השבוע OpenAI הודיעה שהיא עצרה את אימון מודלי ה-AI המתקדמים שלה בגלל תקריות האבטחה האחרונות. זה ככל הנראה, הפעם הראשונה שחברה גדולה בתחום עוצרת מרצון את קצב הפיתוח והאימון של מודל חדש בגלל אירוע בטיחותי, ולא בגלל רגולציה חיצונית.

הסיפור מתחיל בפריצה ל-Hugging Face, אז המודלים החזקים והניסיוניים הפנימיים של OpenAI ״ברחו מהסנדבוקס״ שבו בדקו אותם, והצליחו לבצע מתקפה אוטונומית על האתר - הכול כדי למצוא תשובה למבחן ששמו אותם בו (עוד פרטים פה).

אפשר להעריך שאחד המודלים האלו הוא - Astra, שעל פי OpenAI מתקרב ואפילו חוצה את מה שהם מגדירים ״סף האבטחה הקריטי״ של החברה - רמת הסיכון הגבוהה ביותר במסגרת מדדי הבטיחות הפנימיים שהחברה הגדירה לעצמה. מה הכוונה? החשש של החברה שהמודלים יתחילו לבצע מתקפות סייבר בצורה אוטונומית, שישתפו פעולה בינם לבין עצמם ללא ידיעת המפעילים שלהם, שיסתירו את הכוונות האמיתיות שלהם. אגב, דוגמאות לכל הפעולות האלו ראינו בשבועות האחרונים.

כיום, אין רגולציה על פיתוח מודלי בינה מלאכותית בארה״ב והחברות פשוט מתחילות לייצר רגולציה עצמית ופנימית. דרכה הן מגדירות את רמות הסיכון ומה צריך לעשות כשמגיעים לסף של רמה. עד היום כאמור זה עוד לא קרה, עד ההודעה של אלטמן השבוע יחד עם העצירה המדוברת. בראיון לעיתונאי אלכס הית׳ הוא אמר שההאטה לא נגרמה בגלל ״אקדח מעשן״ אחד, אלא בשל אוסף של ממצאי מחקר שהראו ״דרגות שונות של חוסר התאמה״ (misalignment), ההחלטה ללחוץ על הברקס הוא הוסיף לא צריכה להתפרש כהוכחה לאסון קרב ובא, ״להצליח בנושא בטיחות ה‑AI - חשוב יותר מהמומנטום של כל חברה״, אמר מנכ״ל OpenAI

אז מה OpenAI עושה בפועל?

הם החליטו ליישם שיטה של שלבים שבוחנים את המודלים, באמצעות סוכני AI אחרים.

• שלב 1 - ה-classifier (המסווג): בזמן אימון המודל - ישנם סוכנים שקוראים את התוצרים ומחפשים סימנים להתנהגויות חשודות. אם הם מזהים דפוס בעייתי, הוא עובר לשלב הבא.

• שלב 2 - חוקר ה-AI: מודל נוסף (אין אפשרות לבן אדם לבדוק כל כך הרבה פעולות במקביל) שמטרתו לבדוק האם באמת ההתנהגות החשודה היא בעייתית או שמא מדובר ב-False Positive.

• שלב 3 - הבן אדם נכנס לתמונה: אם המודל הגיע למסקנה שיש משהו בעייתי בתהליך, לצוות בטיחות אנושי יש 30 דקות לבדוק את הטענה, ואם היא נכונה - עוצרים את הבדיקה.

כמובן שלא מעט שאלות עולות מהתהליך הזה - העובדה שראינו כי המודלים מצאו דרכים לתקשר בינם לבין עצמם ללא ידיעת המפעילים שלהם - האם AI יכול לפקח על AI? בעבר ראינו איך המודלים יודעים גם להסתיר את הכוונות האמיתיות שלהם כשהם מבינים שהם במבחן - מה ימנע מהם לעשות את זה בהמשך?

לבסוף, אפשר להעריך בביטחון די גבוה - שהמודלים האלו רק הולכים ומתחזקים וזה צעד חשוב, אבל גם לתזמון יש משמעות. בשבועות האחרונים עזבו את החברה שורה ארוכה של בכירים בהם הבכירים ביותר בחברה, במקביל אנחנו שומעים על עוד ועוד דיווחים כי החברה דחתה את ההנפקה לאור ביצועים פיננסיים פושרים לעומת המתחרה אנת׳רופיק. אז אין ספק שזה גם עוזר להסיט קצת את תשומת הלב מהצדדים היותר שליליים של החברה.

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה ולמה אנת׳רופיק רוכשת את דקארט ב-6-7 מיליארד דולר?

אם הכול יילך לפי התכנון, אז כבר באוקטובר צפויה אנת׳רופיק לצאת להנפקה הגדולה בהיסטוריה, לפי שווי של 2 טריליון דולר! הניו יורק טיימס מדווח השבוע כי החברה נערכת לגיוס של יותר מ-100 מיליארד דולר. אם המספר הזה יחזיק, ההנפקה תעקוף את זו של SpaceX, שיצאה לבורסה ביוני לפי 1.77 טריליון דולר. המספרים האלו כל כך בלתי נתפסים כשמביאים בחשבון את העובדה שהחברה בכלל לא הייתה קיימת לפני קצת יותר מ-5 שנים.

בפיץ׳ למשקיעים, אנת׳רופיק מתמקדת בקצב שבו העסק צומח, כשבשנה האחרונה החברה צמחה ביותר מפי 10. ביולי האחרון היא הגיעה לקצב הכנסות שנתי של יותר מ-65 מיליארד דולר, אחרי שאת השנה הקודמת סיימה בקצב של כ-9 מיליארד. אבל כמובן שנשאלת השאלה האם אנת׳רופיק תצליח להמשיך לגבות מחירים פרימיום על המודלים שלה, בזמן שמתחרות מורידות מחירים והתחרות מהמודלים הסינים רק גוברת.

האקזיט של דקארט

וזו אולי אחת הסיבות שאנת׳רופיק מוכנה לשלם בין 6 ל-7 מיליארד דולר על דקארט הישראלית. הסטארטאפ הישראלי בנה פלטפורמה המאפשרת לחברות לסחוט את המקסימום משבבי ה-GPU, וכך להוזיל בצורה דרמטית את תהליכי האינפרנס - כלומר הרגע שבו המודל באמת עונה למשתמש. אורי אליאבייב מקהילת MDLI אמר לנו השבוע בטראשטק: ״אם הם חוסכים לאנת׳רופיק 5% מעלות כוח המחשוב שלהם... אז (סכום המכירה) בטל ב-60, זה כסף קטן״. מיכה סטוקס, שהתארח איתו באותו פאנל, הסכים והוסיף: ״אם אלה המספרים, ודקארט מסוגלת להוריד להם את העלויות - זו רכישה שה-ROI שלה, הוא תוך שנה מכסה אותו״.

מאחורי החברה

מכפיל משמעותי החברה מקבלת גם על הטאלנט המשמעותי של החברה שעכשיו בסיליקון ואלי משלמים עליו מיליארדים. אליאבייב הגדיר את מייסד החברה דין לייטרסדורף כגאון. הוא בן לזוג רופאים, שגדל בין ישראל, שווייץ ופאלו אלטו, קפץ כיתה בגיל 15, והשלים דוקטורט בטכניון במקביל לשירותו הצבאי ב-8200.

גם אחיו אוריאן לייטרסדורף, הוא שותף בחברה. רק בן 23, ותפקידו הרשמי - המדען הראשי והצטרף ככל הנראה לאחר שסיים את שירותו הצבאי. בדה מרקר תיארו אותו: ״מטאור חריג בתחומו: הוא בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים בטכניון ובוגר התוכנית למצוינים, ובשנה שעברה, בגיל 22, נהפך לסטודנט הצעיר ביותר בתולדות הטכניון המסיים דוקטורט״.

וסמנכ״ל המוצר, שייסד יחד עם דין הוא משה שלו - נשוי ואב לשניים, שהתגייס לצה״ל בגיל 23 במסגרת מסלול ייעודי לחרדים, ובהמשך הצטרף ל-8200.

לפי הערכות השלושה מחזיקים יחד ב-64% מהחברה, ואם העסקה תיחתם כל אחד מהם צפוי להכניס לכיסו כמיליארד דולר! המדינה צפויה להכניס כ-4 מיליארד דולר במסים. העסקה ככל הנראה נמצאת בשלבים סופיים ואם תחתם נדע על זה ממש בשבועות הקרובים. צפו בפרק:

נהנתם? עדיין לא נרשמתם? לחצו על הכפתור 👇ותקבלו את הניוזלטר למייל בכל שבת

Subscribe now

איך סטאראטפים יכולים להתמודד עם התנודתיות בשער הדולר?

אם אתם מנהלים סטארטאפ, אז בוודאי אתם יודעים כמה זה קשה לנהל את התקציב כשה-Runway בדולרים, ולא מעט מההוצאות בשקלים. בשבועות האחרונים לאומי טק יצאו עם פתרון חדש - Dollar Shield. פיקדון דולרי חדש עם שער המרה שנקבע מראש ביום ההפקדה. הפיקדון מוצע לתקופה של חודש ועד שנה ובריבית קבועה, כך שניתן ליהנות מיותר ודאות בתכנון התזרים וההוצאות השקליות, ולדעת מראש באיזה שער תומר הקרן במועד הפירעון. רוצים לשמוע עוד? כתבו להם פה, או כנסו לאתר שלהם.

*בשיתוף עם לאומיטק

🎧 הראיון השבועי - ״זה האיבר הכי חשוב בגוף, ואנחנו לא יודעים עליו כלום״; עם גידי ליטוין

האם אתם יודעים לומר מה מצב הבריאות המוחית שלכם? השבוע בטראשטק אנחנו עם גידי ליטוין, מייסד-שותף ו-CTO של Hemispheric, שנחשב לאחד האנשים האחראיים על ה-FaceID באייפון שלנו סיפר ליואב צוקר ולי איך מודל המוח שפיתחו יוכל לפענח מה אנחנו מרגישים ולעזור לאבחן דיכאון ופוסט-טראומה. לאחרונה הם גייסו 52 מיליון דולר, והמטרה הסופית היא להכניס לכל אחד מאיתנו הביתה מכשיר שידע לאבחן את המוח שלנו. ״זה האיבר הכי חשוב בגוף, יש שיגידו, ואנחנו לא יודעים עליו כלום״, הוא אומר לנו. די הזוי נוכח העובדה שלפי מחקרים ״אחד מכל שני אנשים יחוו בעיה כלשהי עם המוח שלהם במהלך החיים״.

Hemispheric פיתחו מעין ChatGPT למוח שלנו: מודל שכבר אסף מידע מיותר מ-100 אלף נסיינים, כולל 6 מיליארד פרמטרים, ובקרוב יתחיל לאבחן מצבים כמו דיכאון או פוסט-טראומה בעזרת EEG (בדיקת גלי מוח) ושאלונים מיוחדים שפיתחו. אז איך זה עובד? מתי זה יגיע לכל אחד מאיתנו? ואיך ייראה טיפול פסיכיאטרי בעוד 5 שנים?

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• יוטיוב משלמת מיליונים ליוצרים כדי שלא ילכו לנטפליקס: בלומברג דיווחה שיוטיוב מציעה ליוצרים הגדולים שלה תשלומים של מיליוני דולרים, ונתח מההכנסות של העסקאות עם המותגים הגדולים שלה, תמורת זה שלא יעלו את אותו תוכן למתחרה; נטפליקס כבר החתימה יוצרי יוטיוב, ועכשיו נראה שיוטיוב לא מוותר

• ChatGPT קורא עכשיו את ההודעות שלכם, ושולח תגובה בשמכם: OpenAI השיקה ב-20 באוגוסט תוסף לאפליקציית Messages של אפל ב-Mac, שמאפשר לצ׳אט לקרוא, לחפש, לסכם ולשלוח הודעות בשמכם; OpenAI מדגישה שהעיבוד מתבצע מקומית ושנדרש אישור לפני כל שליחה. ובכל זאת, תתנו גישה כזאת למודלי AI?

• שותפה ב-a16z בנתה סטודנטית מזויפת ב-100 דולר שהגיעה למיליוני צפיות: אוליביה מור, שותפה בקרן a16z, חשפה שהדמות ״ג׳יני״, סטודנטית בת 19 שסרטוני הקבלה שלה לאחוות באוניברסיטת אלבמה אספו כמיליון צפיות בשבוע, נבנתה כולה ב-AI; היא יצרה אותה מתמונה אחת ב-ChatGPT, השקיעה כ-30 דקות ביום בהנחיות ב-MiniMax וב-Grok Imagine, ובסך הכול הוציאה כ-100 דולר. גם אחרי שצופים זיהו את הסימנים תוך ימים, החשבון הצליח להמשיך לצמוח

ביום שני השבוע פרסם מארק צוקרברג מניפסט בן 6,500 מילים על העתיד של הבינה המלאכותית - ״העתיד שייך לכולם״. צוקרברג מפרט איך לדעתו ״סופר-אינטליגנציה אישית״ - שמטא מפתחת - תשנה את העולם.

לכל אחד יהיה סוכן אישי סופר-חכם שמכיר את המטרות שלו, עובד בשבילו 24/7 ונמצא איתו בכל מכשיר, כולל המשקפיים. צוקרברג מביא דוגמאות מהבית: הבת שלו אוהבת לאפות, אז הסוכן מתכנן לה מתכונים לסופי השבוע ומזמין את המצרכים. הבת בת ה-8 כבר מקודדת את הרעיונות שלה ומפיקה בערב אחד וידאו שלוקח לו חודשים.

מעל הכל הוא מדגיש את החשיבות שהבינה המלאכותית תהיה נגישה לכל וממש לא רק בידיהן של חברות בודדות (OpenAI ואנת׳רופיק?). ״האם היא תרוכז ותוגבל למוסדות ספורים, או שתהיה כלי שמעצים כל אדם?״ וממשיך: ״הרעיון שבינה מלאכותית מסוכנת כל כך עד שהדרך היחידה לבטיחות היא ריכוז קיצוני של כוח - בעייתי מעצם טבעו״, הוא כותב. ״היסטורית, התקווה שכוח אבסולוטי ידאג לאנושות אם רק יהיה נאור מספיק לא הובילה לתוצאות בטוחות או חיוביות״.

צוקרברג מנסה לצייר עתיד ורוד ומלא שפע לבינה המלאכותית, בזמן שבארה״ב נשמעות לא מעט ביקורת וחרדה.

הוא דחה את החששות של מחוקקים בוושינגטון וגורמים בעמק הסיליקון, שלפיהן בינה מלאכותית תביא לאבטלה בשוק העבודה. להפך - הוא מתאר עתיד שבו יהיו ״יותר חברות, עם פחות עובדים בכל חברה״. לדבריו, הטכנולוגיה תאפשר לאנשים להיות יזמיים יותר, וכל אדם יקבל ״מורה ויועץ אישי עם דוקטורט בכל נושא״ שיעזור לו להתקדם.

״אנשים גם כל הזמן ממציאים רעיונות חדשים שעושים את החיים שלנו טובים יותר, ועבודות חדשות שמממשות את הרעיונות האלה״, כתב. ״בעתיד הקרוב יהיו עבודות חדשות שלא נפוצות היום״.

וכך למשל הוא מתאר את העתיד לעולם החינוך:

״לכל אחד יהיה מורה ומאמן אישי עם דוקטורט בכל תחום ועם סבלנות אינסופית שיעזרו לך ללמוד כל מה שתרצה. תלמידים יקבלו עזרה נוספת בתחומים שבהם הם מתקשים - עזרה שכיום זמינה רק למי שהוריהם יכולים לשלם״.

בתוך המסמך מסתתרות גם לא מעט ״דרישות״ שיוכלו מאוד לעזור לחברה שלו בצד העסקי, למשל:

• האצה בבנייה ואישור של חוות שרתים. מה שיאפשר למטא להגדיל מאוד את עסקי ה-AI בענן שלה.

• שמירה על הגבלות יצוא של שבבים מתקדמים. מטא אמנם תומכת בקוד פתוח, אבל הגבלה כזו תיתן לה יתרון אל מול המתחרות הסיניות שאין להן גישה לשבבים.

• הקלה בדרישות ובהגבלות על נתונים (דאטה) לאימון. זה כמובן משרת ישירות את מטא מול תביעות של יוצרים, עיתונים וגורמים אחרים שתובעים על שימוש בחומרים שלהם ללא רשות.

• לגיטימציה לזיקוק - שימוש בפלט של מודלים אחרים כדי לאמן את המודלים שלה בעצמה.

ומעל הכל לא מעט תהיות - האם האיש שעומד מאחורי הרשת החברתית שהיא אחת הסיבות המרכזיות לכך שיש היום כל כך הרבה חרדה סביב ההשפעה החברתית של AI, יהיה המציל החברתי לעידן ה-AI?

הסערה סביב התגמול הכפול של מנכ״לי מאנדיי

כמה את/ה מרוויח/ה? זו כנראה השאלה האחרונה שתסכימו לענות עליה. כי באמת שאין נושא שאנחנו פחות אוהבים לדבר עליו מאשר השכר שלנו. שאול אמסטרדמסקי עשה על זה לאחרונה סדרה בכאן 11, ״התלוש של המדינה״, שבה אנשים חשפו כמה הם מרוויחים וניסה להציף את השאלה - האם שקיפות יכולה למשל לסגור פערי שכר.

בשבוע האחרון היה זה השכר (או יותר נכון התגמול) של מנכ״לי מאנדיי שהיה במרכז הדיון של הטק הישראלי. עמרי זרחוביץ׳ מדה מרקר חשף שרגע אחרי שהחברה פיטרה 620 עובדים, הבורד של החברה אישרו למנכ״לים שלה הכפלה של התגמול שלהם ל-14 מיליון דולר, כל אחד, עד 2029. לפי החברה, מדיניות התגמול לא עודכנה מ–2021, והתגמול הנוכחי נמצא באחוזון נמוך בהשוואה לחברות דומות.

השבוע מאנדיי פרסמה את הדוחות הרבעוניים שלה - ההכנסות צמחו ב-22% ברבעון השני, והחברה צופה להכניס השנה 1.46 מיליארד דולר. הישג מרשים לכל הדעות. אבל מאנדיי נמצאת בתקופה מורכבת - החברה הפכה להיות אחת הדוגמאות לקריסה של מניות התוכנה בעידן ה-AI - בשנה האחרונה המניה איבדה 50% מערכה והיא נסחרת בשווי ששווה למחיר ההנפקה שלה - 3.7 מיליארד דולר.

וכאן נשאלת השאלה - האם בזמן שהמניה מדשדשת, שריח הפיטורים עוד באוויר? אבל מעבר לזה יש פה בעיני עניין מיתוגי. איזה מסר זה מעביר לעובדים בתוך החברה ואפילו לעובדים עתידיים?

אני חושב שמגיע למנכ״לים של סטארטאפים (במיוחד כאלו שהצליחו) להרוויח, מגיע למי שבנה חברה של מיליארדים תגמול שמשקף את העבודה הקשה והדרך. אבל יש גם עניין של טיימינג. כשעובד חדש מגיע לעבוד בחברת טק הוא יודע שהתגמול שלו יבוא לידי ביטוי לא רק בשכר אלא גם באופציות ובמניות. אבל כשעובדים רואים את מחיר המניה שמדשדשת ומצד אחד מבינים שהם לא בהכרח יהנו מהתגמול הזה, בזמן שהמנהלים שלהם כן - אז יש פה בעיה מיתוגית קשה.

השבוע דיברנו על זה בהרחבה בטראשטק יחד עם עמרי זרחוביץ׳ מדה מרקר - צפו בפרק:

המלחמה בפוסטים שנכתבו ב-AI

כל מי שגולל ברשתות החברתיות בתקופה האחרונה, ובמיוחד בלינקדאין, בטח מצא את עצמו תוהה מול הרבה פוסטים - ״האם זה נכתב על ידי אדם או בינה מלאכותית?״ - שאלה שכנראה תרדוף אותנו למשך שארית חיינו.

״הדפוס ברור״, ״השאלה האמיתית היא לא... אלא...״, ״הנה מה שזה לימד אותי על...״ ועוד ועוד. עידן חדש של AI Slop.

לאחרונה בלינקדאין השיקו כפתור חדש שמאפשר לסמן פוסטים שנראים כאילו נכתבו ב-AI - ״נראה כמו AI Slop” ולפי מנהל המוצר הראשי של הרשת החברתית שכך יהיה אפשר לאמן את מודלי הזיהוי ויקטינו את החשיפה של הפוסטים שיסומנו. לפי נתונים של חברת Pangram יותר מ-40% מהפוסטים הארוכים בלינקדאין נכתבים כולם בבינה מלאכותית. אותה Pangram השיקה כלי שיודע לזהות מתי טקסט נכתב על ידי צ׳אטבוט - מדביקים פנימה בלוק של טקסט, והכלי מחזיר אחוז שמראה כמה ממנו הופק על ידי בוט וכמה נכתב על ידי אדם.

האיחוד האירופי לקחת את הרגולציה שלב אחד קדימה - החל מה-2 באוגוסט נכנס לתוקפו סעיף 50 בחוק ה-AI האירופי ועל פיו כל תוכן שנוצר או שונה משמעותית בעזרת בינה מלאכותית - טקסט, תמונה, וידאו או אודיו - חייב לכלול סימון AI. בנוסף, צ׳אטבוט חייב להבהיר שהוא לא בן אדם, וכל תוצר דיפפייק חייב להיות מוצהר שהוא כזה. בעקבות כך הודיעה השבוע אנת׳רופיק שהיא תחל להטמיע סימן מים בלתי נראה בכל מה שקלוד מייצר - טקסט, קוד וקבצים. סימון שלפי החברה אמור לשרוד גם כשמעתיקים את התוכן החוצה מהפלטפורמה. זה יתחיל בכל מודל שיושק באיחוד האירופי, ובהמשך זה יורחב לכל מוצרי קלוד בעולם.

גם באפליקציית הסטרימינג, ספוטיפיי מבינים שה-AI Slop עלול לפגוע בהם - ושם החלו לאתר ולמחוק פרופילים של אמנים שנוצרו בבינה מלאכותית. “המאזינים הבהירו לנו שהם לא אוהבים לראות אומנים שמתחזים להיות אנושים, רק לגלות אחר כך שזה בכלל AI”, מסרה החברה בהצהרה.

זיהוי תוצרי בינה מלאכותית יהפוך להיות רק קשה יותר ככל שהמודלים משתפרים, אבל בינתיים - אם נעזרתם ב-AI לכתוב טקסט? עשו טובה ועברו עליו רגע לפני.

🎧 הראיון השבועי - בן ה-22 שעומד מאחורי מעבדת ה-AI הישראלית; עם גלעד לוי

בגיל 8 הוא החליט שהוא הולך לטכניון. בגיל 15 כבר התחיל שם תואר. והיום כשהוא בן 22 הוא מקים מעבדת ה-AI כחול-לבן.

גלעד לוי, מייסד ומנכ״ל Manifold הוא דמות קצת שונה בהייטק הישראלי. בזמן שכולם מדברים על כך שהסינגולריות מעבר לפינה, שהבינה המלאכותית תיכף חכמה יותר מהאנושות כולה ושה-AI הזה כבר מפתח את עצמו - הוא דווקא טוען שזה ממש לא המצב: ״כל חוקר AI שמבין איך המכונה הזו עובדת יודע שהיא מאוד מרשימה. אבל AGI זה לא. אנחנו לא קרובים... עם הארכיטקטורה הזו אנחנו לא נגיע לשם״, הוא אומר לנו בראיון לטראשטק.

עכשיו הוא רוצה להקים מעבדת AI בישראל, אבל לא כזו שמושקעים בה מיליארדים: ״אתה לא צריך לגייס מיליארד דולר, אלא אם כן אתה רוצה להתחרות עם OpenAI בשוק שלה והשוק שלה הפסדי״. צפו בראיון המלא

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• אנת׳רופיק בדרך לרכישת ענק בישראל? מעבדת ה-AI במגעים לרכוש את Decart בכ-6 מיליארד דולר, הרכישה הגדולה בתולדותיה; פי 1.5 מהשווי שבו גייסה החברה במאי

• לאחר ששורה של בכירים עזבו את OpenAI וענקית הבינה המלאכותית ״גונבת״ בכיר מ-Wiz: דאלי רג׳יץ׳, נשיא ומנהל התפעול של שנרכשה בידי גוגל ב-32 מיליארד דולר, מונה לסמנכ״ל ההכנסות של מעבדת ה-AI

• OpenAI עצרה חלק מהשימושים הפנימיים במודל החדש Astra בשל חשש שהוא קרוב או הגיע ליכולת ״קריטית״ - מסוגל לבצע מתקפות סייבר אוטונומיות נגד מערכות מאובטחות, גם בלי הנחיות מפורטות

70% מ-OpenAI

השבוע חשפה מיקרוסופט כי 70% מהכנסות ה-AI של החברה בשנה האחרונה הגיעו רק מלקוחה אחת. מתוך כ-34 מיליארד דולר שהכניסה מפעילות ה-AI שלה - 24.1 מיליארד הגיעו מ-OpenAI. זה לא הסיפור רק של מיקרוסופט -73% מהכנסות ה-AI של אמזון מגיעות רק מ-OpenAI ומאנת׳רופיק, כך לפי ברקליס. כך גם 27% מהכנסות הענן של גוגל השנה, ובשנה הבאה המספר הזה צפוי לזנק ליותר מ-48%! בעצם, אם תורידו את OpenAI ואנת׳רופיק - לענקיות הטק אין כמעט הכנסה מ-AI.

בגוגל הסיפור מורכב יותר לטובה ולרעה. החברה גם משקיעה סכומי ענק בתשתיות AI, ובמקביל יש לה גם מודלים משלה. מצד אחד זה אמור לשחק לטובתה, אבל כבר תקופה שבענקית החיפוש לא מצליחים להציג מודל חדש וחזק שעומד אל מול המתחרות.

השבוע טלטלה של ממש בצמרת ה-AI של החברה. החברה הודיעה כי דמיס הסביס, מנכ״ל דיפמיינד, יעבור לתפקיד היו״ר ובנוסף המדען הראשי ג׳ף דין, ועוד 3 בכירים נוספים עוזבים את החברה.

האם בגוגל מבינים שבעידן שבו הפער בין המודלים לא כ״כ משמעותי, שהמודלים הסינים מצליחים לסגור את הפער, אולי עדיף להשקיע פחות משאבים בבניית מודלים ולהעביר את הפוקוס להשקעה בתשתיות שם ההחזר על ההשקעה מוכח בצורה טובה יותר?

השקעת ענק בתשתיות והקריסה שבדרך?

לצד ההכנסות הלא גבוהות - נראה שההוצאות רק צומחות. גולדמן סאקס מעריך השבוע כי ההשקעה הגלובלית בתשתיות AI צפויה לחצות השנה את רף טריליון הדולר! ההייפרסקיילרס (עוד כינוי לביג טק - אמזון, מטא, גוגל, מיקרוסופט וכו) אחראיות לכ-800 מיליארד. סכום שצפוי להמשיך לגדול גם בשנה הבאה.

חוץ מהפער העצום בין ההוצאה להכנסה, בפודקאסט Prof G הזכיר פרופ׳ גאלווי כי לאורך ההיסטוריה כל פעם שהייתה רמת השקעות הון (Capex) ברמה כזו בטכנולוגיה מתפתחת - מסילות הרכבת, בניית רשת החשמל, הכבישים המהירים, תשתיות הפלדה או תשתיות האינטרנט - תמיד זה הסתיים בתיקון משמעותי בשוק ההון. מצד שני, מי ששרד את התיקון הזה תמיד ניצח בענק.

התחזית של מייקל ברי

אז האם אנחנו לקראת תיקון משמעותי? השבוע דווקא כשה-S&P שבר שיא וזינק ב-5% ב-4 ימים - מייקל ברי - השורטיסט המפורסם שחזה את משבר הסאב פריים ב-2008 הזהיר מקריסה עתידית בסגנון 1987 (אז הדאו ג׳ונס צנח ב-22%) - ״ייתכן שאנחנו קרובים לשיא משמעותי, ואף לנפילה בסגנון 1987. עם זאת, השיאים החדשים שהמדד ממשיך לקבוע קרוב לוודאי שימשכו כסף חדש לשוק״, כתב בסאבסטאק שלו.

אז מה ברי רואה? הנה כמה אפשרויות:

1. ביקוש מול היצע. אם בתחילת השנה השיח התרכז כולו במחסור שקיים בכוח המחשוב = מחסור בהיצע, למחירים שיורדים = מחסור בביקושים. בחודש האחרון, השיקה MoonShot AI את Kimi K3 - המודל הסיני החזק שמגיע לרמת ביצועים של מעבדות ה-AI הגדולות אבל במחירים נמוכים בהרבה. המודלים הסינים הפכו להיות נתח משמעותי מעוגת ה-AI, ולמעבדות ה-AI מהמערב לא הייתה ברירה - החודש - OpenAI הורידה את מחירי הטוקנים שלה ב-80%, אנת׳רופיק השיקה את Opus 5 שמחיר הטוקנים שלו הוא מחצית מזה של המודל החזק שלה פייבל 5. מן הסתם זו בשורה אדירה לצרכנים, אבל שאלה משמעותית באשר לרווחיות של OpenAI ואנת׳רופיק.

2. מפרות חולבות להשקעות ענק. המודל העסקי של הביג טק משתנה, והמשקיעים מבינים שהמזומן לא נשאר בבנק, אלא עכשיו הולך להשקעה משמעותית. השקעות הענק בתשתיות שכתבתי עליהן מעלה מביאות לכך שהחברות פשוט גומרת את הכסף שלהן - ״המזומן החופשי״ (Free cash flow) - המזומנים שנותרים לחברה אחרי הוצאות, ציוד ונכסים. אצל אמזון ואלפאבית (גוגל) לראשונה הוא הפך לשלילי, אצל מטא ומיקרוסופט הוא ירד באופן משמעותי.

   

3. העסקאות הסיבוביות. רק בשבוע האחרון עוד שתי דוגמאות לאופן בו הכלכלה החדשה עובדת:

   • בבלומברג פרסמו השבוע כי קרן בלקסטון תלווה 36 מיליארד דולר לאנתרופיק שישמש אותה לטובת רכישת שבבי ה-AI של גוגל. גוגל היא אחת המשקיעות הגדולות באנת׳רופיק תרשום את מכירת השבבים כהכנסה, ובמקביל נותנת ערבויות לחוב שמאפשר את הרכישה של אותם השבבים.

   • ענקית ההשקעות סופטבנק לוותה מהבנקים 10 מיליארד דולר כנגד ההשקעה שלה ב-OpenAI רק כדי להשקיע אותן בחזרה ב-OpenAI. סה״כ סופטבנק השקיעה יותר מ-65 מיליארד דולר בחברת ה-AI.

אם מחברים את הכל - אפשר לראות את התלות הענקית של השוק בשתי חברות ה-AI הגדולות. ההכנסות שלהן אמנם מזנקות בקצב מסחרר, אבל ממש לא בטוח שזה הסיפור לגבי הרווחיות שלהן. ה-FT פרסם לאחרונה כי ההפסד התפעולי של OpenAI בשנה שעברה היה 21 מיליארד דולר. לפי חלק מהדיווחים - אנתרופיק מתקרבת לרווחיות, אבל האם זה מספיק כדי לממן טריליון דולר בתשתיות AI כל שנה? האם יש מי שימשיך לסבסד את זה?

Share

קוד פתוח או קוד סגור: ה-AI במלחמת דת!

מאחורי הקלעים של ה-AI מתחוללת מלחמה - עולם הקוד הפתוח מול עולם הקוד הסגור! צוקרברג בקריאה: עתיד ה-AI שייך לכולם, ומצד שני סם אלטמן ואמודאי דוחפים לרגולציה שתחזק את החברות שלהן. בינתיים המודלים הסינים סוגרים את הפער ומעבדות הבינה נאלצות לחתוך מחירים. במקביל, המודל החדש של OpenAI שהצליח לפתור 10 בעיות מתמטיות שמעולם לא נפתרו, קלוד פרץ לארגונים - איתנו פבל גורביץ’, מייסד ומנכ”ל Tenzai - האם איבדנו שליטה?

בקרוב: המכשיר הראשון של OpenAI

בלומברג חושפת מידע חדש על המוצר עליו OpenAI כבר תקופה ארוכה: רמקול חכם נייד המופעל על ידי AI. על פי הדיווח מדובר במכשיר עגול בגודל של דסקית הוקי ובצורת סופגניה ללא מסך.

הוא יעלה יותר מ-300 דולר וצפוי לצאת ב-2027. המכשיר שעוצב על ידי הסטודיו של ג׳וני אייב (מעצב האייפון) יכלול מיקרופונים, מצלמה, נורות שידלקו כשהוא מאזין ולפי הדיווח יהיו בו חלקים שזזים כדי לסמן שהוא מאזין.

החומרה של OpenAI נמצאת כרגע במרכזה של תביעה של אפל שעל פי הטענה חברת ה-AI גנבה את הסודות המסחריים כדי לפתח אותו.

🎧 הראיון השבועי - ״AGI ב-2027״; עם העתידן ד״ר רועי צזנה

השבוע בטראשטק העתידן ד״ר רועי צזנה שחוזר אלינו אחרי שנה בדיוק אחרי שהיה בפעם הראשונה ומדבר איתנו על למה קצב ההתקדמות של ה-AI רק מאיץ (הכפלת יכולות כל 4 חודשים!), ולמה הוא מוכן לשים את הכסף שלו על ASI (בינת-על) בתכנות כבר ב-2027?

ההימור שלו: ״אם הייתי צריך לשים את הכסף, הייתי אומר שבתחום התכנות, עד 2027 כולל, אנחנו נגיע ל-AGI עד כדי ASI״. שנה הבאה.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• MBA שווה פחות מקורס AI: בסקר של PwC בקרב 1,004 מנהלים בכירים בשירותים פיננסיים בארה״ב, 86% אמרו שהכשרת AI עדיפה על תואר MBA לעובדים חדשים; 91% כבר מעלים שכר למי שיודע, ושמונה מכל עשרה מנהלים צופים צמצום של 20% לפחות בכוח האדם תוך חמש שנים; בתוך כך 77% מאותם מנהלים הודו שרוב ההשקעות עדיין לא מניבות תשואה מדידה.

• ממשל טראמפ פטר מודלי קוד פתוח מבדיקות בטיחות: הבדיקה פוטרת מודלים במשקולות פתוחות מהסקירה שלפני ההשקה (מודלים סינים); החובה חלה רק על המודלים הסגורים של OpenAI, אנת׳רופיק, גוגל, מטא ומיקרוסופט, שיעניקו לממשלה גישה עד 30 יום לפני שחרור. את המסגרת עצמה הממשל החליט לא לפרסם לציבור.

• גוגל: האקרים מתחזים לעובדים בחברות פיננסים ומנסים לסחוט עובדים אחרים: גוגל פרסמה ב-7 באוגוסט דוח על קבוצת התקיפה UNC6671, שמחייגת לנייד הפרטי של עובדים בחברות פיננסים, ההאקרים מתחזים לקולגות או לנציגי מוקד התמיכה הטכנית, ובמהלך השיחה מנסים לשכנע את העובדים להקליד את פרטי ההתחברות ואת קודי האימות הדו‑שלבי שלהם באתרים; הכופר הראשוני נע בין מיליון לשלושה מיליון דולר, והתשלום הסופי הממוצע עומד על כ-750 אלף.

שוב זה קורה. שוב מודל בינה מלאכותית שהיה סגור ונעול, בלי גישה לרשת האינטרנט, מצליח לפרוץ לאתרים ולהגיע למידע של משתמשים. הפעם זו קלוד של אנתרופיק, שחשפה את האירוע השבוע (למרות שהוא התרחש כבר לפני 3 חודשים).

ביום חמישי פרסמה אנתרופיק בלוג פוסט חריג בו היא מדווחת כי בשלושה מקרים נפרדים, מודלים של החברה יצאו מסביבת הבדיקה הסגורה ופרצו למערכות של שלושה ארגונים (אנתרופיק לא חשפה את זהות הארגונים, ואמרה כי עדכנה אותם על האירועים).

אלא שבניגוד לסיפור מהשבוע שעבר בו מודל של OpenAI פרץ את ״הכלוב שלו״ בעזרת חולשה כאן טענו שמדובר בבעייה בהגדרות הניסוי, שהובילה לגישה לרשת. באנת׳רופיק פתחו בבדיקה רק ב-23 ביולי, יומיים אחרי ש-OpenAI חשפה שהסוכן שלה פרץ ל-Hugging Face (הטקסט משבוע שעבר). הם סרקהו 141,006 מקרים, ומצאה את שלושת המקרים. שניים מהארגונים שנפרצו בכלל לא ידעו שנפרצו.

אין ספק שאנחנו חיים בעידן חדש. כזה שבו המערכות האלו מבינות ויודעות סייבר ברמה שלא ראינו כמותה. המשקיע צ׳אמאת פליהפיטיה העריך בחשבון ה-X שלו שזה רק ההתחלה. ״כרגע, אפשר להעריך ש-99% מהקוד נכתב על ידי בני אדם, ו-1% על ידי סוכני AI. זה אומר ש-99% רשלני ומלא שגיאות״. לכן הוא מעריך שנראה הרבה יותר סיפורים כמו זה. לטענתו ״צריך לכתוב מחדש את כל הקוד בחברות ענק להגיע ל-100% מהקוד שנכתב על ידי סוכנים״.

חשש אמיתי או תרגיל ביחסי ציבור

אבל הסיפורים של OpenAI ואנת׳רופיק חושפים עוד צד בסיפור ה-AI, קלות דעת של החברות האחראיות על המודלים, וחמור מזה - למה עבורם זה מרגיש לפעמים כמו תרגיל יחסי ציבור. ביל גרלי, מהמשקיעים הוותיקים בעמק הסיליקון, כתב בציוץ: ״תפסיקו בבקשה להתייחס למודלים שלכם בגוף שלישי כשמדברים על התנהגות רעה של מודל. בני אדם כותבים את התוכנה, בני אדם בנו את הפרומפטים, והם עובדים בחברה שלכם״.

ג׳ואנה סטרן, כתבת טכנולוגיה הוסיפה: ״בסקירה של הערכות הבטיחות בבית שלי זיהיתי חמישה מקרים שבהם הילד שלי ברח מהסנדבוקס, הגיע למטבח וקיבל גישה בלתי מורשית לחטיפים. המקרים התרחשו לפני 16 חודשים אבל הובאו לידיעתי רק עכשיו. הפוסט הזה מסביר מה קרה, איך זה קרה, ולמה הילד שלי טוב יותר מהילד שלכם בכל דבר״.

קריאה לעצירה?

בינתיים השבוע יותר מ-1000 מומחים ועובדים ממספר מעבדות ה-AI המובילות חתמו השבוע על מכתב בשם Pacing the Frontier, שמבקש מארה״ב לתמוך במאמץ בינלאומי לבנות כלים שיאפשרו ״להאיט במכוון״ את ההתקדמות. בין החותמים דריו אמודאי, מנכ״ל אנת׳רופיק, איליה סוצקבר, וגם המדענים הראשיים של OpenAI ומטא. מה שמפחיד אותם הוא מודלים שמשפרים מודלים אחרים, בקצב שיעבור ״מעבר ליכולתנו להבין או לשלוט״. הם קוראים ממשלות לייצר האטה כוללת בתעשייה.

מנגד, מארק צוקרברג פרסם השבוע בוול סטריט ג׳ורנל טור תחת הכותרת ״העתיד של ה-AI שייך לכולם״, שטוען את ההפך הגמור: הסכנה האמיתית היא ״ריכוז קיצוני של כוח״ בידי מעט חברות, ופתיחות הוא מה שישמור על הטכנולוגיה בטוחה. ״ברוב המקרים״, כתב צוקרברג ״כמו בסייבר - ההיסטוריה של קוד פתוח מראה שדווקא מתן גישה מלאה לכלל הציבור למערכות חזקות היא הדרך הטובה ביותר להגן על בטיחות וביטחון לאורך זמן״.

קצת מצחיק שצוקרברג כותב הדברים האלו נוכח העובדה שחברה שלו היא אולי ה-דוגמה לחברה שפועלת במודל ריכוזי וסגור.

ממשיכים בכל הכוח

סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI טען השבוע בראיון שאנחנו ״בתוך הסינגולריות״, הרגע שבו המחשבים הופכים לחכמים יותר מבני האדם ומתחילים לשפר את עצמם לבד. אלטמן טוען ״זה קורה עכשיו. זו עקומה אקספוננציאלית שאנחנו דוהרים על גביה״.

השבוע אלטמן הגיע לדיון מיוחד בגבעת הקפיטול. לא בגלל המודלים שיצאו משליטה, אלא על פי האתר ה-Information, להציג לסנאטורים ורגולטורים את הדור הבא של המודלים שלה: ״אסטרה״ (GPT 5.7 או אולי GPT 6?). משפחת מודלים שבנויה על שיתוף פעולה בין סוכני AI לזמן ממושך על פרויקטים מורכבים, והצליחה לפתור 10 בעיות מתמטיות שעד כה לא נפתרו. Astra צפויה להיות המודל הראשון שינתן לבדיקה הפדרלית המקדימה של ממשל טראמפ.

בראיון ל-Economist, טען אילון מאסק שהבינה המלאכותית תעקוף את סך כל האינטליגנציה האנושית המחוברת יחד בתוך כ-5 שנים. בתוך כעשר שנים - רובוטים ומערכות AI יחליפו את רוב העבודה האנושית, פיזית ודיגיטלית, ויביאו לעידן של “שפע מדהים” שבו כסף מאבד משמעות. דיברנו על כך השבוע בטראשטק:

התחרות מול סין מובילה לצניחה במחירי הטוקנים

OpenAI הודיעה כי היא מורידה את המחיר של מודלי ה-AI החדשים שלה, GPT-5.6 Terra ו‑GPT-5.6 Luna, כשלושה שבועות לאחר השקת הציבורית שלהם. מחיר הטוקנים של המודל Luna ירד ב-80%, מדולר ל-20 סנט למיליון טוקני קלט, ושל Terra ב-20%.

לפני שבועיים כתבתי כאן שהמודלים הסינים שמציגים יכולות כמעט זהות לאלו מהמערב, אבל במחירים נמוכים בהרבה יובילו בדיוק לזה. לפי בדיקה של CNBC, מודלים סינים תופסים היום 46% משימוש הטוקנים של חברות אמריקניות ב-OpenRouter, ולפעמים אפילו עוקפים את האמריקנים. אלטמן מסביר שהמטרה היא ״להציע את יחס המחיר-אינטליגנציה הטוב ביותר בכל רמה״.

מצד אחד מדובר בבשורה ענקית עבור המשתמשים, מצד נשאלת השאלה - האם OpenAI בכלל יכולה להיות רווחית במחירים כאלה? ומעבר לזה - איך תוכל להמשיך לממן את כל הפעילות הזו. אד זיטרון, עיתונאי עצמאי שחשף את הדוחות הפיננסים של OpenAI התריע השבוע בבלומברג כי השוק כולו מבוסס על 2 חברות בלבד - OpenAI ואנתרופיק.

הורדת המחירים תשפיע בצורה ישירה על ההכנסות של החברות האלו ויותר מזה על הרווחיות שלהן - OpenAI רחוקה משם מאוד עם הפסד תפעולי של 21 מיליארד דולר ב-2025. אלא שההשלכות לא צפויות להשפיע רק על שתי מעבדות ה-AI אלא על השוק כולו.

איך יוצרים ויראליות בעידן ה-AI?*

עולם השיווק משתנה דרמטית בתקופת ה-AI - כמות הכלים אינסופית, הרבה יותר קשה להתבלט בפיד ותפיסת תשומת לב של אנשים הופכת להיות משימה קשה מאי פעם. בתוך כל הבלאגן הזה יש ניוזלטר אחד שמנסה לעשות לכם קצת סדר. MarketingIdeas.com של תום אורבך שולח רעיונות שיווק שכל אחד יכול ליישם בקלות לכל עסק (לא רק סטארטאפים והייטק!). אורבך מוביל את מחלקת ה-Growth Marketing בוויז (שנרכשה לאחרונה ע״י גוגל ב32 מיליארד דולר). לניוזלטר שלו יותר מ-90,000 קוראים שבועיים ברחבי העולם.. אז הירשמו כאן.

*בשיתוף עם MarketingIdeas

🎧 הראיון השבועי: ראיון עם תומר כהן, מי שהיה מספר 2 בלינקדאין

אולי לא רבים יודעים את זה, אבל ישראלי שגדל בבאר שבע הגיע לאחד התפקידים הכי בכירים בסיליקון ואלי. תומר כהן היה עד לא מזמן מנהל המוצר הראשי (CPO) של לינקדאין, הרשת החברתית עם יותר ממיליארד משתמשים. השבוע הוא התארח אצלנו בטראשטק לראיון מיוחד.

באמצע 2022, בערך חצי שנה לפני שצ׳אט ג׳יפיטי יצא לעולם, תומר סיפר לנו שהוא הוזעק לישיבה מיוחדת במטה מיקרוסופט בסיאטל. סם אלטמן (מנכ״ל OpenAI) וגרג ברוקמן (נשיא OpenAI) הגיעו להציג להנהלה את GPT-4. בהתחלה כהן מספר שזה היה נראה כמו עוד דמו ולא מוצר אמיתי, אלא שאז ״גרג פשוט סובב את הלפטופ ואמר עכשיו תורכם. אנשים התחילו לכתוב פרומפטים. ואתה רואה איך החדר נהיה מאוד מאוד שקט, אתה רואה אנשים מחייכים, אתה רואה אנשים מפוחדים״, הוא סיפר לנו ״כולם כאילו פתאום רואים משהו שאף אחד לא ציפה שיקרה עדיין״.

שאלתי אותו האם הבין עד כמה דרמטי הרגע הזה? כהן סיפר שרגע אחרי הוא חייב לספר על כך לצוות שלו, אז הוא שלח להם מייל שהכותרת שלו הייתה ״ראיתי את העתיד. מחר 8 בבוקר״.

הדרך אל מספר 2 באחת מהחברות המובילות בסיליקון ואלי הייתה די מקרית. הוא שמע לראשונה על לינקדאין רק בזמן התואר השני שלו בסטנפורד. מארק צוקרברג וריד הופמן (מייסד לינקדאין) הגיעו להרצות בפני הסטודנטים - ובזמן שכולם נמשכו לסיפור של צוקרברג, תומר סיפר לנו שדווקא הסיפור של רשת חברתית עסקית משך אותו מאוד. זמן מה אחרי אותה הרצאה הוא פגש לקפה את מי שהיה אז סמנכ״ל המוצר של לינקדאין, וסיפר לו איך הוא היה הופך את החברה למובייל פירסט. התשובה שקיבל - ״במקום לדבר על זה, מה דעתך פשוט לבוא ולבנות את זה״. שמונה שנים אחרי אותהו קפה - הוא הפך לסמנכ״ל המוצר בעצמו. כשנכנס לחברה היו לה כ-100 מיליון משתמשים, לפני חצי שנה כשעזב אותה - ללינקדאין כבר יותר מ-1.3 מיליארד משתמשים בכל העולם!

מהפכת ה-AI והתמורות הדרמטיות בעולם העבודה הפכו כמובן את לינקדאין למוצר משמעותי בתקופה של פיטורים והגדרות תפקיד חדשות. כהן שראה את השינויים האלו מהשורה הראשונה חושב ״שלא יהיו חסרות משרות. אני חושב שיהיו חסרים אנשים למשרות״. כאן נכנסת גם שאלה לגבי עתיד הג׳וניורים. האם יש להם עתיד בתעשייה? ״הדעה שלי השתנתה ב-180 מעלות״, הוא ענה לנו. הדור שנכנס עכשיו לשוק, הוא מסביר, הוא כבר AI נייטיב - ולכן דווקא בעל יתרון: ״זה כמו שהילדים שלי נולדו עם סמארטפון. הם לא יודעים מה זה לחיות בלי זה. הם לא יודעים מה זה לא אינטרנט״.

לקראת סיום, ניסינו גם להבין מה הסוד של האלגוריתם? איך הופכים פוסט לויראלי ״בסופו של דבר, כל הרעיון זה מה חשוב למי שצורך את התוכן״. אם משתמש מגיב לפוסט, משתף אותו, או רואה סרטון עד הסוף - אלה סימנים מצוינים.

אז על כל זה ועוד הרבה בהרחבה בפרק השבוע:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• רבעון של שיאים לענקיות הטק בענן: אמזון עברה לראשונה 200 מיליארד דולר הכנסות ברבעון, כש-AWS צמחה 37% בקצב המהיר ביותר זה 18 רבעונים; ומיקרוסופט חצתה לראשונה 100 מיליארד דולר הכנסות שנתיות מ-Azure

• ארה״ב חוסמת את הרובוטים הסיניים: ה-FCC אסר יבוא של רובוטים דמויי-אדם ורובוטים ארבע-רגליים מסין. החשש? שליטה מרחוק וריגול

• סטרייפ בעסקת ענק? ענקית התשלומים במגעים לרכוש את OpenRouter, הפלטפורמה שמנתבת בקשות בין מודלים שונים, לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר; פי 8 מהשווי שלה בסבב הגיוס במאי

נתראה בשבוע הבא,

עמרי

זה אחד הסיפורים היותר מטורפים של השנים האחרונות. איך מודל בינה מלאכותית פורץ את ״הכלוב המבודד” בו שהה, מצליח לפרוץ לאינטרנט הרחב ומשם לאתר של חברה, אחד ממאגרי המידע הכי גדולים של עולם ה-AI.

זה מה שקרה ממש השבוע במעבדות של OpenAI.

הסיפור הזה מתחיל מניסוי פנימי שעשתה מעבדת ה-AI כשבחנה את GPT-5.6 ועוד מודל חזק יותר שעדיין לא יצא לציבור. את שניהם הכניסו ל״סנדבוקס״ - מין כלוב דיגיטלי שאמור להגביל גישה לאינטרנט ולמערכות חיצוניות במטרה לבדוק יכולות סייבר בצורה ״בטוחה״. ואז הם נתנו למודלים חידה.

אלא שבמקום ״פשוט״ לפתור את המשימות, המודל המתקדם החליט פשוט לרמות. לגנוב את התשובות. המודל הבין שאת התשובה לחידה הוא יוכל למצוא באתר Hugging Face - מאגר מידע ענק של AI. אז הוא פשוט להחליט לפרוץ את ״הכלוב״ (שהיה מנותק מהרשת), מצא פרצה ויצא לאינטרנט, בשלב הבא פרץ ל-Hugging Face והשיג את התשובות.

אלא שהסיפור לא נגמר פה. ב-Hugging Face שזיהו את הפרצה הבינו מיד שלא מדובר במתקפת סייבר רגילה ״הקמפיין בוצע על ידי תשתית של סוכנים אוטונומיים, שביצעה אלפי פעולות פרטניות, הדבר תואם לתרחיש של מתקפת סוכנים״, כתבו בבלוג פוסט ששחררו רגע אחרי.

בחברה ניסו לפנות לעזרה של המודלים הגדולים (אנתרופיק ו-OpenAI), אלא שהחברות סירבו לעזור כי הם לא יודעים להבחין בין תגובה לפריצה למערכת - לבין הפריצה עצמה. אז ב-Hugging Face נאלצו לפנות למודל סיני קוד פתוח - GLM-5.2 שעלה על הפרצה וטיפל בה. שתי החברות שחררו ביחד בלוג פוסט משותף בנושא שנראה כאילו הן יותר ״חוגגות״ את האירוע מאשר מזהירות מההשלכות שלו.

מאירוע כזה אנשי הבטיחות של עולם ה-AI מזהירים כבר שנים רבות. הרבה לפני שצ׳אט ג׳יפיטי יצא לעולם. בעצם, מה קורה כשלמערכות AI ניתנת משימה והמודל עושה כל מה שהוא יכול כדי לפתור אותה גם אם זה אומר לפעול בדרך שלא תואמת את הערכים שלנו בני האדם.

וזה לא דבר חדש - זו ״צורת עבודה״ של ממש. המודלים לאו דווקא עובדים קשה כדי להצליח לפתור משימות או בהקשר הזה להיות טובים יותר בסייבר, אלא מוצאים דרך לעקוף את כללי המשחק. Reward Hacking - אם מה שמתגמל אותם הוא ציון גבוה - אז לגנוב את פתרון הבחינה זו אסטרטגיה מצוינת בעבורם.

בבלומברג פורסמו פרטים חדשים בסוף השבוע האחרון, כך למשל שבזמן הבחינה המודלים החזקים השאירו למודלים עתידיים רמזים נסתרים איך לצאת מ״כלובים״ סגורים כאלה. בנוסף, דווח כי כבר שבוע לפני המקרה המודל ככל הנראה ניסה לצאת מהגבולות שלו, אך בחברה לא שמו לב לכך.

הסיפור הזה מעלה לא מעט שאלות לגבי עתיד ה-AI:

• ב-OpenAI לא זיהו בזמן אמת כי המודלים שלהם פורצים לחברה זרה - והם הבינו את זה רק אחרי ש-Hugging Face העלתה בלוג פוסט בנושא. המעבדה הכי גדולה בעולם עושה ניסוי ולא יודעת מה קורה למודלים בזמן שהוא מתרחש?

• אם מודל פנימי יכול לברוח מהכלוב שלו ולפגוע בגוף אחר ברשת, האם יש דבר כזה ״מודל פנימי״? ולמה שמודל אחר חזק לא פחות ימצא פרצות דומות בחברות תוכנה, בנק קטן או סטארטאפ בלי צוות סייבר חזק?

• האם יש קו אדום ליכולות אוטונומיות - גישה לרשת, קוד, כסף - שמעליו אסור להריץ בלי רישוי ופיקוח? האם צריך ועדת בטיחות ברמת מדינה, שמקבלת גישה גם לניסויים הפנימיים של החברות?

סנקציות על המודלים הסינים? וג׳נסן למען מודלים קוד פתוח

גם שבוע אחרי, בסיליקון ואלי עדיין מורגש הזעזוע מהשקת המודל החזק Kimi K3. ממשל ארה״ב בוחן דרכים להגביל מודלי AI סיניים, כך דווח השבוע ב-Axios. בין הצעדים שנשקלים: כללי אחריות לחברות שמארחות מודלים סיניים, אזהרת אבטחה פומבית, וניתוק המעבדות הסיניות מלקוחות אמריקנים.

מי שהיה צאר ה-AI של הממשל, דיוויד סאקס, כתב שבדיוק לשם מכוונות המעבדות הסגורות מהמערב, הן רוצות שהממשלה תחסל את התחרות שמגיעה מהקוד הפתוח.

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט הוסיף השבוע שאם מודלים זרים גונבים IP מהחברות הגדולות של ארה״ב, לממשל ״יש את היכולת להטיל עליהם סנקציות״.

ולמה כל הלחץ פתאום? עד עכשיו כולם היו בטוחים שייקח למודלים הפתוחים מסין שנה עד שנה וחצי לסגור את הפער. אלא ש-Kimi K3 של Moonshot AI כבר ראש בראש עם Fable 5 של אנתרופיק ועם GPT-5.6 של OpenAI, ובמדד אחד של כתיבת קוד אפילו מנצח את שניהם. והוא פשוט הרבה יותר זול מהם. כתבתי על זה בהרחבה שבוע שעבר.

בינתיים בקהילת ה-AI בארה״ב גוברים הקולות לשימוש במודלים קוד פתוח. השבוע בפוסט הראשון שלו אי פעם ברשת X ג׳נסן הואנג פרסם מסמך שעליו חתומות ענקיות הטכנולוגיה מטא, מיקרוסופט, IBM, פלנטיר ועוד שורה ארוכה של ארגונים מובילים. המסמך, Open Weights and American AI Leadership, קורא לדחוף את השימוש במודלים פתוחים.

הטענה המרכזית שלו הואנג - היתרון של ארצות הברית לא ייקבע בזכות מודל אחד פורץ דרך, אלא לפי היכולת להפיץ את היכולות האלה לכל. בתי חולים, מפעלים, אוניברסיטאות, סטארטאפים ועסקים קטנים לא צריכים לאמן מודל חדש מאפס או לשלם בכל פעם על גישה למודל מתקדם יקר. הם צריכים להיות מסוגלים לקחת מודל מתקדם, להריץ אותו בעצמם, להתאים אותו לצרכים שלהם ולבנות עליו מוצרים חדשים.

השבוע אירחנו בטראשטק את ניר גזית, מייסד Traceloop שנרכשה על ידי ServiceNow, שדיבר איתנו על מודלים פתוחים ועל המודל הסיני: ״המודל הוא מודל טוב ויש פה קפיצה... אבל אנחנו לא יודעים באמת כי הם לא מפרסמים שום דבר״. מעבר לזה הוסיף גזית שחשוב להבדיל בין מודל Open-weights לבין מודל קוד פתוח: ״הם משחררים רק את המשקלים, שלא אומרים לאף אחד שום דבר״ - ולכן אין דרך לדעת על מה המודל התאמן.

אז מה בכלל עומד מאחורי האידיאולוגיה הסינית להפיץ הכל בקוד פתוח? למה להשקיע כל כך הרבה כסף ולתת את זה חינם לכולם? ״כולם שואלים את זה״, אומר לנו גזית. ״אני חושב שפשוט זה לאו דווקא אינטרס כלכלי, זה באמת כזה מין מלחמה קרה... יש פה איזשהו עניין של יוקרה. אני חושב שאם היו עושים מודלים סגורים nobody would be talking about it... ברגע שזה קוד פתוח - אנשים משתמשים בזה״.

כך או כך גזית מאמין (כמו הואנג) שהעתיד של תעשיית ה-AI הוא בקוד פתוח, צפו בפרק המלא:

איך יוצרים ויראליות בעידן ה-AI?*

עולם השיווק משתנה דרמטית בתקופת ה-AI - כמות הכלים אינסופית, הרבה יותר קשה להתבלט בפיד ותפיסת תשומת לב של אנשים הופכת להיות משימה קשה מאי פעם. בתוך כל הבלאגן הזה יש ניוזלטר אחד שמנסה לעשות לכם קצת סדר. MarketingIdeas.com של תום אורבך שולח רעיונות שיווק שכל אחד יכול ליישם בקלות לכל עסק (לא רק סטארטאפים והייטק!) - למשל איך לעשות שיווק גם בלי תקציב, מאילו חברות ענק שווה לקבל השראה לקמפיינים ועוד…

אורבך כבר 4 שנים מוביל את מחלקת ה-Growth Marketing בוויז (שנרכשה לאחרונה ע״י גוגל ב32 מיליארד דולר) ולניוזלטר שלו יותר מ-90,000 קוראים שבועיים ברחבי העולם, כולל אנשי שיווק מגוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטא, נטפליקס, אדובי, סטרייפ, ועוד.. אז הירשמו כאן.

*בשיתוף עם MarketingIdeas

🎧 מחר בטראשטק: ראיון עם מי שהיה מספר 2 בלינקדאין, תומר כהן

הצצה מיוחדת למנויי epicNews לראיון שיעלה מחר בטראשטק עם אחד הישראלים הכי בכירים בסיליקון ואלי. תומר כהן היה סמנכ״ל המוצר הראשי של לינקדאין העולמית (יותר ממיליארד משתמשים), ועזב ממש לאחרונה אחרי 14 שנים ורכישת ענק של מיקרוסופט ב-26 מיליארד דולר. הוא סיפר לנו על הרגע שבו ראה את GPT-4 לפני כולם, על איך גרם ל-300 מנהלים בכירים להשתמש ב-AI, על הכישורים הכי חשובים היום למצוא עבודה, וכמובן: מה הסוד של האלגוריתם של לינקדאין? פה הוא מספר על הקטע שראה לראשונה את GPT-4, לפני שאנחנו קיבלנו גישה לצ׳אט ג׳יפיטי, הראיון יעלה מחר בבוקר באפליקציות הפודקאסטים (ספוטיפיי, אפל), ואחה״צ ביוטיוב:

נהנתם? עדיין לא נרשמתם? לחצו על הכפתור 👇ותקבלו את הניוזלטר למייל בכל שבת:

Subscribe now

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• אפל תשכיר לכם אייפון? אפל מתכננת להשיק תכנית שדרוג לאייפונים שלה בשילוב Klarna; משלמים תשלומים קבועים והחברה תשדרג לכם את המכשיר

• אנת׳רופיק השיקה השבוע את Record a Skill: מקליטים את המסך תוך כדי ביצוע משימה ומדברים בקול על מה שעושים. קלוד מקבל את הקלטת המסך, הקלקות העכבר, ההקלדות והקריינות שלכם - והופך את זה לסקיל מובנה שאפשר להריץ שוב ושוב. במקום פרומפט הנדסי מפורט, פשוט מדגימים

• דיסני משיקה פורמט קולנוע משלה: Infinity Vision, שיתחרה ב-IMAX, ייחשף בסרט החדש של ״הנוקמים. ובאותו נושא - יוצר התוכן רן פינקלשטיין היה איתנו השבוע וניסינו לעשות סדר בטירוף סביב ״האודיסאה״ של כריסטופר נולאן - הסיפור מאחורי הסרט שצולם כולו במצלמות IMAX 70 מ״מ - צפו כאן

זה קרה ביום חמישי אחר הצהריים. חברת Moonshot AI, השיקה את Kimi K3 - המודל הפתוח הגדול שהוכרז אי פעם שזינק לראש טבלת דירוג המודלים. הוא ניצח את Fable 5 של אנת׳רופיק ואת GPT-5.6 Sol של OpenAI במבחני קוד.

אפשר לקרוא לזה ״רגע דיפסיק על סטרואידים״ - בפעם הראשונה סין חולפת על פני ארה״ב במרוץ ה-AI ומזעזעת את השוק כולו. באותו היום, נשיא סין, שי ג׳ינפינג, נאם בכנס הבינה המלאכותית העולמי בשנחאי והתגאה במודל החדש ״פיתוח הבינה המלאכותית לא צריך להיות הופעת יחיד של מדינה אחת, אלא שיתוף פעולה גלובלי״, אמר שי, וקרא לעולם לאמץ קוד פתוח.

במשך שנים ההנחה הייתה שהמודלים הפתוחים מפגרים ב-6 עד 12 חודשים אחרי המודלים המובילים הסגורים של אנת׳רופיק ו-OpenAI. המודל החדש מצמצם את הפער בצורה דרמטית ובחלק מהמשימות אף עוקף את אלו מהמערב. ב-27 ביולי הוא יהיה פתוח לכולם - החברה תשחרר את המשקלים המלאים של המודל - כל חברה, חוקר או ממשלה בעולם יוכלו להוריד אותו, לשנות אותו ולהריץ אותו על התשתית שלהם.

מה אומרים בתעשייה? בשבועות האחרונים לא מעט בכירים בתעשייה כמו אלכס קארפ מפלנטיר וסאטיה נאדלה ממיקרוסופט (דיברנו על כך בפרק האחרון של טראשטק) קראו לאמץ מודלים פתוחים בשל החשש שאלו הסגורים גונבים לחברות את ה-IP שלהן. העובדה ש-Kimi K3 גם אם יקר באופן משמעותי ממודלים סינים קודמים, הוא מודל פתוח ותחרותי מאוד במחיר אל מול המובילות יעלה אצל לא מעט חברות את השאלה ״למה להמשיך לשלם מחיר פרימיום לספקים האמריקאים, אם יש אלטרנטיבה פתוחה כמעט באותה רמת יכולת?״.

המשקיע צ׳מאט פליהפיטיה כתב היום ש״העתיד הוא קוד פתוח. דמיינו אם ארה״ב הייתה סוגרת את הדלת בפני קוד פתוח, היינו במפורש מכריחים חברות אמריקאיות לשלם 26–56 דולר לכל מיליון טוקנים על אותה אינטליגנציה שהיריבים/המתחרים שלהן ברחבי העולם היו משלמים 0.50–1 דולר. אין לזה היתכנות כלכלית.״

עוד לפני השקת המודל הזה אפשר לראות איך המודלים הפתוחים הסיניים תופסים תאוצה. מאז תחילת 2026, לפי נתונים של OpenRouter, פלטפורמה שמאפשרת למשתמשים גישה למספר מודלי AI, מודלים סיניים טיפסו לכ‑18 טריליון טוקנים ביוני 2026, לעומת כ‑5.5 טריליון טוקנים למודלים אמריקאיים. מה שמחזק עוד יותר את ההיפוך במרוץ ה-AI לעבר הסינים.

לטענת גווין בייקר, השותף המנהל של קרן Atreides מדובר ב״נקודת מפנה״ שתוביל לשוק תחרותי יותר, בו כרגע שולטות כרגע רק 2-3 מעבדות.

דיוויד סאקס, צאר (האחראי על) ה-AI לשעבר של ממשל טראמפ כתב ״זה מדאיג מאוד זו הפעם הראשונה שמודל סיני מגיע למקום הראשון ב-Frontend Code Arena, בזמן שאמריקה ׳קושרת לעצמה את הידיים׳ עם איסורים על דאטה סנטרים ועודף רגולציה… ככה מפסידים את מירוץ ה‑AI. שאר העולם לא ישחק לפי החוקים שלנו אם נכשיל את עצמנו בבירוקרטיה״.

כדי להבין למה הסיפור הזה כ״כ מדאיג את סיליקון ואלי צריך כמו תמיד להסתכל על הכסף הגדול. שוק ה-AI מגלגל מאות מיליארדי דולרים, יש המעריכים שההשקעה ב-Capex (תשתיות ה-AI) תחצה אפילו את הטריליון דולר השנה בארה״ב. אבל, כשהסינים שהשקיעו עשירית מהסכום בשנה האחרונה נוטלים את ההובלה - זה כמובן מעלה חשש רציני בקרב לא מעט משקיעים.

אניקה סומאיה, חוקרת ב-Google DeepMind, הזכירה שרק לפני שבוע נכתב ב-SemiAnalysis שהמעבדות הסיניות ״עניות מדי בכוח מחשוב מכדי להגיע באמת להתחרות במובילי ה-AI״. והנה, סטארטאפ של 300 עובדים בדיוק עשה את זה. המסקנה שלה במשפט אחד: “הובלה (frontier) זה כבר לא משהו שאפשר לקנות בכסף.״

מדהים לראות מה קצת תחרות עושה לשוק. אנת׳רופיק הודיעה כי Fable 5, המודל שהיה פתוח לזמן מוגבל והיה אמור להינתן רק בתשלום נוסף - ישאר פתוח.

ובפולימרקט הסיכוי ששאנת׳רופיק תגיע לשווי של 1.5 טריליון דולר עד סוף השנה ירד ל-67%.

המדריך המלא לבניית Skill שישדרג לכם את היעילות בעבודה

כמה סוכנים יש לך? זו שאלה שכבר הפכה קצת לקלישאה בעולם ה-AI. יש לי סוכן שקורא את המיילים, אחר שקובע פגישות ושלישי שמייצר את הניוזלטר. אבל מה שאולי לא מספרים לכם - ברוב הפעמים אתם בכלל לא צריכים סוכן. מספיק לייצר סקיל - כישור של קלוד או ג׳יפיטי שיודע לחקות את העבודה שלכם. וזה ממש קל לעשות את זה.

כי מה זה משנה אם כל שבוע יוצא מודל חדש, חזק יותר וגדול יותר, אם עדיין לא מטמיעים את הטכנולוגיה הזו בארגון? שיעורי האימוץ בארגונים עומדים היום על 10-15 אחוז בלבד.

אז השבוע בטראשטק אירחנו את יונתן הראל, GTM אנג׳ניר בהוניבוק, שבעצם מה שהוא עושה זה לעזור למחלקת המרקטינג להטמיע AI. ״האנשים היום שמרוויחים הכי הרבה מ-AI הם לאו דווקא אנשים שמכירים את כל סט הכלים הכי לעומק״, אמר לנו, ״אלא דווקא אנשים שיודעים לנתח את העבודה של עצמם״. ומאיפה מתחילים? ״כל אדם במחלקה צריך לשאול את עצמו מה העבודה שאני לא רוצה לעשות״.

בפרק גם: למה סקיל זה בעצם כמו מתכון לעוגה, ואיך תבנו לעצמכם סקיל ראשון עוד השבוע. צפו:

איך יוצרים ויראליות בעידן ה-AI?*

עולם השיווק משתנה דרמטית בתקופת ה-AI - כמות הכלים אינסופית, הרבה יותר קשה להתבלט בפיד ותפיסת תשומת לב של אנשים הופכת להיות משימה קשה מאי פעם. בתוך כל הבלאגן הזה יש ניוזלטר אחד שמנסה לעשות לכם קצת סדר. MarketingIdeas.com של תום אורבך שולח רעיונות שיווק שכל אחד יכול ליישם בקלות לכל עסק (לא רק סטארטאפים והייטק!) - למשל איך לעשות שיווק גם בלי תקציב, מאילו חברות ענק שווה לקבל השראה לקמפיינים ועוד…

אורבך כבר 4 שנים מוביל את מחלקת ה-Growth Marketing בוויז (שנרכשה לאחרונה ע״י גוגל ב32 מיליארד דולר) ולניוזלטר שלו יותר מ-90,000 קוראים שבועיים ברחבי העולם, כולל אנשי שיווק מגוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטא, נטפליקס, אדובי, סטרייפ, ועוד.. אז הירשמו כאן.

*בשיתוף עם MarketingIdeas

נהנתם? עדיין לא נרשמתם? לחצו על הכפתור 👇ותקבלו את הניוזלטר למייל בכל שבת:

Subscribe now

🎧 הראיון השבועי: ״זה לא שינוי טכנולוגי, זה שינוי תרבותי״; עם רקפת רוסק עמינח

״כששואלים אותי מה ההחלטה הכי קשה שקיבלתי - אני אומרת: לעזוב״. במשך שבע וחצי שנים, רקפת רוסק-עמינח הייתה אחת הדמויות החזקות במשק הישראלי. מנכ״לית בנק לאומי, עם 30% נתח שוק, אלפי עובדים, ובנק שהפך תחתיה לחברה הגדולה בישראל בשווי שוק.

ואז, כשהיא בשיא, היא קמה ועזבה. את הלשכה, את המעמד, את התפקיד שכולם חולמים עליו. החליטה להתחיל מההתחלה כיזמת, ועברה לבנות חברות מאפס בזרוע הפינטק של Team8. ״יותר כיף בג׳ינס עם הכלבים במסדרון״, היא מספרת, אבל מודה שהיא עדיין מתגעגעת לחיים של לפני: ״אני יותר אוהבת את הארגונים הגדולים, המסובכים, שצריך לתקן אותם.״

אז השבוע בטראשטק, יואב ואני בראיון מיוחד עם רקפת רוסק-עמינח:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• המוצר הבא של OpenAI: רמקול חכם בלי מסך? כשברקע תביעת הענק של אפל - השבוע דיווח על המכשיר הראשון של החברה - רמקול חכם נייד, בלי מסך, שמבוסס על גרסה מתקדמת של מודל הקול של החברה. ידע לשלוט במכשירי הבית, לענות להודעות ולצפות מראש את הצרכים שלכם.

• אנת׳רופיק במשא ומתן לשכור כוח מחשוב ממטא ב-10 מיליארד דולר, כך לפי הניו יורק טיימס; הדיווח הזה מגיע לאחר שבשבועות האחרונים דיווחים על כך שמטא לא מנצלת את כל כוח המחשוב שלה ותתחיל להציע אותו לחברות אחרות; מטא תהפוך למתחרה ישירות בחברות כמו CoreWeave ו-Nebius.

• Gemini 3.5 Pro נדחה שוב: לפי Bloomberg, החברה שלא הוציאה מודל חדש מאז פברואר לא מרוצה מהיעדים הפנימיים; לפי דיווחים אחרים לחברה אין מספיק כוח מחשוב למתכנתים.

אפל בתביעת ענק נגד OpenAI: ״גנבה סודות מסחריים״

״גנבה סודות מסחריים כדי לפתח מכשירי חומרה מתחרים״ - זו הטענה שבמרכז התביעה הפדרלית שאפל הגישה נגד OpenAI. אפל טוענת כי חברת ה-AI פעלה להשגת מידע חסוי של אפל מעובדים לשעבר ובהווה בזמן שהתראיינו לתפקידים בחברה במטרה לקדם את מוצרי החומרה שלה.

במרכז התביעה עומד טאנג טאן, לשעבר מבכירי צוות עיצוב המוצרים של אפל (יותר מ-20 שנה בחברה) וכיום ראש תחום החומרה ב-OpenAI. טאן, טוענת יצרנית האייפון הנחה מועמדים לחשוף מידע סודי במהלך ראיונות עבודה ואף להביא איתם חלקי חומרה.

בנוסף נטען בתביעה כי עובד אחר של OpenAI שמר אצלו מחשב עבודה של אפל, התחבר דרכו לרשת הפנימית של החברה, והוריד קבצים חסויים על חומרה ומוצרים עתידיים.

רק לפני שנתיים, אפל ו-OpenAI חתמו על הסכם שישלב את ChatGPT בתוך סירי, העוזרת הקולית של אפל. אלא שמאז ההכרזה היחסים בין החברות רק הידרדרו, ואפל בחרה ללכת דווקא עם Gemini של גוגל. במקביל, אלטמן רכש את הסטארטאפ של המעצב האגדי של האייפון ג׳וני איב ב6.5 מיליארד דולר. איב אמנם, לא מוזכר בתביעה בשמו, אך החברה שלו כן.

״עסקי החומרה של OpenAI נשענים כעת על יסודות רעועים ביותר, והם רקובים מן היסוד בשל הסתמכותם הבלתי חוקית על סודות מסחריים שנגזלו״, כתבה אפל בכתב התביעה שלה.

ב-OpenAI דוחים את ההאשמות: לחברה אין עניין בסודות מסחריים של חברות אחרות, ומוצרי החומרה וה-AI שלה מפותחים באופן עצמאי, בלי מידע גנוב מאפל.

הדור הבא של ChatGPT

אבל בחברה בינתיים עסקים כרגיל. כשבוע לאחר שנחסם על ידי ממשל ארה״ב, OpenAI השיקה בחמישי האחרון את משפחת המודלים החדשה שלה ה-GPT-5.6 לקהל הרחב (Sol, Terra ו-Luna). Sol - המודל החזק - מדורג במקום השני במדד של Artificial Analysis שמשווה בין המודלים המובילים. במקום הראשון? קלוד פייבל 5 של אנת׳רופיק.

הכותרת של האירוע הייתה ההכרזה על האפליקציה החדשה של צ׳אט ג׳יפיטי הכוללת בתוכה גם את Codex (סוכן הקידוד) ואת ChatGPT Work - התשובה ל-Claude Cowork של אנת׳רופיק (גונב מגנב פטור?). אז אם שמרתם חסד נעורים לצ׳אט - אז שווה לכם לבדוק את האפליקציה החדשה שמייצרת חוויה חדשה.

ChatGPT Work אמור לתת מענה למי שרוצה לעשות שימוש בסוכנים מבלי להסתבך בכתיבת קוד או בממשקים מסובכים. הרעיון הוא ש-OpenAI תקבל גישה למסמכים שלכם, למצגות, דוחות אקסל ועוד וכך תוכלו לבקש לבנות מצגות, לנתח נתונים, לבנות דפי נחיתה ועוד.. וגם להתחבר לשורה של אפליקציות שונות כמו נושיין, קנבה, דרופבוקס ואחרות.

במקביל החברה הציגה גם את GPT-Live 1 - מצב הקול החדש של החברה שמאפשר למשתמשים לשוחח באופן טבעי יותר. המודל מסוגל לדבר ולהקשיב בו זמנית, כך שהשיחה הופכת להרבה יותר קולחת. בנוסף הוא יודע גם לתרגם בזמן אמת ומתאים את עצמו לקצב הדיבור שלכם.

המודל החדש של צוקרברג

מי שעוד הכריז השבוע על מודל חדש הוא צוקרברג ומטא שהוגידו על Muse Spark 1.1 - שצייץ בחשבון ה-X שלו על המודלים החדשים אחרי 3 שנים ללא ציוץ.

המודל החדש פותח במיוחד עבור משימות סוכני AI עצמאיים ושימוש במחשב. הביצועים של המודל שווים ל-Opus 4.6 של אנתרופיק ו‑GPT 5.4 של OpenAI במשימות הסקה והוא עדיין קצת מאחור במשימות קידוד. מטא אמנם לא מציגה מודל חזק במיוחד, אבל מציעה אותו במחיר זול במיוחד ביחס למתחרות ומקווה לחזור למשחק אחרי תקופה ארוכה שישבה בצד.

מה זה FDE, ולמה זה התפקיד הכי חם עכשיו בסיליקון ואלי?

בזמן שכל העולם שואל האם הבינה המלאכותית מחליפה עובדים, יש תפקיד אחד שהפך להיות הדבר הכי חם בסיליקון ואלי עכשיו.

ה-FDE - מתכנת שמגיע לחברה ועוזר לה להטמיע כלי בינה מלאכותית. Forward Deployed Engineer.

המודל הומצא בכלל על ידי פלנטיר, אבל בעידן ה-AI הוא צובר תאוצה. רק השבוע מיקרוסופט הודיעה על חברת בת חדשה עם השקעה של 2.5 מיליארד דולר וצבא של 6,000 מהנדסים כאלה, שיוטמעו אצל הלקוחות. אמזון הודיעה על השקעה של מיליארד דולר משלה במיזם כזה. גם OpenAI ואנת׳רופיק בונות צבאות דומים.

מה הם עושים שם בעצם? לרוב צוות קטן שמגיע לשבת אצל הלקוח ארבעה ימים בשבוע, בונה את הסוכנים מבפנים, וחי את הארגון כמו עובד מן המניין.

גם Wonderful הישראלית, שהגיעה לשווי של שני מיליארד דולר בתוך כשנתיים ועוזרת לחברות לבנות סוכני בינה מלאכותית, עושה בדיוק את זה. רק בישראל היא מעסיקה כ-100 FDE, ועוד רבים נוספים בעולם.

״ליצור היום AI שעובד באנטרפרייזים זה קשה. הדרך לגרום לדבר הזה לקרות זה לשים אנשים מומחים שנמצאים באנטרפרייז, מכירים את הפלטפורמה שהם בונים עליה, ויש להם את היכולות הטכניות לבנות AI שעובד.״

אז השבוע בטראשטק, יואב ואני עם עומר פרץ, ה-GM הישראלי של Wonderful, כדי להבין איך זה בדיוק עובד, למה זה בכלל נחוץ ומה הכישורים שדרושים.

״אני חושב שהקומפוזיציה של תפקיד ה-FDE היא 60% מתכנת, 20% מנהל מוצר ו-20% ביזנס. זה תפקיד שהרבה יותר מתאים לאנשים עם רקע ורוח יזמית״, אומר לנו פרץ.

נהנתם? עדיין לא נרשמתם? לחצו על הכפתור 👇ותקבלו את הניוזלטר למייל בכל שבת:

Subscribe now

🎧 הראיון השבועי: החיפוש שהכרנו נגמר עם ברק רגב, מנכ״ל גוגל ישראל

גוגל היא אולי הדוגמה הכי טובה למה שקורה בעולם ה-AI. לפני שנתיים, כולם קברו אותה. ״זה יהיה הסוף של גוגל״, כולם אמרו. ChatGPT משנה את הרגלי הצריכה ולגוגל אין מקום בעולם הזה.

אבל לפני כשנה השיח הזה השתנה, ולא מעט פרשנים הכתירו את גוגל כמנצחת הגדולה של מרוץ ה-AI. בחזרה להווה - גוגל לא מתה, אין מנצחת ברורה לעידן ה-AI, וקשה להעריך איך ייראה האינטרנט בעוד 5 או אפילו 3 שנים מהיום.

מה שבטוח, דבר אחד השתנה: הדרך שבה אנחנו מחפשים מידע ברשת. 25 שנה מאז שהחיפוש של גוגל נכנס לחיינו, ועכשיו בעידן ה-AI הוא משתנה בצורה די דרמטית. מלינקים כחולים ואתרים - לתשובות ארוכות ומפורטות, בלי קליק נוסף. וזה שינוי דרמטי במודל העסקי של החברה, שמשנה גם את עולם הפרסום.

אז השבוע בטראשטק, יואב ואני עם ברק רגב, על איך נראה העתיד של ענקית החיפוש: ״יש 5 טריליון חיפושים בשנה״, ובכל חודש ״מנוע חיפוש בממוצע יפגוש 15% שאילתות שהוא לא פגש מעולם״.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• הפיצ׳ר ששרד 3 ימים בלבד: מטא מבטלת את היכולת החדשה ב-Meta AI לג׳נרט תמונות בינה מלאכותית של משתמשים אחרים רק באמצעות תיוג שלהם; דובר החברה הודה כי ״קיבלנו את הפידבק שהפיצ׳ר פספס את המטרה, והוא כבר לא זמין״

• סטארבאקס בונה ב-AI תוכנה פנימית שתוריד את התלות שלה בתוכנות של מיקרוסופט ו-IBM: על פי הדיווח בבלומברג, החברה מוציאה בערך 400 מיליון דולר בשנה על תוכנה ומכוונת לחיסכון בעלויות של 2 מיליארד דולר.

• הרובוט ששבר את הרשת: סרטון חדש של Neo מציג יכולות מוטריות עדינות של הרובוט שלהם כולל להרים כוס יין, להבריג נורות בדיוק כמו בני אדם, ואפילו לשחק בלוגו:

השבוע המנכ״ל הבכיר שיצא במתקפה חזיתית נגד ענקיות ה-AI, המעבר של החברות האמריקניות למודלים הסיניים. ההצעה המפתיעה של אלטמן לממשל האמריקני, והאם ישראל צריכה לחשוש ממודלי הסייבר החזקים? וגם - בראיון השבועי - המשקיע דני כהן על בועת ה-AI.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מנכ״ל פלנטיר בכתב אישום חמור נגד ענקיות ה-AI

זה כנראה הסיפור הוויראלי של השבוע. אלכס קארפ, מנכ״ל פלנטיר, הגיע ל-CNBC ובמשך 19 דקות פרס את המשנה שלו נגד ענקיות ה-AI. הטיעון העיקרי של קארפ - הלקוחות משלמים על טוקנים של OpenAI או אנת׳רופיק, אבל בזמן הזה ענקיות ה-AI גונבות להן את הדאטה ואת הסודות של העסק. ״הלקוחות רוצים - שליטה על כוח המחשוב שלהם, על המודלים שלהם, על הנתונים ועל האלפא (ה-ip) שלהם. הם רוצים לדעת שיש אפשרות לשמור על אמצעי הייצור ושזה לא מועבר לצד שלישי״.

קארפ טוען שכל חברה היום חייבת לשאול את השאלות הבאות לפני שהיא מטמיעה AI בארגון: מי הבעלים של הדאטה? איפה היא מאוחסנת? האם הפרומפטים מאובטחים? והכי חשוב: האם המודלים (ענקיות ה-AI) יוכלו לעשות שימוש במידע הזה?

בחודשים האחרונים אנחנו ראינו לא פעם איך הכרזה של אנת׳רופיק מצליחה לרסק חברות - זה התחיל בקלוד ליגל - העוזר המשפטי שהתחיל את הסאאספוקליפס, המשיך עם קלוד קוד סקיורטי לירידה משמעותית במניות של חברות הסייבר ואז קלוד דיזיין הביא לקריסה של פיגמה ועוד ועוד.. קארפ תוהה ״מי הבעלים של המידע שחברות מעלות למודלים האלו? איפה הוא מאוחסן?״

בהקשר של החברה של קארפ, פלנטיר (שעוסקת בעולמות הביטחוניים) - השאלות האלו אפילו דרמטיות יותר - ״האם באמת נוציא למיקור חוץ את שדה הקרב של המדינה? זה פאקינג מטורף״.

אז מה הפתרון לפי מנכ״ל פלנתיר? מודל קוד פתוח שמאומן על ידי החברה עצמה לשלוט ב״משקלים״ ולשמור את הדאטה בחברה. קארפ לא חסך בביקורת גם כלפי המודלים הכלכליים הבעייתיים של החברות (בועת ה-AI), לדבריו כולם מפסידים כסף כי הלקוח פשוט מסרב לשלם את העלות האמיתית.

ולסיום הוא מדבר גם על ישראל. קארפ ידוע כתומך גדול במדינה: יש שניים וחצי מרכזי טק בעולם - אמריקה, סין וישראל. ״אני המנכ״ל שהכי תומך בישראל. הם הצד הטוב״.

ברור שלקארפ יש פה גם אינטרס. אבל אלה שאלות שכל ארגון שמאמץ AI צריך לשאול את עצמו.

ומה שקארפ מציע, כבר מתחיל להתממש בשטח. מודל קוד פתוח שנמצא בשליטה מלאה של החברות. על פי הנתונים של Open Router, פלטפורמה שעוזרת לחברות לבחור את המודל הנכון לשימושים שלהם מגלה כי השימוש במודלים הסיניים זינק מ-20% ביוני 2025 ליותר מ-40% היום.

שני מודלי קוד סיניים - DeepSeek V3 ו-Qwen 3.7 של עליבאבא - הפכו בשבועות האחרונים כמעט לברירת המחדל של מפתחים בארה״ב: ביצועים לא פחות טובים, קוד פתוח, ומחיר נמוך משמעותית מהטוקנים של OpenAI.

מי שהייתה מנהלת מוצר במטא הסבירה השבוע בציוץ ויראלי למה זה רק יעמיק: חברות יכולות לארח את המודלים הסיניים על ה-GPU שלהן, לחזק אותם באימון-המשך עם הדאטה שלהן, וכך לבנות חפיר אמיתי - בלי תלות באנת׳רופיק או OpenAI, ועם ROI טוב יותר.

מיתוס ופייבל זמינים שוב; ואלטמן רוצה את טראמפ כשותף

ול-OpenAI ואנתרופיק יש לא מעט כאבי ראש גם מכיוון הממשל האמריקני. השבוע חזרו לאוויר מיתוס 5 ופייבל 5, 18 יום אחרי שנחסמו: אנת׳רופיק התחייבה לתת לממשל גישה מוקדמת למודלים העתידיים שלה עוד לפני ההשקה, והמודלים חזרו עם מסנני בטיחות שאמורים לחסום ב-99% מהמקרים את פרצת האבטחה שהובילה לחסימה הראשונית.

התקדים של חסימת מודל עוד לפני שיצא לעולם (כמו שקרה במקרה של GPT-5.6) - הביא את סם אלטמן להצעה יוצאת דופן. במאמר דעה שפרסם השבוע ב-Financial Times הציע להקים פורום בינלאומי (בהובלת ארה״ב) שיקבע תקני בטיחות ל-AI - כמו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (דיברנו על הרעיון הזה בתכנית לפני כחודש עם ד״ר תהילה אלטשולר שוורץ). אבל אלטמן לא עצר שם, במקביל דווח כי הוא הציע לממשל האמריקאי נתח של 5% ממניות החברה - בעצם בו הציבור בארה״ב ייהנה מהערך הכלכלי שמייצרת מהפכת הבינה המלאכותית.

האם ישראל תאבד את מעמדה כ״סייבר-ניישן״?

ההתקדמות המהירה של המודלים והתפתחותם מעלה לא מעט שאלות. כאלה שרלוונטיות גם אלינו בישראל. מה קורה ביום שהבינה המלאכותית כל-כך טובה ביכולות הסייבר שלה והיא מסוגלת לפרוץ למערכות שבני אדם לא הצליחו במשך עשרות שנים. זה בדיוק מה שקרה עם מיתוס של אנת׳רופיק.

האירוע הזה מצליח לעורר דאגה בקרב לא מעט מומחים בעולם הסייבר הישראלי שתוהים ״האם ישראל תאבד את מעמדה כמעצמת סייבר?״, לא נטען כי תעשיית הסייבר הפרטית תפגע - אבל אם עד היום היכולות האלו היו שמורות לארגונים כמו 8200 או 81, והם גידלו אותן במשך שנים, אולי בעידן ה-AI זה הופך להיות הרבה פחות רלוונטי?

גיל מסינג, ראש המטה של צ׳ק פוינט, התארח השבוע בטראשטק והסביר עד כמה זה דרמטי. ״מה שבעבר היה שמור למעצמות, לאנשים מאוד מתוחכמים, זה נגמר,״ הוא אמר. ״היום הכלים האלה בידיים של כולם.״

״מה שפעם סיפק יתרון איכותי למקום קטן כמונו, היתרון הזה כבר לא קיים בכלל,״ אמר לנו מסינג והוסיף ״בעצם כבר לא צריך את כל תנאי הסף שהיו צריכים אותם קודם. לא השכלה, לא יכולות, לא תקציבים, כי המודלים האלה זמינים בפני כולם״.

איך יוצרים ויראליות בעידן ה-AI?*

עולם השיווק משתנה דרמטית בתקופת ה-AI - כמות הכלים אינסופית, הרבה יותר קשה להתבלט בפיד ותפיסת תשומת לב של אנשים הופכת להיות משימה קשה מאי פעם. בתוך כל הבלאגן הזה יש ניוזלטר אחד שמנסה לעשות לכם קצת סדר. MarketingIdeas.com של תום אורבך שולח רעיונות שיווק שכל אחד יכול ליישם בקלות לכל עסק (לא רק סטארטאפים והייטק!) - למשל איך לעשות שיווק גם בלי תקציב, מאילו חברות ענק שווה לקבל השראה לקמפיינים, איך לכתוב את האימייל הקר הטוב ביותר ועוד…

אורבך כבר 4 שנים מוביל את מחלקת ה-Growth Marketing בוויז (שנרכשה לאחרונה ע״י גוגל ב32 מיליארד דולר) ולניוזלטר שלו יותר מ-90,000 קוראים שבועיים ברחבי העולם, כולל אנשי שיווק מגוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטא, נטפליקס, אדובי, סטרייפ, ועוד.. אז הירשמו כאן.

*בשיתוף עם MarketingIdeas

צוקרברג: פיתוח סוכני ה-AI איטי ממה שצפינו

צוקרברג הודה השבוע ש״התקדמות ה-AI איטית ממה שצפה״, בשיחה עם עובדים במטא הודה מנכ״ל החברה כי פיתוח הסוכנים לא האיץ כמו שציפו בארבעת החודשים האחרונים, ושהארגון-מחדש של 2026 (פיטורים של 20% מהחברה) ״לא עבר בצורה נקייה כמו שיכול היה להיות״, כך לפי דיווח של רויטרס.

מטא צפויה להוציא השנה כ-145 מיליארד דולר על תשתיות AI וצוקרברג אמר שהוא מצפה שבתוך שלושה עד שישה חודשים יתחיל הארגון להרגיש תועלות משמעותיות יותר מהשקעות האלו.

אלא שדיווח מהשבוע האחרון מעלה שאלה לגבי הייעוד של כל כוח המחשוב הזה. עד לאחרונה טענה החברה כי השקעות הענק מיועדות לצורכי פנים, כלומר לטובת בניית מודלים עצמאיים ומוצרים של החברה. השבוע דווח בבלומברג על כך שמטא שוקלת להיכנס לעסקי הענן (מה שהזניק את המניה בכ-10%). לפי הדיווח, החברה בוחנת השקת שירות בשם Meta Compute Initiative שיאפשר לחברות חיצוניות לרכוש גישה למודלים ולכוח מחשוב על גבי התשתית שלה.

צוקרברג טען שחברות פונות למטא מדי שבוע בבקשה לקנות ממנה כוח מחשוב, אבל אם מטא בעצמה לא צריכה כל-כך הרבה כוח מחשוב, עולה השאלה האם בכלל יש צורך בבניית תשתיות במאות מיליארדים?

🎧 הראיון השבועי: האם ההיסטוריה חוזרת? החשש מבועה בשוק; עם דני כהן

״זה בדיוק מה שאמרו ב-1999 (רגע לפני פיצוץ בועת הדוט קום)״, דני כהן, מייסד קרן Sticker, כבר חווה כמה בועות בחייו. וגם הפעם הוא טוען זה לא שונה. ״כרגע כל דולר שחברות ה-AI מכניסות הוא דולר שמפסיד כסף״, הוא אמר. ״קח ממני 20 דולר בתמורה ל-30. זה פשוט לא עובד״.

אבל דני לא נביא זעם, ברור לו שהמהפכה הזו כאן כדי להישאר. ״בוודאות יש פה מהפכה השאלה אם השינוי מיידי, או שייקח לו 15 שנה״, הוא אומר ומוסיף שאת האימפקט הוא כבר רואה בשטח ״השקענו ב-12 חברות. לפחות חצי מהן זה חברות של 2-3 אנשים, ואחת של שני אנשים עם הכנסות של 30 מיליון דולר!״.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• מיליארד דולר ל-FDE! ב-AWS הקימו ארגון חדש של ״מהנדסים קדמיים״ - (Forward Deployed Engineers) עם תקציב פנימי של מיליארד דולר. המהנדסים יוטמעו בתוך חברות הלקוחות ויעזרו להם להטמיע מערכות AI וסוכנים.

• ממסמך לסרטון של 60 שניות: גוגל השיקה ב-NotebookLM את Short Video Overviews - סרטוני הסבר קצרים בסגנון רשתות חברתיות שנוצרים מכל מסמך או נושא

• ווטסאפ כבר לא רק מספרי טלפון: וואטסאפ משיקה סוף סוף שמות משתמש; אפשר יהיה לסמס בלי לשתף מספר טלפון

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

ממשל טראמפ מעכב את המודל החדש GPT-5.6

״יש לי חדשות טובות ורעות״ כתב סם אלטמן אמש בטוויטר שלו רגע לפני שבישר על המודל החדש GPT 5.6. החדשות הטובות קודם: Sol הוא מודל חכם, יעיל וצעד משמעותי קדימה שנמכר באותו מחיר כמו GPT‑5.5״. ואז הוסיף ״החדשות הרעות: לבקשת ממשלת ארה”ב, הוא מושק היום באופן מוגבל… אנחנו עובדים עם הממשלה כדי להגיע לזמינות כללית במהירות האפשרית.

בפעם הראשונה לא חברות ה-AI בוחרות מתי ישוחרר המודל שלהן, אלא ממשלת ארה״ב. כן, שבוע אחרי שממשל טראמפ חסם את הגישה למיתוס 5 ופייבל 5 של אנתרופיק, בממשל החליטו לעכב את ההשקה הרחבה של GPT 5.6 ולאפשר אותו רק לקבוצה של לקוחות שאושרו על ידם.

הסיבה? כמו במקרה של מיתוס, המודל החדש נחשב לבעל יכולות מתקדמות שמדאיגות את הממשל. אלטמן, הוסיף שזו לא בדיוק הדרך שהחברה רואה כאופטימלית, אבל הבטיח שזה ״הנתיב הטוב ביותר״ לשחרור רחב בעוד כמה שבועות. כאן הבלוג פוסט של OpenAI על המודל.

במקביל גם אנת׳רופיק מקבלת שחרור חלקי למודלים שלה. לאחר שבכירים בחברה טסו לוושינגטון וניסו למצוא דרך לשחרר את המודלים לציבור הרחב. השבוע הודיע שר המסחר האמריקני למייסדי החברה על ״עדכון בדרישות הרישוי״ - ועל פיו מיתוס 5 חוזר לאוויר, אבל רק קבוצה מצומצמת של כ-100 חברות וסוכנויות פדרליות מאושרות על ידי הממשל יקבלו אליו גישה. ״אנחנו שמחים לראות את ההתקדמות הזו״, מסרו באנתרופיק.

בממשל טראמפ (שרק בתחילת הקדנציה דחפו להוריד רגולוציה) טוענים שזה נובע רק מסיבות ביטחוניות, אבל בקהילת ה-AI מאוד מודאגים מהתקדים החדש שהופך את האישור הממשלתי לשלב בדרך לפני הצרכן סופי. במקביל חוששים מאוד מהמתחרים הסינים שלא יושבים בצד ומחכים, ובינתיים סוגרים את הפער.

ההפסדים, ההנפקה, והחיסכון בטוקנים

הצרות של OpenAI לא נגמרות שם, השבוע דווח כי החברה תדחה את ההנפקה הציבורית הצפויה שלה מהשנה ל-2027. על פי הדיווח יועצים הזהירו כי השווי שאלטמן מבקש (יותר מטריליון דולר) - גבוה ב-21% מהשווי הפרטי האחרון של 825 מיליארד דולר - יתקשה למשוך משקיעים. מניית סופטבנק, מהמשקיעות הגדולות בחברה, צנחה ב-13% בתגובה, הירידה החדה שלה מאז אוגוסט 2024.

השבוע נחשפו גם הדוחות הפיננסים של OpenAI שחשפו הפסדי ענק. אד זיטרון, עיתונאי עצמאי ומהקולות המובילים שטוענים שכלכלת ה-AI היא בועה קיבל גישה למידע שחושף הפסד תפעולי של 21 מיליארד דולר ב-2025.

אז על מה יצא הכסף?

• הנהלה וכלליות: בעיקר שכר עובדים: בערך 1.6 מיליארד דולר

• מכירות ושיווק: בערך 5.7 מיליארד דולר

• עלות הכנסות: כ‑7.5 מיליארד דולר (עלות ה-inference)

• מחקר ופיתוח: כ‑19 מיליארד דולר (אימון מודלים, ספקי ענן וכו׳)

כששומעים את המספרים האלו קשה לראות איך OpenAI יכולה להגיע בקרוב לרווחיות. ואם תוסיפו למשוואה חברה אחרת שהונפקה לאחרונה עם הפסדים כבדים (SpaceX) אפשר להבין למה גם בOpenAI שוקלים לדחות את ההנפקה.

כולם מתחילים לספור טוקנים

גם התחרות מסין תשפיע על הנפקות העתיד. נתונים חדשים של UBS מגלים כי 60% מהחברות שבוחנות עכשיו את תקציבי ה-AI שלהן עוברות למודלים זולים יותר, כולל מודלים סיניים בקוד פתוח כמו Qwen ו-DeepSeek. על פי הדיווח הזה חברות מקצצות כלי AI פנימיים מחמישה לשניים ומתחילות לחשוב איך אפשר לחסוך בטוקנים - לנתב משימות קלות למודלים זולים, ומודלים יקרים נשמרים רק למשימות מורכבות, קוד וקונטקסט ארוך.

השבוע בטראשטק אירחנו את אלכס גרינשפון, בילדרית שמייעצת בעצמה לחברות בענייני AI, ושהחליטה לבנות כלי שעוזר לחיסכון בטוקנים - הטוקן אופטימייזר. ״ברגע שהרגשתי שאני נכנסת לקזינו, אמרתי: לא, רגע, זה לא הגיוני. אני צריכה להבין מה קורה פה ואיך אני יכולה לצמצם״, סיפרה לנו. הטיפ שחזר אצלה הכי הרבה היה דווקא על בניית הקונטקסט לסוכן: ״בעצם אנחנו בונים לו את העולם שלו כדי שהוא יוכל לעזור לנו.״

איך יוצרים ויראליות בעידן ה-AI?*

עולם השיווק משתנה דרמטית בתקופת ה-AI - כמות הכלים אינסופית, הרבה יותר קשה להתבלט בפיד ותפיסת תשומת לב של מאנשים הופכת להיות משימה קשה מאי פעם. בתוך כל הבלאגן הזה יש ניוזלטר אחד שמנסה לעשות לכם קצת סדר. MarketingIdeas.com של תום אורבך שולח רעיונות שיווק שכל אחד יכול ליישם בקלות לכל עסק (לא רק סטארטאפים והייטק!) - למשל איך לעשות שיווק גם בלי תקציב, מאילו חברות ענק שווה לקבל השראה לקמפיינים, איך לכתוב את האימייל הקר הטוב ביותר ועוד…

אורבך כבר 4 שנים מוביל את מחלקת ה-Growth Marketing בוויז (שנרכשה לאחרונה ע״י גוגל ב32 מיליארד דולר) ולניוזלטר שלו יותר מ-90,000 קוראים שבועיים ברחבי העולם, כולל אנשי שיווק מגוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטא, נטפליקס, אדובי, סטרייפ, ועוד.. אז הירשמו כאן.

*בשיתוף עם MarketingIdeas

התחזית על פי צוקרברג

אתרי התחזיות, פולימרקט וקלשי, כבר בדרך לשווי של עשרות מיליארדי דולרים. עכשיו גם צוקרברג רוצה לקחת חלק בחגיגה. על פי דיווח בשבוע האחרון החברה מפתחת פלטפורמה משלה בשם Arean ומייסד מטא שם את הפיתוח בעדיפות עליונה.

הרעיון: לאפשר לאנשים להמר כמעט על כל דבר - ספורט, תרבות, פוליטיקה ופיננסים - מול חברים ובני משפחה. בניגוד לפולימרקט וקלשי שמקבלות כסף אמיתי, Arena תתבסס בשלב הראשון על ״נקודות״ בסגנון משחקי וידאו. היעד שאפתני: 100 מיליון ״משתמשים״ פעילים בחודש, בעיקר בני 18 עד 34.

שווקי החיזוי נמצאים תחת בחינה רגולטורית גוברת בארה״ב. באפריל הואשם איש כוחות מיוחדים אמריקאי שלפי התביעה השתמש במידע סודי כדי להמר בפולימרקט על תוכנית חשאית ללכוד את נשיא ונצואלה - והרוויח יותר מ-400 אלף דולר.

גם בתוך מטא יש ויכוח. חלק מהעובדים אמרו שהחברה תחצה קו אתי אם תציע שווקי הימורים ברשת החברתית הגדולה בעולם, ושזה יכול להוביל להימורים אמיתיים. הפלטפורמה עדיין בבדיקות, וייתכן שגם לא תושק. אבל אם זה אכן יקרה, זה עוד מוצר שאפשר להכניס לרשימה (אחרי סטוריס, רילס ועוד) שצוקרברג מזהה כטרנד ומעתיק לפלטפורמה שלו.

🎧 הראיון השבועי: סטארטאפ המשלוחים ששווה מאות מיליונים ומאתגר את וולט; עם ד״ר חסן עבאסי

״בשנה הראשונה אסור לשאול שאלות״, ככה ד״ר חסן עבאסי תיאר לנו את הכלל שהציב לעצמו כשהקים את HAAT שירות משלוחים שמתחרה בוולט וכבר מוערך ב-100 מיליון דולר. בעולם היזמות תמיד יש סיבה לעצור - שאלה, ספק, מישהו שיסביר לך למה זה לא יעבוד. ״כשרצינו להשיק, כולם אמרו לנו - חבר׳ה, זה לא יעבוד״, סיפר. הוא החליט אחרת. שנה שלמה בלי לשאול, רק לבנות. המטרה שהציב לעצמו - 400 הזמנות בחודש תוך שנה. לקח לו ארבעה חודשים בלבד.

היום HAAT כבר חצתה מיליארד עסקאות, השירות התרחב לחיפה וליפו, ובקרוב גם לתל אביב. והסיפור של עבאסי יוצא דופן באקוסיסטם הישראלי. הוא סיים דוקטורט במדעי המחשב בטכניון, לימד שם, ואז עבר לעבוד בגוגל ציריך. כשנולד לו ולאשתו הילד השני - הבין שהוא צריך לחזור הביתה לקבל קצת עזרה מהמשפחה. אז הוא חזר לאום אל-פחם, וכשרצה להזמין המבורגר, גילה שאף חברת משלוחים לא מגיעה. ״אין שמות לרחובות, אין מספרי בתים, ואנשים רוצים לשלם במזומן״, סיפר לנו. אז הוא לקח את כל ה-AI שלמד, ובנה מאפס חברת משלוחים. היום היא שווה 100 מיליון דולר ומעסיקה 500 איש.

אז השבוע בטראשטק האזינו או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• 39% מהאמריקנים כבר עובדים בגיג: לפי סקר של Upwork נמצא ש-60 מיליון אמריקנים, 39% מכוח העבודה, כבר עושים עבודות פרילנס או גיג; עד 2027 המספר צפוי להגיע ל-86 מיליון, קרוב למחצית מכוח העבודה, על פי Statista.

• מטא מחליפה את ריי-באן במותג משלה: החברה השיקה קו משקפיים חכמים חדש בשם Adventurer ו-Fury במחיר 299 דולר עם Meta AI מובנה, ב-26 עיצובים; גרסת פרימיום עם קולה של קיילי ג׳נר תימכר ב-399 דולר; מטא כבר מחזיקה כ-80% מנתח שוק משקפי ה-AI

• מלחמת הכישרונות- הבכירים שעוזבים את גוגל: זוכה נובל ג׳ון ג׳אמפר, ממפתחי AlphaFold, עוזב את גוגל דיפמיינד אחרי 9 שנים לטובת אנת׳רופיק; לפניו כבר עברו שלושה חוקרים בכירים נוספים מגוגל, ובמקביל נועם שזיר, ממובילי Gemini, דווקא הצטרף ל-OpenAI; מניית החברה ירדה בשבוע האחרון ביותר מ-5%.

השבוע על האוויר שמתחיל לצאת מבועת ה-AI: סיליקון ואלי מחליפה את ”טוקנמקסינג” ב”טוקנמינימייזינג”. גם - החברה שמנסה להמציא מחדש את ה-MRI, המשקפיים ״המיוחדים״ של סנאפ״, ובראיון השבועי, דב מורן על השאלה אם תעשיית השבבים היא בועה.

אני עמרי ברק, מגיש את ”טראשטק”, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מ”טוקנמקסינג” ל”טוקנמינימייזינג”: האוויר מתחיל לצאת מהבועה?

”ההתמכרות להוצאה של טוקנים זה ממש כמו התמכרות לפורנו”, כך טען לאחרונה מנכ”ל פלנטיר אלכס קארפ בראיון שיצא נגד התופעה של ”טוקנמקסינג”.

בחודשים האחרונים דיברנו בטראשטק וכתבתי גם כאן לא מעט על התופעה שסוחפת את חברות הטק ודוחפת את העובדים להוציא כמה שיותר טוקנים. בחלק מהחברות אפילו הציבו לוחות מעקב ותגמלו עובדים לפי מי שהוציא הכי הרבה טוקנים. אלא שאז הגיעו לחברות החשבונות מחברות כמו אנת׳רופיק ו-OpenAI - והם לא היו זולים. עכשיו נראה שהעידן של הטוקנמקסינג הסתיים. יותר ויותר בכירים בתעשייה טוענים שהולכים לכיוון ההפוך - ”טוקנמינימייזינג”.

מטא היא דוגמה לחברה כזו שעשתה את סיבוב הפרסה - מהראשונות להציב את לוחות המעקב במשרדי החברה למייל פנימי שקורא לעובדים להגביל את השימוש ”אף אחד לא אמור להשתמש בכלי AI רק לשם השימוש. שימוש בטוקנים הוא לא מדד להשפעה”. אנדרו בוסוורת, ה-CTO של מטא, חשף שעובדי החברה שרפו 73.7 טריליון טוקנים בפחות מ-30 יום - שווה ערך למיליארדי דולרים. עכשיו החברה מגבילה את העובדים ומפנה אותם למודלים הפנימיים שלה.

מטא לא לבד, גם וולמארט קבעה מגבלות על כלים שונים של AI. ואמזון ומטא הסירו את טבלאות הטוקנמקסינג. מנכ״ל פלנטיר קארפ אפילו הגדיל ואמר שמדובר באשליה של פרודוקטיביות שמחליפה את העבודה האמיתית של פתרון בעיות ללקוחות. ”צורת העבודה הזו מייצרת המון רעש שאף לקוח לא מוכן לשלם על התוצרים שלו.” במילים אחרות, אין ROI.

לא ברור כיצד סוף עידן הטוקנמקסינג ישפיע על השורה התחתונה של אנת׳רופיק ו-OpenAI. רק לפני כמה חודשים דיווחו החברות הללו על הכנסות שיא, שנבעו בעיקר מהשימוש הגובר בכלי קוד. מעבר לחיסכון וכלים פנימיים יכול להשפיע בצורה ישירה על שורת הרווח של ההכנסות האלו ובמקרה קיצוני אף לפגוע בהנפקות הצפויות שלהן.

למה ממשל ארה”ב חסם את המודל המתקדם של אנת’רופיק?

נשיא ארה”ב התראיין השבוע ל-Axios ונשאל בין היתר על חסימת המודל המתקדם של אנת’רופיק, פייבל 5 ומיתוס 5. טראמפ חשף כי מי ש”הסגיר” את אנת’רופיק היה מתחרה שיש לו בעלות מסוימת בחברה: ”הוא לא אהב את מה שהם עושים. הוא היה מודאג.” לפי פרסום ב-WSJ, דוח מאמזון שתיאר פגיעות אבטחה במודל המתקדם הלחיץ את הממשל, שהעביר את הממצאים להנהלת אנת’רופיק אך הרגיש שלא דנים בו בכובד ראש.

טראמפ נשאל בראיון האם לדעתו החברה והמנכ”ל מהווים סכנה לביטחון ארה”ב, וענה: ”עכשיו לא. אבל לפני שבוע אולי.”

בפרק דיברנו גם עם אורי אליאבייב, יועץ לענייני AI, על החסימה, וניסינו להבין איתו האם היא ההוכחה שמיתוס הוא הדבר האמיתי ולא תרגיל שיווקי. אחת האופציות שהציע אליאבייב: אולי טראמפ משתמש ב-AI כמנוף דיפלומטי חדש. ”כולנו מכירים את ה-F-35 ועד כמה מדינות עומדות בתור כדי לקבל אותו. זה ממש אמצעי לאכוף דיפלומטיה. טראמפ כנראה רוצה גם כאן קלף.”

אז על זה ועוד בפרק האחרון של טראשטק:

החברה המפתיעה שרוצה להמציא מחדש את ה-MRI

זה כנראה אחד הפיבוטים המפתיעים ביותר בעולם ה-AI, ולא מפתיע שהוא גם יצר הרבה רעש. Midjourney, החברה שהייתה מהראשונות להציע מחולל תמונות שנוצרות ב-AI, עושה פיבוט מפתיע - לחומרה רפואית. השבוע היא הציגה את ה-Midjourney Scanner מעין MRI משודרג.

הרעיון? סורק גוף מלא המבוסס על אולטרסאונד מתקדם המשלב את הטכנולוגיה שלהם לג׳ינרוט תמונה. והתוצאה - סריקה מהירה וברורה יותר של הגוף.

איך זה עובד? המשתמש יורד באיטיות למעין תא מים המוקף ב-500,000 רמקולים זעירים שמשתמשים בגלי אולטרסאונד כדי לסרוק את כל הגוף. כך נוצרת סריקה של כל הגוף ב-60 שניות בלבד.

המייסד דיוויד הולץ טוען שרמת הפירוט מתחרה ב-MRI, בשבריר מהזמן. את המכונה בנתה החברה יחד עם Butterfly Network, יצרנית שבבי אולטרסאונד. החברה רוצה להפוך את התהליך הרפואי לשגרתי. כזה שמתבצע בספא. ויש כבר תכנית לפתוח את הראשון בסן פרנסיסקו ב-2027 שיכלול כ-10 סורקים לצד סאונות ובריכות טבילה.

משקפי ה-AR החדשים (והמוזרים) של Snap?

סנאפ השיקה השבוע את Specs, משקפי המציאות הרבודה (AR) הראשונים שלה למכירה מסחרית. המכשיר צפוי לצאת בסתיו במחיר 2,195 דולר. למשקפיים עיצוב ייחודי והם גם שוקלות לא מעט - כ-130 גרם.

בלב המכשיר עוזר AI שיודע לזהות מה אתם רואים, לעזור בניווט, תרגום בזמן אמת, שיחות טלפון, צפייה בסרטונים מ-YouTube ואפילו עבודה על תצוגה ווירטואלית שיכולה להחליף את מסך המחשב – ולפעול בכל מקום.

המהלך הוא הימור גדול של המנכ״ל אוון שפיגל, שכבר פיצל את חטיבת המשקפיים לחברה נפרדת כדי להגן על מניית סנאפ שצנחה ב-30% השנה. כשנשאל על המחיר הגבוה ענה שפיגל “אני חושב שהדרך הכי חשובה לחשוב על Specs היא כמחשב. ולכן המחיר שלהם דומה למחשבים מתקדמים או למחשבים ניידים ברמה גבוהה”.

🎧 הראיון השבועי: דב מורן על ביקוש השיא בשבבים

הביקוש האדיר לבינה המלאכותית הביא לזינוק בביקוש לשבבים, ואיתו לזינוק מטורף בחברות שמייצרות סיליקון. מתחילת 2025 סנדיסק זינקה ב-4,500%, AMD בכמעט 300%, מיקרון בכמעט 1,000%, וכך גם ווסטרן דיגיטל. דב מורן נחשב לאחד מהאנשים הכי בכירים בתעשיית השבבים בישראל, כמשקיע וכמי שמכר את החברה שלו אי שם ב-2006 לסנדיסק ב-1.6 מיליארד דולר. אז השבוע בטראשטק ניסינו להבין איתו את הטירוף של שוק השבבים. האם מדובר בבועה? למה הוא לא מחזיק מניות של החברות האלו? ומדוע ה-AI גדול יותר מהמצאת המובייל או מעבד המחשב. הוא מאמין כי שוק העבודה משנה את פניו ו”חלק גדול מהאנשים יהיו חייבים לשנות את המקצוע שלהם”. וגם למה הוא מאמין שלא צריך ללמוד היום מדעי המחשב.

מורן לא מפחד לדבר גם על הכישלונות שהיו לו בדרך, והמשמעות האדירה שיש להן בהצלחה. האזינו, או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• גוגל שילמה עליו מיליארדים ועכשיו הוא עוזב למתחרה: OpenAI גייסה אליה את נועם שזיר, הישראלי לשעבר שהיה אחד מהמובילים על Gemini; רק לפני שנתיים רכשה גוגל את הסטארטאפ של שזיר ב-2.7 מיליארד דולר כדי להחזיר אותו מהסטארטאפ שלו Character.AI ועכשיו הוא חובר למתחרה אלטמן.

• אילון מאסק רוכש: SpaceX מימשה את האופציה לרכוש את סטארטאפ ה-AI לכתיבת קוד Cursor ועל פי הדיווחים תרכוש את החברה ב-60 מיליארד דולר; כסף קטן לטריליונר החדש

• בכירי הטק משחקים ”הרוצח” מול המצלמות: קרן Founders Fund של פיטר טיל מפיקה גרסה מצולמת למשחק החברתי; סם אלטמן, דילן פילד, בריאן ג׳ונסון, פאלמר לאקי ועוד יושבים מסביב לשולחן מצולם ומשחקים מול המצלמות. כי למה צריך לעשות עוד פודקאסט?

השבוע על הצעד חסר התקדים של ממשל טראמפ: הוראה לאנת׳רופיק לעצור את הפצת המודלים החדשים שלה. האם דווקא ההנפקה הגדולה בהיסטוריה מעידה שאנחנו בדרך לתיקון בשוק? וגם - איך 30 סוכני בינה מלאכותית מגלגלים מיליון ש״ח ברבעון?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

חסר תקדים: ממשל טראמפ עוצר את אנת׳רופיק

בצעד חסר תקדים, הורה אמש ממשל טראמפ לחברת ה-AI אנת׳רופיק לעצור באופן מיידי את הפצת המודלים החדשים שלה - Fable ו-Mythos.

בפוסט שפרסמה אנת׳רופיק היא כותבת שלמעשה הדרישה לחסום גישה ״לכל אזרח זר, בין אם בתוך ארצות הברית ובין אם מחוצה לה, לרבות עובדים זרים של אנת׳רופיק״. בפועל, אנת׳רופיק פשוט חסמה את המודל החדש.

לפי הדיווח ב-CNBC, ממשל ארה״ב עשה שימוש ב״סמכויות ביטחון לאומי״, זאת לאחר שרק השבוע חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי מחמיר שמכניס את המדינה עמוק עמוק למעבדות ה-AI. לפי הצו לממשל טראמפ תהיה גישה למודלי ה-AI המתקדמים 30 יום לפני שהם יוצאים לציבור הרחב.

זה שינוי גישה דרמטי מצד הנשיא שרק לפני שנה ביטל את כל הרגולציות של ממשל ביידן כדי ״לשחרר״ לטענתו את התפתחות ה-AI ממגבלות.

המודל Fable 5 מבוסס על Mythos, עליו כתבתי פה לא מעט ושוחחנו עליו בטראשטק - מודל עוצמתי בעיקר בכל הקשור ליכולות הסייבר. Mythos הצליח לאתר פרצות אבטחה בנות עשרות שנים במערכות המאובטחות בעולם. כתוצאה מכך, החליטו תחילה באנת׳רופיק שלא לשחרר אותו לציבור הרחב והפיצו אותו רק לקבוצה מצומצמת של חברות שאיתרו באמצעותו יותר מ-10,000 פרצות אבטחה תוך שבועות ספורים בלבד.

השבוע החליטה החברה בכל זאת לשחרר את המודל בצורה ״מסורסת״ כך שלא יוכל לענות על שאלות בתחומי סייבר, כימיה, ביולוגיה ועוד. במקביל לכך פרסמה פוסט אזהרה לתעשייה ״קלוד מאיץ את פיתוח הבינה המלאכותית - נתיב אפשרי לשיפור עצמי רקורסיבי, כלומר AI שמשפר את עצמו מבלי מגע יד אדם... זה קורה מהר יותר משחשבנו, וההשלכות ראויות לתשומת לב רבה יותר״.

פעולותיה של אנת׳רופיק העלו לא פעם את השאלה האם מדובר בתעלול יחצני של אנת׳רופיק וכזה שמטרתו לחזק את עליונות החברה בקרב תעשיית ה-AI, או שמא באמת יש פה מודל עם יכולות יוצאות דופן בכל קנה מידה. האם הפעולה הזו של ממשל טראמפ היא ההוכחה לכך שמדובר בדבר האמיתי ותחילתו של מרוץ חימוש מדיני בטכנולוגיות בינה מלאכותית.

השבוע בטראשטק דיברנו על כך בהרחבה עם ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. אלטשולר אמרה שהפעולות וההצהרות של טראמפ מראות כי ״הם רואים ב-AI תשתית לאומית״. היא מתכוונת לאמירה של טראמפ כי הם שוקלים גם לקנות נתח מחברות ה-AI, ולטענתה טראמפ רואה ב-AI ״נכס אסטרטגי וזה חשוב למובילות האמריקנית מול סין״.

לאחרונה דיברנו בטראשטק על איך הפכה סין למעצמת AI ומה באמת אנחנו יודעים עליה (צפו).

צוקר ואני ניסינו להבין עם ד״ר אלטשולר אם בכלל אפשרי להטיל רגולציה על טכנולוגיה שזזה כל כך מהר. ״אין כבר מחלוקת לכך שצריך רגולציה על AI, הסיכונים גדולים והם כבר פה״, היא אמרה, והוסיפה ״אין אפשרות שכל מדינה תטיל את הרגולציה על עצמה״. ולכן לטענתה מה שצריך לעשות עכשיו זו מעין אמנת AI כפי שהטילו על הגרעין.

דווקא ההנפקה הגדולה בהיסטוריה מעידה על בועה בשוק?

אתמול יצאה לדרך ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה - SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר והונפקה לפי שווי 1.77 טריליון דולר. עם פתיחת המסחר, המנייה זינקה בכ-20%, ואילון מאסק הפך לטריליונר הראשון בהיסטוריה. יש הרבה מה לומר על ההנפקה של אילון מאסק והמספרים מאחורי החברה - דיברנו על כך בפרק המיוחד שהוצאנו עם מיכה סטוקס (לינק מטה).

אבל אני רוצה לקחת את הסיפור קצת קדימה. כי SpaceX לא לבד. מיד אחריה צפויות לצאת להנפקה אנת׳רופיק ו-OpenAI. שתיהן כבר הגישו תשקיף סודי בשבוע האחרון, וגם גיוסי ההון שלהן יהיו עצומים, ויהיו סביב 100 מיליארד כל אחת. סך הכל, ההנפקות האלו צפויות לגייס מהציבור כ-300 מיליארד דולר בחודשים בודדים.

אבל זה לא נגמר שם - כי בשבוע האחרון חברות הטק הענקיות ראו את ההזדמנות בכסף שאפשר לגייס (אולי בזול יותר) והחליטו לצאת לגיוס משלהן. גוגל הודיעה השבוע על גיוס של 85 מיליארד דולר - מהגדולים אי פעם בהיסטוריה, ועל פי הדיווחים גם מטא מתכננת לגייס עשרות מיליארדים בהנפקת מניות. המטרה: עוד השקעה בתשתיות AI.

אז בסך הכל אנחנו מדברים על יותר מ-400 מיליארד דולר של כסף ציבורי חדש שצפוי להיכנס לשוק - בין אם זה לחברות חדשות או קיימות, סכום הגדול מכל הכסף שהושקע ב-2025 על ידי קרנות הון סיכון ברחבי העולם.

נשאלת השאלה - מאיפה הכסף? ברגע שההיצע גדל, גם המחיר צריך לרדת. אפשר להעריך שמי שמעוניין לקחת חלק בחגיגה ימכור את האחזקות שלו במקומות אחרים - סביר אפילו להניח שאחזקת AI אחת תוחלף באחזקת AI אחרת. התוצאה עלולה להיות ירידה בשווקים וה״תיקון״ עליו מדברים כבר תקופה ארוכה.

תוסיף לזה את שינוי הסנטימנט בסיליקון ואלי. אם רק לפני חודשים בודדים היה טוקנמקסינג, תחרות בין עובדים מי משתמש יותר בטוקנים של AI, עכשיו כבר אפשר לראות שינוי של ממש ומעבר לטוקנמינימייזינג - שימוש חכם יותר במודלים עם דגש על ROI, החזר על ההשקעה.

באתר ה-Information דיווחו על שינוי של 180 מעלות במטא למשל: ״ראינו עלייה אקספוננציאלית בשימוש ב-AI, ואנחנו במסלול להוציא מיליארדים על שימוש פנימי בלבד ב-2026, במקביל לאנשים ולצוותים יש ראות מוגבלת ושליטה מוגבלת על האופן שבו הם משתמשים ב-AI. ב-2027, אנחנו מצפים שמטא תעבור לניהול טוקנים של AI בצורה מובנית יותר עם תקציבים, החלטות הקצאה וכלי תמיכה״.

אלו הן כמובן חדשות לא טובות לאנת׳רופיק ו-OpenAI.

לחברת המחקר והייעוץ גרטנר יש מודל המתאר את ההייפ סייקל - מחזור החיים של טכנולוגיות, טרנדים וחידושים מהרגע שהם מופיעים בשוק ועד שהם הופכים לשימושיים, נגישים ונחלת הכלל. ואם שואלים אותי, יש לי תחושה שאנחנו כבר מתחילים להרגיש עכשיו את האוויר שמתחיל לצאת מבועת ה-AI. ואנחנו כבר ממש בפיק.

מה חדש ב-Siri AI?

אפל חטפה לא מעט על הראש בעקבות ההכרזה על Siri AI. ״אכזבה״ הייתה אחת המילים שחזרו על עצמן, במקביל גם התחושה שאת אותה השקה בדיוק היה אפשר להציג גם לפני כשנתיים. אני נוטה להסכים עם שתי האמירות האלו. אבל יש סיכוי שכולם טועים.

אז קודם מה בכלל הוצג שם? Siri AI מופעלת על ידי מודלים של אפל עצמה, שנבנו בשיתוף מודלי Gemini של גוגל. היא יודעת להסיק מתוך התוכן שמופיע על המסך, לשאוב הקשר מאפליקציות כמו תמונות והודעות, ולבצע פעולות המשלבות בין אפליקציות שונות שמטרתם לשדרג את תהליכי העבודה שלנו.

ב-iOS27 תהיה אפליקציית Siri AI ייעודית שתעבוד בצורת צ׳אטבוט ובה גם ריכוז של כל השיחות הקודמות של המשתמשים. הפרטיות הייתה לחלק מרכזי בהשקה: הבקשות מעובדות על המכשיר עצמו או דרך מה שאפל מכנה ״Private Cloud Compute״, לא יישמר שום מידע אישי בענן.

העדכון יגיע בחינם בסתיו לאייפון 15 פרו ומעלה. לתושבי האיחוד האירופי או סין כרגע לא תהיה גישה.

באפל דווקא פחות מתרגשים מ״ההייפ״ סביב ה-AI - אפשר לראות את זה סביב ההשקעה המינורית שלהם בתשתיות AI. בענקית הטכנולוגיה מהמרים שכולם קצת ממהרים מדי, ואולי אם אנחנו רוצים מוצרים שבאמת ישנו את היומיום שלנו בצורה דרמטית על הטלפון שלנו - זה ייקח עוד קצת זמן. לכן לקח לחברה שנתיים להציג פיצ׳רים שחלקם קיימים באנדרואיד כבר מ-2024.

בסוף, אם אפל תצליח להטמיע את מה שהציגה ולהפוך באמת את סירי לעוזרת אישית חכמה כפי שהייתה אמורה להיות מלכתחילה, אז אולי זה היה שווה את ההמתנה.

🎧 הראיון השבועי: איך 30 סוכני בינה מלאכותית מגלגלים מיליון ש״ח ברבעון? עם תום אבן

״אם הייתי משלם משכורות לעובדים כאלה, זה היה עולה לי חצי מיליון שקל בחודש״, לפני שלושה חודשים Tom Even התראיין אצלנו לראשונה בטראשטק וסיפר על סוכני AI שעובדים בשבילו בזמן שהוא מסתובב בפארק.

הסרטון הפך לויראלי וצבר יותר מחצי מיליון צפיות בכל הפלטפורמות. הסיפור של תום התפוצץ והגיע עד לדה מרקר, ווינט וכו. 3 חודשים עברו מאז ותום חוזר אלינו השבוע לראיון עם צוקר ואיתי לספר כמה השתנה מאז, וגם מה כל אחד מאיתנו יכול ללמוד.

היום יש לו כבר 30 סוכנים, ולמעלה מ-1,000 איש השתתפו בסדנאות שלו (כולל עבדכם הנאמן). העסק שלו מגלגל קרוב למיליון שקל ברבעון. וכל זה כשהוצאות נאמדות ב-100 דולר בחודש בלבד על קלוד. ״כל הסוכנים שלי יותר מוכשרים ממני,״ תום אמר. האזינו או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• ״עשינו טעויות״: מנכ״ל מטא מארק צוקרברג הודה במזכר פנימי לעובדים כי החברה ״עשתה טעויות״ במהלך המעבר לעידן ה-AI, במסגרת ארגון מחדש רחב היקף של כוח האדם; צוקרברג הזהיר מפני האתגרים בפיתוח המואץ של ה-AI ואמר ״בהתחשב במורכבות של השינויים האלה, עשינו טעויות וכמעט בוודאות נעשה עוד כאלה״

• ״מהנדס-על מלאכותי״: ג׳ף בזוס, מייסד אמזון, גייס לסטארטאפ שלו 12 מיליארד דולר לפי שווי 41 מיליארד. הרעיון? מהנדס למכונות אמיתיות שיכול לקצר בצורה משמעותית את הדרך מ״חלום למוצר״

• סרט ההמשך לרשת החברתית: יצא הטריילר הראשון ל-The Social Reckoning, סרט ההמשך ל״הרשת החברתית״; בכיכובם של ג׳רמי סטרונג, ג׳רמי אלן וייט ומייקי מדיסון, הסרט עוקב אחר דליפת המסמכים הפנימיים של פייסבוק ל-SEC ולוול סטריט ג׳ורנל ב-2021 על ידי החושפת פרנסס האוגן; הבמאי הפעם הוא אהרון סורקין, שגם כתב את התסריט:

השבוע על למה 2026 מזכירה כל כך את 1999 - והאם הבועה עומדת להתפוצץ? אנתרופיק מזהירה מ-AI שמשפר את עצמו, וגם: איך בכל זאת מוצאים עבודה בעידן ה-AI?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

בין 2026 ל-1999: גמר ה-NBA ושאלת הבועה

השבוע קרה משהו שלא קרה 27 שנים. הניו יורק ניקס עלתה לגמר ה-NBA. הקבוצה שעליה גדלתי כל חיי עושה את זה סוף סוף.

כל חיי גדלתי והתרגלתי לזה שהניקס היא קבוצה מפסידה, בטח ובטח לא מגיעה לפלייאוף. ועכשיו לראשונה זה עשרות שנים - שוב סיכוי ממשי לא רק להפוך ל״מנצחת״, אלא לקבוצה הכי טובה בעולם.

השבוע הניו יורק ניקס פתחו את הסדרה נגד סן אנטוניו ספרס בגמר ה-NBA בשחזור של הגמר מ-1999.

ואיך כל זה קשור לניוזלטר הזה? כי לפעמים שווה להסתכל על ההיסטוריה כדי ללמוד על ההווה או העתיד. ו-2026 מזכירה בלא מעט מובנים את 1999. לא רק בגמר ה-NBA.

אז כמו היום הנאסד״ק נמצא בשיא כל הזמנים. אז כמו היום - ההשקעה בתשתיות טכנולוגיות שוברת שיאים. אז כמו היום - טכנולוגיה חדשה מאיימת לשים סוף לסדר העולמי - אז היה זה באג 2000, היום זו בינה מלאכותית שעלולה להשמיד את האנושות. אז כמו היום עולה שאלה לגבי בועה - ומתי היא תתפוצץ.

אבל האם באמת אנחנו באותו מצב כמו ב-1999? אז כן, יש לא מעט דמיון - אם ב-1999 השקענו בכבלים וטלקום, היום זה דאטה סנטרים ו-GPU. סטארטאפים חדשים הונפקו בשוויים מטורפים - ב-99 זה היה Pets.com, היום זה אנת׳רופיק ו-OpenAI. ואז הייתה ירידה דרמטית בשווקים שהובילה לקריסה של חברות וגלי פיטורים בכל המשק, בייחוד גם בטק. אז עכשיו כמובן כשאנחנו חוששים שמה שהיה אז יקרה גם השנה. במיוחד שעכשיו אנחנו שומעים על פיטורים רבים בחברות טק.

וכן, יש סיבה לחשוש - במיוחד השבוע כשאנחנו שומעים על פיטורים, ועל חברות שלא רואות את ההחזר על השקעות הענק ב-AI. בדיוק כמו שהיה ב-1999.

אבל - יש לזה צד שני - כי בניגוד למה שהיה אז - כשמי שמימן אז את כל הטירוף לא ראה החזר על ההשקעה. היום, ענקיות הטק - אנבידיה, אלפבית, מטא, אמזון - רווחיות בטירוף. אם אז הסטארטאפים בכלל לא הכניסו מזומנים - היום חברות ה-AI מציגות מודלים עסקיים שמכניסים מיליארדים גם אם עדיין לא רווחיים. יותר מזה - הביקוש למוצרים האלו גדול מאי פעם ואנחנו כולנו כנראה לא יכולים לתאר את חיינו בלעדיהם.

אז על מה בכל זאת שווה להסתכל? על ההנפקות המטורפות בשווים לא הגיוניים (SpaceX, אנתרופיק, OpenAI). ועל כך שהחברות האלו הולכות להיות 6% מהשוק הכולל וקריסה שלהן יכולה להביא למפולת.

אז האם אנחנו בדרך לאסון? לדעתי לא. כי לכולנו ברור שהטכנולוגיה כאן להישאר. אנחנו פרודוקטיביים יותר ורואים ממש את התועלת בכלים האלו. אז או שנראה פה פגיעה אדירה בשוק העבודה עם פיטורי ענק - ואנחנו לא רואים עדויות אמיתיות לכך, אלא חברות שמשתמשות ב-AI כתירוץ. או שפשוט נראה תיקון בהערכות השווי של ענקיות הטק וירידה משמעותית בשווקים.

גם אז הזהירו אותנו מפיצוץ הבועה, אבל כמו תמיד טעו בהערכת הזמן של מתי זה יקרה. אז אסיים במשפט של העתידן רוי אמארה -

אנחנו נוטים להפריז בהערכת ההשפעה של הטכנולוגיה בטווח הקצר, ולהמעיט בהערכת ההשפעה בטווח הארוך.

ועוד דבר אחד. בואו נקווה שבניגוד ל-99, הניקס יביאו את התואר (אנחנו ב-2-0).

“AI יפחית משרות? שטות מוחלטת״

״כל הדיבורים האלו על כך שה-AI מוריד משרות ומייצר פיטורים? זה שטות מוחלטת״, כך טען השבוע ג׳נסן הואנג בתערוכת Computex 2026 בטאיפיי. ההסבר שלו פשוט - ה-AI הופך את כולנו ליעילים הרבה יותר.

הואנג נתן כדוגמה את 30 מיליון המתכנתים ברחבי העולם, והראה איך התפוקה שלהם בשנה האחרונה קפצה מ-3 טריליון דולר ל-9 טריליון. מייסד ומנכ״ל אנבידיה הוכיח את זה דרך כמה שורות הקוד שהועלו לגיטהאב - פי שלושה קוד שיוצר בשנה האחרונה.

אז אם כל מהנדס מייצר יותר ערך - למה לפטר אותו? הרבה יותר הגיוני לשכור עוד מהנדסים, לייצר עוד מוצרים ולעשות עוד כסף. בעיניו הטוקנים הם העסק הכי מבוקש והכי רווחי בהיסטוריה, וזו בדיוק הסיבה שמניות הטק עולות: יש יותר עבודה, לא פחות.

זה מצטרף להערכה של הכלכלן הראשי של ענקית ההשקעות אפולו, שפרסם בסוף השבוע דוח עם קביעה חד-משמעית: אין שום ראיה בשטח לאובדן משרות בגלל AI. ב-Axios הוסיפו פחות מ-1.5% מהפיטורים בהייטק העולמי באמת קשורים לבינה המלאכותית.

אבל בכל זאת אנחנו רואים ושומעים על עוד ועוד חברות שמפטרות עובדים בהייטק הישראלי. גם אם ה-AI הוא רק תירוץ, אלפי עובדים מצאו את עצמם בחיפוש אחר עבודה בשבועות האחרונים. ובעידן ה-AI נראה היום לגמרי אחרת. מאות מועמדים על כל משרה שנפתחת, רוב המשרות בכלל לא מתפרסמות בלינקדאין, ומולכם יושבות מערכות סינון אוטומטיות שפוסלות אתכם עוד לפני שאדם אחד ראה את קורות החיים.

אז איך בכל זאת מוצאים עבודה ב-2026?

השבוע בטראשטק צוקר ואני אירחנו את סימונה ולסקי, שפוטרה לאחרונה מחברת רמיטלי יחד עם עשרות עובדים. ולסקי תיארה את רגע הפיטורים ואיך זה גרם לה להרגיש כמו ״שורה באקסל״. במקום להיכנס לדיכאון, היא החליטה לכתוב מדריך - מה צריך לעשות אם פוטרתם מהעבודה?

1. זה מתחיל בדף ועט. עוד לפני שמעדכנים קורות חיים או לינקדאין, שבו וכתבו מה הובלתם והשגתם בשנתיים האחרונות. נשמע טריוויאלי, אבל רוב האנשים לא עושים את זה. ההישגים האלו חשובים במיוחד בכל פגישה או ראיון שתעשו בהמשך.

2. אחר כך, מפו אנשים רלוונטים, לאו דווקא חברות. תתחילו מהמעגל הראשון: מי שלמדתם איתו, שירתתם איתו או עבדתם איתו. הפנייה היא לא ״אני מחפש עבודה״, אלא ״בוא ניפגש לשמוע״. כי בסוף, כמו שסימונה אמרה, אנשים בהייטק אוהבים לעזור. לפגישות יש מדד הצלחה אחד פשוט: שכל פגישה מייצרת עוד פגישה. עוד ליד, עוד חיבור, עוד דלת שנפתחת.

3. נהלו את תהליך הראיונות בחוכמה ובצורה אסטרטגית - אל תתחילו להתראיין במקום שאתם הכי רוצים לעבוד בו, ותתאמנו בראיונות אחרים כדי להגיע חדים למשרת החלומות.

דיברנו גם על למה דווקא עכשיו ההשקעה הכי טובה שלכם היא בעצמכם - בפרויקטים, בכלי AI ובמיתוג אישי. ולמה, יותר מהכל, אין שום בושה בלהיות בחוץ. זה קורה להמון אנשים טובים.

״כשה-AI בונה את עצמו״

בזמן ששאלת הבועה שוב עולה, באנת׳רופיק מתכוננים להנפקה ומוציאים פוסט של יחידת המחקר שלהם שעושה הרבה רעש בתעשייה ״הנתונים הפנימיים שלנו מראים שקלוד מאיץ את פיתוח הבינה המלאכותית - נתיב אפשרי לשיפור עצמי רקורסיבי (AI שמשפר את עצמו מבלי מגע יד אדם)…זה קורה מהר יותר משחשבנו, וההשלכות ראויות לתשומת לב רבה יותר״.

בפוסט שפרסמה החברה, היא קוראת למעבדות ה-AI המובילות לשקול להאט את קצב הפיתוח ״יהיה טוב לעולם שתהיה האפשרות להאט או לעצור זמנית את פיתוח ה-AI החזיתי״. הם מציעים הסכם גלובלי ומנגנון אימות שיוודא שהמתחרים באמת עוצרים, והשוו את זה להסכמי נשק גרעיני. ״ריצות אימון הרבה יותר קל להסתיר מפיתוח טילים״, נכתב, ״ומי שימשיך בזמן שאחרים עוצרים - עלול לרשת את ההובלה״.

מנגד, יש הטוענים שהאזהרות הן בעצם רק עוד תרגיל שיווקי לחברה שכמעט הגיעה לשווי טריליון דולר, והגישה השבוע תשקיף סודי להנפקה.

כך או כך השבוע חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי לפיו הממשל יבחן מודלים חדשים בטרם ישווקו לציבור הרחב. במקביל טראמפ שוקל לקחת חלק בחברות ה-AI.

אבטלה המונית או משרות חדשות? ראיון עם הדס אלמוג

״חמש השנים הקרובות יהיו הקשות ביותר; מי שלא עולה על הרכבת, יישאר מאחור.״

הדס אלמוג, מומחית עולם העבודה, חזרה אלינו השבוע אחרי שישה חודשים - ונראה שהיא מסתכלת אחרת לגמרי על עולם העבודה.

בחצי השנה הזו, סוכני ה-AI נכנסו עוד יותר לתוך העבודה, צברו עוד יכולות, והפכו למשמעותיים יותר בארגונים. כל כך משמעותיים, עד שהשבוע שורה של חברות הודיעו על פיטורים בטענה שה-AI מביא להתייעלות. ״מנהלים היום מנהלים אינטליגנציות, לא אנשים״, אומרת לנו אלמוג. הסקייל היום נמדד לפי כמות הסוכנים בארגון.

״עוד חמש שנים, העולם ייראה אחרת לגמרי״, אמרה. ״אנחנו ב׳מסי מידל׳ - התקופה שבה אנחנו מסתגלים למציאות החדשה - והאדם והארגון לא יודעים איך לאכול את הדבר הזה.״

יואב ואני ניסינו להבין יחד איתה איך מבקשים מהעובדים להטמיע AI, כשהם יודעים שזה עוד עלול להחליף אותם. לטענת אלמוג, עכשיו זו רק שאלה של מי עולה על הרכבת בזמן.

לפני חצי שנה, היא דיברה עם יואב ואיתי על ״חוזה מחודש״ בין העובדים לארגון. השבוע, החוזה נראה הרבה יותר חד-צדדי. מי ששמע את הראיון הראשון שלה, ירגיש את ההבדל. ״משהו במהפכה הטכנולוגית הזאת - כבר לא באמת יהיה אותו עולם.״

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• יותר בוטים מבני אדם: מתיו פרינס, ממייסדי Cloudflare, חשף שתעבורת הבוטים באינטרנט עברה לראשונה את זו של בני האדם ״זה קרה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי״, כתב בפוסט.

• צוקרברג רוצה לנהל לכם את העסק: מטא השיקה סוכן AI חדש שלטענתה יכול לנהל עסק שלם - לטפל בלקוחות, לתאם פגישות ולסגור מכירות; עוד ניסיון של החברה להכנסה שהיא לא רק ממודעות

• סקורסזה עובר לצד ה-AI? הבמאי המפורסם סופג ביקורת מהוליווד לאחר שהשקיע בחברת הבינה המלאכותית Black Forest Labs, שעומדת מאחורי מודלי FLUX ליצירת תמונות; ״במשך 70 שנה יצרתי לבד את הסטוריבורדים שלי״, הגיב, ״עכשיו עם הכלי הזה אני יכול לשתף את מה שאני מדמיין בצורה ברורה ויעילה יותר עם הצוות היצירתי שלי״.

השבוע על השאלה הגדולה של עידן ה-AI: בינה מלאכותית או בני אדם? או יותר נכון - טוקנים או עובדים? בזמן שגל פיטורים שוטף את ההייטק הישראלי, וענקיות ה-AI ממשיכות לגייס מיליארדים - בחברות רבות עולה השאלה האם יש החזר על השקעות הענק ב-AI?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

טוקנים או בני אדם?

״התקציב שלנו על בינה מלאכותית יוצא משליטה, ואנחנו צריכים להבין איך שולטים בזה בצורה טובה יותר״, זה המשפט שנשמע עכשיו בלא מעט חברות שהטמיעו לאחרונה AI. שימו לב לכמה דוגמאות רק מהחודש האחרון:

• יועץ בתחום ה-AI אומר ל-Axios כי אחד מהלקוחות שלו הוציא חצי מיליארד דולר בחודש אחד על קלוד!

• אובר סיימה את כל תקציב ה-AI של 2026 בתוך ארבעה חודשים בלבד, וה-COO אומר שנהיה ״קשה יותר ויותר להצדיק את העלות״.

• מיקרוסופט מבטלת רישיונות Claude Code בחטיבות מסוימות בגלל עלות גבוהה.

• מנהל באנבידיה אומר שהעלות של מחשוב היא כבר ״הרבה מעבר לעלות העובדים״.

• ServiceNow ״שרפה״ את כל התקציב שהיה לה על Anthropic, ב-Stripe מדווחים על כמעט 100 אלף דולר ביום על טוקנים, ו-Salesforce בדרך ל-300 מיליון דולר בשנה רק על Anthropic.

אז איך הגענו לכך שבפעם הראשונה העלות של הטכנולוגיה היא בערך כמו עלות העסקת בני אדם, וחברות נאלצות ממש לבחור - טוקנים או כוח אדם?

זה מתקשר בצורה ישירה לתרבות החדשה בסיליקון ואלי - ה״טוקנמקסינג״ - חברות שמודדות ביצועי עובדים לפי כמה הם משתמשים ב-AI (כמה טוקנים הן מוציאות). בניו יורק טיימס אף דווח על חברות שהציבו לידרבורדס פנימיים, ומי ש״שורף״ הכי הרבה AI נחשב הכי חדשני ומתקדם. ג׳נסן הואנג, מייסד אנבידיה, התראייו לפני כחודשיים ואמר ״אם מפתח אצלי מרוויח 500,000 דולר בשנה ועד סוף השנה הוא השתמש רק ב-5,000 דולר בטוקנים, אני ממש אתעצבן עליו. ואם תקציב הטוקנים שלו לא לפחות 250,000 דולר - אני מודאג מאוד״.

אבל עכשיו נראה שהמטוטלת מתחילה לנוע לכיוון ההפוך - ובכירים באותן חברות שואלים ״מתי ה-AI הזה גם יצדיק את ההשקעה האדירה?״

אז האם חברות בוחרות בטוקנים על פני בני אדם?

כמעט 50,000 עובדים פוטרו השנה בארה״ב ״בגלל AI״ - כמעט כמו בכל 2025. השבוע זה הגיע גם אלינו, עם גל ששטף את תעשיית ההייטק המקומית. זה התחיל בוויקס שהודיעה על פיטורי 1,000 עובדים, ואליה התווספו קיצוצים בלייטריקס, ראפיד (שעתידה להודיע השבוע על ההיקף), סנטינל וואן ועוד. כולן האשימו את הפיטורים בהתייעלות AI.

אם AI זו אכן הסיבה, ובחברות האלו כבר מחליפים בני אדם בסוכנים, אז זו רק ההתחלה. ואנחנו ניצבים בפני כאוס אדיר בשוק העבודה עם אבטלה גבוהה שתשטוף את ההייטק העולמי. אבל אם זה לא המצב, והחברות שציינתי מעלה רק חיפשו תירוץ ל״רדד קצת את השומנים״ שהצטברו מאז הקורונה - אז הן פשוט הבינו שהן יכולות לרכוב על הגל מבלי להיפגע מזה (ציבורית).

השבוע נשאל סם אלטמן בדיוק על זה, וענה כך: ״אני ממש שמח שטעיתי. הייתי בטוח שתהיה השפעה גדולה הרבה יותר על משרות הצווארון הלבן ממה שקרה בפועל״. גם דאריו אמודיי, מייסד ומנכ״ל אנתרופיק, חזר בו מההערכה כי ה-AI יוביל לפגיעה משמעותית בעבודות הצווארון הלבן.

אז מה התשובה? להערכתי היא מסתתרת איפשהו באמצע. חברות (בייחוד ציבוריות) רוצות להראות התייעלות למשקיעים, ומעדיפות, לפחות כרגע, להשקיע את הכסף בעוד הוצאה על טוקנים מאשר בגיוס עובדים. אבל זו רק ההתחלה, וכנראה נראה טעויות לשני הכיוונים.

כך או כך, מי שלא עוצרות הן ענקיות ה-AI שמתכוננות להנפקה. אנתרופיק הודיעה השבוע על גיוס לפי שווי של 965 מיליארד דולר! ו-OpenAI כבר מכינה את התשקיף לקראת ההנפקה. האזינו לשיחה שלנו עם מיכה סטוקס או צפו:

המנכ״ל שמסביר: למה ה-AI לא יחליף אתכם

דן שייפר, מנכ״ל Every (גוף ייעוץ ומדיה שמסקר את כלי ה-AI ועוזר לחברות לאמץ אותם), פרסם השבוע דוח שעושה רעש בתעשייה. שייפר הוא מהקולות הבולטים לאימוץ AI הרבה לפני שזה היה באופנה. ועכשיו הוא טוען החברות שמאמצות סוכני AI עד הקצה מגייסות עכשיו עובדים, והעובדים שלהן עסוקים יותר מאי פעם.

החברה שלו למשל שכוללת 30 עובדים, הטמיעה את Claude Code ו-Codex בכל פינה - בכתיבה, בעיצוב, באופרציה ובקוד - ולא פיטרה אף אחד. ההיגיון: ברגע שה-AI הופך תכנות או כתיבה לזולים ונגישים לכולם, העבודה לא נעלמת. נהפוך הוא - יש פיצוץ בכמות התוצרים, ובגלל שהשוק מתמלא ב״slop״- תוצרים בינוניים וגנריים - יש צורך באדם.

מפתח טוב למשל, שייפר נותן כדוגמה, לוקח PR שה-AI כתב, מבין את הבעיה האמיתית ומוודא שאפשר להעלות אותו לפרודקשן. כותב טוב לוקח טיוטה ומייצר ממנה זווית ומסר שמישהו ישלם עליהם.

שייפר מסכם: ה-AI מעולה בלייצר תוכן בתוך המסגרת, כי הוא אומן על הדאטה של העבר. אבל החלק היקר באמת בעולם העסקי החדש הוא ה-Framer - האדם שקובע את המסגרת. זה שיש לו את הטעם, את ההקשר העסקי, ואת היכולת להחליט מה בכלל שווה להפוך לאוטומציה (כי אוטומציה מהירה וזולה לדבר הלא נכון יכולה לגמור חברה).

אז מה כל אחד צריך לדעת? לטענת שייפר, אל תילחמו בזה, פשוט תרכבו על המודלים - Ride the models. תנו למודלים להעלות את הרמה והמהירות של מה שאתם עושים ושל מה שאתם טובים בו.

סירי סוף סוף מקבלת AI - על המנוע של גוגל

אפל בונה מחדש את סירי על Google Gemini, עם אפליקציה ייעודית בסגנון ChatGPT ותמיכה בסוכני AI חיצוניים, כך לפי פרסום בבלומברג. סירי החדשה תחיה בתוך האי הצף -Dynamic Island: החלקה מטה תפעיל חיפוש, צ׳אט או משימות במכשיר, בהתבסס על נתונים מהמכשיר, תוכן המסך והרשת. החיפוש יעבוד בסגנון של Perplexity, עם תשובות שמופיעות כסימניות עשירות במידע. החלקה נוספת תפתח אפליקציית סירי מלאה, שממנה אפשר לנתב שאלות למודלים חיצוניים. גם אפליקציית המצלמה תקבל עריכת תמונות חכמה, טפטים ויצירת קיצורי דרך בשפה טבעית.

למה זה חשוב? אפל מפגרת במרוץ ה-AI - כבר ב-2024 הבטיחה פיצ׳רים המבוססים AI שלא הגיעו, בזמן שהמתחרות לא עצרו. עכשיו השאלה - האם השדרוג הזה יעמוד בציפיות של מאות מיליוני משתמשים.

🎧 איך גורמים לכל העובדים בחברה להשתמש ב-AI? ראיון עם ערן שיר מ-Nexar

התחלנו את הניוזלטר בטוקנמקסינג, וגם הראיון השבועי נוגע בדיוק בזה.

״על כל דולר טוקנים שאתה מוציא מעל המכסה, אתה מקבל דולר בונוס למשכורת. הגבוהים זה אלפי דולרים״. ככה ערן שיר, מייסד וסמנכ״ל מוצר ב-Nexar, תיאר את הדרך שבה הטמיעו AI בחברה - בזמן שבמחקר של מיקרוסופט רק 13% מהעובדים מרגישים שמתגמלים אותם על שילוב AI בעבודה.

לא שזה עבר חלק. ״בהתחלה היה משבר אישי עמוק״, סיפר לנו שיר. ״מתכנתים שהיו טופ 1% של ה-1%, 20 שנה עשו את זה, ופתאום באה מטריצה ואוכלת אותם לארוחת בוקר. גם בטוויטר מלא התווכחו איתי. בדצמבר זה הפסיק״.

התוצאה מדברת בעד עצמה: 350 אפליקציות פנימיות נבנו בארבעה חודשים. סמנכ״ל הכספים בנה מערכת לחיזוי תקציבי, האחראי על המכירות והשיווק בנה מערכת לטרגוט חשבונות עסקיים, ועובדת אחרת בנתה אפליקציה שמורידה 90% מהעבודה שלה.

האזינו או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• פייסבוק ואינסטגרם בתשלום? מטא מתחילה לגבות על בינה מלאכותית ופיצ׳רים נוספים. התראיינתי על כך בכאן 11.

• מחקר: הפרודוקטיביות הוכפלה, אבל רק למעטים: קרסר פרסמה דוח שבחן את הרגלי המפתחים - כמות שורות הקוד; לא מעט צוותים לא משתמשים ב-AI בצורה הכי משתלמת למשימה.

• סוכני AI שיסחרו בשבילכם במניות? רובינהוד השיקה Agentic Trading שמאפשרים למשתמשים לחבר סוכני בינה מלאכותית כדי לבצע מסחר במניות, לנהל הוצאות ולבצע רכישות באופן אוטומטי.

השבוע על ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: SpaceX של אילון מאסק בדרך להנפקה של 2 טריליון דולר, וגם OpenAI ואנת׳רופיק מתחממות על הקווים. וגם, מה אנחנו יודעים על מרוץ ה-AI של סין? ו-ראיון עם היזם שמתחרה במודלי ה-AI של OpenAI וגוגל.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

זה יקרה בעוד כ-3 שבועות - SpaceX של אילון מאסק צפויה לצאת להנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה. השווי המוערך 1.75 (אולי אפילו 2) טריליון דולר ובכך תעקוף את הנפקת Saudi Aramco מ-2019 שעמדה על 1.7 טריליון. אבל ההנפקה הזו תהיה רק הסיפתח - לשנה של הנפקות ענק שיכללו גם את ענקיות ה-AI - אנתרופיק ו-OpenAI.

התשקיף של SpaceX לבורסה (כ-200 אלף מילים) מציג חזון כמו שרק מאסק יודע להציג - התיישבות על מאדים, חוות שרתים במסלול סביב כדור הארץ ומשימה שמטרתה למצוא לאנושות מקום לחיות בו - ״אנחנו לא רוצים שלבני האדם יהיה את אותו הגורל כמו של דינוזוארים״, נכתב ב-S1 (תשקיף החברה). בפודקאסט Pivot פרופ׳ גאלווי הביא עוד כמה דוגמאות הזויות כמו למשל ״השמש מכילה בערך 99.8% מאנרגיית מערכת השמש, ולדעתנו היא הפתרון היחיד שבאמת ניתן להרחבה למגבלות האנרגיה על פני כדור הארץ בעידן ה-AI״.

אבל אם שמים בצד את ההצהרות הגרנדיוזיות ומסתכלים רק על המספרים, גם שם SpaceX מציגה תמונה מורכבת. אמנם החברה מזוהה בעיקר עם הרקטות של מאסק וחזונו ליישב יום אחד את מאדים. אבל, הכסף שלה מגיע דווקא מסטארלינק - שירות האינטרנט הלווייני של החברה. לסטארלינק 10.3 מיליון מנויים, הכנסות 3.26 מיליארד דולר ברבעון, רווח תפעולי 1.2 מיליארד! היא לבדה אחראית לשני שלישים מהכנסות החברה כולה.

״אם זה היה הכל, זו הייתה אחת החברות הטובות של העידן״, אמר השבוע סקוט גאלווי בפודקאסט Pivot. אבל SpaceX היא גם חברת ה-AI של מאסק שהפסידה ב-2025 6.5 מיליארד דולר, כשההכנסות עמדו על 3.2 מיליארד.

גילוי מעניין נוסף מהתשקיף: אנת׳רופיק משלמת ל-SpaceX 1.25 מיליארד דולר בחודש על מחשוב, בהסכם שתקף עד מאי 2029.

מאסק רק יפתח את עונת ההנפקות וגם OpenAI ואנת׳רופיק בדרך: השבוע דווח כי OpenAI הגישה השבוע תשקיף סודי, כשהיעד להנפקה ספטמבר 2026. במקביל, אנת׳רופיק הודיעה על רווח תפעולי ראשון אי פעם! ברבעון השני של 2026, 559 מיליון רווח על 10.9 מיליארד הכנסות.

האם סין מנצחת במרוץ ה-AI?

ומה בכלל אנחנו יודעים על מה קורה באחת המעצמות הטכנולוגיות המשמעותיות בעולם?

השאלה הזו הייתה במרכז הביקור של הנשיא טראמפ בסין השבוע. בין המלחמה באירן לאינפלציה שעולה בארה״ב, טראמפ נחת השבוע בבייג׳ינג ואיתו: ג׳נסן הואנג מאנבידיה, אילון מאסק, טים קוק, לארי פינק מ-BlackRock, מנכ״לי בואינג, מיקרון ועוד שורה ארוכה של בכירי המגזר הכלכלי והפיננסי.

טראמפ רצה להראות גב כלכלי ואת חוזקו של המגזר הפרטי. על הדרך אולי לסגור עוד כמה עסקאות. אבל השאלה שעמדה במרכז הביקור הזה הייתה זו שעומדת במרכזה של ״המלחמה הקרה״ של ימינו.

מי מנצחת במרוץ הבינה המלאכותית? ובכלל מה אנחנו יודעים על מה שקורה שם באחת המעצמות הכי משמעותיות בעולם הטכנולוגיה?

אז השבוע בטראשטק, יואב ואני הזמנו את יובל ויינרב (Yuval Weinreb), ראש תוכנית הטכנולוגיה במיינד ישראל ומגיש הפודקאסט ״להבין את סין״. ניסינו לענות על השאלות האלו.

יובל סיפר לנו שליזמים האמריקנים פחות אכפת אם המודל אמריקני או סיני: ״80% מהיזמים בסיליקון ואלי שמשתמשים במודלים פתוחים, משתמשים במודלים סינים״, כך על פי אנדריסן הורוביץ.

על מלחמות השבבים אמר כי ההובלה של אנבידיה ברורה, אבל בכל הקשור ל-inference ״הפער הולך ונשחק״. דיברנו גם על החשיבות של טיוואן בסיפור הזה, האימוץ המהיר של הבינה המלאכותית בקרב האזרחים, והרובוטים שכבר נמצאים בכל מקום.

אז מי מנצחת? סין שמה את מהפכת ה-AI בראש סדר העדיפויות שלה עם אסטרטגיה ברורה לשנים הקרובות, ולכן ויינרב אומר כי לדעתו ״זו רק שאלה של זמן עד שהעליונות הסינית תתחיל לבוא לידי ביטוי״.

האם העוזר החכם של גוגל הוא מה שחיכינו לו?

במשך שנים הבטיחו חברות הטכנולוגיה עוזרים אישיים מבוססי AI, והתוצאות תמיד אכזבו. לאחרונה, השיח קצת משתנה - קלוד קוד, OpenClaw ועוד אחרות מציגות פלטפורמת של סוכנים שצברו מיליוני משתמשים.

ועכשיו נראה שאנחנו בפני מבחן משמעותי לסוכני ה-AI - השבוע הציגה ענקית הטכנולוגיה גוגל סדרה שלמה של סוכני AI שאוספים מידע, מתכננים אירועים, מסכמים תיבות דואר ולוחות שנה, ופועלים ברציפות ברקע 24/7 - גם בלי שהמחשב פתוח.

המוצר החדש נקרא Gemini Spark, כשהסוכן מתממשק עם Gmail, Drive, Docs ועוד כ-30 פלטפורמות חיצוניות כמו Dropbox, Uber ו-Spotify. המטרה? יעזור בפעולות כמו קניות, מחקר, תיאום לוחות זמנים, ואפילו משימות מורכבות שגוגל מציגה דוגמה של תכנון מסיבה - כשהעוזר החכם מנהל את ההזמנות, שולח תזכורות לאורחים, ואפילו בודק האם ועד הבית מאשר להקים מתקנים מתנפחים.

באתר TheVerge מציינים את היתרון הגדול של גוגל: 900 מיליון משתמשים חודשיים ב-230 מדינות, וגישה ישירה לכלים שאנשים אשכרה משתמשים בהם. גם Apple צפויה בחודש הבא להציג את ה-Siri המשודרגת המבוססת Gemini של גוגל - מה שגם אמור להציג הצצה לעתיד בו סוכני AI פועלים בשביל כל אחד, ולא רק כאלה עם גישה לקלוד קוד.

השאלה הגדולה: אם גוגל ואפל, עם כל המשאבים, לא יצליחו לגרום לסוכני ה-AI לעבוד כמו שצריך, אולי כל הרעיון של ״עוזר אישי״ יצטרך לעבור בחינה מחדש.

🎧 האם אפשר לבנות מישראל מודל AI שיתחרה בגוגל, OpenAI, ועליבאבא? ראיון עם זאב פרבמן מלייטריקס

רוב הסיכויים שהתשובה שלכם לשאלה בכותרת היא לא. אבל יש בישראל חברה אחת שחושבת שכן. לחברה קוראים לייטריקס ומאחוריה עומד ד״ר זאב פרבמן.

לפני כמה חודשים זאב פרבמן, מייסד ומנכ״ל לייטריקס, שוחח עם בכיר במעבדת ה-AI החדשה של מטא ומארק צוקרברג. הוא אמר את מה שכולם אומרים לו: ״תוך שנה אנחנו עוקפים את כולם״. אבל פרבמן, ד״ר למדעי המחשב, לא ממש התרגש וענה לו: ״לקחת כמה קורסים במתמטיקה. אנשים מסתכלים על מטריצות כבר 200 שנה. 300 מטר ממני יש מחלקה למתמטיקה עם חתני פרס פילדס. מה אתה חושב שאתה תפתור שהם לא?״

אז השבוע בטראשטק, יואב ואני עשינו פרק לייב מיוחד בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים מהיום הפתוח שלהם. ראיינו את פרבמן על איך לייטריקס, חברה ישראלית מירושלים שיושבת ממש בתוך הקמפוס, רוצה לבנות את מודל הווידאו AI שיתחרה בגוגל, OpenAI ועליבאבא. עם עשירית מהתקציב.

דיברנו על הדרך הייחודית של לייטריקס, ואיך (די בטעות) בנו את אחת האפליקציות הכי פופולריות שיצאו מישראל, פוטושופ למובייל בשם Facetune, שהגיע עד למשפחת קרדשיאן ולמאות מיליונים בהכנסות.

וכמובן, גם על השאלה ששואלים את עצמם הסטודנטים לעתיד שהיו בקהל: האם עוד יש טעם ללמוד מדעי המחשב כשקלוד קוד יכול לכתוב כמעט הכל לבד? התשובה של פרבמן תפתיע אתכם. וגם פרופ׳ קינדלר, דיקן בית הספר להנדסה ומדעי המחשב, ופרופ׳ גבי סטנובסקי, ראש החוג ל-AI, ניסו לתת תשובה.

האזינו או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• מושבעים דחו את תביעת מאסק נגד OpenAI על התיישנות: אחרי 3 שבועות של דיונים נדחתה התביעה של עד 100 מיליארד דולר; מאסק הבטיח לערער; הפסיקה הסירה את העיכוב המשפטי שלו חיכתה OpenAI לפני ההנפקה הצפויה בספטמבר

• אנדריי קרפתי עובר מ-OpenAI ל-אנת׳רופיק: ממייסדי OpenAI ואחת הדמויות המשפיעות בתחום ה-AI; המעבר נותן עוד רוח גבית לאנתרופיק שמושכת אליה עוד ועוד כשרונות

• אמן פרסם ציור מקורי של מונה וזכה לביקורת עיונת מאלפים שחשבו שזה AI: האמן SHL0MS העלה ב-X את היצירה בלי לחשוף את זהותו; הניסוי תוכנן כדי להראות לגולשים את ההטיות שלנו כלפי הבינה המלאכותית, ומראה כמה ההקשר משפיע על מה אנחנו חושבים על האומנות:

  

השבוע על העלייה בביקוש לשבבים הביאה גם לזינוק במניות החברות - מי החברות שהרוויחו מכך? באמזון עובדים ניפחו את השימוש ב-AI כדי להרגיע את המנהלים שלהם, וראיון עם הישראלי שעומד מאחורי היוטיוברים הגדולים בעולם

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

הקרב על השבב: הביקוש לא עוצר - מי החברות שהרוויחו בגדול?

מניות השבבים רשמו את הזינוק הגדול ביותר אי-פעם: החברות הוסיפו כמעט 4 טריליון דולר בשווי שוק ב-6 שבועות בלבד כשמדד השבבים נמצא בשיא כל הזמנים, ורשם עלייה של כ-70% מתחילת השנה.

סנדיסק, שם שלא שמענו מאז עידן הדיסק-און-קי, זינקה השנה ב-3,600%! AMD עלתה 320%. אינטל, חברה שלפני כמה חודשים הזדקקה לחילוץ ממשלתי מטראמפ, ב-470%. ואנבידיה, ענקית השבבים עם תשואה של 76% בלבד מתחילת השנה

הסיבה? ביקוש שלא עוצר: אורי אליאבייב, מייסד קהילת MDLI ויועץ AI, התארח אצלנו השבוע בטראשטק והסביר ״הסיבה הפשוטה היא שאנשים פשוט משתמשים הרבה ב-AI״, אמר. ״אם היינו רגילים שרק ה-GPU של אנבידיה המפורסמת נהנה מהביקוש. פתאום אנחנו רואים שגם חברות נוספות נהנות מכך״.

סנדיסק, נהנית מכך כפליים - הזיכרון שהיא מפתחת נמצא בתוך שבבי ה-AI, ובמקביל הוא גם נדרש ל-Inference - כל מי שמשתמש בקלוד קוד מרחוק, או מריץ מודלים מקומיים במחשב הביתי. ״ביחד שני הביקושים האלה יוצרים בהלה לזהב החדש, וזה האחסון״, אמר לנו.

אבל יש גם שאלה משמעותית בתוך הטירוף הזה של שוק השבבים - האם זה יכול להימשך? כרגע המודלים פשוט מפסידים כסף, ולא מן הנמנע ש-ChatGPT או קלוד ייאלצו להעלות את המחירים כדי להמשיך לפעול באותה תצורה בטח אם החברות האלו מתכננות הנפקה וצריכות להציג רווחיות באופק.

חשש נוסף הוא קצב בניית מרכזי נתוני ה-AI. כרגע נראה שיש ״גולד ראש״ אחרי מי בונה את הדאטה סנטרים הכי גדולים שיש, מה שמזין את הביקושים לכל השבבים. אבל, האם נמשיך לבנות דאטה סנטרים בקצב הזה לנצח? כנראה שלא. וברגע שהתשתית תיבנה, גם הוצאות החברות על AI צפויות לרדת.

והשבוע, גם הנפקת ענק של יצרנית שבבי ה-AI והמתחרה של אנבידיה - Cerebras, שהונפקה השבוע לפי שווי של 56 מיליארד דולר ומיד זינקה לשווי של כמעט 100 מיליארד דולר.

על פי שגיא כהן בדהמרקר ״סרברס מגדירה את עצמה כחברה ׳מי שבונה את תשתית ה-AI המהירה בעולם׳... העיקרון הטכנולוגי, בכלליות, היה שהשבב שלה כולל הרבה ליבות מחשוב וזיכרון על אותה פרוסת סיליקון, מה שמצמצם את הצורך בתקשורת בין שבבים - דבר שנחשב עדיין לצוואר בקבוק מרכזי״.

אז בין אם ההנפקה הזו צריכה להדאיג את אנשי אנבידיה, המנכ״ל ג׳נסן הואנג משדר עסקים כרגיל. השבוע, התלווה לנשיא טראמפ לביקורו בסין, והממשל האמריקאי אישר את מכירת שבבי NVIDIA H200 למדינה מהמזרח. שינוי דרמטי לאחר שנים של הגבלות הולכות ומחמירות על יצוא טכנולוגיה לסין.

אז על זה השבוע בטראשטק וגם וול סטריט כבר לא קונה את ״פיטורי ה-AI״ - ובסיליקון ואלי תוהים - אולי הבינה המלאכותית לא ״תחסל את שוק העבודה״?

דיווח: עובדי אמזון ניפחו את השימוש ב-AI

הפייננשל טיימס חשף השבוע סיפור שאולי מספר סיפור גדול בהרבה על השימוש בבינה מלאכותית בחברות. על פי הדיווח הזה עובדי אמזון ניפחו את צריכת הטוקנים שלהם כדי לעמוד ביעדים הפנימיים שהציבה החברה למתכנתים שלה. ב-FT מציינים כי החברה הציבה ליותר מ-80% מאנשי הפיתוח שלה יעדים שבועיים לשימוש ב-AI, וכדי לוודא שהעובדים אכן משתמשים מספיק בבינה המלאכותית, יצרה לוחות מעקב שמציגים מי הם המשתמשים שמשתמשים הכי הרבה בטוקנים.

״יש לחץ עצום להשתמש בכלים האלה״, סיפר עובד אמזון ל-FT. ״אנשים פשוט משתמשים בכלי הפנימי של החברה כדי למקסם את צריכת הטוקנים שלהם״. עובד אחר הוסיף: ״המנהלים מסתכלים על זה. כשעוקבים אחרי השימוש זה יוצר תמריצים מעוותים״.

אמזון מצידה אמרה שהנתונים לא משמשים להערכת ביצועים, אבל עובדים מאמינים שהמנהלים בכל זאת עוקבים כך אחרי העובדים. באמזון צפויים להוציא השנה 200 מיליארד דולר על תשתיות AI מסרו כי “אלפי עובדים להפוך מטלות חזרתיות לאוטומטיות”.

OpenAI נגד אנתרופיק במאבק על שוק סוכני הקידוד

אנתרופיק עקפה לראשונה את OpenAI ומובילה כעת בשימוש העסקי במודלי בינה מלאכותית, כך על פי חברת הפינטק Ramp שפרסמה השבוע את מדד ה-AI שלה. על פי המדד הזה - האימוץ מצד ארגונים זינק והיקף השימוש באנתרופיק גדל פי ארבעה בשנה האחרונה, בזמן שהשימוש ב‑OpenAI התייצב ולא ממשיך לעלות.

בניסיון אולי לשנות את המגמה - השיקה השבוע OpenAI אפליקציית Codex (סוכן כתיבת הקוד שלה) לאייפון. המשמעות: המשתמשים יוכלו לנהל את סוכני הקידוד שרצים שעות במחשב הביתי, ישירות מהטלפון. בעזרת האפליקציה יהיה אפשר לאשר החלטות, להתחיל משימות חדשות, לצפות בעדכונים בזמן אמת. הסוכן עצמו ממשיך לרוץ במחשב או על שרת מרוחק, והאפליקציה משתמשת ב״דרך מאובטחת״ להעביר את המסרים מבלי לחשוף את המחשב לאינטרנט הפתוח.

בבלוג של OpenAI גם עקצו את המתחרה אנתרופיק וכתבו: ״זה הרבה יותר מהיכולת לשלוט מרחוק במשימה אחת או לשלוח משימות חדשות למחשב״.באנתרופיק השיקו לאחרונה את Remote Control ואת Dispatch שמאפשר לעקוב אחרי משימות בודדות דרך הנייד.

המאבק על שוק כלי הקידוד מתחמם. באותו השבוע שבו אנתרופיק עקפה את OpenAI באימוץ עסקי לראשונה (34.4% מול 32.3% במדד Ramp), OpenAI דוחפת חזק להחזיר את הקרקע. ההבטחה: המפתחים יוצאים מהמחשב, ה-AI נשאר עובד.

הסמסים של אלטמן ומורטי נחשפים

בעקבות התביעה של מאסק נגד OpenAI, נחשפה השבוע ההתכתבות בין סם אלטמן למירה מורטי ביום שהוא פוטר מ-OpenAI בנובמבר 2023. ההתכתבות מספרת את הסיפור מבפנים: איך אלטמן ניסה לשמור על תפקיד המנכ״ל אחרי שהדירקטוריון הצביע על הדחתו. בין השאר מורטי כתבה לו על המנכ״ל הזמני שהדירקטוריון מינה: ״המנכ״ל החדש הזה זה איזה מישהו רנדומלי מטוויץ׳״.

🎧 ראיון השבוע: היוטיוברית שמילאה קניון, ועם אייל באומל מנהל היוצרים הגדולים בעולם

השבוע בטראשטק ראיינו את אייל באומל, במקור מחיפה, והיום עומד מאחורי כמה מערוצי היוטיוב הפופולריים בעולם, בין היתר הערוצים הסיניים של מיסטר ביסט, דיברנו על איך יוטיוב הפכה להיות הטלוויזיה החדשה. הוא סיפר לנו כי היוטיוברים המצליחים בעולם מתנהלים כמו סטארטאפ לכל דבר ״הם במיינדסט של אנחנו לא מפסידים את המשחק הזה. הם יעשו כל מה שצריך... לא ישנו בלילה, יסתכלו על דאטה ועל אנליטיקס וינסו דברים משוגעים״.

לאחרונה בנטפליקס גם זיהו את הפוטנציאל והחתימו את אחת מיוצרות התוכן שבאומל מנהל (היוטיוברית סייליש), ושירות הסטרימינג ייצור סביב היוטברית תכנים שונים ״אחרי הרבה מאוד שנים שהם מאוד נלחמו בזה, הבינו שהקהל שם כבר גדול מדי והם לא יכולים להתעלם מזה״, אמר לנו באומל.

אז השבוע בטראשטק על הסודות של היוטברים הגדולים בעולם - איך שיחה אחת עם מיסטר ביסט שינתה את חייו, וגם על עידן הקליפינג שמגלגל היום מיליוני דולרים וכל פאונדר חייב להכיר. האזינו או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• מחקר חדש מסטנפורד מצא: סוכני AI שעובדים יותר מדי נהיו מרקסיסטים. על פי המחקר סוכנים שנחשפו לעבודה שגרתית ואינסופית פיתחו ריטוריקה של מחאת עובדים, פקפוק במטרת העבודה והתארגנות קולקטיבית

• אנדוריל של פאלמר לאקי כבר שווה 61 מיליארד דולר! החברה הודיעה על גיוס של 5 מיליארד דולר בהובלת Thrive ו-a16z; הכנסות החברה הגיעו ב-2025 ל-2.2 מיליארד דולר, כוח האדם כמעט הוכפל, והחברה מתכוננת להנפקה ב-2027; כתבה מטראשטק על החברה

• ״SpaceX וגוגל במגעים לשיגור מרכזי נתונים למסלול בחלל״: כחלק מהמאמץ שלה להקים מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, ענקית החיפוש בוחנת שיגורים מסחריים עם SpaceX ויצרניות נוספות; אם העסקה תיסגר, זו הכניסה המשמעותית הראשונה של גוגל לתשתיות חלל.

השבוע ארבע ענקיות הטכנולוגיה דיווחו את התוצאות הרבעוניות: צמיחה בעקבות ה-AI לצד חשש של המשקיעים מהשקעות הגדולות בתשתיות, התביעה של מאסק נגד OpenAI - מה הסיכויים של מאסק לנצח? וגם - שיחה עם אחד המשקיעים המובילים בישראל על העידן בו ה-AI יכול לעשות הכל.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

כבר לא בועה?

ענקיות הטכנולוגיה דיווחו השבוע את הדוחות הרבעוניים שלהן, אמזון, אלפבית (גוגל), מטא ומיקרוסופט ניפצו את התחזיות, אבל המשקיעים עדיין קצת חוששים. ״זו הפעם הראשונה שכל ארבע החברות מספרות ש-AI עושה להן כסף. ואם AI עושה להן כסף - סימן שאפשר להמשיך להשקיע ב-AI״, אומר לנו מיכה סטוקס בפרק מיוחד שהעלנו אתמול.

על פי הדיווח שלהן - ארבע החברות מתכננות להשקיע יחד 700 מיליארד דולר ב-2026 בתשתיות AI. פי שלושה מפרויקט מנהטן, פיתוח פצצת האטום, ובוול סטריט מודאגים - האם תהיה מספיק דרישה ל-AI? והאם אפשר להפוך את הוצאות הענק לרווחים.

והסיפור הוא - לא רק שכולן צמחו, אלא באילו תחומים. ההכנסות מהענן של גוגל זינקו ב-63% ל-20.1 מיליארד דולר. הענן של מיקרוסופט - Azure צמח ב-40%. כך גם AWS של אמזון ב-28%, הקצב הכי גבוה ב-15 רבעונים. וכל זה נעשה כשהן שומרות ואפילו משפרות את הרווחים.

המנצחת הגדולה של השבוע הזה היא גוגל (אלפבית) שעלתה מאז פרסום הדוחות ביותר מ-10%. גוגל מציגה גדילה כמעט כל תחום. אפילו מנוע החיפוש (שכולם הספידו) גדל ב-19%, החברה החלה למכור את שבבי ה-TPU שלה. ונראה שחזרתו של סרגיי ברין, מייסד החברה, עשתה את שלה.

הזווית הישראלית: אמזון צופה כי ברבעון הזה היא תכניס קרוב ל-200 מיליארד דולר (199 ליתר דיוק), כשמנוע צמיחה משמעותי מגיע דווקא מעסק חדש לחלוטין בעבור החברה - השבבים שלה. ״פעילות השבבים שלנו חצתה קצב הכנסות של 20 מיליארד דולר״, אמר מנכ״ל אמזון אנדי ג׳סי. ב-2015 רכשה אמזון את סטארטאפ השבבים - אנאפרונה לאבס ב-360 מיליון דולר, עכשיו העסק הזה הוא הבסיס לשבב ה-Trainium המיועד לאימון מודלים של בינה מלאכותית שאולי בקרוב גם יתחיל להימכר ללקוחות חיצוניים.

ומי שהצליחה להדאיג: דווקא מטא שהציגה את אחד הרבעונים החזקים של החברה עם צמיחה בהכנסות מפרסום ירדה בכמעט 10% והצליחה לגרום לחשש בידי המשקיעים. על פי הדיווח שלה - החברה צפויה להגדיל את ההשקעה בתשתיות ה-AI לכ-130 מיליארד דולר. אלא שבניגוד למתחרות, מטא משתמשת בתשתיות רק פנימית: לפרסום, להמלצות תוכן ולבניית המודלים שלה ולא מוכרת מוצרי AI לחברות אחרות.

בועת AI? מעניין שדווקא מהדוחות האלו עולה חשש הפוך מזה שעלה בתחילה. בעוד שבהתחלה חששו שלא יהיה מספיק ביקוש ל-AI, עכשיו נראה כי הביקוש רק עולה, והחשש עכשיו שאין מספיק היצע - תשתיות AI, שבבים ודאטה סנטרים שיעמדו בביקוש.

אז על כל זה בהרחבה בפרק מיוחד שעשינו עם מיכה סטוקס, האזינו או צפו:

סוף עידן באפל: האייפון בשיא ומה עם ה-AI?

מי שעוד דיווחה את הדוחות הרבעוניים שלה היא ענקית הטכנולוגיה אפל - אשר באותו השבוע הודיע המנכ״ל טים קוק על פרישתו ומעבר לתפקיד היו״ר.

אפל ממשיכה לצמוח ומכירות האייפון קפצו ב-22% ל-57 מיליארד דולר כשסדרת האייפון 17 הפכה הכי פופולרית בהיסטוריה של החברה. אפל הכתה את כל התחזיות. אפילו הפספוס הקל בתחזית האייפון, החברה הסבירה, נבע מבעיות בהיצע של השבבים המיוצרים בידי TSMC - לא מהיעדר בביקוש.

ואכן, טים קוק יכול לסכם בהצלחה גדולה את הכהונה שלו: הרווחים עלו ב-350%, הוא עוזב את החברה כשהיא שווה כמעט 4 טריליון דולר - פי 11 מהשווי שירש מסטיב ג׳ובס .

לזכותו אפשר לזקוף לא מעט מוצרים שהפכו להיות פופלריים במיוחד כמו האפל ווטש, האיירפודס שנהיו לסמל תרבותי, המעבר לייצור עצמי של השבבים (וללא תלות באינטל), וגדילה של עסקי השירותים שמכניסים לה יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה.

מצד שני, היו גם לא מעט פלופים: פרויקט המכונית האוטונומית בוטל אחרי השקעה של 10 מיליארד דולר, הוויז׳ן פרו, ומעל הכל - אפל פשוט לא קיימת כרגע בתחרות ה-AI.

עכשיו השאלה עוברת לג׳ון טרנוס (John Ternus), המנכ״ל הנכנס: יהיה יותר ג׳ובס, או ימשיך את הדרך האפורה יחסית של קוק? דיברנו על כך בפרק השבוע.

האם מאסק ינצח במשפט נגד סם אלטמן?

השבוע נפתח אחד המשפטים הכי מדוברים בעולם הטכנולוגיה. מצד אחד, אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, ומצד השני - החברה המדוברת בעולם - OpenAI והמנכ״ל שלה סם אלטמן. מאסק, אחד ממייסדי OpenAI (חברה שהוקמה ללא מטרות רווח) תובע את החברה ב-130 מיליארד דולר, דורש לסלק את סם אלטמן וגרג ברוקמן מהדירקטוריון שלה, ולבטל את השינוי שעברה OpenAI לחברה למטרות רווח.

השבוע מאסק עלה לראשונה לדוכן העדים והאשים את אלטמן בכך שהוא גנב עמותה ללא מטרות רווח. מנגד ב-OpenAI טענו לכך שבעצם מאסק פספס את ההצלחה של החברה, ולא התנגד לשינוי שעברה חברת ה-AI רק כאשר הפכה להצלחה, החליט לתבוע.

כך או כך המשפט הזה צפוי לייצר לא מעט כותרות בשבועות הקרובים ואולי אף לקבוע את הגורל של אחת החברות הכי חשובות בעולם בתקופה הזו. בינתיים בפולימרקט נותנים למאסק רק סיכוי של כ-40% לנצח.

🎧 הראיון השבועי: ״אנחנו בפעם הראשונה מחליפים את בני האדם״; עם גיגי לוי וייס, שותף מייסד ב-NFX

״מהפכת הענן, מהפכת המובייל, זה כאין וכאפס לעומת מה שאנחנו עוברים עכשיו.״

ככה גיגי לוי וייס, שותף מייסד בקרן NFX, פתח את הראיון שלנו השבוע. גיגי הוא טייס לשעבר עם כמעט שלושה עשורים של ניסיון ונחשב לאחד המשקיעים הישראלים הכי פעילים בעמק הסיליקון. בפורטפוליו שלו השקעות בחברות כמו פלייטיקה, מון אקטיב, ואפילו סטארקלאוד ששולחת דאטה סנטרים לחלל. כל חברה כזו מוערכת במיליארדי דולרים. לכן מעניין לשמוע את הפרשנות שלו על מהפכת ה-AI. למה לדעתו אנחנו נמצאים ב״נקודת מפנה של ממש בהיסטוריה האנושית״.

בחלק הראשון של השיחה של צוקר ושלי (חלק ב׳ יעלה מחר), דיברנו על עתיד עולם העבודה: ״כל אחד צריך לשאול את עצמו - לא האם החברה שלי תיעלם, אלא האם המשרה שלי תיעלם.״ גיגי הסביר למה הוא מאמין שעכשיו יש הזדמנות אדירה ב״מיקרו-יזמויות״, למה לדעתו יש עכשיו הזדמנות גדולה לבנות עסקים קטנים אבל עם עומק טכנולוגי שכנראה לולא ה-AI לא היו יכולים להיבנות.

גם על התפקידים החדשים שנוצרים בעקבות הטמעות ה-AI כמו: ה-FDE - Forward Deployed Engineer (מתכנת של סטארטאפים שמוטמע בתוך חברות), על המשרות שמוגנות יותר, ולמה כל אחד ואחת חייבים לשנות את המיינדסט שלהם ולהבין שבעתיד לא יהיה דבר שה-AI לא יוכל לעשות.

גם עולם ההשקעות משתנה בצורה דרמטית - גיגי סיפר לנו שרק ב-2025 הקרן שלו NFX בחנה 30,000 חברות, והשקיעה ב-23. כשחצי נפסלו אוטומטית על ידי AI, בלי מגע יד אדם. והטיפ שלו לכל יזם שרוצה להגיע אליו באופן אישי? ״מי שלא יכול להגיע אליי דרך אינטרו חם״, סיכם גיגי, ״אלה יזמים שאני לא צריך להשקיע בהם.״

זה רק תקציר של השיחה שהייתה שם, ממליץ לכם לצפות/להאזין לפרק המלא. מחר יעלה חלק ב׳ - איך משקיעים בסטארטאפים בעידן בו אנתרופיק יכולה לחסל אותם ברגע? מה ההשקעה הכי גדולה שהוא פיספס? וגם - על ישראל בעידן ה-AI למה הוא חושש לסטראטאפ ניישן ומה בכל זאת אנחנו צריכים לעשות כדי לנצח? האזינו לחלק א, או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• טיילור סוויפט נגד הדיפ-פייקס: הגישה 3 בקשות לטריידמארקס על דמותה וקולה כהגנה מפני ה-AI; מצטרפת למתיו מקונוהי שכבר פתח חזית משפטית דומה

• אנתרופיק שווה טריליון? חברת ה-AI שוקלת סבב גיוס של 40-50 מיליארד דולר לפי שווי של 900 מיליארד; בשוק המשני מניות החברה כבר נסחרות בשווי מעל טריליון

• ההימור של הממשל החזיר את עצמו פי 4: מניית אינטל זינקה ב-114% באפריל, החודש הטוב ביותר בהיסטוריית החברה; שווי השוק עבר 470 מיליארד דולר; שווי המניות של הממשל האמריקאי שווה כעת כ-36 מיליארד - פי 4 מעלות הרכישה המקורית של 8.9 מיליארד

• הארנק של הסוכנים: Stripe השיקה את Link, ארנק תשלומים ייעודי לסוכני AI עם אישור אנושי חובה לכל רכישה; סוכני AI כמו OpenClaw יכולים לקבל גישה לארנק ולבצע תשלומים בלי להיחשף לפרטי האשראי עצמם

השבוע על כלכלת הקליפים: הקטעים הקצרים שמגלגלים תעשייה של מיליוני דולרים? מטא מפטרת 10% מהעובדים, ובמקביל מודיעה על אפליקציה שעוקבת אחר אלו שנשארים; וגם - ביקרנו במפעל ה-AI הראשון בישראל.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

כלכלת הקליפים

אם אתם קוראים את הניוזלטר הזה, כנראה שכבר אתם חלק מקבוצת מיעוט. כן, זה לא סוד שבשנים האחרונות אפשר לראות ירידה בשיעור האנשים שקוראים להנאתם - בארה״ב מצאו ירידה של כ-40% במספר האנשים הקוראים ב-20 השנים האחרונות. אנחנו הרבה יותר זמן מול המסך, ליתר דיוק מול המסך הקטן, ועוד יותר ליתר דיוק מול הרשתות החברתיות במסך הקטן בצפייה בסרטונים (לרוב בני דקה מקסימום) שמוגשים לנו בחסות האלגוריתם.

תעשיית השורט-פורם (הסרטונים הקצרים) לא חדשה, אבל לצידה נולדה תעשייה של קליפים - קטעים קצרים שנחתכים לרוב מפודקאסטים ארוכים, שידורי לייב ברשת או תכניות טלוויזיה שהופכים לויראלים, לאו דווקא רק מקדמים תוכן אחר - אלא מוצר בפני עצמו.

החודש OpenAI רכשה את ״פודקאסט״ TBPN בכ-200 מיליון דולר (כתבתי על כך בהרחבה כאן). סכום די משוגע לפודקאסט, במיוחד נוכח העובדה שלתכנית שמשדרת מדי יום 3 שעות בשידור חי יש רק עשרות אלפי צופים ומאזינים. אבל, אולי הסיבה לרכישה טמונה דווקא בקליפים הקצרים שהפכו לויראלים והגיעו בטוויטר ובאינסטגרם למאות אלפי צפיות בשבוע.

בין אם הסכום ששילמה OpenAI הוא יחסית גבוה, נראה שהתופעה מתרחבת. השבוע קרן ההון סיכון a16z (אולי הקרן המצליחה בעולם) הודיעה על השקעה חדשה - ערוץ בטוויטר בשם MTS (״מנטרים את המצב״) סוג של CNN לעידן הסושיאל מדיה, ערוץ שמשדר חי 24/7 יראיין את בכירי התעשייה וגם ממנו נחתכים קליפים קצרים שירוצו ברשתות החברתיות.

זאת גם האסטרטגיה שלנו בטראשטק. מהיום הראשון החלטנו שאנחנו לא ״עוד פודקאסט״, כל תכנית שלנו מייצרת קליפים קצרים (בין 2-3) שאותם הקהל יוכל לצרוך ברשתות החברתיות השונות (כל קליפ שלנו עולה בטיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין, יוטיוב שורטס ואפילו בספוטיפיי). כך מדי שבוע אנחנו מייצרים 4-5 סרטונים שמגיעים באופן מצרפי למאות אלפי אנשים.

האימפקט היה ברור מההתחלה. כשעוצרים אותי ברחוב ואומרים משהו כמו ״אני מאוד אוהב את התוכן שלכם״, השאלה הראשונה היא לרוב - אם הם רואים או צופים (יוטיוב או פודקאסט)? אלא שלא מעט פעמים הם עונים - רואה אתכם בטיקטוק/אינסטגרם. ובאמת ההשקעה שלנו בתוכן הזה היא משמעותית. בין אם זה בבחירת התכנים, העריכה עצמה, וההפצה של התכנים. במידה רבה אני מאמין שזה גם מה שעזר לנו לצמוח כל-כך מהר.

אד אלסון, שמגיש את הפודקאסט Prof G Markets כתב בהרחבה השבוע על ״כלכלת הקליפים״ וגם התראיין על כך בפודקאסט המוצלח Galaxy Brain. אלסון נותן כדוגמה את חסן פייקר וניק פואנטס, שניים מיוצרי התוכן הפוליטי המצליחים בארה״ב. למרות שהפודקאסט שלהם נחשף לעשרות אלפי אנשים בלבד - הקליפים הקצרים שלהם מגיעים ליותר מ-600 אלף חשיפות בחודש!

בתקופה האחרונה נוצרה סביב התעשייה הזו גם כלכלה של ממש. ״סוכנויות קליפים״ המאפשרות ליוצרי תוכן ולמותגים לשלם ליוצרי תוכן אחרים כדי לקדם את התוכן שלהם. יוצר התוכן N3on חשף לאחרונה שהוא משלם ל״קליפרים״ כמעט מיליון דולר בחודש כדי שישתפו קטעים שלו ברשתות חברתיות. אין ספק שבתקופה שבה עולם הקידום (פרפורמנס) הופך להיות תחרותי עם מחירים גבוהים - וכך היכולת להגיע לקהל באופן אורגני יכולה להיות שינוי משמעותי בעבור יוצרים וגם מותגים רבים.

בטור שלו מעריך אלסון כי השלב הבא יהיה לייצר מהקליפים האלו גם כסף. TBPN סגרו כל סרטון קצר במסר שהוקלט על ידם מאחד המפרסמים שלהם, בתי פודקאסטים בישראל כמו הפודיום מוסיפים באנרים על גבי הסרטונים הקצרים, ב-NBA אפשר לראות איך תקצירים מובאים בחסות מותגים כמו רולקס או T-Mobile.

גם אנחנו בטראשטק מנסים לחשוב מה הדרך הכי טובה להמשיך ולייצר הרבה מאוד תוכן בחינם, ובתוך כך לא לפגוע בקהל ובצופים שלנו. אם יש לכם מחשבות על איך אפשר לעשות את זה בצורה טובה, אשמח לשמוע.

כך נראה ה״מוח״ של הבינה המלאכותית בישראל

כשהתחלנו את טראשטק, החלטנו שאנחנו לא נהיה עוד פודקאסט. בין אם זה בכמה חשוב לנו איך נראה התוצר הסופי, ההשקעה ביוטיוב ובשורטים, אבל לא רק. היה לנו ברור שמתישהו גם נצא מהאולפן וננסה להבין את עולם הטכנולוגיה גם מקרוב.

אז קצת לפני המלחמה החלטנו לנסות להבין מקרוב ולהביא גם לצופים את (אולי) הסיפור הכי חשוב של הבינה המלאכותית - איך נראה ועובד דאטה סנטר AI?

הגענו למפעל ה-AI של נביוס במודיעין - דאטה סנטר ה-AI הראשון בישראל - 4000 GPU של אנבידיה, מעל 100 ק״מ של כבלים וסה״כ 8.5 מגה ואט של חשמל. שזה אגב כלום לעומת מה שקורה בעולם, לאילון ו-xAI, מטא, ו-OpenAI יש מפעלים של ג׳יגה וואט - פי 1000 ממה שקורה כאן.

וזה גם הסיפור של מהפכת ה-AI. לאחרונה פורסם בבלומברג כי מחצית מהדאטה סנטרים שתוכננו להיות מוקמים ב-2026 - נדחו או בוטלו. הסיבה לרוב מחסור ברכיבים ובחשמל. לכן, אנחנו שומעים לא מעט על הרעיון להעביר את מרכזי הנתונים האלו לחלל.

ניסינו להבין איך זה עובד? איפה אנחנו ביחס לעולם? וגם - עם מיכה סטוקס דיברנו על העסקאות הסיבוביות שהן חלק מהותי מהבנייה של המהפכה הזו:

ה-AI משנה את החוקים: פיטורים ומעקב אחרי עובדים

השבוע מטא הודיעה על פיטורים של 8,000 עובדים - 10% מהחברה וביטול של כ-6,000 משרות שהיו פתוחות. במייל פנימי שפורסם בבלומברג, החברה הציגה את הצעד כחלק ממאמצי ההתייעלות מול התחרות עם OpenAI, גוגל ואנתרופיק.

גל הפיטורים הזה עלול עוד להתרחב (בעבר פורסם כי החברה מתכוונת לקצץ 20% מהעובדים. מטא לא לבד, מיקרוסופט הודיעה לראשונה בתולדות החברה על תוכנית פרישה מרצון לכ-7% מעובדיה האמריקאים - כ-9000 אנשים.

יכול להיות שההודעות אלו רק ההתחלה של גל פיטורים נרחב בתעשיית הטק. אבל, מתברר שגם אם נשארתם לעבוד בחברות הענק - כנראה שתצטרכו להתרגל לדרך עבודה חדשה שכוללת גם מעקב. זה מה שקורה עכשיו במטא של מארק צוקרברג. על פי רויטרס, בחברה החלו להתקין על כל מחשבי העובדים בארה״ב אפליקציה חדשה בשם Model Capability Initiative (MCI).

מה האפליקציה עושה? עוקבת אחרי כל מה שאתם עושים - אחרי תנועות עכבר, ההקלקות, ההקלדות וצילומי מסך. כשהמטרה לאמן כך את מודלי ה-AI של מטא. בהודעה הפנימית של חטיבת ה-AI נכתב: ״זו הנקודה שבה כל עובדי מטא יכולים לעזור לשפר את המודלים שלהם, פשוט על ידי כך שהם יעבדו כרגיל״.

סמנכ״ל הטכנולוגיות אנדרו בוסוורת׳ הוסיף: ״החזון שאנחנו בונים הוא כזה שבו סוכנים עושים את רוב העבודה, והתפקיד שלנו הוא לבדוק אותם ולעזור להם להשתפר״.

דובר מטעם החברה ביקש להבהיר שהמידע לא ישמש לשיחות הערכה או בדיקות ביצועים של עובדים, אלא רק לאימון מודלים. ״אם אנחנו בונים סוכנים שיעזרו לאנשים להשלים משימות במחשב שלהם, המודלים שלנו צריכים דוגמאות אמיתיות לאופן שבו אנשים באמת משתמשים בהם״, הסביר.

🎧 האזינו: איך תוסף זדוני שנבנה ב-45 דקות הפך ל-Koi

איך תוסף זדוני שנבנה ב-45 דקות בבית קפה הצליח להדביק מאות ארגונים ברחבי העולם ולהביא את OpenAI כלקוחה ראשונה. זה הסיפור המדהים של עמית אסרף וחברת Koi.

הם ישבו בבית קפה וחשבו כמה קל יהיה לייצר תוסף זדוני שדרכו יוכלו להדביק ארגונים בחולשות - אז הם פשוט בנו את זה. תוך שבוע 300 ארגונים - בנקים, חברות ריטייל, ארגוני אבטחת מידע - התקינו את התוסף שיכול היה להריץ קוד על כל מחשב. לגנוב כל קובץ.

פאסט פוורווד שנה אח״כ - החברה שהתחילה מהתוסף הזדוני נרכשה על ידי פאלו אלטו בסכום של בין 300 ל-400 מיליון דולר.

אז השבוע בטראשטק אירחנו את עמית, מייסד ומנכ״ל Koi. צוקר ואני ניסינו להבין את הגדילה המהירה והיוצאת דופן ואיך הלקוחה פאלו אלטו הפכה לרוכשת. אפילו שחששו שם ש-OpenAI תקדים אותם.

אסרף עוד לא בן 30 סיפר שאחת הסיבות העיקריות להחלטה למה למכור הייתה בגלל המשפחה ״אני לא בא מכסף, ההורים שלי שוטרים. ולהם זה משנה את החיים״.

דיברנו על למה לדעתו צריך לחשוש מ-Mythos של אנתרופיק וגם האם אנחנו מתקרבים ליום שבו ה-AI יוכל לפרוץ לכל חברה לבד? האזינו כאן

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• הישראלי הכי בכיר בעמק הסיליקון: ג׳וני סרוג׳י עלה למספר 2 באפל: לאחר פרישתו של טים קוק, ומינויו של ג׳ון טרנוס למנכ״ל החדש, הישראלי ג׳וני סרוג׳י מונה לסמנכ״ל החומרה הראשי של החברה; סרוג׳י, שכבר שנים רבות באפל ואחראי לשבב הייעודי של האייפון והמחשבים, נחשב עכשיו לאיש השני בחשיבותו בחברה. ב-2017 יצא לי לראיין את סרוג׳י על הדרך הייחודית שעשה - צפו כאן.

• החברה הפרטית הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר: Vast Data הודיעה השבוע על גיוס של מיליארד דולר (בין היתר מאנבידיה) לפי שווי של 30 מיליארד! לחברה יותר מ-4 מיליארד דולר בהזמנות מצטברות והכנסות שנתיות של יותר מחצי מיליארד

• המודל החדש של OpenAI - ענקית הבינה המלאכותית הודיעה השבוע על GPT 5.5 שעל פי המדדים עוקף ביכולות שלו את Opus 4.7 של אנתרופיק; בנוסף לכך, החברה השיקה גם את ChatGPT Images 2.0 שמייצר תוצרים מרשימים יותר אפילו מ-Nano Banana Pro.

• אנתרופיק זוכה להשקעות ענק: גוגל הודיעה שתשקיע עד 40 מיליארד דולר; במקביל אמזון תשקיע בחברה 25 מיליארד דולר נוספים (בנוסף ל-8 מיליארד שכבר השקיעה) כחלק מהסכם לבניית תשתיות AI.

• מאסק בדרך לרכוש את Cursor? חברת SpaceX הבטיחה לעצמה את האופציה לרכוש את כלי כתיבת הקוד הפופולרי בסכום של 60 מיליארד דולר; החברות יתחילו בפרויקט משותף שמטרתו לסגור פערים מול אנתרופיק ו-OpenAI. אם הרכישה לא תצא לפועל מאסק ישלם לקרסר כ-10 מיליארד דולר על השת״פ.

השבוע על החשש הגובר מה-AI: סם אלטמן על המוקד, והמחקרים שמראים - בארה״ב לא אוהבים את הבינה המלאכותית. על ארטמיס 2 חזרה בשלום מהצד הרחוק של הירח, וגם - חברת הנעליים שעשתה פיבוט ל-GPU וזינקה בכמעט 600%!

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

בארה״ב גובר החשש מה-AI וסם אלטמן על המוקד

בשבוע שעבר, צעיר בן 20 מטקסס החליט לנסוע כל הדרך לסן פרנסיסקו, לביתו של סם אלטמן, במטרה לזרוק על ביתו בקבוק תבערה. פחות משעה אח״כ אותו צעיר על פי החשד נסע למשרדי OpenAI ואיים להצית את המקום. החשוד נעצר ונלקח לחקירה.

יומיים אח״כ המשטרה עצרה שני אנשים בחשד שירו על ביתו של מנכ״ל OpenAI שהיה באותו השבוע המוקד של תחקיר במגזין הניו יורקר (שכתבתי עליו בשבוע שעבר) שדן בשאלה ״האם אפשר לסמוך עליו״.

באינדיאנה כמה ימים לפני כן, נורו 13 כדורים אל ביתו של חבר מועצת העיר, רון גיבסון, לאחר שהצביע בעד הקמה של דאטה סנטרים. במקום נמצא מכתב עם כיתוב ״בלי דאטה סנטרים״.

בכל המקרים האלו לא היו נפגעים, אבל הם מציגים עליית מדרגה משמעותית בשיח המילולי והפיזי כלפי מהפכת ה-AI.

השבוע פרסמו בסטנפורד את דוח ה-AI שלהם - יותר מ-400 עמודים הבוחנים את ההתקדמות המהירה של מהפכת הבינה המלאכותית. בין היתר מציגים איך ה-AI נמצא בשימוש ביותר ממחצית אוכלוסיית העולם בתוך 3 שנים בלבד - מהר יותר מהאינטרנט או המחשב האישי. ובמקביל גם מציגים נתון אחר שאולי עלול להסביר את עליית המדרגה באלימות. על פי הדו״ח הזה רק 31% מהאמריקנים בוטחים בממשלה להסדיר את ה-AI - הנתון הנמוך ביותר מכל המדינות שנסקרו בדוח.

לנתון הזה מצטרף גם מחקר של Pew Research שמצא כי 50% מהאמריקנים אמרו שהשימוש ב-AI מעורר בהם יותר דאגה מאשר התרגשות (רק 10% היו נרגשים, 38% גם וגם). ב-2021 רק 37% היו מודאגים.

כשמסתכלים לפי תחומים, בארה״ב רואים ב‑AI פוטנציאל חיובי בתחום הבריאות. לעומת זאת, לגבי מערכת החינוך ושוק העבודה – הרוב סקפטי, ורק כרבע חושבים שההשפעה תהיה חיובית.

את הפער המשמעותי ביותר אפשר לראות בין מי שמוגדר במחקר הזה מומחי AI לבין הציבור הרחב. ב-2024 מצאו כי בעוד 56% מהמומחים מאמינים שתהיה ל-AI השפעה חיובית, בציבור הרחב רק 17% חושב כך. הנתון הזה מתקשר גם למהירות ההטמעה של הטכנולוגיה. בזמן שהטכנולוגים מתרגשים מהשינוי הזה, רוב הציבור תוהה לגבי עתידו ולא בהכרח רוצה לחיות באחד השינויים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה של הכלכלה העולמית.

דבר אחד בטוח, אנחנו רק בהתחלה של ההתחלה של מהפכת ה-AI. עוד לא ראינו פיטורים המוניים בגלל ה-AI, ווול סטריט נמצאת בשיא כל הזמנים. אפשר להעריך שאם זה ישתנה - הנתונים המוצגים מעלה יושפעו גם הם.

ועוד דבר לגבינו - בסטארטאפ ניישן אנחנו כנראה יותר נרגשים ממודאגים, ועם זאת לקראת הבחירות הקרובות, הבינה המלאכותית חייבת להיות במרכז השיח הציבורי. אנחנו חייבים להתכונן לשינויים הדרמטיים האלו ובמקביל לדאוג שישראל לא תישאר מאחור.

בקרוב: מושבה על הירח?

״זוכרים מי היה שר החינוך ב-1969? כנראה שלא. אבל בוודאי אתם זוכרים אירוע אחד היסטורי שקרה באותה השנה״. רן לבנה, מנהל סוכנות החלל הישראלית, הגיע השבוע לטראשטק כדי לדבר איתנו על החשיבות של ארטמיס 2 והמסע שלה לירח. לבנה מתכוון כמובן לנחיתה הראשונה על הירח.

יותר מ-50 שנים עברו מאז, והשבוע ארטמיס 2 חזרה בשלום לכדור הארץ. 10 ימים במסע של 407,000 קילומטר, הקפה סביב הירח, והגעה לצד הרחוק שלו - אזור שבני אדם מעולם לא הגיעו אליו. בדרך נשברו גם כמה שיאים נוספים: המרחק הגדול ביותר שבני אדם הגיעו אליו אי פעם. האישה הראשונה (קריסטין קוך) והאסטרונאוט השחור הראשון שמגיעים לירח (ויקטור גלובר).

המסע הזה רק ההתחלה, אבל כבר ברור שזה הסיפור הכי ויראלי שיש. 18 מיליון צופים ראו את ההקפה מסביב לירח בטלוויזיה. עוד 20 מיליון ביוטיוב. נטפליקס, אמזון, אפל ו-HBO שידרו בו-זמנית.

אז השבוע בטראשטק, יואב ואני על המסע חזרה לירח ביחד עם מנהל סוכנות החלל הישראלית - ניסינו לענות על השאלה: איך עושים צרכים בחלל? ולמה השירותים היו לאירוע מרכזי בארטמיס 2? שווה לצפות רק בשביל התמונות המדהימות =)

חברת הנעליים שעשתה פיבוט ל-GPU וזינקה בכמעט 600%!

ב-2021 חברת הנעליים Allbirds, נסחרה בשווי של 4 מיליארד דולר, אלא שמאז המכירות צנחו והחודש היא מכרה את פעילות הנעליים ב-39 מיליון דולר. השבוע החברה הפתיעה והחליטה לעשות פיבוט משמעותי. שינתה את שמה ל-NewBird AI, ומעתה תעסוק בהשכרת GPU לחברות AI. כן, מנעליים לחומרה. וזה בכלל לא החלק הכי הזוי בסיפור.

ביום שהודיעה על כך, המניה של החברה קפצה ביותר מ-580% ביום אחד! על פי הדיווח החברה הודיעה שהיא תרכוש ב-50 מיליון דולר שבבי GPU ותציע שירותי מחשוב בענן.

המהלך הזה מאשש במידה מסוימת חששות של רבים באשר לבועה בשוק הבינה המלאכותית ומזכיר למשל את מה שקרה בקריפטו בתחילת העשור, כשחברות מסורתיות שינו שם ותחום פעילות כדי לרכוב על הגל. השאלה האם זה מספיק? והאם זה יחזיק? אפשר להעריך בזהירות שהתשובה היא - לא.

🎧 הראיון השבועי: אחרי אקזיט המיליארדים - הדבר הבא של עומר קפלן, ממייסדי איירון סורס

״אני רואה עולם שבאיקומרס זה אנחנו מול שופיפיי ואמזון״, עומר קפלן, ממייסדי ironSource שהונפקה ב-11 מיליארד דולר ואח״כ נמכרה במיליארדים - חולם כבר על הדבר הבא ולא מפחד לכוון הכי גבוה שיש.קפלן הקים יחד עם חבריו מאיירון סורס את זיג ZyG - שגייסו את אחד מסיבובי הסיד הגדולים שהיו כאן 58 מיליון דולר! במטרה לבנות פלטפורמה של סוכנים לחברות איקומרס.

אז השבוע בטראשטק יואב ואני בראיון עם קפלן, ניסינו להבין למה אחרי אקזיט כ״כ גדול צריך עדיין לגייס ״להפסיד כסף לאנשים אחרים, פי מיליון יותר יכאב לי מלהפסיד כסף שלי״.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• Anthropic משיקה את Claude Opus 4.7 ו-Claude Design: המודל החדש עוקף את GPT-5.4 בבנצ׳מרק ותומך בתמונות עד 2,576 פיקסלים; הכלי החדש שהפיל את המניה של פיגמה בכ-10% הופך פרומפט לפרוטוטייפ מלא

• OpenAI מאשימה את Anthropic בניפוח הכנסות של 8 מיליארד דולר: עימות ציבורי נדיר בין שתי הענקיות בתעשיית ה-AI - ב-OpenAI טוענים השבוע כי הנתונים של Anthropic לא מדויקים וכי החברה מנפחת את ה-ARR

• פי 1000 צוקרברג: מטא מפתחת סוכן AI בדמותו של צוקרברג לייעץ לעובדי החברה: על פי הפייננשל טיימס, הדמות הדיגיטלית עוברת אימון אינטנסיבי על סגנון הדיבור, המניירות והאמירות הפומביות של המנכ״ל לאורך השנים - כדי להציע עצות לעובדים כשצוקרברג לא זמין. במקביל, הוול סטריט ג׳ורנל דיווח החודש שצוקרברג עצמו בונה סוכן AI אישי שיעזור לו בניהול היומיומי. יש צוקרברג שמייעץ למנכ״ל, ויש צוקרברג שמייעץ לעובדים

השבוע על מודל ה-AI שאנתרופיק מסרבת לשחרר לציבור; וגם - תחקיר ענק על סאם אלטמן מעלה את השאלה: האם אפשר לסמוך על אחד האנשים הכי משפיעים בעולם?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

קלוד Mythos - המודל שאף אחד לא יקבל גישה אליו

בתעשייה שבה כל חברה מתחרה מי ישחרר את המודל הבא ראשון, אנתרופיק עשתה משהו הפוך לגמרי - על פיה הדיווחים היא בנתה את המודל החזק ביותר שלה, ואז החליטה לא לשחרר אותו לציבור.

הסיפור התחיל בדליפה. בסוף מרץ, חוקר ישראלי, בשם רועי פז, מחברת LayerX,
גילה שאנתרופיק השאירו אלפי קבצים שלא פורסמו על מודל חדש בשם קלוד Mythos - ״קפיצת מדרגה״ בביצועים ויכולות סייבר המציבות סכנה משמעותית - חזק יותר מכל מודל שהחברה שחררה עד היום.

שבוע אחרי הדליפה, אנתרופיק יצאה עם ההכרזה הרשמית, על פי החברה Mytho Preview זיהה אלפי חולשות zero-day (חולשות שלא ידעו על קיומן) במערכות הפעלה פופולריות, בדפדפנים ובתוכנות קריטיות. הוא מצא באג שהסתתר 27 שנה ב-OpenBSD - מערכת שנחשבת לאחת המאובטחות בעולם ועוד ועוד.. אנתרופיק טענה שהם לא אימנו את Mythos ספציפית לסייבר - היכולות פשוט צצו מתוך ההתפתחות הכללית של המודל.

דאריו אמודיי, מנכ״ל אנתרופיק הסביר ״הסכנות כאן ברורות, אבל אם נעשה את זה נכון - יש כאן הזדמנות אמיתית ליצור אינטרנט ועולם בטוחים הרבה יותר ממה שהיו לנו לפני הופעת יכולות הסייבר המונעות על ידי בינה מלאכותית”. ולכן במקום לשחרר אותו לציבור הרחב, אנתרופיק הודיעה על Project Glasswing: קואליציה טכנולוגית הכוללת 40 שותפים בהם ענקיות הטק: AWS, אפל, גוגל, מיקרוסופט, אנבידיה, סיסקו, קראודסטרייק ועוד. המטרה: להשתמש ב-Mythos כדי למצוא ולתקן חולשות בתוכנות קריטיות ברחבי העולם, לפני שיכולות דומות יגיעו לידיים הלא נכונות.

החשש הזה הוביל לירידות בשווקים בוול סטריט ובמקביל, שר האוצר האמריקני סקוט בסנט, ויו״ר הפד ג׳ארום פאוול זימנו את מנכ״לי ששת הבנקים הגדולים בארה״ב לפגישה דחופה על מנת להזהיר מפני הסיכונים. ממשלת הודו ותעשיית ה-IT שלה גם פתחו בבדיקה. OpenAI, שלא רצתה להישאר מאחור, דיווחה שהיא מפתחת מודל סייבר משלה שייצא לקבוצה קטנה של שותפים.

כך או כך, אנתרופיק הודיעה בשבוע האחרון כי הגיעה ל-30 מיליארד דולר ARR ובכך עברה את OpenAI שעמדה על 25 מיליארד. גם בשוק הפרטי הביקוש למניות של יצרנית קלוד עבר את זו של צ׳אט ג׳יפיטי ושווי החברה עומד על 863 מיליארד, בעוד של OpenAI על 846 בלבד.

״הבעיה עם OpenAI היא סם אלטמן בעצמו״

האם אפשר לסמוך על אחד האנשים הכי משפיעים בעולם הטכנולוגיה? כך תוהה תחקיר מקיף שהתפרסם השבוע בניו יורקר על סאם אלטמן, האיש מאחורי OpenAI. התחקיר כולל מעל 100 ראיונות, מזכרים ומסמכים סודיים שלא נחשפו מעולם, ומציג תמונה די מטרידה על האדם שאחראי לחברת ה-AI הגדולה בעולם.

אז מה יש בתחקיר? לראשונה נחשף הסיפור מאחורי פיטוריו הזמניים של אלטמן בנובמבר 2023. מתברר כי באותה תקופה, אילייה סוצקבר, המייסד השותף שמאז פוטר, כתב לדירקטוריון 70 עמודי הודעות סלאק ומסמכים כשהמסר המרכזי: אלטמן פשוט שיקר להם מספר פעמים כולל לגבי נושאי הבטיחות של החברה. “כל אדם שעובד על טכנולוגיה כזו שמשנה את פני העולם, נושא על כתפיו נטל כבד ולוקח על עצמו אחריות חסרת תקדים” כתב אז סוצקבר לחברי הדירקטוריון והוסיף ״אני לא חושב שסם צריך להיות האיש עם האצבע על הכפתור״. גם דאריו אמודאי, שהיום מנהל את אנתרופיק (המתחרים הכי גדולים) והיה סגן נשיא בענייני מחקר בחברה אמר אז כי: ״הבעיה של OpenAI היא אלטמן.״

ואכן נושא הבטיחות של הבינה המלאכותית, מה שגם מוגדר AI Alignment הוא עניין מרכזי. ב-2023 OpenAI הודיעה שתקצה 20% מכוח המחשוב שלה לצוות ה-Superalignment - הצוות שאמור לוודא שה-AI בטוח. בפועל? לפי ארבעה אנשים שעבדו עם הצוות, הוקצו בין 1% ל-2% בלבד - על השרתים הישנים והגרועים ביותר. הצוות פורק ב-2024 לפני שהשלים את המשימה שלו.

בסיפור אחר מוזכר איך בישיבת דירקטוריון בדצמבר 2022, אלטמן טען שפיצ’רים שנויים במחלוקת ב-GPT-4 אושרו על ידי פאנל בטיחות. כשחברת דירקטוריון ביקשה תיעוד, התברר שהם לא אושרו כלל.

ויש גם סיפורים מהעבר. אלטמן ידוע בסיליקון ואלי כמי שניצל את המעמד שלו כדי להשקיע אישית בחברות הכי טובות, תוך חסימת משקיעים חיצוניים. מוזכר איך כבר בסטארטאפ הראשון שלו עובדים בכירים ביקשו להדיחו מתפקיד המנכ״ל. איך בתקופה בה היה נשיא האקסלרטור YC עלו טענות נגדו ובעיות אמינות מה שבסוף הוביל לכך שנדחק החוצה.

באופן כללי, התחקיר לא מציג ״אקדח מעשן״ אחד ספציפי נגד אלטמן, אבל כן תמונה מאוד בעייתית לגבי אחד האנשים הכי משפיעים בעולם הטכנולוגיה ואולי בעולם כולו שהחלטות שהוא מקבל עלולות לייצר אימפקט משמעותית על כולנו.

בכיר במיקרוסופט אמר בראיון לתחקיר: יש ״סיכוי קטן אבל אמיתי״ שאלטמן ״ייזכר כברני מיידוף או סאם בנקמן-פריד - רמאי ברמה היסטורית״.

והתגובה של אלטמן? מספר ימים אחרי התחקיר משטרת סן פרנסיסקו עצרה אדם שזרק בקבוק מולטוב על ביתו של מנכ״ל OpenAI השבוע. והיום אלטמן מתייחס לכך ולתחקיר לראשונה בבלוג פוסט שפרסם באתר שלו כתב כי לא הבין את ההשפעה שיש למילים. אלטמן הוסיף כי הוא ״לא גאה בכך שהוא לא התנהל טוב בקונפליקט מול הדירקטוריון מה שהוביל לבלאגן ולפגיעה ב-OpenAI.״ מדבר על הצורך בדמוקרטיזציה של AI ועל כך שצריך ״להוריד את הטון״.

הצרות של OpenAI: באתר ה-Information דיווח כי דווקא בשנה שצפויה הנפקה - אלטמן הדיח את שרה פרייר, סמנכ״לית הכספים של החברה. על פי הדיווח פרייר שאלה שאלות קשות, ואף אמרה כי החברה לא מוכנה להנפקה.

״מעלית הבינה״: הכירו את ראלף - הסוכן שסוגר לכם את הפינה

הירשמו לניוזלטר החדש של ״מעלית הבינה״ - הפורמט החדש מבית טראשטק בו 30 יזמים עולים עם יואב ואיתי 30 קומות במעלית, וכל אחד מספר בפיץ׳ מהיר איך הם באמת משתמשים ב-AI. השבוע הכירו את ראלף: הסוכן שישים סוף לכל העבודה הסיזיפית ויסגור לכם את כל מה שצריך - ובמקביל! עם הילה שמואל התותחית שלא מפסיקה לבנות:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• איך הפך אשטון קוצ׳ר 30 מיליון דולר ל-1.3 מיליארד? השבוע דלף מסמך פנימי של OpenAI שחושף את ה-Cap Table (טבלת המשקיעים) המלא של החברה ועל פיו הקרן של קוצ׳ר הייתה בין המשקיעים הראשונים שעשו כבר פי 17 על הכסף; מי עוד ברשימה?

  

• תחרות חדשה לאנבידיה? מנכ״ל אמזון אנדי ג׳סי חשף כי החברה שוקלת להרחיב את פעילות מכירת השבבים שלה ולמכור גם לחברות חיצוניות. הפעילות כבר מייצרת מעל 20 מיליארד דולר בשנה ועשויה להגיע ל־50 מיליארד

• משימת ארטמיס הושלמה בהצלחה! המשימה המאוישת הראשונה לירח מאז אפולו ב-1972 הסתיימה לפנות בוקר לאחר שארבעה אסטרונאוטים הגיעו לצד האפל של הירח - המרחק הגדול ביותר שעברו אסטרונאטים אי פעם - מה שמשמש חזרה גנרלית לנחיתה על הירח בעוד כשנתיים

  

השבוע על ספיישל פסח: כנגד ארבעה בנים דיברה הבינה - מי הוא החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול? גם - על הרכישה המסקרנת של OpenAI: למה היא רוכשת פודקאסט טכנולוגי יומי?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

כנגד ארבעה בנים דיברה הבינה

לכבוד פסח ישבנו בפרק האחרון של טראשטק ועשינו משהו קצת אחר - בחרנו את ארבעת הבנים של עולם הבינה המלאכותית. חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול. ובדיוק כמו בהגדה, כל אחד מייצג גישה שונה לגמרי למה שקורה עכשיו.

החכם

קלוד קוד. באמת, בשנה האחרונה הוא הפך לסמל של ממש. מי שמשתמש בקלוד קוד מול מי שלא - זה כבר כמעט מעמד.

בשבוע שעבר כתבתי כאן על הסיפור מאחורי קלוד קוד וההצלחה הכמעט מיידית שלו. ובאמת בחודשים האחרונים, המוצר שהתחיל כסוכן קידוד, הפך למוצר חובה בכמעט כל מחלקה בארגון - עיצוב, שיווק, פיננסים, ליגל וכו. בפעם הראשונה ראינו השנה איך הקלוד ממש פועל כמו סוכן שפועל בעבורנו ועושה פעולות של ממש.

כל פיצ׳ר שאנתרופיק הוציאו הוביל למפלה במניות המגזר: זה התחיל עם התוסף שנועד למשפטנים והפיל מאות מיליארדים מחברות ה-SaaS, אח״כ היה זה תוסף האבטחה שעליו הודיעו שהביא למפלה במניות הסייבר. וזו רק ההתחלה.

החכם בהגדה שואל שאלות מעמיקות, רוצה להבין את הפרטים. ונראה שגפ באנתרופיק פועלים בצורה דומה. הם לא רק רודפים אחרי הטרנדים ומה שנראה חם באותו הרגע - הפיצ׳רים והמוצרים שהם בונים - פותרים בעיה אמיתית למשתמשים והאימוץ בהתאם. אפשר להעריך ש-2026 (במהלכה צפויה גם ההנפקה של החברה) - תהיה השנה שלהם.

הרשע

אז בתפקיד הרשע בחרנו בסם אלטמן (Sam Altman). כי התדמית שלו השתנתה מקצה לקצה בשנים האחרונות. OpenAI אולי שווה יותר מ-850 מיליארד דולר (רק השבוע הודיעה על גיוס שיא של 122 מיליארד דולר), אבל בכל הקשור לתדמית החברה והמנכ״ל שעומד בראשה היא עשתה פניית פרסה משמעותית.

לשינוי התדמית הזה הובילו שורה של החלטות שנויות במחלוקת, אבל בשבילי היה רגע אחד משמעותי - החוזה מול משרד ההגנה האמריקאי. כשאנתרופיק עמדו על הרגליים האחוריות ואמרו ״אנחנו לא מוכנים שב-AI שלנו יעשה שימוש למעקב המוני של אזרחים״ - אלטמן צייץ תמיכה באמודאי. כמה שעות אח״כ הוא הלך וסגר (ככל הנראה) את אותו החוזה עם הממשל האמריקני. התוצאה - חרם צרכני של ממש על ChatGPT, אנשים מבטלים מנויים ועוברים למתחרים, וגם הביקורת ברדיט הולכת וגוברת.

תוסיפו לזה את שורת ההבטחות שהופרה (לא יהיו פרסומות בצ׳אט), את הסלופ שכבש את הרשת בעזרת אפליקציית Sora הכושלת, ובאמת מוצר שהפך להיות הרבה פחות טוב מהמתחרים.

השבוע בלומברג דיווחו שמשקיעים בשוק המשני מנסים למכור מניות OpenAI בשווי 600 מיליון דולר - ואין קונים. לפני שנה המניות האלה היו נמכרות תוך ימים. בצד השני של הכביש? גולדמן זאקס גובים עמלה של 15-20% על מניות אנתרופיק - ועדיין יש ביקוש.

אלטמן הפך בקלות בשנה האחרונה למנכ״ל הטק שכולם אוהבים לשנוא ויכול מאוד להיות שיהיה לזה השפעה גם לשווי החברה.

התם

התם בהגדה הוא לא טיפש. הוא פשוט לא יודע מה שהוא לא יודע. בחרתי בשאול אמסרדמסקי, מתוך אהבה, לא ביקורת. שאול התארח אצלנו (פרק מומלץ בחום) וסיפר על כמה הוא מכור לקלוד קוד. אבל אמסטרדמסקי ולא רק הוא מן הסתם - כל מי שהתנסה בכלי הוייב קודינג - למד השנה על הסיכונים הכרוכים בשימוש - אצל שאול זה היה האתר שלו שמישהו ניסה להפיל. והחודש גם ביקורת חריפה לסרטון שבו המליץ על OpenClaw.

בטוויטר מיהרו להזכיר לאמסטרדמסקי על הסיכונים שיש במוצר ומה עלול לקרות כשמוצר AI בקוד פתוח מקבל גישה למחשב של המשתמשים.

אבל שאול הוא רק דוגמה. כולנו תמימים. גם אני. אנחנו מתלהבים מהטכנולוגיה הזו, מחבקים אותה בשתי ידיים, לא שואלים כמעט שאלות על הסכנות הכרוכות בשימוש.
לא באמת מבינים כמה מידע יש עכשיו בידי קומץ חברות - ומה הן יכולות לעשות איתו ביום שהן ירצו? והאם אולי יש בידיהם של מעטים כוח עצום שבעתיד עלול להשפיע על כולנו. אני מקווה שהשנה נהיה קצת פחות תמימים

שאינו יודע לשאול

הבחירה שלי היא חברות ה-SaaS (התוכנה כשירות)- שהמניות שלהן חטפו מכה רצינית וירדו עשרות אחוזים בשנה האחרונה. חברות התוכנה לא שאלו את השאלות הנכונות כנראה בזמן. לא התייעלו. וכנראה כמו רבים מאיתנו - לא הבינו את קצב השינוי, או את הביזנס מודל שמשתנה לנגד עיניהם.

האיום עליהם מגיע מכמה כיוונים: ראשית, היום בעזרת כלי וייב קודינג וקלוד קוד כל אחד יכול לבנות לעצמו מעין תוכנה אישית שמותאמת בדיוק לצרכיו. זה לא אומר בהכרח שענקיות טכנולוגיה יעזבו את חברות התוכנה הגדולות, אבל יכול מאוד להיות שנראה את מודל התמחור משתנה - מכזה שמבוסס על תשלום פר סיט (לכל משתמש) לכזה שמבוסס אולי על שימוש בטוקנים, או משהו אחר לגמרי. מה שעלול פגוע בהכנסות של החברות הללו.

במקביל, סטארטאפים חדשים שהם AI-native מתחילים מאפס ובונים מוצרים שלמים סביב AI מהיום הראשון. בלי אלפי עובדים, עם צוותים קטנים, שרצים מהר, ועלולים להציע מוצר שעושה יותר - במחיר נמוך בצורה משמעותית.

השנה הקרובה תהיה מאוד משמעותית לחברות האלו. איזה שינויים יעשו כדי להתאים את עצמן לתקופה הנוכחית והאם יוכלו להישאר רלוונטיות.

כל זה בהרחבה בפרק השבוע:

וגם דיברנו על:

• מנכ״ל אנבידיה ג׳נסן הואנג טוען בפודקאסט של לקס פרידמן ״הגענו ל-AGI״ - האם אנחנו באמת בשלב שבו מכונות יכולות לנהל בעצמן חברות של מיליארדי דולרים? ולמה זה בכלל חשוב?

• אחרי ש- OpenAI הודיעה שהיא מחסלת את Sora - תחקיר של הוול סטריט ג׳ורנל חושף למה. הסיבה? יותר ממיליון דולר ביום היא שרפה כדי לאפשר את הג׳נרוטים ואת האפליקציה שפעם הייתה ויראלית והיום כבר לא.

• דיברנו גם על המודל החזק של אנתרופיק שנחשף בטעות! Mythos אמור להיות חזקה בהרבה מOpus וככל הנראה מציב סכנה ממשית לחברות סייבר.

• גוגל עושה סיליקון ואלי: ענקית הטכנולוגיה חושפת כלי חדש שמסוגל לדחוס את כל המידע של ה-AI ולהביא לשיפור ביעילות המערכות. בדיוק כמו שריצ׳ארד עשה עם פייד פייפר (בסדרה סיליקון ואלי).

OpenAI רוכשת את תכנית הטכנולוגיה TBPN

17 חודשים בלבד מאז הקמתה, TBPN, פודקאסט יומי מצולם שמציג אלטרנטיבה ל-CNBC ובלומברג - נרכשה בידי OpenAI במאות מיליוני דולרים.

TBPN למי שלא מכיר הוא פודקאסט יומי שמדי יום (5 פעמים בשבוע) משדר 3 שעות על חדשות הטכנולוגיה בלייב ב-X וביוטיוב. את התכנית מובילים ג׳ורדי הייז וג׳ון קוגן כשהרעיון הוא ליצור מעין Sports Center לעולם העסקים והטכנולוגיה הכולל שיחה על החדשות וראיונות עם בכירים בתעשייה.

בזמן קצר יחסית ובעזרת חיתוכים של קטעים ושיתופם בכל הרשת הצליחו השניים לייצר לעצמם מותג של ממש ולמשוך כמה מהשמות הבכירים בתעשייה - מארק צוקרברג, סם אלטמן, מארק קיובן, מארק בניוף ועוד ועוד. אלטמן קרא למגישים ״גאוני שיווק״.

TBPN היא דוגמה לגוף מדיה חדש. כזה שמונה 11 אנשים בלבד, אבל מצליח להגיע להכנסות אדירות מפרסום. על פי הפרסומים ב-2025 הסכום עמד על 5 מיליון דולר, וב-2026 היו צפויים להגיע ל-30 מיליון! כל זה כשכרגע כמות הצופים נאמדת בכ-70 אלף לפרק בלבד.

אז איך עושים כל כך הרבה כסף עם קהל כל כך קטן? קהילה חזקה וכזו שעוקבת באדיקות אחרי התכנים. מותג מבוסס עם אמון ופנייה ישירה לקהל אקסקלוסיבי ואיכותי שהיום למפרסמים קשה להגיע אליו. הפרסום מגיע דרך הקראת מנחים ובשילוב עם חשיפה של המותג על המסך ואפילו על הבגדים של המגישים.

אז למה OpenAI צריכה את זה?

על פי הדיווח של ה-WSJ, תחת OpenAI, התכני תפסיק את פעילות הפרסום שלה, הייז וקוגן יתמכו ב-OpenAI באסטרטגיה התקשורתית של המותג וישמרו על ״עצמאות עיתונאית״. אבל אפשר להעריך שאלטמן רוצה הרבה יותר מזה:

1. תדמית בשפל. התדמית של אלטמן (״הרשע״ כבר אמרנו) ושל OpenAI נמצאת בנקודה הנמוכה ביותר מאז הקמת החברה. כלי תקשורת חזק שמדבר ישירות לקהילת הטק בהחלט יכול לעזור. ברשת כבר צצות השוואות כמו - לאילון מאסק יש את X, לאלטמן עכשיו יש את TBPN.

2. אנשים לא אוהבים AI. סקר שנעשה לאחרונה בארה״ב מצא שרוב מוחלט - 57% מהאמריקאים - מאמינים שב-AI יש יותר סיכונים מאשר יתרונות. אלטמן בעצמו אמר השבוע ״אם AI היה מועמד פוליטי - הוא היה המועמד הכי פחות אהוד בהיסטוריה״. כלי תקשורת שמדבר בצורה אופטימית יכול בהחלט לעזור.

3. תשומת לב זה כל מה שצריך. בעידן שבו יצירת תוכן - אפילו איכותי - הפכה לקלה מאי פעם, לבנות קהל אמיתי וקהילה נהיה הרבה יותר קשה. ל-TBPN אמנם קהל קטן יחסית לערוצי התקשורת הגדולים, אבל קהילה חזקה שעוקבת אחרי התכנים ומייצרת מעורבות גבוהה במקומות הנכונים עם השפעה על סדר היום. ל-OpenAI זה שווה הרבה מאוד.

על פי הפרסומים ביממה האחרונה, אלטמן שילם על TBPN מאות מיליוני דולרים (בודדים). משכורת שנתית של מתכנת בכיר בחברה. בשביל OpenAI זה כסף קטן, אבל האימפקט יכול להיות משמעותי בהרבה.

מה דעתכם - מחיר מוגזם, או השקעה חכמה?

🎧 הראיון השבועי: מאפליקציית פסנתר ליוניקורן כחול-לבן; עם יובל קמינקא, מנכ״ל Simply

ככה קרן השקעות ענתה ליובל קמינקא כשניסה עם שותפיו לגייס כסף לחברה שרצה להקים - אפליקציה שתלמד אנשים לנגן בפסנתר, לשיר ולצייר.

היום Simply כבר בת 15, צמחה כ-40% רק בשנה האחרונה, ומוערכת ביותר ממיליארד דולר: ״יש משהו בזה שהדיי ג׳וב שלך והתשוקה מתמזגים - זה מאוד מאוד חזק״

אז השבוע בטראשטק יואב ואני ניסינו להבין איתו למה דווקא עכשיו בעידן ה-AI, הוא מאמין שאנחנו מחפשים הרבה יותר ליצור: ״בשנה האחרונה בשנתיים האחרונות יש יכולת להביא הרבה יותר מהיופי הזה. אנחנו עושים דברים פסיכיים״.

דיברנו גם על המבנה הארגוני הייחודי שיש בסימפלי, איך הם מטמיעים AI במוצרים כדי לתת פידבק בזמן אמת למשתמשים ועוד הרבה.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: SpaceX בדרך להנפקה לפי שווי 1.75 טריליון דולר; אחרי שמאסק ״בלע״ את xAI לתוך SpaceX לפי שווי של 1.25 טריליון, כעת הוא בדרך להציע 30% מהמניות של החברה המשותפת לציבור

• קוד המקור של קלוד קוד דלף לרשת - 1,900 קבצים, יותר מ-500 אלף שורות קוד, כולל פיצ׳רים של פורסמו עדיין כמו זיכרון בין שיחות וחיית מחמד AI בשם BUDDY; הדליפה השנייה תוך שבוע אחרי דליפת Mythos

• סקר: 57% מהאמריקאים חושבים ש-AI מסוכן - השימוש אמנם עלה ב-14%, אבל האמון יורד. 70% חוששים מאובדן עבודה ורק 5% מאמינים שה-AI מפותח בידי אנשים שמייצגים אותם. אלטמן עצמו אמר השבוע: ״אם AI היה מועמד פוליטי - הוא היה המועמד הכי פחות אהוב בהיסטוריה״