל, עיתונאי ומגיש הטלוויזיה לשעבר שהפך להיות יזם ולאחרונה גייס 10 מיליון דולר לסטארטאפ AI. הסטארטאפ Moonshot AI, אמור לתת פתרון לאתרי אי קומרס, לשפר את הנראות והביצועים שלהם באמצעות בינה מלאכותית. דיברנו איתו על המעבר מהתקשורת ליזמות, איך עושים את זה בצורה נכונה? איך הפודקאסט שלו - 30 דקות או פחות - עזר להביא משקיעים ולקוחות - ומה למד מהם? וגם על הדוקטורט שלו שבמרכזו - ההצלחה של היזמים הישראליים בסיליקון ואלי. יכולים להאזין כאן.

השבוע ב-AI:

• אוסטרליה מגבילה את השימוש ברשתות חברתיות: החוק מחייב את הפלטפורמות הפופולריות לאסור שימוש על בני 16 ומטה, בהן TikTok, אינסטגרם, Reddit, YouTube

• גוגל מתכננת שני קווי משקפיים חכמים המופעלים על ידי Gemini, כשהדגמים הראשונים עם מסך צפויים ב‑2026

• ניו יורק העבירה חוק המחייב מודעות פרסום לציין כשהן משתמשות בשחקנים שנוצרו בבינה מלאכותית

• הפוסט הכי ויראלי ברשת בשבוע האחרון: איך נראית הטמעה של AI בארגון גדול: בקיצור - אנחנו ממש בתחילת המהפכה והיוזקייסים עוד לא ברורים =) שווה לקרוא!

השבוע הפלטפורמה ששינתה את חיינו לחלוטין חגגה שלוש שנים ודווקא השבוע הוכרז בה ״קוד אדום״ לאור התחרות מגוגל, איך כל זה משפיע על שוק העבודה? וגם - מה הסוד של השבב של אנבידיה ולמה ישראל הפכה להיות חלק משמעותי לענקית ה-AI שיחה עם אחת הנשים הבכירות באנבידיה.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

״׳קוד אדום״: שלוש שנים למהפכת ה-AI

כמה סימובלי שדווקא השבוע כשצ׳אט ג׳יפיטי חגג שלוש לצאתו לעולם ויצר את אחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות של ימינו, סם אלטמן הודיע לעובדיו על ״קוד אדום״. התחרות מגוגל וג׳מיני הצליחה להלחיץ את העובדים ובראשם את מנכ״ל החברה שבתזכיר פנימי הודיע על עצירת פרויקטים כמו פרסום בתוך הצ׳אט, סוכני AI לקניות ושיפור של העוזר האישי - Pulse שיצא בגרסת בטא, ולהתמקד בחווית המשתמש וההתאמה האישית של הצ׳אטבוט הפופולרי.

3 שנים ושבוע עברו מאז הציוץ הזה של סם אלטמן, ומעטים יכולים לראות את החיים שלהם היום בלעדיה. היום לצ׳אט ג׳יפיטי כבר 800 מיליון משתמשים, אבל התחרות נושפת בעורפה - ג׳מיני של גוגל כבר עם כ-650 מיליון משתמשים ובעיקר מודל עסקי ברור.

OpenAI מדממת מזומנים וצופה רק הכנסות של 13 מיליארד דולר (אל מול 22 מיליארד בהוצאות), קשה לראות מאיפה תביא את הסכומים האדירים כדי לממן את ההתחיבויות שלה (1.4 טריליון דולר). וגוגל שלפני 3 שנים, כשצ׳אט ג׳יפיטי יצא לעולם - הכריזה בעצמה ״קוד אדום״ - הפכה היום להיות הכוכבת התורנית של מהפכת ה-AI.

ואחרי כל זה - אי אפשר להתכחש לתלות שיצרנו בצ׳אט ג׳יפיטי, לביזנס אינסיידר נמסר כי משתמשי ChatGPT שלחו לצ’אטבוט 18 מיליארד הודעות בשבוע נכון לחודש יולי- שזה יותר מ-2.5 מיליארד הודעות ביום, או כ-29,000 הודעות בשנייה. כשארה״ב, הודו, ברזיל וגרמניה הן המדינות הפופולריות בעולם בשימוש.

דיברנו על כך ועוד השבוע בטראשטק, האזינו כאן או צפו:

אנתרופיק מציגה: עוזר מחקר

אנתרופיק שעומדת מאחורי הצ׳טבוט קלאוד השיקה את Anthropic Interviewer, כלי מחקר שמופעל על ידי Claude וביצע וניתח יותר מ1,250 ראיונות עם אנשים על איך הם משתמשים ב-AI בעבודה.

במחקר הראשוני, 86% מהעובדים אמרו ש‑AI חוסך להם זמן, 69% אמרו שהם חוששים מהסטיגמה שיוצר השימוש/תלות בבינה המלאכותית ו‑55% הביעו חשש לגבי עתידם ואיך ה-AI עלול להחליף אותם.

הנסקרים דיווחו שהם מסתירים שימוש ב‑AI מעמיתיהם לעבודה מתוך חשש שיוחלפו בבינה המלאכותית, בעוד שמדענים אמרו שהם מעוניינים בשותפי מחקר אך עדיין לא סומכים לגמרי על המודלים.

חברות בדרך כלל לומדות על השימוש של העובדים דרך סקרים או דאטה על מוצרים בשימוש פנימי, אבל ראיונות בסגנון שעושה קלאוד לגמרי לבד יכולים לחשוף מה אנשים באמת מרגישים, ולא רק מה הם מקליקים.

הסוד של אנבידיה: ראיון

השבוע בטראשטק אנחנו מנסים להבין את הסוד מאחורי אנבידיה, השבב ה-GPU שלה שהפך למוצר הכי מבוקש בעולם ה-AI, ואיך ישראל הפכה להיות אחד המרכזים הכי חשובים של החברה בעולם?

“זה מרגש בטירוף. להיות בעין הסערה ובו זמנית זה הרבה אחריות עלינו. זה, אתה יודע, זה מה שמניע אותנו בבוקר”, אומרת לנו יעל אסרף שנהב, סגנית נשיא באנבידיה ואחראית על מוצרי התקשורת.

יואב ואני ניסינו להבין מה מבדל את אנבידה מהמתחרות? ולמה שם לא חוששים מגוגל שעכשיו מפתחת בעצמה את השבבים?

לפני כ-6 שנים, יצא לי לראיין את איל ולדמן, רגע לאחר שמלאנוקס נמכרה לאנבידיה בכ-7 מיליארד דולר. מעטים הבינו את מה שג׳נסן הבין באותם ימים ואיך מלאנוקס היא זו שבמידה רבה תאפשר לאנבידיה את הדומיננטיות שאנחנו רואים כעת בשוק.

יעל אסרף שנהב, הייתה מהעובדות הראשונות במלאנוקס (עוד משנת 2000), ו-25 שנים אחכ היא מובילה את מוצרי התקשורת של החברה מהמטה בישראל - ניסינו להבין איתה לאן זה הולך? איך זה לעבוד עם מנכ״ל כמו הואנג? והאם אנחנו בפתח של מהפכה חדשה - מהפכת הרובוטיקה?

השבוע ב-AI:

• אילון מאסק מתכנן להנפיק ב-2026 את SpaceX: עובדים מכרו מניות לפי שווי של 800 מיליארד דולר

• HBO בדרך לנטפליקס? ענקית הסטרימינג הודיעה שתרכוש את וורנר ברדרס דיסקברי ב-83 מיליארד דולר

• מטא רוכשת את הסטארטאפ Limitless שבונה שרשרת לבישה שמקליטה את השיחות של המשתמשים; סכום העסקה לא פורסם

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

האם הגענו לסוף עידן ה-״Scaling״ של מודלי ה-AI?

איליה סוצקבר, הישראלי לשעבר ואחד מבכירי המדענים בעולם ה-AI התראיין השבוע לפודקאסט של Dwarkesh וטען שם כי תעשיית הבינה המלאכותית צריכה לחזור לשלב המחקר.

השנים 2020-2025 היו, להגדרתו, ״עידן הגדלת המודלים (Scaling)״. זו הייתה תקופה של השקעות במיליארדים ברכישת GPUs ובניית דאטה סנטרים, מתוך הנחה שככל שנוסיף כוח חישוב ומידע - המודלים ימשיכו במגמת שיפור. השיטה אכן עבדה, אבל סוצקבר מאמין שהדרך הזו מוצתה: ״האם האמונה היא שאם פשוט תכפיל פי 100 את הכל, הכל ישתנה לגמרי? אני לא חושב שזה נכון.״ לדעתו, נראה שיפורים, אבל המהפכה האמיתית תדרוש חזרה למחקר בסיסי, ולא רק ״מחשבים גדולים יותר״.

השבוע בטראשטק דיברנו על כך עם ניר גזית, מייסד Traceloop שעוזרת לארגונים להטמיע AI (גילוי נאות: ניר הוא לקוח שאני מייעץ לו בענייני תוכן) “אין ספק שעשינו קפיצת מדרגה משמעותית בשנים האחרונות״, הוא אמר לנו, ״אבל יש פה איזושהי ציפייה שכל מודל הולך להיות 10X, 100X יותר טוב מהמודלים הקודמים. אבל זה לא קורה…״ אנחנו הגענו למקסימום שהארכיטקטורה הנוכחית יכולה לתת לנו״, הוא אומר. “המטרה המרכזית היום של חברות הענק, זה לחסוך כסף ולגרום לזה שהעלויות של המודלים יהיו נמוכות״. הראיון המלא ביוטיוב, אפל פודקאסט, ספוטיפיי).

הדעה הזאת הפכה להיות רווחת יותר בפני חוקרים ובכירים בעולם ה-AI. גם פרופ׳ אמנון שעשוע סיפר לי בראיון לאחרונה כי המגבלות הגדולות כיום הן דיוק ועומק חשיבה. חברת AAI שבבעלותו, שגייסה החודש 200 מיליון דולר, עובדת בדיוק על הפריצה הבאה, אך שעשוע מודה: ״זה יכול להיות מחר וזה יכול להיות עוד 10 שנים״.

אז למה כולם מודאגים מבועה?

בעוד שיש מדענים שמנמיכים ציפיות, נראה שהכלכלה העולמית לא עוצרת והשקעות ה-AI רק צפויות לגדול בשנה הקרובה. על פי ניתוח של ה-WSJ מחצית מהצמיחה בתוצר האמריקני מגיע מתעשיית הבינה המלאכותית. כשרק מיקרוסופט, אמזון, מטא וגוגל צפויות להשקיע השנה 344 מיליארד דולר על מרכזי נתונים, שבבים וטאלנטים. ב-2026 הסכום הזה צפוי לצמוח ליותר מ-400 מיליארד.

אבל מה קורה אם לפתע אין צורך בכוח מחשוב אדיר כמו פעם? או אם OpenAI לא תצליח לעמוד בהתחייבות האדירות שלה לחברות רבות שלקחו חוב אדיר כדי לממן את פעילותן. לא מעט מומחים כבר מזהירים שמצב כזה עלול להוביל לתיקון, בבנק ברקליס העריכו כי נפילה של הבועה עלולה להוביל לירידה של 20-30% משוק המניות.

לא מפתיע כי דווקא השבוע חתמו בבית הלבן על ״משימת בראשית״ כדי להאיץ עוד יותר את הצמיחה וההשקעות ב-AI.

איך להישאר בלתי ניתנים להחלפה בעידן ה-AI

אילון מאסק טען השבוע כי בעוד 5-10 שנים העבודה תהיה אופציונלית, דריו אמודיי, מייסד ומנכ״ל אנתרופיק חזר על האמירה כי ה-AI יעלים כ-50% ממשרות צווארון לבן בתוך כמה שנים.

בשבועות האחרונים אנחנו שומעים שוב ושוב על פיטורים בחברות גדולות ובסטארטאפים קטנים: אמזון הודיעה על פיטורי 15 אלף עובדים עם כוונה להפוך את זה ל-30 אלף. מיקרוסופט פיטרה השנה יותר מ15 אלף, סיילס החליפה אלפים וגם כאן הסיפור דומה: פייבר, יוטפו. רשימה חלקית בלבד.

אז השבוע בטראשטק, יואב ואני בראיון עם הדס אלמוג, מומחית לשוק העבודה וסמנכ״לית משאבי אנוש, בניסיון להבין לאן הולך עולם העבודה בעידן בו יש מי שטוען שתוך 5-10 שנים לא תהיה עבודה בכלל ״אני חושבת שזה פעם ראשונה שזה סביב המכונה או סביב העבודה, ולא (סביב) העובד״, היא אומרת לנו ״״אנחנו בחוזה מחודש עם העובדים לגבי מה זה עבודה, מה זה ארגון, מה זה הפרודוקטיביות של העובדים״.

אז איך נראה עולם העבודה החדש? הכישורים הדרושים בעידן הזה, מה עובדים צריכים לעשות כדי לשמור על מקום עבודתם? איך נכון לאמץ כלי בינה מלאכותית והאם הפיטורים באמת תוצר של ה-AI? וגם - פוטרנו? מה כדאי לנו לעשות ואיך להתכונן לראיון העבודה הבא?

שווה לנסות: ChatGPT ימצא לכם הנחות לחגי הקניות

ב-OpenAI השיקו השבוע פיצ׳ר חדש שהופך את הצ׳אט לעוזר קניות אישי וחכם: Shopping Research. הכלי החדש אמור לעזור לכם להשוות מחירים, לבדוק את הסקירות של המוצרים ולמצוא לכם את הדילים הכי שווים.

איך זה עובד? לוחצים על כפתור ה-(+) ובוחרים ב-Shopping Research ומתארים לצ׳אט בדיוק מה אתם צריכים. שווה לוודא את ההנחות שהוא מציע. הפיצ׳ר אמור לעבוד גם למשתמשים שלא משלמים.

שף AI?

תכירו את Woohoo, מסעדה חדשה בדובאי שהצליחה לעשות הרבה מאוד רעש ברחבי העולם ולא בגלל האוכל. אלא בגלל השף שלה. שף איימן הוא צ׳טבוט AI.

שף איימן הוא מודל שפה ייעודי שאומן על אלפי מתכונים ומאגרי מידע גדולים הכוללים תוכן על מזון וטעמים שונים. בשל העובדה כי הוא צ׳אטבוט ועדיין לא מסוגל לבשל בעצמו, שף איימן הוא ״המוח״: מנתח את המרכיבים השונים, ממציא שילובים מיוחדים ולא צפויים וכמובן כותב את המתכונים. את הביצוע עצמו (כולל לטעום את המנות =)) מבצעים שפים בשר ודם.

על פי הדיווח בבלומברג, למרות שהמסעדה מוצגת כ״מסעדה מהעתיד״ המנות בעיקרן אסייתיות וברובן סטנדרטיות, אך אפשר למצוא מנה בשם ״לב הדינוזאור״ - טרטר בקר בשילוב עם דגים נאים שמוגש על צלחת גומי שזזה ופועמת כמו לב.

העלות? על פי הדיווח הזה רק בשף הבינה המלאכותית הושקעו 1.1 מיליון דולר. הוא לפי הדיווח הפך לפנים של המסעדה, מככב בפודקאסטים ומוביל את קמפיין השיווק.

וכמה זה יעלה לכם? ארוחה של ארבע מנות ב‑Woohoo נעה בין 500–700 AED (כ‑$130–$200).

השבוע ב-AI:

• הצמיחה של רדיט: מחקר חדש של Pew מצא כי 26% מהאמריקאים משתמשים כיום ב‑Reddit; יוטיוב עדיין הרשת החברתית הפופולרית ביותר, פייסבוק במקום השני

• להכפיל את הפרודוקטיביות: מחקר חדש של אנתרופיק שניתח 100 אלף שיחות עם Claude, טוען כי אימוץ נרחב של AI יכפיל פריון העבודה בארה״ב. הנתון המדהים: שימוש במודל מקצר את זמן העבודה בכ-80% בממוצע, כאשר המרוויחים העיקריים הם מפתחי תוכנה, אנשי שיווק ומנהלי תפעול

• ״אי אפשר לזהות שיעורי בית שנעשו עם AI: אנדריי קרפתי, מבכירי חוקרי ה-AI (לשעבר OpenAI), קורא למערכת החינוך “לוותר על הניסיון לזהות AI בשיעורי בית” לטענתו כלי הזיהוי לא עובדים, והדגים כיצד ננו בננה פרו פותר מבחנים בכתב יד אנושי לחלוטין. הפתרון? להעביר את המטלות והמבחנים לכיתה, ולהשתמש ב-AI כ״מורה פרטי״ בבית.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

הדוחות של אנבידיה, הקפיצה של גוגל, והדאגה של אלטמן

“אם היינו מדווחים על רבעון גרוע… כל העולם היה מתפרק”

משפט אחד שנאמר בשיחה עם עובדי חברת אנבידיה מתאר כנראה בצורה הכי טובה את התקופה בה אנחנו חיים, את בועת ה-AI ואת תפקידה של חברה אחת שמחזיקה הרבה מזה על כתפיה ועל כתפי המנכ״ל שלה.

ביום חמישי האחרון רגע אחרי שדיווחו על עוד רבעון מפלצתי עם הכנסות של יותר מ57 מיליארד דולר, כינס ג׳נסן הואנג את עובדיו והתייחס לתוצאות, גם לתלות האדירה שנוצרה בחברה שלו ״אם היינו מספקים רבעון גרוע, אפילו רק מפספסים בשיעור זעיר, אם זה היה נראה שהעסקים קצת חורקים, כל העולם היה מתפרק״, כך נחשף בביזנס אינסיידר.

ולמרות שלאחר הדיווח, המנייה של החברה זינקה ב-5%, את היום שלאחר הדיווח סגרה בירידה של 3%. באותה פגישה הואנג אמר לעובדיו ״אם היינו מדווחים על רבעון גרוע, זה היה מוכיח שיש בועת AI. אם היינו מדווחים על רבעון מצוין, אנחנו מזינים את בועת ה‑AI״. הואנג טוען שהוא לא רואה בועה והביקושים של ה-AI עדיין כאן.

גוגל עושה קפיצת מדרגה במרוץ ה-AI

השבוע השיקה גוגל את Gemini 3 ונראה שדווקא הפעם הצליחה החברה לעשות שדרוג משמעותי ביכולות של מודל הבינה המלאכותית שלה: ביצועיו עוקפים את המודלים המתחרים, יכולות של הסקה מתקדמות ואפילו חיזוק מסוים ביכולות ה-Agent - יכולת לבצע מספר פעולות מורכבות. אלטמן מודאג: ״צריכים להדביק את הפער״

אבל דווקא עדות להתקדמות של גוגל, אפשר לראות מהתגובה של המתחרים, כפי שנחשפה השבוע באתר Information ״גוגל עושה לאחרונה עבודה מצוינת בכל היבט״, נכתב במייל פנימי שנשלח על ידי אלטמן לעובדים והוסיף כי זה עלול לייצר ״תחושה כלכלית (economic headwinds) נגדית ל-OpenAI. במילים פשוטות? הם הולכים לקחת לחברה נתח שוק וזה עלול לפגוע בהכנסות של OpenAI.

הפער בין שתי החברות עדיין משמעותי, אבל כפי שאפשר לראות הוא מצטמצם לאט לאט, ולגוגל יש יתרון גדול בדמות החיפוש שלה שעדיין חלק משמעותי ביום יום של מרבית הגולשים ברשת. אבל אין ספק שאלטמן ו-OpenAI צריכים לשלוף מהר מאוד שפן מהכובע כדי לחזור להובלה ולהצדיק את השווי האדיר, למרות ההכנסות הזעומות וההשקות שלא ממש התפוצצו.

200 מיליון דולר אקזיט בתוך שנה

״לא ציפינו שזה יצליח ברמה שזה הצליח״, כך אמר לנו ליאור אלבק, מייסד ומנכ״ל Weavy שנמכרה בסכום של כ-200 מיליון דולר לפלטפורמת העיצוב Figma.

הסיפור של Weavy הוא שוב הוכחה לכמה בנייה של סטארטאפ שונה בעידן ה-AI. בחודש האחרון זכינו לראות לא מעט כותרות על מיזמים שקמו רק בשנה האחרונה ונמכרו בזמן שיא: Studywise (המילואמינקים שמכרו במיליוני דולרים), Xfunnel, בייס44 של מאור כמובן ועוד.

גם Weavy הוקמה לפני רק קצת יותר משנה. מאחוריה עומדים 3 יוצאי פייבר: ליאור אלבק, יונתן אלמות, יונתן גור זאב, ואיתי שיף - המעצב והיחיד שלא עבד איתם. כשהמטרה הייתה לייצר פתרון AI לעריכת וידיאו ומעצבים. תוך זמן קצר היא הצליחה להפוך לויראלית והגיעה ליותר מ-150 אלף משתמשים.

״אם היית רגיל לעבוד על פיקסלים, זאת אומרת היית מעצב תמונות ועורך וידאו והיית עובד על כל פריים או על כל פיקסל, אז ב-Weavy אתה הרבה יותר בונה מכונה, אתה בונה תהליך. הפוקוס שלך הוא על הבנייה של התהליך״ אמר לנו בראיון לטראשטק השבוע והסביר כי ״כשסיימת קיבלת את התוצר שלך, אבל נשאר לך כל התהליך מאחורה. בזה יש המון עוצמה, כי אתה יכול לעשות בזה שימוש חוזר״.

בראיון הוא מספר ליואב ולי כי ממש לא האמינו שההצלחה תהיה כ״כ מהירה ״נכנסנו לזה כי זה היה נראה כיף, זה היה נראה הדבר הנכון לעבוד עליו עם האנשים הנכונים לעבוד״.

דיברנו איתו על איך זה להקים חברה בעידן ה-AI ולמה לדעתו לא צריך לחשוש מחברות ענק שיעתיקו את המוצר ״מה שקרה לנו בוויבי לא היה יכול לקרות לפני כמה שנים… אתה אתה בונה הרבה יותר מהר, אתה גם יכול להגיע לשוק ולגדול הרבה יותר מהר״.

Weavy גייסה רק 4 מיליון דולר, ובזמן שיא, כאמור מכרה את החברה. בראיון ניסינו להבין איך הם עשו את זה כל כך מהר? מה קרה מאחורי הקלעים של הרכישה? וגם על התכנון לפתוח גם מטה של פיגמה ממש פה בישראל.

Nano Banana Pro: מודל התמונות החדש של גוגל

אז יממה אחרי שהושק Gemini 3, גוגל השיקה גם את מודל התמונות החדש שלה - ננו בננה פרו. אני שיחקתי עם המודל דרך Higgsfield (בתשלום מאפשר יצירה בלתי מוגבלת) בגוגל AI סטודיו תוכלו לנסות בחינם. באמת שכאן אפשר לראות כבר שינוי דרמטי באיכות אל מול המודלים המתחרים:

• עקביות: המודל החדש יודע להשתמש בעד 14 רפרנסים במקביל, וגם לשמור על זהות אחידה של עד 5 דמויות שונות.

• מחובר לרשת: גוגל ממנפת את היתרון היחסי שלה ומחברת את המודל למנוע החיפוש שלה. תוכלו לבקש ממנו לייצר אינפוגרפיקות המבוססות על נתונים עדכניים, כולל כתיבה של טקסטים ארוכים ומורכבים בתוך התמונה.

• איכות קולנועית: המודל מייצר תמונות ברזולוציית 4K ומאפשר שליטה (לטענת גוגל ”ברמת הפיקסל”) על זוויות צילום, פוקוס ותאורה.

אנבידיה משקיעה בסטארט-אפ החדש של אמנון שעשוע

כשנתיים בלבד לאחר שהוקמה, AAI שהקים פרופ׳ אמנון שעשוע בשיתוף עם שי שלו שוורץ ומייסדים נוספים , בשלבי גיוס של 200 מיליון דולר לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. החברה מפתחת מודל AI שאמור להיות מדויק יותר מהמודלים הקיימים ובכך להפחית את שיעור ההזיות. לחברה ‎אין עדיין מוצר אבל על פי הדיווחים הצליחה להציג הוכחות משמעותיות על הטכנולוגיה שלה.

השבוע פגשתי פרופ׳ אמנון שעשוע לראיון במסגרת אירוע ׳AI על השולחן׳ של מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית משפט ואתיקה. שעשוע טען בראיון שנדרשת לפחות עוד פריצת דרך אחת אם לא שתיים כדי להגיע ל-AGI הבינה המלאכותית שחכמה יותר מבני אדם וזה יכול לקחת עוד כמה שנים ועל זה בדיוק עובדת החברה שלו.

השבוע ב-AI:

• הפרויקט החדש של מייסד אמזון: ג׳ף בזוס משיק את Project Prometheus, סטארטאפ AI חדש שמטרתו לייעל תהליכי הנדסה וייצור בתחומי המחשוב, התעופה והרכב. החברה גייסה כבר 6.2 מיליארד דולר.

• לדבר עם הארכיון: מגזין TIME השיק סוכן AI המאפשר למשתמשים לבצע חיפוש חכם בתוך הארכיון העצום של המגזין (102 שנים) ולקבל תשובות, סיכומים וסקירות בטקסט ובאודיו.

• סוף עידן באפל? על פי דיווחים בארה״ב - המנכ״ל טים קוק מתכנן לפרוש מתפקידו כבר בשנה הבאה. על פי השמועות, המועמד המוביל להחליפו הוא ג׳ון טרנוס, ראש מחלקת הנדסת החומרה בחברה.

• מתקפת הסייבר הראשונה שבוצעה בידי AI? חברת אנתרופיק חשפה כי סיכלה קמפיין ריגול סייבר חסר תקדים, שבו מודל Claude Code ביצע כ-90% מהמתקפה באופן עצמאי לחלוטין. התוקפים, ככל הנראה קבוצה חסות של הממשל הסיני, הצליחו “לעבוד” על המודל ע”י פיצול משימות זדוניות לבקשות קטנות ותמימות למראה, וחדרו לכ-30 ארגונים פיננסיים וממשלתיים. זה המקרה המתועד הראשון של תקיפת סייבר רחבת היקף שבוצעה כמעט ללא מגע יד אדם.

📺 - הטענות של “הביג שורט” על בועת ה-AI:

מיכה סטוקס דיבר איתנו השבוע על האיש שמהמר נגד מניות ה-AI. מייקל ברי, מי שזיהה את בועת הסאב פריים ועשה מאות מיליונים, עכשיו מהמר נגד אנבידיה. למה הוא הודיע שסוגר את הקרן שלו?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

שבוע של אקזיטים כחול-לבן

4 אקזיטים, הנפקה, וחגיגה של הטק הישראלי בבורסה בניו יורק - כל האירועים האלו קרו בשבוע אחד! אז מי שמחפש בימים אלו נקודת אור או קצת בריחה מהאירועים החדשותיים הלא פוסקים, יכול וצריך להסתכל על מה שקורה באקוסיסטם הטכנולוגי הישראלי.

נתחיל באקזיטים - Weavy ו-XFunnel הודיעו השבוע על מכירתן לענקיות התוכנה פיגמה והאבספוט (בהתאמה), שתי חברות הנסחרות בשווי של יותר מ-25 מיליארד דולר. תוסיפו לזה את StudyWise - סטארטאפ AI שהוקם על ידי מילואימניקים, נמכר במיליוני דולרים אחרי 18 חודשים בלבד, ואליהן התווספה גם Kypso (acq. by Incredibuild) המפתחת סוכני AI לצוותי פיתוח שנמכרה במיליונים ל-Incredibuild.

בשבוע שעבר ביקרתי בניו יורק, קיבלתי בהפתעה מגיא פרנקלין הזמנה: ״אני שמח להזמין אותך לטקס פתיחת המסחר בבורסת NYSE״, הוא כתב. הבורסה הזמינה את Israeli Mapped in NY לפתוח את כהוקרה לתרומה של הסטארטאפים הישראליים לתעשיית הטק בניו יורק. כמובן שהתייצבתי מוקדם בבוקר ובאירוע מיוחד בבורסה לניירות ערך שמעתי איך גם שם מדברים על החדשנות הישראלית כדבר שאין שני לו בעולם.
רגע אחרי זה נכנסו לקומת המסחר (הפלור), על המרפסת עמדו עם פרנקלין 12 יזמים ויזמית ישראליים ובדיוק ב09:30 שעון ניו יורק צלצלו בפעמון הכי מפורסם בוול סטריט.

זה היה אירוע מיוחד שהציג את הכוח של היזמים והיזמות הישראלית, את העובדה שגם בימים האלו עדיין מסתכלים בעולם לעבר הסטארטאפ ניישן. וגם עוד הוכחה למה שאנחנו שומעים שוב ושוב מיזמים שמתראיינים בטראשטק כשאנחנו מנסים לפצח את סוד ההצלחה של היזם הישראלי - אותה מילה שחוזרת על עצמה בצורות שונות - Resilience - חוסן ועמידות.

הבילדרים והאקזיטים המהירים

אז למה פתאום עכשיו אנחנו שומעים על יותר ויותר אקזיטים, גם אם הם לא של מיליארדרים - זה כמובן עוד תוצר של מהפכת ה-AI. מאז הסיפור של מאור שלמה ו-Base44, יזמים צעירים (בילדרים) לא מפסיק לבנות כלים על מודלי הבינה המלאכותית הקיימים - למשל Gyro של יונתן אטיאס, או GitMCP של ליעד יוסף ועדו סלומון. עם שניהם דיברנו בטראשטק. מהצד השני חברות ותיקות שרוצות להדביק את הפער ולגייס טאלנטים בתחום. שגיא כהן מ-TheMarker כתב על התופעה הזו השבוע:

״יזמים גילו שקל יותר מבעבר לפתח מוצר, ובתוך שבועות ספורים להשיג לקוחות ולגלות אם הוא “תופס”. יזמים אלה זכו לכינוי “בילדרים” (בונים). מאחר שבשלב הזה אין צורך בהרבה עובדים, אין גם צורך בגיוסי הון גדולים מקרנות הון סיכון, כפי שמכתיב המודל המקובל.

חלק גדול מהחברות שנמכרו בחודשים האחרונים פעלו במודל זה — והצליחו לצבור תאוצה במידה שתספיק לעורר עניין של רוכשות פוטנציאליות. אותן רוכשות הן פעמים רבות תאגידים או חברות גדולות, שמבינות שהן צריכות להסתגל ולהתאים את עצמן לשינויים המהירים של ה–AI ורוצות לבצע רכישות קטנות, בין אם רכישת מוצר או אקווייר — רכישת החברה לצורך גיוס עובדים, מהלך שמטרתו לצרף טאלנטים וצוותים שכבר הוכיחו את עצמם.״

מחר בטראשטק ראיון עם חן ברגר ממייסדי StudyWise, שלושה מילואמניקים שבזמן המלחמה החליטו להקים סטאראטפ (בלי לגייס הון) ואחרי 18 חודשים בלבד הוא נמכר במיליוני דולרים - הירשמו בספוטיפיי/אפל פודקאסט כדי לקבל את ישירות לפיד שלכם).

OpenAI ובקשת ״החילוץ״, בועת ה-AI ומיכה סטוקס אחד

השבוע התארחתי בכנס השנתי של ״מיכה סטוקס״. מיכה למי שבמקרה לא מכיר, הוא ככל הנראה יוצר התוכן המוביל בישראל. יש לו 210 אלף סאבס ביוטיוב, וקהילה סגורה של אלפי אנשים המשלמים לו כדי לשמוע את הניתוחים הכלכליים שלו ולהבין את שוק ההון בשפה פשוטה. האירוע התפרש על יומיים - אירוע בהאנגר 11 עם כ-1500 אנשים, ואירוע נוסף באולם סמולרש עם עוד כ-1000 אנשים (שם גם אני התארחתי). אירוע יוצא דופן.

לאחר מצגת מפורטת ומעמיקה של מיכה על מצב השוק ב-2025 ומה צפוי ב-2026 (תיקון בשווקים?), הוזמנו (יואב ואני) לשיחה פתוחה (יואב בחר לראות את רדיוהד בספרד ואני נשארתי לבד).

השיחה כמובן נפתחה עם הפיל שבחדר - השאלה שחוזרת על עצמה שוב ושוב בכמעט כל מי שעוסק בעולמות הטכנולוגיה ושוק ההון ״האם אנחנו בבועת AI”?

בדיוק כמה שעות לפני כן, התראיינה סמנכ״לית הכספים של OpenAI ל-WSJ ואמרה שהחברה תדרש גם למעורבות של הממשל בארה״ב והשתמשה במושג שהרעיד התעשייה וכנראה גם תרם לירידה בשווקים בימים האחרונים - ״Federal backstop״ - בעצם גיבוי של הממשל למימון ההשקעות בעתיד.

ל-OpenAI יש התחייבויות הנאמדות כיום ביותר מטריליון דולר! כשהחברה עצמה מפסידה ברבעון אחד יותר מ12 מיליארד דולר. וכשסמנכ״לית הכספים אומרת את הדברים האלו, מיד השוק מבין כי החברה מבקשת גיבוי ממשלתי כי הם לא יוכלו לעמוד בסכומים.

סם אלטמן נאלץ להוציא הודעת הבהרה אחרי מספר שעות בה כתב כי ההתחייבויות של החברה צפויות להגיע ל-1.4 טריליון ב-8 השנים הקרובות, אך הם לא מבקשים ערבויות ממשלתיות. לדברי אלטמן משלמי המסים לא צריכים ״לחלץ״ חברות בקשיים.

בטראשטק השבוע ניסינו לפרק את הסיפור של OpenAI ויחד עם רועי לטקה, לשעבר העורך הראשי של גיקטיים, ניסינו להבין איך החברה שהתחילה ממוסד ללא כוונות רווח הפכה לסטארטאפ בעל השווי הגדול בעולם בדרך להנפקה של טריליון דולר לפחות שתקרה ככל הנראה מתישהו בשנה הבאה. אגב, פרייר טענה באותו ראיון שאין תכנון להנפקה בקרוב

השבוע האחרון היה השבוע הגרוע ביותר בנאסדק מאז אפריל. יכול להיות שיש לזה קשר גם ל-AI והשוויים הגבוהים ולפעמים מוגזמים לחברות בלי רווחים. כך או כך אין ספק ועל זה מסכימים כולם - כי ה-AI הוא יותר ממהפכה. השינוי שחולל אצל כל אחד מאיתנו כאן להישאר לעוד שנים ארוכות גם אם בדרך ״הבועה״ תתפוצץ ויהיה תיקון בשווקים של 20-25% כפי שמיכה העריך שיקרה בשנה הבאה.

טבעת ה-AI של יוצאי Meta

הכירו את Stream Ring (ההדגמה), טבעת חכמה מבית Sandbar - סטארטאפ של מעצבים יוצאי Meta. הרעיון שהטבעת קולטת לחישות והופכת אותן לטקסט. באמצעות הטבעת תוכלו לשלוט גם במוזיקה, ההפעלה באמצעות נגיעה על משטח מגע שעל הטבעת מבלי הצורך במילת הפעלה סגנון ״היי סירי״. העוזר/ת הקולית עונה בקול שמחקה את הקול של המשתמשת בזכות ElevenLabs. המחיר? 249 דולר ויש מנוי חודשי של 10 דולר. צפי להשקה: קיץ 2026.

השבוע ב-AI:

• הטריליונר הראשון בהיסטוריה? טסלה אישרה את חבילת השכר הענקית למנכ”ל אילון מאסק, שעשויה להפוך אותו לטריליונר הראשון בעולם.

• ״היי גוגל״: אפל מתכננת לשלם מיליארד דולר בשנה לגוגל כדי להשתמש בגרסה מותאמת של Gemini ל-AI של Siri, כך על פי דיווח של בלומברג.

• הימורים ותחזיות גם בגוגל: גוגל תתחיל לשלב בפלטפורמת Google Finance נתונים מפלטפורומות ההימורים והתחזיות Kalshi ו‑Polymarket. על פי החברה הטמעת אתרי התחזיות תאפשר למשתמשים “לשאול שאלות על אירועי שוק עתידיים ולהיעזר בחכמת ההמונים.”

📺 - מה ראיתי השבוע?

אנדרו רוס סורקין הוא אחד העיתונאים המובלים והמשפיעים בעולם, לאחרונה הוא פרסם ספר שהפך מהר מאוד לרב מכר בו הוא מגולל את הסיפור מאחורי הקלעים של נפילת השווקים ב-1929. במסגרת הראיונות לקידום הספר התראיין בתכנית Boardroom וסיפר על הדמיון בין בועת ה-AI למה שהיה אז, על אילון מאסק והראיון המפורסם בו הוא קילל את המפרסמים על הבמה, ועל הדרך שהוא עשה מעיתונאי בNYT, להקמת אחד הכנסים החשובים בעולם (DealBook) ההגשה ב-CNBC, כתיבה של הסדרה Billions ועוד..