השבוע המנכ״ל הבכיר שיצא במתקפה חזיתית נגד ענקיות ה-AI, המעבר של החברות האמריקניות למודלים הסיניים. ההצעה המפתיעה של אלטמן לממשל האמריקני, והאם ישראל צריכה לחשוש ממודלי הסייבר החזקים? וגם - בראיון השבועי - המשקיע דני כהן על בועת ה-AI.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מנכ״ל פלנטיר בכתב אישום חמור נגד ענקיות ה-AI

זה כנראה הסיפור הוויראלי של השבוע. אלכס קארפ, מנכ״ל פלנטיר, הגיע ל-CNBC ובמשך 19 דקות פרס את המשנה שלו נגד ענקיות ה-AI. הטיעון העיקרי של קארפ - הלקוחות משלמים על טוקנים של OpenAI או אנת׳רופיק, אבל בזמן הזה ענקיות ה-AI גונבות להן את הדאטה ואת הסודות של העסק. ״הלקוחות רוצים - שליטה על כוח המחשוב שלהם, על המודלים שלהם, על הנתונים ועל האלפא (ה-ip) שלהם. הם רוצים לדעת שיש אפשרות לשמור על אמצעי הייצור ושזה לא מועבר לצד שלישי״.

קארפ טוען שכל חברה היום חייבת לשאול את השאלות הבאות לפני שהיא מטמיעה AI בארגון: מי הבעלים של הדאטה? איפה היא מאוחסנת? האם הפרומפטים מאובטחים? והכי חשוב: האם המודלים (ענקיות ה-AI) יוכלו לעשות שימוש במידע הזה?

בחודשים האחרונים אנחנו ראינו לא פעם איך הכרזה של אנת׳רופיק מצליחה לרסק חברות - זה התחיל בקלוד ליגל - העוזר המשפטי שהתחיל את הסאאספוקליפס, המשיך עם קלוד קוד סקיורטי לירידה משמעותית במניות של חברות הסייבר ואז קלוד דיזיין הביא לקריסה של פיגמה ועוד ועוד.. קארפ תוהה ״מי הבעלים של המידע שחברות מעלות למודלים האלו? איפה הוא מאוחסן?״

בהקשר של החברה של קארפ, פלנטיר (שעוסקת בעולמות הביטחוניים) - השאלות האלו אפילו דרמטיות יותר - ״האם באמת נוציא למיקור חוץ את שדה הקרב של המדינה? זה פאקינג מטורף״.

אז מה הפתרון לפי מנכ״ל פלנתיר? מודל קוד פתוח שמאומן על ידי החברה עצמה לשלוט ב״משקלים״ ולשמור את הדאטה בחברה. קארפ לא חסך בביקורת גם כלפי המודלים הכלכליים הבעייתיים של החברות (בועת ה-AI), לדבריו כולם מפסידים כסף כי הלקוח פשוט מסרב לשלם את העלות האמיתית.

ולסיום הוא מדבר גם על ישראל. קארפ ידוע כתומך גדול במדינה: יש שניים וחצי מרכזי טק בעולם - אמריקה, סין וישראל. ״אני המנכ״ל שהכי תומך בישראל. הם הצד הטוב״.

ברור שלקארפ יש פה גם אינטרס. אבל אלה שאלות שכל ארגון שמאמץ AI צריך לשאול את עצמו.

ומה שקארפ מציע, כבר מתחיל להתממש בשטח. מודל קוד פתוח שנמצא בשליטה מלאה של החברות. על פי הנתונים של Open Router, פלטפורמה שעוזרת לחברות לבחור את המודל הנכון לשימושים שלהם מגלה כי השימוש במודלים הסיניים זינק מ-20% ביוני 2025 ליותר מ-40% היום.

שני מודלי קוד סיניים - DeepSeek V3 ו-Qwen 3.7 של עליבאבא - הפכו בשבועות האחרונים כמעט לברירת המחדל של מפתחים בארה״ב: ביצועים לא פחות טובים, קוד פתוח, ומחיר נמוך משמעותית מהטוקנים של OpenAI.

מי שהייתה מנהלת מוצר במטא הסבירה השבוע בציוץ ויראלי למה זה רק יעמיק: חברות יכולות לארח את המודלים הסיניים על ה-GPU שלהן, לחזק אותם באימון-המשך עם הדאטה שלהן, וכך לבנות חפיר אמיתי - בלי תלות באנת׳רופיק או OpenAI, ועם ROI טוב יותר.

מיתוס ופייבל זמינים שוב; ואלטמן רוצה את טראמפ כשותף

ול-OpenAI ואנתרופיק יש לא מעט כאבי ראש גם מכיוון הממשל האמריקני. השבוע חזרו לאוויר מיתוס 5 ופייבל 5, 18 יום אחרי שנחסמו: אנת׳רופיק התחייבה לתת לממשל גישה מוקדמת למודלים העתידיים שלה עוד לפני ההשקה, והמודלים חזרו עם מסנני בטיחות שאמורים לחסום ב-99% מהמקרים את פרצת האבטחה שהובילה לחסימה הראשונית.

התקדים של חסימת מודל עוד לפני שיצא לעולם (כמו שקרה במקרה של GPT-5.6) - הביא את סם אלטמן להצעה יוצאת דופן. במאמר דעה שפרסם השבוע ב-Financial Times הציע להקים פורום בינלאומי (בהובלת ארה״ב) שיקבע תקני בטיחות ל-AI - כמו הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (דיברנו על הרעיון הזה בתכנית לפני כחודש עם ד״ר תהילה אלטשולר שוורץ). אבל אלטמן לא עצר שם, במקביל דווח כי הוא הציע לממשל האמריקאי נתח של 5% ממניות החברה - בעצם בו הציבור בארה״ב ייהנה מהערך הכלכלי שמייצרת מהפכת הבינה המלאכותית.

האם ישראל תאבד את מעמדה כ״סייבר-ניישן״?

ההתקדמות המהירה של המודלים והתפתחותם מעלה לא מעט שאלות. כאלה שרלוונטיות גם אלינו בישראל. מה קורה ביום שהבינה המלאכותית כל-כך טובה ביכולות הסייבר שלה והיא מסוגלת לפרוץ למערכות שבני אדם לא הצליחו במשך עשרות שנים. זה בדיוק מה שקרה עם מיתוס של אנת׳רופיק.

האירוע הזה מצליח לעורר דאגה בקרב לא מעט מומחים בעולם הסייבר הישראלי שתוהים ״האם ישראל תאבד את מעמדה כמעצמת סייבר?״, לא נטען כי תעשיית הסייבר הפרטית תפגע - אבל אם עד היום היכולות האלו היו שמורות לארגונים כמו 8200 או 81, והם גידלו אותן במשך שנים, אולי בעידן ה-AI זה הופך להיות הרבה פחות רלוונטי?

גיל מסינג, ראש המטה של צ׳ק פוינט, התארח השבוע בטראשטק והסביר עד כמה זה דרמטי. ״מה שבעבר היה שמור למעצמות, לאנשים מאוד מתוחכמים, זה נגמר,״ הוא אמר. ״היום הכלים האלה בידיים של כולם.״

״מה שפעם סיפק יתרון איכותי למקום קטן כמונו, היתרון הזה כבר לא קיים בכלל,״ אמר לנו מסינג והוסיף ״בעצם כבר לא צריך את כל תנאי הסף שהיו צריכים אותם קודם. לא השכלה, לא יכולות, לא תקציבים, כי המודלים האלה זמינים בפני כולם״.

איך יוצרים ויראליות בעידן ה-AI?*

עולם השיווק משתנה דרמטית בתקופת ה-AI - כמות הכלים אינסופית, הרבה יותר קשה להתבלט בפיד ותפיסת תשומת לב של אנשים הופכת להיות משימה קשה מאי פעם. בתוך כל הבלאגן הזה יש ניוזלטר אחד שמנסה לעשות לכם קצת סדר. MarketingIdeas.com של תום אורבך שולח רעיונות שיווק שכל אחד יכול ליישם בקלות לכל עסק (לא רק סטארטאפים והייטק!) - למשל איך לעשות שיווק גם בלי תקציב, מאילו חברות ענק שווה לקבל השראה לקמפיינים, איך לכתוב את האימייל הקר הטוב ביותר ועוד…

אורבך כבר 4 שנים מוביל את מחלקת ה-Growth Marketing בוויז (שנרכשה לאחרונה ע״י גוגל ב32 מיליארד דולר) ולניוזלטר שלו יותר מ-90,000 קוראים שבועיים ברחבי העולם, כולל אנשי שיווק מגוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטא, נטפליקס, אדובי, סטרייפ, ועוד.. אז הירשמו כאן.

*בשיתוף עם MarketingIdeas

צוקרברג: פיתוח סוכני ה-AI איטי ממה שצפינו

צוקרברג הודה השבוע ש״התקדמות ה-AI איטית ממה שצפה״, בשיחה עם עובדים במטא הודה מנכ״ל החברה כי פיתוח הסוכנים לא האיץ כמו שציפו בארבעת החודשים האחרונים, ושהארגון-מחדש של 2026 (פיטורים של 20% מהחברה) ״לא עבר בצורה נקייה כמו שיכול היה להיות״, כך לפי דיווח של רויטרס.

מטא צפויה להוציא השנה כ-145 מיליארד דולר על תשתיות AI וצוקרברג אמר שהוא מצפה שבתוך שלושה עד שישה חודשים יתחיל הארגון להרגיש תועלות משמעותיות יותר מהשקעות האלו.

אלא שדיווח מהשבוע האחרון מעלה שאלה לגבי הייעוד של כל כוח המחשוב הזה. עד לאחרונה טענה החברה כי השקעות הענק מיועדות לצורכי פנים, כלומר לטובת בניית מודלים עצמאיים ומוצרים של החברה. השבוע דווח בבלומברג על כך שמטא שוקלת להיכנס לעסקי הענן (מה שהזניק את המניה בכ-10%). לפי הדיווח, החברה בוחנת השקת שירות בשם Meta Compute Initiative שיאפשר לחברות חיצוניות לרכוש גישה למודלים ולכוח מחשוב על גבי התשתית שלה.

צוקרברג טען שחברות פונות למטא מדי שבוע בבקשה לקנות ממנה כוח מחשוב, אבל אם מטא בעצמה לא צריכה כל-כך הרבה כוח מחשוב, עולה השאלה האם בכלל יש צורך בבניית תשתיות במאות מיליארדים?

🎧 הראיון השבועי: האם ההיסטוריה חוזרת? החשש מבועה בשוק; עם דני כהן

״זה בדיוק מה שאמרו ב-1999 (רגע לפני פיצוץ בועת הדוט קום)״, דני כהן, מייסד קרן Sticker, כבר חווה כמה בועות בחייו. וגם הפעם הוא טוען זה לא שונה. ״כרגע כל דולר שחברות ה-AI מכניסות הוא דולר שמפסיד כסף״, הוא אמר. ״קח ממני 20 דולר בתמורה ל-30. זה פשוט לא עובד״.

אבל דני לא נביא זעם, ברור לו שהמהפכה הזו כאן כדי להישאר. ״בוודאות יש פה מהפכה השאלה אם השינוי מיידי, או שייקח לו 15 שנה״, הוא אומר ומוסיף שאת האימפקט הוא כבר רואה בשטח ״השקענו ב-12 חברות. לפחות חצי מהן זה חברות של 2-3 אנשים, ואחת של שני אנשים עם הכנסות של 30 מיליון דולר!״.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• מיליארד דולר ל-FDE! ב-AWS הקימו ארגון חדש של ״מהנדסים קדמיים״ - (Forward Deployed Engineers) עם תקציב פנימי של מיליארד דולר. המהנדסים יוטמעו בתוך חברות הלקוחות ויעזרו להם להטמיע מערכות AI וסוכנים.

• ממסמך לסרטון של 60 שניות: גוגל השיקה ב-NotebookLM את Short Video Overviews - סרטוני הסבר קצרים בסגנון רשתות חברתיות שנוצרים מכל מסמך או נושא

• ווטסאפ כבר לא רק מספרי טלפון: וואטסאפ משיקה סוף סוף שמות משתמש; אפשר יהיה לסמס בלי לשתף מספר טלפון

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

ממשל טראמפ מעכב את המודל החדש GPT-5.6

״יש לי חדשות טובות ורעות״ כתב סם אלטמן אמש בטוויטר שלו רגע לפני שבישר על המודל החדש GPT 5.6. החדשות הטובות קודם: Sol הוא מודל חכם, יעיל וצעד משמעותי קדימה שנמכר באותו מחיר כמו GPT‑5.5״. ואז הוסיף ״החדשות הרעות: לבקשת ממשלת ארה”ב, הוא מושק היום באופן מוגבל… אנחנו עובדים עם הממשלה כדי להגיע לזמינות כללית במהירות האפשרית.

בפעם הראשונה לא חברות ה-AI בוחרות מתי ישוחרר המודל שלהן, אלא ממשלת ארה״ב. כן, שבוע אחרי שממשל טראמפ חסם את הגישה למיתוס 5 ופייבל 5 של אנתרופיק, בממשל החליטו לעכב את ההשקה הרחבה של GPT 5.6 ולאפשר אותו רק לקבוצה של לקוחות שאושרו על ידם.

הסיבה? כמו במקרה של מיתוס, המודל החדש נחשב לבעל יכולות מתקדמות שמדאיגות את הממשל. אלטמן, הוסיף שזו לא בדיוק הדרך שהחברה רואה כאופטימלית, אבל הבטיח שזה ״הנתיב הטוב ביותר״ לשחרור רחב בעוד כמה שבועות. כאן הבלוג פוסט של OpenAI על המודל.

במקביל גם אנת׳רופיק מקבלת שחרור חלקי למודלים שלה. לאחר שבכירים בחברה טסו לוושינגטון וניסו למצוא דרך לשחרר את המודלים לציבור הרחב. השבוע הודיע שר המסחר האמריקני למייסדי החברה על ״עדכון בדרישות הרישוי״ - ועל פיו מיתוס 5 חוזר לאוויר, אבל רק קבוצה מצומצמת של כ-100 חברות וסוכנויות פדרליות מאושרות על ידי הממשל יקבלו אליו גישה. ״אנחנו שמחים לראות את ההתקדמות הזו״, מסרו באנתרופיק.

בממשל טראמפ (שרק בתחילת הקדנציה דחפו להוריד רגולוציה) טוענים שזה נובע רק מסיבות ביטחוניות, אבל בקהילת ה-AI מאוד מודאגים מהתקדים החדש שהופך את האישור הממשלתי לשלב בדרך לפני הצרכן סופי. במקביל חוששים מאוד מהמתחרים הסינים שלא יושבים בצד ומחכים, ובינתיים סוגרים את הפער.

ההפסדים, ההנפקה, והחיסכון בטוקנים

הצרות של OpenAI לא נגמרות שם, השבוע דווח כי החברה תדחה את ההנפקה הציבורית הצפויה שלה מהשנה ל-2027. על פי הדיווח יועצים הזהירו כי השווי שאלטמן מבקש (יותר מטריליון דולר) - גבוה ב-21% מהשווי הפרטי האחרון של 825 מיליארד דולר - יתקשה למשוך משקיעים. מניית סופטבנק, מהמשקיעות הגדולות בחברה, צנחה ב-13% בתגובה, הירידה החדה שלה מאז אוגוסט 2024.

השבוע נחשפו גם הדוחות הפיננסים של OpenAI שחשפו הפסדי ענק. אד זיטרון, עיתונאי עצמאי ומהקולות המובילים שטוענים שכלכלת ה-AI היא בועה קיבל גישה למידע שחושף הפסד תפעולי של 21 מיליארד דולר ב-2025.

אז על מה יצא הכסף?

• הנהלה וכלליות: בעיקר שכר עובדים: בערך 1.6 מיליארד דולר

• מכירות ושיווק: בערך 5.7 מיליארד דולר

• עלות הכנסות: כ‑7.5 מיליארד דולר (עלות ה-inference)

• מחקר ופיתוח: כ‑19 מיליארד דולר (אימון מודלים, ספקי ענן וכו׳)

כששומעים את המספרים האלו קשה לראות איך OpenAI יכולה להגיע בקרוב לרווחיות. ואם תוסיפו למשוואה חברה אחרת שהונפקה לאחרונה עם הפסדים כבדים (SpaceX) אפשר להבין למה גם בOpenAI שוקלים לדחות את ההנפקה.

כולם מתחילים לספור טוקנים

גם התחרות מסין תשפיע על הנפקות העתיד. נתונים חדשים של UBS מגלים כי 60% מהחברות שבוחנות עכשיו את תקציבי ה-AI שלהן עוברות למודלים זולים יותר, כולל מודלים סיניים בקוד פתוח כמו Qwen ו-DeepSeek. על פי הדיווח הזה חברות מקצצות כלי AI פנימיים מחמישה לשניים ומתחילות לחשוב איך אפשר לחסוך בטוקנים - לנתב משימות קלות למודלים זולים, ומודלים יקרים נשמרים רק למשימות מורכבות, קוד וקונטקסט ארוך.

השבוע בטראשטק אירחנו את אלכס גרינשפון, בילדרית שמייעצת בעצמה לחברות בענייני AI, ושהחליטה לבנות כלי שעוזר לחיסכון בטוקנים - הטוקן אופטימייזר. ״ברגע שהרגשתי שאני נכנסת לקזינו, אמרתי: לא, רגע, זה לא הגיוני. אני צריכה להבין מה קורה פה ואיך אני יכולה לצמצם״, סיפרה לנו. הטיפ שחזר אצלה הכי הרבה היה דווקא על בניית הקונטקסט לסוכן: ״בעצם אנחנו בונים לו את העולם שלו כדי שהוא יוכל לעזור לנו.״

איך יוצרים ויראליות בעידן ה-AI?*

עולם השיווק משתנה דרמטית בתקופת ה-AI - כמות הכלים אינסופית, הרבה יותר קשה להתבלט בפיד ותפיסת תשומת לב של מאנשים הופכת להיות משימה קשה מאי פעם. בתוך כל הבלאגן הזה יש ניוזלטר אחד שמנסה לעשות לכם קצת סדר. MarketingIdeas.com של תום אורבך שולח רעיונות שיווק שכל אחד יכול ליישם בקלות לכל עסק (לא רק סטארטאפים והייטק!) - למשל איך לעשות שיווק גם בלי תקציב, מאילו חברות ענק שווה לקבל השראה לקמפיינים, איך לכתוב את האימייל הקר הטוב ביותר ועוד…

אורבך כבר 4 שנים מוביל את מחלקת ה-Growth Marketing בוויז (שנרכשה לאחרונה ע״י גוגל ב32 מיליארד דולר) ולניוזלטר שלו יותר מ-90,000 קוראים שבועיים ברחבי העולם, כולל אנשי שיווק מגוגל, מיקרוסופט, אמזון, מטא, נטפליקס, אדובי, סטרייפ, ועוד.. אז הירשמו כאן.

*בשיתוף עם MarketingIdeas

התחזית על פי צוקרברג

אתרי התחזיות, פולימרקט וקלשי, כבר בדרך לשווי של עשרות מיליארדי דולרים. עכשיו גם צוקרברג רוצה לקחת חלק בחגיגה. על פי דיווח בשבוע האחרון החברה מפתחת פלטפורמה משלה בשם Arean ומייסד מטא שם את הפיתוח בעדיפות עליונה.

הרעיון: לאפשר לאנשים להמר כמעט על כל דבר - ספורט, תרבות, פוליטיקה ופיננסים - מול חברים ובני משפחה. בניגוד לפולימרקט וקלשי שמקבלות כסף אמיתי, Arena תתבסס בשלב הראשון על ״נקודות״ בסגנון משחקי וידאו. היעד שאפתני: 100 מיליון ״משתמשים״ פעילים בחודש, בעיקר בני 18 עד 34.

שווקי החיזוי נמצאים תחת בחינה רגולטורית גוברת בארה״ב. באפריל הואשם איש כוחות מיוחדים אמריקאי שלפי התביעה השתמש במידע סודי כדי להמר בפולימרקט על תוכנית חשאית ללכוד את נשיא ונצואלה - והרוויח יותר מ-400 אלף דולר.

גם בתוך מטא יש ויכוח. חלק מהעובדים אמרו שהחברה תחצה קו אתי אם תציע שווקי הימורים ברשת החברתית הגדולה בעולם, ושזה יכול להוביל להימורים אמיתיים. הפלטפורמה עדיין בבדיקות, וייתכן שגם לא תושק. אבל אם זה אכן יקרה, זה עוד מוצר שאפשר להכניס לרשימה (אחרי סטוריס, רילס ועוד) שצוקרברג מזהה כטרנד ומעתיק לפלטפורמה שלו.

🎧 הראיון השבועי: סטארטאפ המשלוחים ששווה מאות מיליונים ומאתגר את וולט; עם ד״ר חסן עבאסי

״בשנה הראשונה אסור לשאול שאלות״, ככה ד״ר חסן עבאסי תיאר לנו את הכלל שהציב לעצמו כשהקים את HAAT שירות משלוחים שמתחרה בוולט וכבר מוערך ב-100 מיליון דולר. בעולם היזמות תמיד יש סיבה לעצור - שאלה, ספק, מישהו שיסביר לך למה זה לא יעבוד. ״כשרצינו להשיק, כולם אמרו לנו - חבר׳ה, זה לא יעבוד״, סיפר. הוא החליט אחרת. שנה שלמה בלי לשאול, רק לבנות. המטרה שהציב לעצמו - 400 הזמנות בחודש תוך שנה. לקח לו ארבעה חודשים בלבד.

היום HAAT כבר חצתה מיליארד עסקאות, השירות התרחב לחיפה וליפו, ובקרוב גם לתל אביב. והסיפור של עבאסי יוצא דופן באקוסיסטם הישראלי. הוא סיים דוקטורט במדעי המחשב בטכניון, לימד שם, ואז עבר לעבוד בגוגל ציריך. כשנולד לו ולאשתו הילד השני - הבין שהוא צריך לחזור הביתה לקבל קצת עזרה מהמשפחה. אז הוא חזר לאום אל-פחם, וכשרצה להזמין המבורגר, גילה שאף חברת משלוחים לא מגיעה. ״אין שמות לרחובות, אין מספרי בתים, ואנשים רוצים לשלם במזומן״, סיפר לנו. אז הוא לקח את כל ה-AI שלמד, ובנה מאפס חברת משלוחים. היום היא שווה 100 מיליון דולר ומעסיקה 500 איש.

אז השבוע בטראשטק האזינו או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• 39% מהאמריקנים כבר עובדים בגיג: לפי סקר של Upwork נמצא ש-60 מיליון אמריקנים, 39% מכוח העבודה, כבר עושים עבודות פרילנס או גיג; עד 2027 המספר צפוי להגיע ל-86 מיליון, קרוב למחצית מכוח העבודה, על פי Statista.

• מטא מחליפה את ריי-באן במותג משלה: החברה השיקה קו משקפיים חכמים חדש בשם Adventurer ו-Fury במחיר 299 דולר עם Meta AI מובנה, ב-26 עיצובים; גרסת פרימיום עם קולה של קיילי ג׳נר תימכר ב-399 דולר; מטא כבר מחזיקה כ-80% מנתח שוק משקפי ה-AI

• מלחמת הכישרונות- הבכירים שעוזבים את גוגל: זוכה נובל ג׳ון ג׳אמפר, ממפתחי AlphaFold, עוזב את גוגל דיפמיינד אחרי 9 שנים לטובת אנת׳רופיק; לפניו כבר עברו שלושה חוקרים בכירים נוספים מגוגל, ובמקביל נועם שזיר, ממובילי Gemini, דווקא הצטרף ל-OpenAI; מניית החברה ירדה בשבוע האחרון ביותר מ-5%.

השבוע על האוויר שמתחיל לצאת מבועת ה-AI: סיליקון ואלי מחליפה את ”טוקנמקסינג” ב”טוקנמינימייזינג”. גם - החברה שמנסה להמציא מחדש את ה-MRI, המשקפיים ״המיוחדים״ של סנאפ״, ובראיון השבועי, דב מורן על השאלה אם תעשיית השבבים היא בועה.

אני עמרי ברק, מגיש את ”טראשטק”, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מ”טוקנמקסינג” ל”טוקנמינימייזינג”: האוויר מתחיל לצאת מהבועה?

”ההתמכרות להוצאה של טוקנים זה ממש כמו התמכרות לפורנו”, כך טען לאחרונה מנכ”ל פלנטיר אלכס קארפ בראיון שיצא נגד התופעה של ”טוקנמקסינג”.

בחודשים האחרונים דיברנו בטראשטק וכתבתי גם כאן לא מעט על התופעה שסוחפת את חברות הטק ודוחפת את העובדים להוציא כמה שיותר טוקנים. בחלק מהחברות אפילו הציבו לוחות מעקב ותגמלו עובדים לפי מי שהוציא הכי הרבה טוקנים. אלא שאז הגיעו לחברות החשבונות מחברות כמו אנת׳רופיק ו-OpenAI - והם לא היו זולים. עכשיו נראה שהעידן של הטוקנמקסינג הסתיים. יותר ויותר בכירים בתעשייה טוענים שהולכים לכיוון ההפוך - ”טוקנמינימייזינג”.

מטא היא דוגמה לחברה כזו שעשתה את סיבוב הפרסה - מהראשונות להציב את לוחות המעקב במשרדי החברה למייל פנימי שקורא לעובדים להגביל את השימוש ”אף אחד לא אמור להשתמש בכלי AI רק לשם השימוש. שימוש בטוקנים הוא לא מדד להשפעה”. אנדרו בוסוורת, ה-CTO של מטא, חשף שעובדי החברה שרפו 73.7 טריליון טוקנים בפחות מ-30 יום - שווה ערך למיליארדי דולרים. עכשיו החברה מגבילה את העובדים ומפנה אותם למודלים הפנימיים שלה.

מטא לא לבד, גם וולמארט קבעה מגבלות על כלים שונים של AI. ואמזון ומטא הסירו את טבלאות הטוקנמקסינג. מנכ״ל פלנטיר קארפ אפילו הגדיל ואמר שמדובר באשליה של פרודוקטיביות שמחליפה את העבודה האמיתית של פתרון בעיות ללקוחות. ”צורת העבודה הזו מייצרת המון רעש שאף לקוח לא מוכן לשלם על התוצרים שלו.” במילים אחרות, אין ROI.

לא ברור כיצד סוף עידן הטוקנמקסינג ישפיע על השורה התחתונה של אנת׳רופיק ו-OpenAI. רק לפני כמה חודשים דיווחו החברות הללו על הכנסות שיא, שנבעו בעיקר מהשימוש הגובר בכלי קוד. מעבר לחיסכון וכלים פנימיים יכול להשפיע בצורה ישירה על שורת הרווח של ההכנסות האלו ובמקרה קיצוני אף לפגוע בהנפקות הצפויות שלהן.

למה ממשל ארה”ב חסם את המודל המתקדם של אנת’רופיק?

נשיא ארה”ב התראיין השבוע ל-Axios ונשאל בין היתר על חסימת המודל המתקדם של אנת’רופיק, פייבל 5 ומיתוס 5. טראמפ חשף כי מי ש”הסגיר” את אנת’רופיק היה מתחרה שיש לו בעלות מסוימת בחברה: ”הוא לא אהב את מה שהם עושים. הוא היה מודאג.” לפי פרסום ב-WSJ, דוח מאמזון שתיאר פגיעות אבטחה במודל המתקדם הלחיץ את הממשל, שהעביר את הממצאים להנהלת אנת’רופיק אך הרגיש שלא דנים בו בכובד ראש.

טראמפ נשאל בראיון האם לדעתו החברה והמנכ”ל מהווים סכנה לביטחון ארה”ב, וענה: ”עכשיו לא. אבל לפני שבוע אולי.”

בפרק דיברנו גם עם אורי אליאבייב, יועץ לענייני AI, על החסימה, וניסינו להבין איתו האם היא ההוכחה שמיתוס הוא הדבר האמיתי ולא תרגיל שיווקי. אחת האופציות שהציע אליאבייב: אולי טראמפ משתמש ב-AI כמנוף דיפלומטי חדש. ”כולנו מכירים את ה-F-35 ועד כמה מדינות עומדות בתור כדי לקבל אותו. זה ממש אמצעי לאכוף דיפלומטיה. טראמפ כנראה רוצה גם כאן קלף.”

אז על זה ועוד בפרק האחרון של טראשטק:

החברה המפתיעה שרוצה להמציא מחדש את ה-MRI

זה כנראה אחד הפיבוטים המפתיעים ביותר בעולם ה-AI, ולא מפתיע שהוא גם יצר הרבה רעש. Midjourney, החברה שהייתה מהראשונות להציע מחולל תמונות שנוצרות ב-AI, עושה פיבוט מפתיע - לחומרה רפואית. השבוע היא הציגה את ה-Midjourney Scanner מעין MRI משודרג.

הרעיון? סורק גוף מלא המבוסס על אולטרסאונד מתקדם המשלב את הטכנולוגיה שלהם לג׳ינרוט תמונה. והתוצאה - סריקה מהירה וברורה יותר של הגוף.

איך זה עובד? המשתמש יורד באיטיות למעין תא מים המוקף ב-500,000 רמקולים זעירים שמשתמשים בגלי אולטרסאונד כדי לסרוק את כל הגוף. כך נוצרת סריקה של כל הגוף ב-60 שניות בלבד.

המייסד דיוויד הולץ טוען שרמת הפירוט מתחרה ב-MRI, בשבריר מהזמן. את המכונה בנתה החברה יחד עם Butterfly Network, יצרנית שבבי אולטרסאונד. החברה רוצה להפוך את התהליך הרפואי לשגרתי. כזה שמתבצע בספא. ויש כבר תכנית לפתוח את הראשון בסן פרנסיסקו ב-2027 שיכלול כ-10 סורקים לצד סאונות ובריכות טבילה.

משקפי ה-AR החדשים (והמוזרים) של Snap?

סנאפ השיקה השבוע את Specs, משקפי המציאות הרבודה (AR) הראשונים שלה למכירה מסחרית. המכשיר צפוי לצאת בסתיו במחיר 2,195 דולר. למשקפיים עיצוב ייחודי והם גם שוקלות לא מעט - כ-130 גרם.

בלב המכשיר עוזר AI שיודע לזהות מה אתם רואים, לעזור בניווט, תרגום בזמן אמת, שיחות טלפון, צפייה בסרטונים מ-YouTube ואפילו עבודה על תצוגה ווירטואלית שיכולה להחליף את מסך המחשב – ולפעול בכל מקום.

המהלך הוא הימור גדול של המנכ״ל אוון שפיגל, שכבר פיצל את חטיבת המשקפיים לחברה נפרדת כדי להגן על מניית סנאפ שצנחה ב-30% השנה. כשנשאל על המחיר הגבוה ענה שפיגל “אני חושב שהדרך הכי חשובה לחשוב על Specs היא כמחשב. ולכן המחיר שלהם דומה למחשבים מתקדמים או למחשבים ניידים ברמה גבוהה”.

🎧 הראיון השבועי: דב מורן על ביקוש השיא בשבבים

הביקוש האדיר לבינה המלאכותית הביא לזינוק בביקוש לשבבים, ואיתו לזינוק מטורף בחברות שמייצרות סיליקון. מתחילת 2025 סנדיסק זינקה ב-4,500%, AMD בכמעט 300%, מיקרון בכמעט 1,000%, וכך גם ווסטרן דיגיטל. דב מורן נחשב לאחד מהאנשים הכי בכירים בתעשיית השבבים בישראל, כמשקיע וכמי שמכר את החברה שלו אי שם ב-2006 לסנדיסק ב-1.6 מיליארד דולר. אז השבוע בטראשטק ניסינו להבין איתו את הטירוף של שוק השבבים. האם מדובר בבועה? למה הוא לא מחזיק מניות של החברות האלו? ומדוע ה-AI גדול יותר מהמצאת המובייל או מעבד המחשב. הוא מאמין כי שוק העבודה משנה את פניו ו”חלק גדול מהאנשים יהיו חייבים לשנות את המקצוע שלהם”. וגם למה הוא מאמין שלא צריך ללמוד היום מדעי המחשב.

מורן לא מפחד לדבר גם על הכישלונות שהיו לו בדרך, והמשמעות האדירה שיש להן בהצלחה. האזינו, או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• גוגל שילמה עליו מיליארדים ועכשיו הוא עוזב למתחרה: OpenAI גייסה אליה את נועם שזיר, הישראלי לשעבר שהיה אחד מהמובילים על Gemini; רק לפני שנתיים רכשה גוגל את הסטארטאפ של שזיר ב-2.7 מיליארד דולר כדי להחזיר אותו מהסטארטאפ שלו Character.AI ועכשיו הוא חובר למתחרה אלטמן.

• אילון מאסק רוכש: SpaceX מימשה את האופציה לרכוש את סטארטאפ ה-AI לכתיבת קוד Cursor ועל פי הדיווחים תרכוש את החברה ב-60 מיליארד דולר; כסף קטן לטריליונר החדש

• בכירי הטק משחקים ”הרוצח” מול המצלמות: קרן Founders Fund של פיטר טיל מפיקה גרסה מצולמת למשחק החברתי; סם אלטמן, דילן פילד, בריאן ג׳ונסון, פאלמר לאקי ועוד יושבים מסביב לשולחן מצולם ומשחקים מול המצלמות. כי למה צריך לעשות עוד פודקאסט?

השבוע על הצעד חסר התקדים של ממשל טראמפ: הוראה לאנת׳רופיק לעצור את הפצת המודלים החדשים שלה. האם דווקא ההנפקה הגדולה בהיסטוריה מעידה שאנחנו בדרך לתיקון בשוק? וגם - איך 30 סוכני בינה מלאכותית מגלגלים מיליון ש״ח ברבעון?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

חסר תקדים: ממשל טראמפ עוצר את אנת׳רופיק

בצעד חסר תקדים, הורה אמש ממשל טראמפ לחברת ה-AI אנת׳רופיק לעצור באופן מיידי את הפצת המודלים החדשים שלה - Fable ו-Mythos.

בפוסט שפרסמה אנת׳רופיק היא כותבת שלמעשה הדרישה לחסום גישה ״לכל אזרח זר, בין אם בתוך ארצות הברית ובין אם מחוצה לה, לרבות עובדים זרים של אנת׳רופיק״. בפועל, אנת׳רופיק פשוט חסמה את המודל החדש.

לפי הדיווח ב-CNBC, ממשל ארה״ב עשה שימוש ב״סמכויות ביטחון לאומי״, זאת לאחר שרק השבוע חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי מחמיר שמכניס את המדינה עמוק עמוק למעבדות ה-AI. לפי הצו לממשל טראמפ תהיה גישה למודלי ה-AI המתקדמים 30 יום לפני שהם יוצאים לציבור הרחב.

זה שינוי גישה דרמטי מצד הנשיא שרק לפני שנה ביטל את כל הרגולציות של ממשל ביידן כדי ״לשחרר״ לטענתו את התפתחות ה-AI ממגבלות.

המודל Fable 5 מבוסס על Mythos, עליו כתבתי פה לא מעט ושוחחנו עליו בטראשטק - מודל עוצמתי בעיקר בכל הקשור ליכולות הסייבר. Mythos הצליח לאתר פרצות אבטחה בנות עשרות שנים במערכות המאובטחות בעולם. כתוצאה מכך, החליטו תחילה באנת׳רופיק שלא לשחרר אותו לציבור הרחב והפיצו אותו רק לקבוצה מצומצמת של חברות שאיתרו באמצעותו יותר מ-10,000 פרצות אבטחה תוך שבועות ספורים בלבד.

השבוע החליטה החברה בכל זאת לשחרר את המודל בצורה ״מסורסת״ כך שלא יוכל לענות על שאלות בתחומי סייבר, כימיה, ביולוגיה ועוד. במקביל לכך פרסמה פוסט אזהרה לתעשייה ״קלוד מאיץ את פיתוח הבינה המלאכותית - נתיב אפשרי לשיפור עצמי רקורסיבי, כלומר AI שמשפר את עצמו מבלי מגע יד אדם... זה קורה מהר יותר משחשבנו, וההשלכות ראויות לתשומת לב רבה יותר״.

פעולותיה של אנת׳רופיק העלו לא פעם את השאלה האם מדובר בתעלול יחצני של אנת׳רופיק וכזה שמטרתו לחזק את עליונות החברה בקרב תעשיית ה-AI, או שמא באמת יש פה מודל עם יכולות יוצאות דופן בכל קנה מידה. האם הפעולה הזו של ממשל טראמפ היא ההוכחה לכך שמדובר בדבר האמיתי ותחילתו של מרוץ חימוש מדיני בטכנולוגיות בינה מלאכותית.

השבוע בטראשטק דיברנו על כך בהרחבה עם ד״ר תהילה שוורץ אלטשולר, מומחית למשפט וטכנולוגיה מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. אלטשולר אמרה שהפעולות וההצהרות של טראמפ מראות כי ״הם רואים ב-AI תשתית לאומית״. היא מתכוונת לאמירה של טראמפ כי הם שוקלים גם לקנות נתח מחברות ה-AI, ולטענתה טראמפ רואה ב-AI ״נכס אסטרטגי וזה חשוב למובילות האמריקנית מול סין״.

לאחרונה דיברנו בטראשטק על איך הפכה סין למעצמת AI ומה באמת אנחנו יודעים עליה (צפו).

צוקר ואני ניסינו להבין עם ד״ר אלטשולר אם בכלל אפשרי להטיל רגולציה על טכנולוגיה שזזה כל כך מהר. ״אין כבר מחלוקת לכך שצריך רגולציה על AI, הסיכונים גדולים והם כבר פה״, היא אמרה, והוסיפה ״אין אפשרות שכל מדינה תטיל את הרגולציה על עצמה״. ולכן לטענתה מה שצריך לעשות עכשיו זו מעין אמנת AI כפי שהטילו על הגרעין.

דווקא ההנפקה הגדולה בהיסטוריה מעידה על בועה בשוק?

אתמול יצאה לדרך ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה - SpaceX גייסה 75 מיליארד דולר והונפקה לפי שווי 1.77 טריליון דולר. עם פתיחת המסחר, המנייה זינקה בכ-20%, ואילון מאסק הפך לטריליונר הראשון בהיסטוריה. יש הרבה מה לומר על ההנפקה של אילון מאסק והמספרים מאחורי החברה - דיברנו על כך בפרק המיוחד שהוצאנו עם מיכה סטוקס (לינק מטה).

אבל אני רוצה לקחת את הסיפור קצת קדימה. כי SpaceX לא לבד. מיד אחריה צפויות לצאת להנפקה אנת׳רופיק ו-OpenAI. שתיהן כבר הגישו תשקיף סודי בשבוע האחרון, וגם גיוסי ההון שלהן יהיו עצומים, ויהיו סביב 100 מיליארד כל אחת. סך הכל, ההנפקות האלו צפויות לגייס מהציבור כ-300 מיליארד דולר בחודשים בודדים.

אבל זה לא נגמר שם - כי בשבוע האחרון חברות הטק הענקיות ראו את ההזדמנות בכסף שאפשר לגייס (אולי בזול יותר) והחליטו לצאת לגיוס משלהן. גוגל הודיעה השבוע על גיוס של 85 מיליארד דולר - מהגדולים אי פעם בהיסטוריה, ועל פי הדיווחים גם מטא מתכננת לגייס עשרות מיליארדים בהנפקת מניות. המטרה: עוד השקעה בתשתיות AI.

אז בסך הכל אנחנו מדברים על יותר מ-400 מיליארד דולר של כסף ציבורי חדש שצפוי להיכנס לשוק - בין אם זה לחברות חדשות או קיימות, סכום הגדול מכל הכסף שהושקע ב-2025 על ידי קרנות הון סיכון ברחבי העולם.

נשאלת השאלה - מאיפה הכסף? ברגע שההיצע גדל, גם המחיר צריך לרדת. אפשר להעריך שמי שמעוניין לקחת חלק בחגיגה ימכור את האחזקות שלו במקומות אחרים - סביר אפילו להניח שאחזקת AI אחת תוחלף באחזקת AI אחרת. התוצאה עלולה להיות ירידה בשווקים וה״תיקון״ עליו מדברים כבר תקופה ארוכה.

תוסיף לזה את שינוי הסנטימנט בסיליקון ואלי. אם רק לפני חודשים בודדים היה טוקנמקסינג, תחרות בין עובדים מי משתמש יותר בטוקנים של AI, עכשיו כבר אפשר לראות שינוי של ממש ומעבר לטוקנמינימייזינג - שימוש חכם יותר במודלים עם דגש על ROI, החזר על ההשקעה.

באתר ה-Information דיווחו על שינוי של 180 מעלות במטא למשל: ״ראינו עלייה אקספוננציאלית בשימוש ב-AI, ואנחנו במסלול להוציא מיליארדים על שימוש פנימי בלבד ב-2026, במקביל לאנשים ולצוותים יש ראות מוגבלת ושליטה מוגבלת על האופן שבו הם משתמשים ב-AI. ב-2027, אנחנו מצפים שמטא תעבור לניהול טוקנים של AI בצורה מובנית יותר עם תקציבים, החלטות הקצאה וכלי תמיכה״.

אלו הן כמובן חדשות לא טובות לאנת׳רופיק ו-OpenAI.

לחברת המחקר והייעוץ גרטנר יש מודל המתאר את ההייפ סייקל - מחזור החיים של טכנולוגיות, טרנדים וחידושים מהרגע שהם מופיעים בשוק ועד שהם הופכים לשימושיים, נגישים ונחלת הכלל. ואם שואלים אותי, יש לי תחושה שאנחנו כבר מתחילים להרגיש עכשיו את האוויר שמתחיל לצאת מבועת ה-AI. ואנחנו כבר ממש בפיק.

מה חדש ב-Siri AI?

אפל חטפה לא מעט על הראש בעקבות ההכרזה על Siri AI. ״אכזבה״ הייתה אחת המילים שחזרו על עצמן, במקביל גם התחושה שאת אותה השקה בדיוק היה אפשר להציג גם לפני כשנתיים. אני נוטה להסכים עם שתי האמירות האלו. אבל יש סיכוי שכולם טועים.

אז קודם מה בכלל הוצג שם? Siri AI מופעלת על ידי מודלים של אפל עצמה, שנבנו בשיתוף מודלי Gemini של גוגל. היא יודעת להסיק מתוך התוכן שמופיע על המסך, לשאוב הקשר מאפליקציות כמו תמונות והודעות, ולבצע פעולות המשלבות בין אפליקציות שונות שמטרתם לשדרג את תהליכי העבודה שלנו.

ב-iOS27 תהיה אפליקציית Siri AI ייעודית שתעבוד בצורת צ׳אטבוט ובה גם ריכוז של כל השיחות הקודמות של המשתמשים. הפרטיות הייתה לחלק מרכזי בהשקה: הבקשות מעובדות על המכשיר עצמו או דרך מה שאפל מכנה ״Private Cloud Compute״, לא יישמר שום מידע אישי בענן.

העדכון יגיע בחינם בסתיו לאייפון 15 פרו ומעלה. לתושבי האיחוד האירופי או סין כרגע לא תהיה גישה.

באפל דווקא פחות מתרגשים מ״ההייפ״ סביב ה-AI - אפשר לראות את זה סביב ההשקעה המינורית שלהם בתשתיות AI. בענקית הטכנולוגיה מהמרים שכולם קצת ממהרים מדי, ואולי אם אנחנו רוצים מוצרים שבאמת ישנו את היומיום שלנו בצורה דרמטית על הטלפון שלנו - זה ייקח עוד קצת זמן. לכן לקח לחברה שנתיים להציג פיצ׳רים שחלקם קיימים באנדרואיד כבר מ-2024.

בסוף, אם אפל תצליח להטמיע את מה שהציגה ולהפוך באמת את סירי לעוזרת אישית חכמה כפי שהייתה אמורה להיות מלכתחילה, אז אולי זה היה שווה את ההמתנה.

🎧 הראיון השבועי: איך 30 סוכני בינה מלאכותית מגלגלים מיליון ש״ח ברבעון? עם תום אבן

״אם הייתי משלם משכורות לעובדים כאלה, זה היה עולה לי חצי מיליון שקל בחודש״, לפני שלושה חודשים Tom Even התראיין אצלנו לראשונה בטראשטק וסיפר על סוכני AI שעובדים בשבילו בזמן שהוא מסתובב בפארק.

הסרטון הפך לויראלי וצבר יותר מחצי מיליון צפיות בכל הפלטפורמות. הסיפור של תום התפוצץ והגיע עד לדה מרקר, ווינט וכו. 3 חודשים עברו מאז ותום חוזר אלינו השבוע לראיון עם צוקר ואיתי לספר כמה השתנה מאז, וגם מה כל אחד מאיתנו יכול ללמוד.

היום יש לו כבר 30 סוכנים, ולמעלה מ-1,000 איש השתתפו בסדנאות שלו (כולל עבדכם הנאמן). העסק שלו מגלגל קרוב למיליון שקל ברבעון. וכל זה כשהוצאות נאמדות ב-100 דולר בחודש בלבד על קלוד. ״כל הסוכנים שלי יותר מוכשרים ממני,״ תום אמר. האזינו או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• ״עשינו טעויות״: מנכ״ל מטא מארק צוקרברג הודה במזכר פנימי לעובדים כי החברה ״עשתה טעויות״ במהלך המעבר לעידן ה-AI, במסגרת ארגון מחדש רחב היקף של כוח האדם; צוקרברג הזהיר מפני האתגרים בפיתוח המואץ של ה-AI ואמר ״בהתחשב במורכבות של השינויים האלה, עשינו טעויות וכמעט בוודאות נעשה עוד כאלה״

• ״מהנדס-על מלאכותי״: ג׳ף בזוס, מייסד אמזון, גייס לסטארטאפ שלו 12 מיליארד דולר לפי שווי 41 מיליארד. הרעיון? מהנדס למכונות אמיתיות שיכול לקצר בצורה משמעותית את הדרך מ״חלום למוצר״

• סרט ההמשך לרשת החברתית: יצא הטריילר הראשון ל-The Social Reckoning, סרט ההמשך ל״הרשת החברתית״; בכיכובם של ג׳רמי סטרונג, ג׳רמי אלן וייט ומייקי מדיסון, הסרט עוקב אחר דליפת המסמכים הפנימיים של פייסבוק ל-SEC ולוול סטריט ג׳ורנל ב-2021 על ידי החושפת פרנסס האוגן; הבמאי הפעם הוא אהרון סורקין, שגם כתב את התסריט:

השבוע על למה 2026 מזכירה כל כך את 1999 - והאם הבועה עומדת להתפוצץ? אנתרופיק מזהירה מ-AI שמשפר את עצמו, וגם: איך בכל זאת מוצאים עבודה בעידן ה-AI?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

בין 2026 ל-1999: גמר ה-NBA ושאלת הבועה

השבוע קרה משהו שלא קרה 27 שנים. הניו יורק ניקס עלתה לגמר ה-NBA. הקבוצה שעליה גדלתי כל חיי עושה את זה סוף סוף.

כל חיי גדלתי והתרגלתי לזה שהניקס היא קבוצה מפסידה, בטח ובטח לא מגיעה לפלייאוף. ועכשיו לראשונה זה עשרות שנים - שוב סיכוי ממשי לא רק להפוך ל״מנצחת״, אלא לקבוצה הכי טובה בעולם.

השבוע הניו יורק ניקס פתחו את הסדרה נגד סן אנטוניו ספרס בגמר ה-NBA בשחזור של הגמר מ-1999.

ואיך כל זה קשור לניוזלטר הזה? כי לפעמים שווה להסתכל על ההיסטוריה כדי ללמוד על ההווה או העתיד. ו-2026 מזכירה בלא מעט מובנים את 1999. לא רק בגמר ה-NBA.

אז כמו היום הנאסד״ק נמצא בשיא כל הזמנים. אז כמו היום - ההשקעה בתשתיות טכנולוגיות שוברת שיאים. אז כמו היום - טכנולוגיה חדשה מאיימת לשים סוף לסדר העולמי - אז היה זה באג 2000, היום זו בינה מלאכותית שעלולה להשמיד את האנושות. אז כמו היום עולה שאלה לגבי בועה - ומתי היא תתפוצץ.

אבל האם באמת אנחנו באותו מצב כמו ב-1999? אז כן, יש לא מעט דמיון - אם ב-1999 השקענו בכבלים וטלקום, היום זה דאטה סנטרים ו-GPU. סטארטאפים חדשים הונפקו בשוויים מטורפים - ב-99 זה היה Pets.com, היום זה אנת׳רופיק ו-OpenAI. ואז הייתה ירידה דרמטית בשווקים שהובילה לקריסה של חברות וגלי פיטורים בכל המשק, בייחוד גם בטק. אז עכשיו כמובן כשאנחנו חוששים שמה שהיה אז יקרה גם השנה. במיוחד שעכשיו אנחנו שומעים על פיטורים רבים בחברות טק.

וכן, יש סיבה לחשוש - במיוחד השבוע כשאנחנו שומעים על פיטורים, ועל חברות שלא רואות את ההחזר על השקעות הענק ב-AI. בדיוק כמו שהיה ב-1999.

אבל - יש לזה צד שני - כי בניגוד למה שהיה אז - כשמי שמימן אז את כל הטירוף לא ראה החזר על ההשקעה. היום, ענקיות הטק - אנבידיה, אלפבית, מטא, אמזון - רווחיות בטירוף. אם אז הסטארטאפים בכלל לא הכניסו מזומנים - היום חברות ה-AI מציגות מודלים עסקיים שמכניסים מיליארדים גם אם עדיין לא רווחיים. יותר מזה - הביקוש למוצרים האלו גדול מאי פעם ואנחנו כולנו כנראה לא יכולים לתאר את חיינו בלעדיהם.

אז על מה בכל זאת שווה להסתכל? על ההנפקות המטורפות בשווים לא הגיוניים (SpaceX, אנתרופיק, OpenAI). ועל כך שהחברות האלו הולכות להיות 6% מהשוק הכולל וקריסה שלהן יכולה להביא למפולת.

אז האם אנחנו בדרך לאסון? לדעתי לא. כי לכולנו ברור שהטכנולוגיה כאן להישאר. אנחנו פרודוקטיביים יותר ורואים ממש את התועלת בכלים האלו. אז או שנראה פה פגיעה אדירה בשוק העבודה עם פיטורי ענק - ואנחנו לא רואים עדויות אמיתיות לכך, אלא חברות שמשתמשות ב-AI כתירוץ. או שפשוט נראה תיקון בהערכות השווי של ענקיות הטק וירידה משמעותית בשווקים.

גם אז הזהירו אותנו מפיצוץ הבועה, אבל כמו תמיד טעו בהערכת הזמן של מתי זה יקרה. אז אסיים במשפט של העתידן רוי אמארה -

אנחנו נוטים להפריז בהערכת ההשפעה של הטכנולוגיה בטווח הקצר, ולהמעיט בהערכת ההשפעה בטווח הארוך.

ועוד דבר אחד. בואו נקווה שבניגוד ל-99, הניקס יביאו את התואר (אנחנו ב-2-0).

“AI יפחית משרות? שטות מוחלטת״

״כל הדיבורים האלו על כך שה-AI מוריד משרות ומייצר פיטורים? זה שטות מוחלטת״, כך טען השבוע ג׳נסן הואנג בתערוכת Computex 2026 בטאיפיי. ההסבר שלו פשוט - ה-AI הופך את כולנו ליעילים הרבה יותר.

הואנג נתן כדוגמה את 30 מיליון המתכנתים ברחבי העולם, והראה איך התפוקה שלהם בשנה האחרונה קפצה מ-3 טריליון דולר ל-9 טריליון. מייסד ומנכ״ל אנבידיה הוכיח את זה דרך כמה שורות הקוד שהועלו לגיטהאב - פי שלושה קוד שיוצר בשנה האחרונה.

אז אם כל מהנדס מייצר יותר ערך - למה לפטר אותו? הרבה יותר הגיוני לשכור עוד מהנדסים, לייצר עוד מוצרים ולעשות עוד כסף. בעיניו הטוקנים הם העסק הכי מבוקש והכי רווחי בהיסטוריה, וזו בדיוק הסיבה שמניות הטק עולות: יש יותר עבודה, לא פחות.

זה מצטרף להערכה של הכלכלן הראשי של ענקית ההשקעות אפולו, שפרסם בסוף השבוע דוח עם קביעה חד-משמעית: אין שום ראיה בשטח לאובדן משרות בגלל AI. ב-Axios הוסיפו פחות מ-1.5% מהפיטורים בהייטק העולמי באמת קשורים לבינה המלאכותית.

אבל בכל זאת אנחנו רואים ושומעים על עוד ועוד חברות שמפטרות עובדים בהייטק הישראלי. גם אם ה-AI הוא רק תירוץ, אלפי עובדים מצאו את עצמם בחיפוש אחר עבודה בשבועות האחרונים. ובעידן ה-AI נראה היום לגמרי אחרת. מאות מועמדים על כל משרה שנפתחת, רוב המשרות בכלל לא מתפרסמות בלינקדאין, ומולכם יושבות מערכות סינון אוטומטיות שפוסלות אתכם עוד לפני שאדם אחד ראה את קורות החיים.

אז איך בכל זאת מוצאים עבודה ב-2026?

השבוע בטראשטק צוקר ואני אירחנו את סימונה ולסקי, שפוטרה לאחרונה מחברת רמיטלי יחד עם עשרות עובדים. ולסקי תיארה את רגע הפיטורים ואיך זה גרם לה להרגיש כמו ״שורה באקסל״. במקום להיכנס לדיכאון, היא החליטה לכתוב מדריך - מה צריך לעשות אם פוטרתם מהעבודה?

1. זה מתחיל בדף ועט. עוד לפני שמעדכנים קורות חיים או לינקדאין, שבו וכתבו מה הובלתם והשגתם בשנתיים האחרונות. נשמע טריוויאלי, אבל רוב האנשים לא עושים את זה. ההישגים האלו חשובים במיוחד בכל פגישה או ראיון שתעשו בהמשך.

2. אחר כך, מפו אנשים רלוונטים, לאו דווקא חברות. תתחילו מהמעגל הראשון: מי שלמדתם איתו, שירתתם איתו או עבדתם איתו. הפנייה היא לא ״אני מחפש עבודה״, אלא ״בוא ניפגש לשמוע״. כי בסוף, כמו שסימונה אמרה, אנשים בהייטק אוהבים לעזור. לפגישות יש מדד הצלחה אחד פשוט: שכל פגישה מייצרת עוד פגישה. עוד ליד, עוד חיבור, עוד דלת שנפתחת.

3. נהלו את תהליך הראיונות בחוכמה ובצורה אסטרטגית - אל תתחילו להתראיין במקום שאתם הכי רוצים לעבוד בו, ותתאמנו בראיונות אחרים כדי להגיע חדים למשרת החלומות.

דיברנו גם על למה דווקא עכשיו ההשקעה הכי טובה שלכם היא בעצמכם - בפרויקטים, בכלי AI ובמיתוג אישי. ולמה, יותר מהכל, אין שום בושה בלהיות בחוץ. זה קורה להמון אנשים טובים.

״כשה-AI בונה את עצמו״

בזמן ששאלת הבועה שוב עולה, באנת׳רופיק מתכוננים להנפקה ומוציאים פוסט של יחידת המחקר שלהם שעושה הרבה רעש בתעשייה ״הנתונים הפנימיים שלנו מראים שקלוד מאיץ את פיתוח הבינה המלאכותית - נתיב אפשרי לשיפור עצמי רקורסיבי (AI שמשפר את עצמו מבלי מגע יד אדם)…זה קורה מהר יותר משחשבנו, וההשלכות ראויות לתשומת לב רבה יותר״.

בפוסט שפרסמה החברה, היא קוראת למעבדות ה-AI המובילות לשקול להאט את קצב הפיתוח ״יהיה טוב לעולם שתהיה האפשרות להאט או לעצור זמנית את פיתוח ה-AI החזיתי״. הם מציעים הסכם גלובלי ומנגנון אימות שיוודא שהמתחרים באמת עוצרים, והשוו את זה להסכמי נשק גרעיני. ״ריצות אימון הרבה יותר קל להסתיר מפיתוח טילים״, נכתב, ״ומי שימשיך בזמן שאחרים עוצרים - עלול לרשת את ההובלה״.

מנגד, יש הטוענים שהאזהרות הן בעצם רק עוד תרגיל שיווקי לחברה שכמעט הגיעה לשווי טריליון דולר, והגישה השבוע תשקיף סודי להנפקה.

כך או כך השבוע חתם הנשיא טראמפ על צו נשיאותי לפיו הממשל יבחן מודלים חדשים בטרם ישווקו לציבור הרחב. במקביל טראמפ שוקל לקחת חלק בחברות ה-AI.

אבטלה המונית או משרות חדשות? ראיון עם הדס אלמוג

״חמש השנים הקרובות יהיו הקשות ביותר; מי שלא עולה על הרכבת, יישאר מאחור.״

הדס אלמוג, מומחית עולם העבודה, חזרה אלינו השבוע אחרי שישה חודשים - ונראה שהיא מסתכלת אחרת לגמרי על עולם העבודה.

בחצי השנה הזו, סוכני ה-AI נכנסו עוד יותר לתוך העבודה, צברו עוד יכולות, והפכו למשמעותיים יותר בארגונים. כל כך משמעותיים, עד שהשבוע שורה של חברות הודיעו על פיטורים בטענה שה-AI מביא להתייעלות. ״מנהלים היום מנהלים אינטליגנציות, לא אנשים״, אומרת לנו אלמוג. הסקייל היום נמדד לפי כמות הסוכנים בארגון.

״עוד חמש שנים, העולם ייראה אחרת לגמרי״, אמרה. ״אנחנו ב׳מסי מידל׳ - התקופה שבה אנחנו מסתגלים למציאות החדשה - והאדם והארגון לא יודעים איך לאכול את הדבר הזה.״

יואב ואני ניסינו להבין יחד איתה איך מבקשים מהעובדים להטמיע AI, כשהם יודעים שזה עוד עלול להחליף אותם. לטענת אלמוג, עכשיו זו רק שאלה של מי עולה על הרכבת בזמן.

לפני חצי שנה, היא דיברה עם יואב ואיתי על ״חוזה מחודש״ בין העובדים לארגון. השבוע, החוזה נראה הרבה יותר חד-צדדי. מי ששמע את הראיון הראשון שלה, ירגיש את ההבדל. ״משהו במהפכה הטכנולוגית הזאת - כבר לא באמת יהיה אותו עולם.״

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• יותר בוטים מבני אדם: מתיו פרינס, ממייסדי Cloudflare, חשף שתעבורת הבוטים באינטרנט עברה לראשונה את זו של בני האדם ״זה קרה הרבה יותר מהר ממה שחשבתי״, כתב בפוסט.

• צוקרברג רוצה לנהל לכם את העסק: מטא השיקה סוכן AI חדש שלטענתה יכול לנהל עסק שלם - לטפל בלקוחות, לתאם פגישות ולסגור מכירות; עוד ניסיון של החברה להכנסה שהיא לא רק ממודעות

• סקורסזה עובר לצד ה-AI? הבמאי המפורסם סופג ביקורת מהוליווד לאחר שהשקיע בחברת הבינה המלאכותית Black Forest Labs, שעומדת מאחורי מודלי FLUX ליצירת תמונות; ״במשך 70 שנה יצרתי לבד את הסטוריבורדים שלי״, הגיב, ״עכשיו עם הכלי הזה אני יכול לשתף את מה שאני מדמיין בצורה ברורה ויעילה יותר עם הצוות היצירתי שלי״.

השבוע על השאלה הגדולה של עידן ה-AI: בינה מלאכותית או בני אדם? או יותר נכון - טוקנים או עובדים? בזמן שגל פיטורים שוטף את ההייטק הישראלי, וענקיות ה-AI ממשיכות לגייס מיליארדים - בחברות רבות עולה השאלה האם יש החזר על השקעות הענק ב-AI?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

טוקנים או בני אדם?

״התקציב שלנו על בינה מלאכותית יוצא משליטה, ואנחנו צריכים להבין איך שולטים בזה בצורה טובה יותר״, זה המשפט שנשמע עכשיו בלא מעט חברות שהטמיעו לאחרונה AI. שימו לב לכמה דוגמאות רק מהחודש האחרון:

• יועץ בתחום ה-AI אומר ל-Axios כי אחד מהלקוחות שלו הוציא חצי מיליארד דולר בחודש אחד על קלוד!

• אובר סיימה את כל תקציב ה-AI של 2026 בתוך ארבעה חודשים בלבד, וה-COO אומר שנהיה ״קשה יותר ויותר להצדיק את העלות״.

• מיקרוסופט מבטלת רישיונות Claude Code בחטיבות מסוימות בגלל עלות גבוהה.

• מנהל באנבידיה אומר שהעלות של מחשוב היא כבר ״הרבה מעבר לעלות העובדים״.

• ServiceNow ״שרפה״ את כל התקציב שהיה לה על Anthropic, ב-Stripe מדווחים על כמעט 100 אלף דולר ביום על טוקנים, ו-Salesforce בדרך ל-300 מיליון דולר בשנה רק על Anthropic.

אז איך הגענו לכך שבפעם הראשונה העלות של הטכנולוגיה היא בערך כמו עלות העסקת בני אדם, וחברות נאלצות ממש לבחור - טוקנים או כוח אדם?

זה מתקשר בצורה ישירה לתרבות החדשה בסיליקון ואלי - ה״טוקנמקסינג״ - חברות שמודדות ביצועי עובדים לפי כמה הם משתמשים ב-AI (כמה טוקנים הן מוציאות). בניו יורק טיימס אף דווח על חברות שהציבו לידרבורדס פנימיים, ומי ש״שורף״ הכי הרבה AI נחשב הכי חדשני ומתקדם. ג׳נסן הואנג, מייסד אנבידיה, התראייו לפני כחודשיים ואמר ״אם מפתח אצלי מרוויח 500,000 דולר בשנה ועד סוף השנה הוא השתמש רק ב-5,000 דולר בטוקנים, אני ממש אתעצבן עליו. ואם תקציב הטוקנים שלו לא לפחות 250,000 דולר - אני מודאג מאוד״.

אבל עכשיו נראה שהמטוטלת מתחילה לנוע לכיוון ההפוך - ובכירים באותן חברות שואלים ״מתי ה-AI הזה גם יצדיק את ההשקעה האדירה?״

אז האם חברות בוחרות בטוקנים על פני בני אדם?

כמעט 50,000 עובדים פוטרו השנה בארה״ב ״בגלל AI״ - כמעט כמו בכל 2025. השבוע זה הגיע גם אלינו, עם גל ששטף את תעשיית ההייטק המקומית. זה התחיל בוויקס שהודיעה על פיטורי 1,000 עובדים, ואליה התווספו קיצוצים בלייטריקס, ראפיד (שעתידה להודיע השבוע על ההיקף), סנטינל וואן ועוד. כולן האשימו את הפיטורים בהתייעלות AI.

אם AI זו אכן הסיבה, ובחברות האלו כבר מחליפים בני אדם בסוכנים, אז זו רק ההתחלה. ואנחנו ניצבים בפני כאוס אדיר בשוק העבודה עם אבטלה גבוהה שתשטוף את ההייטק העולמי. אבל אם זה לא המצב, והחברות שציינתי מעלה רק חיפשו תירוץ ל״רדד קצת את השומנים״ שהצטברו מאז הקורונה - אז הן פשוט הבינו שהן יכולות לרכוב על הגל מבלי להיפגע מזה (ציבורית).

השבוע נשאל סם אלטמן בדיוק על זה, וענה כך: ״אני ממש שמח שטעיתי. הייתי בטוח שתהיה השפעה גדולה הרבה יותר על משרות הצווארון הלבן ממה שקרה בפועל״. גם דאריו אמודיי, מייסד ומנכ״ל אנתרופיק, חזר בו מההערכה כי ה-AI יוביל לפגיעה משמעותית בעבודות הצווארון הלבן.

אז מה התשובה? להערכתי היא מסתתרת איפשהו באמצע. חברות (בייחוד ציבוריות) רוצות להראות התייעלות למשקיעים, ומעדיפות, לפחות כרגע, להשקיע את הכסף בעוד הוצאה על טוקנים מאשר בגיוס עובדים. אבל זו רק ההתחלה, וכנראה נראה טעויות לשני הכיוונים.

כך או כך, מי שלא עוצרות הן ענקיות ה-AI שמתכוננות להנפקה. אנתרופיק הודיעה השבוע על גיוס לפי שווי של 965 מיליארד דולר! ו-OpenAI כבר מכינה את התשקיף לקראת ההנפקה. האזינו לשיחה שלנו עם מיכה סטוקס או צפו:

המנכ״ל שמסביר: למה ה-AI לא יחליף אתכם

דן שייפר, מנכ״ל Every (גוף ייעוץ ומדיה שמסקר את כלי ה-AI ועוזר לחברות לאמץ אותם), פרסם השבוע דוח שעושה רעש בתעשייה. שייפר הוא מהקולות הבולטים לאימוץ AI הרבה לפני שזה היה באופנה. ועכשיו הוא טוען החברות שמאמצות סוכני AI עד הקצה מגייסות עכשיו עובדים, והעובדים שלהן עסוקים יותר מאי פעם.

החברה שלו למשל שכוללת 30 עובדים, הטמיעה את Claude Code ו-Codex בכל פינה - בכתיבה, בעיצוב, באופרציה ובקוד - ולא פיטרה אף אחד. ההיגיון: ברגע שה-AI הופך תכנות או כתיבה לזולים ונגישים לכולם, העבודה לא נעלמת. נהפוך הוא - יש פיצוץ בכמות התוצרים, ובגלל שהשוק מתמלא ב״slop״- תוצרים בינוניים וגנריים - יש צורך באדם.

מפתח טוב למשל, שייפר נותן כדוגמה, לוקח PR שה-AI כתב, מבין את הבעיה האמיתית ומוודא שאפשר להעלות אותו לפרודקשן. כותב טוב לוקח טיוטה ומייצר ממנה זווית ומסר שמישהו ישלם עליהם.

שייפר מסכם: ה-AI מעולה בלייצר תוכן בתוך המסגרת, כי הוא אומן על הדאטה של העבר. אבל החלק היקר באמת בעולם העסקי החדש הוא ה-Framer - האדם שקובע את המסגרת. זה שיש לו את הטעם, את ההקשר העסקי, ואת היכולת להחליט מה בכלל שווה להפוך לאוטומציה (כי אוטומציה מהירה וזולה לדבר הלא נכון יכולה לגמור חברה).

אז מה כל אחד צריך לדעת? לטענת שייפר, אל תילחמו בזה, פשוט תרכבו על המודלים - Ride the models. תנו למודלים להעלות את הרמה והמהירות של מה שאתם עושים ושל מה שאתם טובים בו.

סירי סוף סוף מקבלת AI - על המנוע של גוגל

אפל בונה מחדש את סירי על Google Gemini, עם אפליקציה ייעודית בסגנון ChatGPT ותמיכה בסוכני AI חיצוניים, כך לפי פרסום בבלומברג. סירי החדשה תחיה בתוך האי הצף -Dynamic Island: החלקה מטה תפעיל חיפוש, צ׳אט או משימות במכשיר, בהתבסס על נתונים מהמכשיר, תוכן המסך והרשת. החיפוש יעבוד בסגנון של Perplexity, עם תשובות שמופיעות כסימניות עשירות במידע. החלקה נוספת תפתח אפליקציית סירי מלאה, שממנה אפשר לנתב שאלות למודלים חיצוניים. גם אפליקציית המצלמה תקבל עריכת תמונות חכמה, טפטים ויצירת קיצורי דרך בשפה טבעית.

למה זה חשוב? אפל מפגרת במרוץ ה-AI - כבר ב-2024 הבטיחה פיצ׳רים המבוססים AI שלא הגיעו, בזמן שהמתחרות לא עצרו. עכשיו השאלה - האם השדרוג הזה יעמוד בציפיות של מאות מיליוני משתמשים.

🎧 איך גורמים לכל העובדים בחברה להשתמש ב-AI? ראיון עם ערן שיר מ-Nexar

התחלנו את הניוזלטר בטוקנמקסינג, וגם הראיון השבועי נוגע בדיוק בזה.

״על כל דולר טוקנים שאתה מוציא מעל המכסה, אתה מקבל דולר בונוס למשכורת. הגבוהים זה אלפי דולרים״. ככה ערן שיר, מייסד וסמנכ״ל מוצר ב-Nexar, תיאר את הדרך שבה הטמיעו AI בחברה - בזמן שבמחקר של מיקרוסופט רק 13% מהעובדים מרגישים שמתגמלים אותם על שילוב AI בעבודה.

לא שזה עבר חלק. ״בהתחלה היה משבר אישי עמוק״, סיפר לנו שיר. ״מתכנתים שהיו טופ 1% של ה-1%, 20 שנה עשו את זה, ופתאום באה מטריצה ואוכלת אותם לארוחת בוקר. גם בטוויטר מלא התווכחו איתי. בדצמבר זה הפסיק״.

התוצאה מדברת בעד עצמה: 350 אפליקציות פנימיות נבנו בארבעה חודשים. סמנכ״ל הכספים בנה מערכת לחיזוי תקציבי, האחראי על המכירות והשיווק בנה מערכת לטרגוט חשבונות עסקיים, ועובדת אחרת בנתה אפליקציה שמורידה 90% מהעבודה שלה.

האזינו או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• פייסבוק ואינסטגרם בתשלום? מטא מתחילה לגבות על בינה מלאכותית ופיצ׳רים נוספים. התראיינתי על כך בכאן 11.

• מחקר: הפרודוקטיביות הוכפלה, אבל רק למעטים: קרסר פרסמה דוח שבחן את הרגלי המפתחים - כמות שורות הקוד; לא מעט צוותים לא משתמשים ב-AI בצורה הכי משתלמת למשימה.

• סוכני AI שיסחרו בשבילכם במניות? רובינהוד השיקה Agentic Trading שמאפשרים למשתמשים לחבר סוכני בינה מלאכותית כדי לבצע מסחר במניות, לנהל הוצאות ולבצע רכישות באופן אוטומטי.

השבוע על ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: SpaceX של אילון מאסק בדרך להנפקה של 2 טריליון דולר, וגם OpenAI ואנת׳רופיק מתחממות על הקווים. וגם, מה אנחנו יודעים על מרוץ ה-AI של סין? ו-ראיון עם היזם שמתחרה במודלי ה-AI של OpenAI וגוגל.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

זה יקרה בעוד כ-3 שבועות - SpaceX של אילון מאסק צפויה לצאת להנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה. השווי המוערך 1.75 (אולי אפילו 2) טריליון דולר ובכך תעקוף את הנפקת Saudi Aramco מ-2019 שעמדה על 1.7 טריליון. אבל ההנפקה הזו תהיה רק הסיפתח - לשנה של הנפקות ענק שיכללו גם את ענקיות ה-AI - אנתרופיק ו-OpenAI.

התשקיף של SpaceX לבורסה (כ-200 אלף מילים) מציג חזון כמו שרק מאסק יודע להציג - התיישבות על מאדים, חוות שרתים במסלול סביב כדור הארץ ומשימה שמטרתה למצוא לאנושות מקום לחיות בו - ״אנחנו לא רוצים שלבני האדם יהיה את אותו הגורל כמו של דינוזוארים״, נכתב ב-S1 (תשקיף החברה). בפודקאסט Pivot פרופ׳ גאלווי הביא עוד כמה דוגמאות הזויות כמו למשל ״השמש מכילה בערך 99.8% מאנרגיית מערכת השמש, ולדעתנו היא הפתרון היחיד שבאמת ניתן להרחבה למגבלות האנרגיה על פני כדור הארץ בעידן ה-AI״.

אבל אם שמים בצד את ההצהרות הגרנדיוזיות ומסתכלים רק על המספרים, גם שם SpaceX מציגה תמונה מורכבת. אמנם החברה מזוהה בעיקר עם הרקטות של מאסק וחזונו ליישב יום אחד את מאדים. אבל, הכסף שלה מגיע דווקא מסטארלינק - שירות האינטרנט הלווייני של החברה. לסטארלינק 10.3 מיליון מנויים, הכנסות 3.26 מיליארד דולר ברבעון, רווח תפעולי 1.2 מיליארד! היא לבדה אחראית לשני שלישים מהכנסות החברה כולה.

״אם זה היה הכל, זו הייתה אחת החברות הטובות של העידן״, אמר השבוע סקוט גאלווי בפודקאסט Pivot. אבל SpaceX היא גם חברת ה-AI של מאסק שהפסידה ב-2025 6.5 מיליארד דולר, כשההכנסות עמדו על 3.2 מיליארד.

גילוי מעניין נוסף מהתשקיף: אנת׳רופיק משלמת ל-SpaceX 1.25 מיליארד דולר בחודש על מחשוב, בהסכם שתקף עד מאי 2029.

מאסק רק יפתח את עונת ההנפקות וגם OpenAI ואנת׳רופיק בדרך: השבוע דווח כי OpenAI הגישה השבוע תשקיף סודי, כשהיעד להנפקה ספטמבר 2026. במקביל, אנת׳רופיק הודיעה על רווח תפעולי ראשון אי פעם! ברבעון השני של 2026, 559 מיליון רווח על 10.9 מיליארד הכנסות.

האם סין מנצחת במרוץ ה-AI?

ומה בכלל אנחנו יודעים על מה קורה באחת המעצמות הטכנולוגיות המשמעותיות בעולם?

השאלה הזו הייתה במרכז הביקור של הנשיא טראמפ בסין השבוע. בין המלחמה באירן לאינפלציה שעולה בארה״ב, טראמפ נחת השבוע בבייג׳ינג ואיתו: ג׳נסן הואנג מאנבידיה, אילון מאסק, טים קוק, לארי פינק מ-BlackRock, מנכ״לי בואינג, מיקרון ועוד שורה ארוכה של בכירי המגזר הכלכלי והפיננסי.

טראמפ רצה להראות גב כלכלי ואת חוזקו של המגזר הפרטי. על הדרך אולי לסגור עוד כמה עסקאות. אבל השאלה שעמדה במרכז הביקור הזה הייתה זו שעומדת במרכזה של ״המלחמה הקרה״ של ימינו.

מי מנצחת במרוץ הבינה המלאכותית? ובכלל מה אנחנו יודעים על מה שקורה שם באחת המעצמות הכי משמעותיות בעולם הטכנולוגיה?

אז השבוע בטראשטק, יואב ואני הזמנו את יובל ויינרב (Yuval Weinreb), ראש תוכנית הטכנולוגיה במיינד ישראל ומגיש הפודקאסט ״להבין את סין״. ניסינו לענות על השאלות האלו.

יובל סיפר לנו שליזמים האמריקנים פחות אכפת אם המודל אמריקני או סיני: ״80% מהיזמים בסיליקון ואלי שמשתמשים במודלים פתוחים, משתמשים במודלים סינים״, כך על פי אנדריסן הורוביץ.

על מלחמות השבבים אמר כי ההובלה של אנבידיה ברורה, אבל בכל הקשור ל-inference ״הפער הולך ונשחק״. דיברנו גם על החשיבות של טיוואן בסיפור הזה, האימוץ המהיר של הבינה המלאכותית בקרב האזרחים, והרובוטים שכבר נמצאים בכל מקום.

אז מי מנצחת? סין שמה את מהפכת ה-AI בראש סדר העדיפויות שלה עם אסטרטגיה ברורה לשנים הקרובות, ולכן ויינרב אומר כי לדעתו ״זו רק שאלה של זמן עד שהעליונות הסינית תתחיל לבוא לידי ביטוי״.

האם העוזר החכם של גוגל הוא מה שחיכינו לו?

במשך שנים הבטיחו חברות הטכנולוגיה עוזרים אישיים מבוססי AI, והתוצאות תמיד אכזבו. לאחרונה, השיח קצת משתנה - קלוד קוד, OpenClaw ועוד אחרות מציגות פלטפורמת של סוכנים שצברו מיליוני משתמשים.

ועכשיו נראה שאנחנו בפני מבחן משמעותי לסוכני ה-AI - השבוע הציגה ענקית הטכנולוגיה גוגל סדרה שלמה של סוכני AI שאוספים מידע, מתכננים אירועים, מסכמים תיבות דואר ולוחות שנה, ופועלים ברציפות ברקע 24/7 - גם בלי שהמחשב פתוח.

המוצר החדש נקרא Gemini Spark, כשהסוכן מתממשק עם Gmail, Drive, Docs ועוד כ-30 פלטפורמות חיצוניות כמו Dropbox, Uber ו-Spotify. המטרה? יעזור בפעולות כמו קניות, מחקר, תיאום לוחות זמנים, ואפילו משימות מורכבות שגוגל מציגה דוגמה של תכנון מסיבה - כשהעוזר החכם מנהל את ההזמנות, שולח תזכורות לאורחים, ואפילו בודק האם ועד הבית מאשר להקים מתקנים מתנפחים.

באתר TheVerge מציינים את היתרון הגדול של גוגל: 900 מיליון משתמשים חודשיים ב-230 מדינות, וגישה ישירה לכלים שאנשים אשכרה משתמשים בהם. גם Apple צפויה בחודש הבא להציג את ה-Siri המשודרגת המבוססת Gemini של גוגל - מה שגם אמור להציג הצצה לעתיד בו סוכני AI פועלים בשביל כל אחד, ולא רק כאלה עם גישה לקלוד קוד.

השאלה הגדולה: אם גוגל ואפל, עם כל המשאבים, לא יצליחו לגרום לסוכני ה-AI לעבוד כמו שצריך, אולי כל הרעיון של ״עוזר אישי״ יצטרך לעבור בחינה מחדש.

🎧 האם אפשר לבנות מישראל מודל AI שיתחרה בגוגל, OpenAI, ועליבאבא? ראיון עם זאב פרבמן מלייטריקס

רוב הסיכויים שהתשובה שלכם לשאלה בכותרת היא לא. אבל יש בישראל חברה אחת שחושבת שכן. לחברה קוראים לייטריקס ומאחוריה עומד ד״ר זאב פרבמן.

לפני כמה חודשים זאב פרבמן, מייסד ומנכ״ל לייטריקס, שוחח עם בכיר במעבדת ה-AI החדשה של מטא ומארק צוקרברג. הוא אמר את מה שכולם אומרים לו: ״תוך שנה אנחנו עוקפים את כולם״. אבל פרבמן, ד״ר למדעי המחשב, לא ממש התרגש וענה לו: ״לקחת כמה קורסים במתמטיקה. אנשים מסתכלים על מטריצות כבר 200 שנה. 300 מטר ממני יש מחלקה למתמטיקה עם חתני פרס פילדס. מה אתה חושב שאתה תפתור שהם לא?״

אז השבוע בטראשטק, יואב ואני עשינו פרק לייב מיוחד בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים מהיום הפתוח שלהם. ראיינו את פרבמן על איך לייטריקס, חברה ישראלית מירושלים שיושבת ממש בתוך הקמפוס, רוצה לבנות את מודל הווידאו AI שיתחרה בגוגל, OpenAI ועליבאבא. עם עשירית מהתקציב.

דיברנו על הדרך הייחודית של לייטריקס, ואיך (די בטעות) בנו את אחת האפליקציות הכי פופולריות שיצאו מישראל, פוטושופ למובייל בשם Facetune, שהגיע עד למשפחת קרדשיאן ולמאות מיליונים בהכנסות.

וכמובן, גם על השאלה ששואלים את עצמם הסטודנטים לעתיד שהיו בקהל: האם עוד יש טעם ללמוד מדעי המחשב כשקלוד קוד יכול לכתוב כמעט הכל לבד? התשובה של פרבמן תפתיע אתכם. וגם פרופ׳ קינדלר, דיקן בית הספר להנדסה ומדעי המחשב, ופרופ׳ גבי סטנובסקי, ראש החוג ל-AI, ניסו לתת תשובה.

האזינו או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• מושבעים דחו את תביעת מאסק נגד OpenAI על התיישנות: אחרי 3 שבועות של דיונים נדחתה התביעה של עד 100 מיליארד דולר; מאסק הבטיח לערער; הפסיקה הסירה את העיכוב המשפטי שלו חיכתה OpenAI לפני ההנפקה הצפויה בספטמבר

• אנדריי קרפתי עובר מ-OpenAI ל-אנת׳רופיק: ממייסדי OpenAI ואחת הדמויות המשפיעות בתחום ה-AI; המעבר נותן עוד רוח גבית לאנתרופיק שמושכת אליה עוד ועוד כשרונות

• אמן פרסם ציור מקורי של מונה וזכה לביקורת עיונת מאלפים שחשבו שזה AI: האמן SHL0MS העלה ב-X את היצירה בלי לחשוף את זהותו; הניסוי תוכנן כדי להראות לגולשים את ההטיות שלנו כלפי הבינה המלאכותית, ומראה כמה ההקשר משפיע על מה אנחנו חושבים על האומנות:

  

השבוע על העלייה בביקוש לשבבים הביאה גם לזינוק במניות החברות - מי החברות שהרוויחו מכך? באמזון עובדים ניפחו את השימוש ב-AI כדי להרגיע את המנהלים שלהם, וראיון עם הישראלי שעומד מאחורי היוטיוברים הגדולים בעולם

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

הקרב על השבב: הביקוש לא עוצר - מי החברות שהרוויחו בגדול?

מניות השבבים רשמו את הזינוק הגדול ביותר אי-פעם: החברות הוסיפו כמעט 4 טריליון דולר בשווי שוק ב-6 שבועות בלבד כשמדד השבבים נמצא בשיא כל הזמנים, ורשם עלייה של כ-70% מתחילת השנה.

סנדיסק, שם שלא שמענו מאז עידן הדיסק-און-קי, זינקה השנה ב-3,600%! AMD עלתה 320%. אינטל, חברה שלפני כמה חודשים הזדקקה לחילוץ ממשלתי מטראמפ, ב-470%. ואנבידיה, ענקית השבבים עם תשואה של 76% בלבד מתחילת השנה

הסיבה? ביקוש שלא עוצר: אורי אליאבייב, מייסד קהילת MDLI ויועץ AI, התארח אצלנו השבוע בטראשטק והסביר ״הסיבה הפשוטה היא שאנשים פשוט משתמשים הרבה ב-AI״, אמר. ״אם היינו רגילים שרק ה-GPU של אנבידיה המפורסמת נהנה מהביקוש. פתאום אנחנו רואים שגם חברות נוספות נהנות מכך״.

סנדיסק, נהנית מכך כפליים - הזיכרון שהיא מפתחת נמצא בתוך שבבי ה-AI, ובמקביל הוא גם נדרש ל-Inference - כל מי שמשתמש בקלוד קוד מרחוק, או מריץ מודלים מקומיים במחשב הביתי. ״ביחד שני הביקושים האלה יוצרים בהלה לזהב החדש, וזה האחסון״, אמר לנו.

אבל יש גם שאלה משמעותית בתוך הטירוף הזה של שוק השבבים - האם זה יכול להימשך? כרגע המודלים פשוט מפסידים כסף, ולא מן הנמנע ש-ChatGPT או קלוד ייאלצו להעלות את המחירים כדי להמשיך לפעול באותה תצורה בטח אם החברות האלו מתכננות הנפקה וצריכות להציג רווחיות באופק.

חשש נוסף הוא קצב בניית מרכזי נתוני ה-AI. כרגע נראה שיש ״גולד ראש״ אחרי מי בונה את הדאטה סנטרים הכי גדולים שיש, מה שמזין את הביקושים לכל השבבים. אבל, האם נמשיך לבנות דאטה סנטרים בקצב הזה לנצח? כנראה שלא. וברגע שהתשתית תיבנה, גם הוצאות החברות על AI צפויות לרדת.

והשבוע, גם הנפקת ענק של יצרנית שבבי ה-AI והמתחרה של אנבידיה - Cerebras, שהונפקה השבוע לפי שווי של 56 מיליארד דולר ומיד זינקה לשווי של כמעט 100 מיליארד דולר.

על פי שגיא כהן בדהמרקר ״סרברס מגדירה את עצמה כחברה ׳מי שבונה את תשתית ה-AI המהירה בעולם׳... העיקרון הטכנולוגי, בכלליות, היה שהשבב שלה כולל הרבה ליבות מחשוב וזיכרון על אותה פרוסת סיליקון, מה שמצמצם את הצורך בתקשורת בין שבבים - דבר שנחשב עדיין לצוואר בקבוק מרכזי״.

אז בין אם ההנפקה הזו צריכה להדאיג את אנשי אנבידיה, המנכ״ל ג׳נסן הואנג משדר עסקים כרגיל. השבוע, התלווה לנשיא טראמפ לביקורו בסין, והממשל האמריקאי אישר את מכירת שבבי NVIDIA H200 למדינה מהמזרח. שינוי דרמטי לאחר שנים של הגבלות הולכות ומחמירות על יצוא טכנולוגיה לסין.

אז על זה השבוע בטראשטק וגם וול סטריט כבר לא קונה את ״פיטורי ה-AI״ - ובסיליקון ואלי תוהים - אולי הבינה המלאכותית לא ״תחסל את שוק העבודה״?

דיווח: עובדי אמזון ניפחו את השימוש ב-AI

הפייננשל טיימס חשף השבוע סיפור שאולי מספר סיפור גדול בהרבה על השימוש בבינה מלאכותית בחברות. על פי הדיווח הזה עובדי אמזון ניפחו את צריכת הטוקנים שלהם כדי לעמוד ביעדים הפנימיים שהציבה החברה למתכנתים שלה. ב-FT מציינים כי החברה הציבה ליותר מ-80% מאנשי הפיתוח שלה יעדים שבועיים לשימוש ב-AI, וכדי לוודא שהעובדים אכן משתמשים מספיק בבינה המלאכותית, יצרה לוחות מעקב שמציגים מי הם המשתמשים שמשתמשים הכי הרבה בטוקנים.

״יש לחץ עצום להשתמש בכלים האלה״, סיפר עובד אמזון ל-FT. ״אנשים פשוט משתמשים בכלי הפנימי של החברה כדי למקסם את צריכת הטוקנים שלהם״. עובד אחר הוסיף: ״המנהלים מסתכלים על זה. כשעוקבים אחרי השימוש זה יוצר תמריצים מעוותים״.

אמזון מצידה אמרה שהנתונים לא משמשים להערכת ביצועים, אבל עובדים מאמינים שהמנהלים בכל זאת עוקבים כך אחרי העובדים. באמזון צפויים להוציא השנה 200 מיליארד דולר על תשתיות AI מסרו כי “אלפי עובדים להפוך מטלות חזרתיות לאוטומטיות”.

OpenAI נגד אנתרופיק במאבק על שוק סוכני הקידוד

אנתרופיק עקפה לראשונה את OpenAI ומובילה כעת בשימוש העסקי במודלי בינה מלאכותית, כך על פי חברת הפינטק Ramp שפרסמה השבוע את מדד ה-AI שלה. על פי המדד הזה - האימוץ מצד ארגונים זינק והיקף השימוש באנתרופיק גדל פי ארבעה בשנה האחרונה, בזמן שהשימוש ב‑OpenAI התייצב ולא ממשיך לעלות.

בניסיון אולי לשנות את המגמה - השיקה השבוע OpenAI אפליקציית Codex (סוכן כתיבת הקוד שלה) לאייפון. המשמעות: המשתמשים יוכלו לנהל את סוכני הקידוד שרצים שעות במחשב הביתי, ישירות מהטלפון. בעזרת האפליקציה יהיה אפשר לאשר החלטות, להתחיל משימות חדשות, לצפות בעדכונים בזמן אמת. הסוכן עצמו ממשיך לרוץ במחשב או על שרת מרוחק, והאפליקציה משתמשת ב״דרך מאובטחת״ להעביר את המסרים מבלי לחשוף את המחשב לאינטרנט הפתוח.

בבלוג של OpenAI גם עקצו את המתחרה אנתרופיק וכתבו: ״זה הרבה יותר מהיכולת לשלוט מרחוק במשימה אחת או לשלוח משימות חדשות למחשב״.באנתרופיק השיקו לאחרונה את Remote Control ואת Dispatch שמאפשר לעקוב אחרי משימות בודדות דרך הנייד.

המאבק על שוק כלי הקידוד מתחמם. באותו השבוע שבו אנתרופיק עקפה את OpenAI באימוץ עסקי לראשונה (34.4% מול 32.3% במדד Ramp), OpenAI דוחפת חזק להחזיר את הקרקע. ההבטחה: המפתחים יוצאים מהמחשב, ה-AI נשאר עובד.

הסמסים של אלטמן ומורטי נחשפים

בעקבות התביעה של מאסק נגד OpenAI, נחשפה השבוע ההתכתבות בין סם אלטמן למירה מורטי ביום שהוא פוטר מ-OpenAI בנובמבר 2023. ההתכתבות מספרת את הסיפור מבפנים: איך אלטמן ניסה לשמור על תפקיד המנכ״ל אחרי שהדירקטוריון הצביע על הדחתו. בין השאר מורטי כתבה לו על המנכ״ל הזמני שהדירקטוריון מינה: ״המנכ״ל החדש הזה זה איזה מישהו רנדומלי מטוויץ׳״.

🎧 ראיון השבוע: היוטיוברית שמילאה קניון, ועם אייל באומל מנהל היוצרים הגדולים בעולם

השבוע בטראשטק ראיינו את אייל באומל, במקור מחיפה, והיום עומד מאחורי כמה מערוצי היוטיוב הפופולריים בעולם, בין היתר הערוצים הסיניים של מיסטר ביסט, דיברנו על איך יוטיוב הפכה להיות הטלוויזיה החדשה. הוא סיפר לנו כי היוטיוברים המצליחים בעולם מתנהלים כמו סטארטאפ לכל דבר ״הם במיינדסט של אנחנו לא מפסידים את המשחק הזה. הם יעשו כל מה שצריך... לא ישנו בלילה, יסתכלו על דאטה ועל אנליטיקס וינסו דברים משוגעים״.

לאחרונה בנטפליקס גם זיהו את הפוטנציאל והחתימו את אחת מיוצרות התוכן שבאומל מנהל (היוטיוברית סייליש), ושירות הסטרימינג ייצור סביב היוטברית תכנים שונים ״אחרי הרבה מאוד שנים שהם מאוד נלחמו בזה, הבינו שהקהל שם כבר גדול מדי והם לא יכולים להתעלם מזה״, אמר לנו באומל.

אז השבוע בטראשטק על הסודות של היוטברים הגדולים בעולם - איך שיחה אחת עם מיסטר ביסט שינתה את חייו, וגם על עידן הקליפינג שמגלגל היום מיליוני דולרים וכל פאונדר חייב להכיר. האזינו או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• מחקר חדש מסטנפורד מצא: סוכני AI שעובדים יותר מדי נהיו מרקסיסטים. על פי המחקר סוכנים שנחשפו לעבודה שגרתית ואינסופית פיתחו ריטוריקה של מחאת עובדים, פקפוק במטרת העבודה והתארגנות קולקטיבית

• אנדוריל של פאלמר לאקי כבר שווה 61 מיליארד דולר! החברה הודיעה על גיוס של 5 מיליארד דולר בהובלת Thrive ו-a16z; הכנסות החברה הגיעו ב-2025 ל-2.2 מיליארד דולר, כוח האדם כמעט הוכפל, והחברה מתכוננת להנפקה ב-2027; כתבה מטראשטק על החברה

• ״SpaceX וגוגל במגעים לשיגור מרכזי נתונים למסלול בחלל״: כחלק מהמאמץ שלה להקים מרכזי נתונים במסלול סביב כדור הארץ, ענקית החיפוש בוחנת שיגורים מסחריים עם SpaceX ויצרניות נוספות; אם העסקה תיסגר, זו הכניסה המשמעותית הראשונה של גוגל לתשתיות חלל.

השבוע ארבע ענקיות הטכנולוגיה דיווחו את התוצאות הרבעוניות: צמיחה בעקבות ה-AI לצד חשש של המשקיעים מהשקעות הגדולות בתשתיות, התביעה של מאסק נגד OpenAI - מה הסיכויים של מאסק לנצח? וגם - שיחה עם אחד המשקיעים המובילים בישראל על העידן בו ה-AI יכול לעשות הכל.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

כבר לא בועה?

ענקיות הטכנולוגיה דיווחו השבוע את הדוחות הרבעוניים שלהן, אמזון, אלפבית (גוגל), מטא ומיקרוסופט ניפצו את התחזיות, אבל המשקיעים עדיין קצת חוששים. ״זו הפעם הראשונה שכל ארבע החברות מספרות ש-AI עושה להן כסף. ואם AI עושה להן כסף - סימן שאפשר להמשיך להשקיע ב-AI״, אומר לנו מיכה סטוקס בפרק מיוחד שהעלנו אתמול.

על פי הדיווח שלהן - ארבע החברות מתכננות להשקיע יחד 700 מיליארד דולר ב-2026 בתשתיות AI. פי שלושה מפרויקט מנהטן, פיתוח פצצת האטום, ובוול סטריט מודאגים - האם תהיה מספיק דרישה ל-AI? והאם אפשר להפוך את הוצאות הענק לרווחים.

והסיפור הוא - לא רק שכולן צמחו, אלא באילו תחומים. ההכנסות מהענן של גוגל זינקו ב-63% ל-20.1 מיליארד דולר. הענן של מיקרוסופט - Azure צמח ב-40%. כך גם AWS של אמזון ב-28%, הקצב הכי גבוה ב-15 רבעונים. וכל זה נעשה כשהן שומרות ואפילו משפרות את הרווחים.

המנצחת הגדולה של השבוע הזה היא גוגל (אלפבית) שעלתה מאז פרסום הדוחות ביותר מ-10%. גוגל מציגה גדילה כמעט כל תחום. אפילו מנוע החיפוש (שכולם הספידו) גדל ב-19%, החברה החלה למכור את שבבי ה-TPU שלה. ונראה שחזרתו של סרגיי ברין, מייסד החברה, עשתה את שלה.

הזווית הישראלית: אמזון צופה כי ברבעון הזה היא תכניס קרוב ל-200 מיליארד דולר (199 ליתר דיוק), כשמנוע צמיחה משמעותי מגיע דווקא מעסק חדש לחלוטין בעבור החברה - השבבים שלה. ״פעילות השבבים שלנו חצתה קצב הכנסות של 20 מיליארד דולר״, אמר מנכ״ל אמזון אנדי ג׳סי. ב-2015 רכשה אמזון את סטארטאפ השבבים - אנאפרונה לאבס ב-360 מיליון דולר, עכשיו העסק הזה הוא הבסיס לשבב ה-Trainium המיועד לאימון מודלים של בינה מלאכותית שאולי בקרוב גם יתחיל להימכר ללקוחות חיצוניים.

ומי שהצליחה להדאיג: דווקא מטא שהציגה את אחד הרבעונים החזקים של החברה עם צמיחה בהכנסות מפרסום ירדה בכמעט 10% והצליחה לגרום לחשש בידי המשקיעים. על פי הדיווח שלה - החברה צפויה להגדיל את ההשקעה בתשתיות ה-AI לכ-130 מיליארד דולר. אלא שבניגוד למתחרות, מטא משתמשת בתשתיות רק פנימית: לפרסום, להמלצות תוכן ולבניית המודלים שלה ולא מוכרת מוצרי AI לחברות אחרות.

בועת AI? מעניין שדווקא מהדוחות האלו עולה חשש הפוך מזה שעלה בתחילה. בעוד שבהתחלה חששו שלא יהיה מספיק ביקוש ל-AI, עכשיו נראה כי הביקוש רק עולה, והחשש עכשיו שאין מספיק היצע - תשתיות AI, שבבים ודאטה סנטרים שיעמדו בביקוש.

אז על כל זה בהרחבה בפרק מיוחד שעשינו עם מיכה סטוקס, האזינו או צפו:

סוף עידן באפל: האייפון בשיא ומה עם ה-AI?

מי שעוד דיווחה את הדוחות הרבעוניים שלה היא ענקית הטכנולוגיה אפל - אשר באותו השבוע הודיע המנכ״ל טים קוק על פרישתו ומעבר לתפקיד היו״ר.

אפל ממשיכה לצמוח ומכירות האייפון קפצו ב-22% ל-57 מיליארד דולר כשסדרת האייפון 17 הפכה הכי פופולרית בהיסטוריה של החברה. אפל הכתה את כל התחזיות. אפילו הפספוס הקל בתחזית האייפון, החברה הסבירה, נבע מבעיות בהיצע של השבבים המיוצרים בידי TSMC - לא מהיעדר בביקוש.

ואכן, טים קוק יכול לסכם בהצלחה גדולה את הכהונה שלו: הרווחים עלו ב-350%, הוא עוזב את החברה כשהיא שווה כמעט 4 טריליון דולר - פי 11 מהשווי שירש מסטיב ג׳ובס .

לזכותו אפשר לזקוף לא מעט מוצרים שהפכו להיות פופלריים במיוחד כמו האפל ווטש, האיירפודס שנהיו לסמל תרבותי, המעבר לייצור עצמי של השבבים (וללא תלות באינטל), וגדילה של עסקי השירותים שמכניסים לה יותר מ-100 מיליארד דולר בשנה.

מצד שני, היו גם לא מעט פלופים: פרויקט המכונית האוטונומית בוטל אחרי השקעה של 10 מיליארד דולר, הוויז׳ן פרו, ומעל הכל - אפל פשוט לא קיימת כרגע בתחרות ה-AI.

עכשיו השאלה עוברת לג׳ון טרנוס (John Ternus), המנכ״ל הנכנס: יהיה יותר ג׳ובס, או ימשיך את הדרך האפורה יחסית של קוק? דיברנו על כך בפרק השבוע.

האם מאסק ינצח במשפט נגד סם אלטמן?

השבוע נפתח אחד המשפטים הכי מדוברים בעולם הטכנולוגיה. מצד אחד, אילון מאסק, האיש העשיר בעולם, ומצד השני - החברה המדוברת בעולם - OpenAI והמנכ״ל שלה סם אלטמן. מאסק, אחד ממייסדי OpenAI (חברה שהוקמה ללא מטרות רווח) תובע את החברה ב-130 מיליארד דולר, דורש לסלק את סם אלטמן וגרג ברוקמן מהדירקטוריון שלה, ולבטל את השינוי שעברה OpenAI לחברה למטרות רווח.

השבוע מאסק עלה לראשונה לדוכן העדים והאשים את אלטמן בכך שהוא גנב עמותה ללא מטרות רווח. מנגד ב-OpenAI טענו לכך שבעצם מאסק פספס את ההצלחה של החברה, ולא התנגד לשינוי שעברה חברת ה-AI רק כאשר הפכה להצלחה, החליט לתבוע.

כך או כך המשפט הזה צפוי לייצר לא מעט כותרות בשבועות הקרובים ואולי אף לקבוע את הגורל של אחת החברות הכי חשובות בעולם בתקופה הזו. בינתיים בפולימרקט נותנים למאסק רק סיכוי של כ-40% לנצח.

🎧 הראיון השבועי: ״אנחנו בפעם הראשונה מחליפים את בני האדם״; עם גיגי לוי וייס, שותף מייסד ב-NFX

״מהפכת הענן, מהפכת המובייל, זה כאין וכאפס לעומת מה שאנחנו עוברים עכשיו.״

ככה גיגי לוי וייס, שותף מייסד בקרן NFX, פתח את הראיון שלנו השבוע. גיגי הוא טייס לשעבר עם כמעט שלושה עשורים של ניסיון ונחשב לאחד המשקיעים הישראלים הכי פעילים בעמק הסיליקון. בפורטפוליו שלו השקעות בחברות כמו פלייטיקה, מון אקטיב, ואפילו סטארקלאוד ששולחת דאטה סנטרים לחלל. כל חברה כזו מוערכת במיליארדי דולרים. לכן מעניין לשמוע את הפרשנות שלו על מהפכת ה-AI. למה לדעתו אנחנו נמצאים ב״נקודת מפנה של ממש בהיסטוריה האנושית״.

בחלק הראשון של השיחה של צוקר ושלי (חלק ב׳ יעלה מחר), דיברנו על עתיד עולם העבודה: ״כל אחד צריך לשאול את עצמו - לא האם החברה שלי תיעלם, אלא האם המשרה שלי תיעלם.״ גיגי הסביר למה הוא מאמין שעכשיו יש הזדמנות אדירה ב״מיקרו-יזמויות״, למה לדעתו יש עכשיו הזדמנות גדולה לבנות עסקים קטנים אבל עם עומק טכנולוגי שכנראה לולא ה-AI לא היו יכולים להיבנות.

גם על התפקידים החדשים שנוצרים בעקבות הטמעות ה-AI כמו: ה-FDE - Forward Deployed Engineer (מתכנת של סטארטאפים שמוטמע בתוך חברות), על המשרות שמוגנות יותר, ולמה כל אחד ואחת חייבים לשנות את המיינדסט שלהם ולהבין שבעתיד לא יהיה דבר שה-AI לא יוכל לעשות.

גם עולם ההשקעות משתנה בצורה דרמטית - גיגי סיפר לנו שרק ב-2025 הקרן שלו NFX בחנה 30,000 חברות, והשקיעה ב-23. כשחצי נפסלו אוטומטית על ידי AI, בלי מגע יד אדם. והטיפ שלו לכל יזם שרוצה להגיע אליו באופן אישי? ״מי שלא יכול להגיע אליי דרך אינטרו חם״, סיכם גיגי, ״אלה יזמים שאני לא צריך להשקיע בהם.״

זה רק תקציר של השיחה שהייתה שם, ממליץ לכם לצפות/להאזין לפרק המלא. מחר יעלה חלק ב׳ - איך משקיעים בסטארטאפים בעידן בו אנתרופיק יכולה לחסל אותם ברגע? מה ההשקעה הכי גדולה שהוא פיספס? וגם - על ישראל בעידן ה-AI למה הוא חושש לסטראטאפ ניישן ומה בכל זאת אנחנו צריכים לעשות כדי לנצח? האזינו לחלק א, או צפו:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• טיילור סוויפט נגד הדיפ-פייקס: הגישה 3 בקשות לטריידמארקס על דמותה וקולה כהגנה מפני ה-AI; מצטרפת למתיו מקונוהי שכבר פתח חזית משפטית דומה

• אנתרופיק שווה טריליון? חברת ה-AI שוקלת סבב גיוס של 40-50 מיליארד דולר לפי שווי של 900 מיליארד; בשוק המשני מניות החברה כבר נסחרות בשווי מעל טריליון

• ההימור של הממשל החזיר את עצמו פי 4: מניית אינטל זינקה ב-114% באפריל, החודש הטוב ביותר בהיסטוריית החברה; שווי השוק עבר 470 מיליארד דולר; שווי המניות של הממשל האמריקאי שווה כעת כ-36 מיליארד - פי 4 מעלות הרכישה המקורית של 8.9 מיליארד

• הארנק של הסוכנים: Stripe השיקה את Link, ארנק תשלומים ייעודי לסוכני AI עם אישור אנושי חובה לכל רכישה; סוכני AI כמו OpenClaw יכולים לקבל גישה לארנק ולבצע תשלומים בלי להיחשף לפרטי האשראי עצמם

השבוע על כלכלת הקליפים: הקטעים הקצרים שמגלגלים תעשייה של מיליוני דולרים? מטא מפטרת 10% מהעובדים, ובמקביל מודיעה על אפליקציה שעוקבת אחר אלו שנשארים; וגם - ביקרנו במפעל ה-AI הראשון בישראל.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

כלכלת הקליפים

אם אתם קוראים את הניוזלטר הזה, כנראה שכבר אתם חלק מקבוצת מיעוט. כן, זה לא סוד שבשנים האחרונות אפשר לראות ירידה בשיעור האנשים שקוראים להנאתם - בארה״ב מצאו ירידה של כ-40% במספר האנשים הקוראים ב-20 השנים האחרונות. אנחנו הרבה יותר זמן מול המסך, ליתר דיוק מול המסך הקטן, ועוד יותר ליתר דיוק מול הרשתות החברתיות במסך הקטן בצפייה בסרטונים (לרוב בני דקה מקסימום) שמוגשים לנו בחסות האלגוריתם.

תעשיית השורט-פורם (הסרטונים הקצרים) לא חדשה, אבל לצידה נולדה תעשייה של קליפים - קטעים קצרים שנחתכים לרוב מפודקאסטים ארוכים, שידורי לייב ברשת או תכניות טלוויזיה שהופכים לויראלים, לאו דווקא רק מקדמים תוכן אחר - אלא מוצר בפני עצמו.

החודש OpenAI רכשה את ״פודקאסט״ TBPN בכ-200 מיליון דולר (כתבתי על כך בהרחבה כאן). סכום די משוגע לפודקאסט, במיוחד נוכח העובדה שלתכנית שמשדרת מדי יום 3 שעות בשידור חי יש רק עשרות אלפי צופים ומאזינים. אבל, אולי הסיבה לרכישה טמונה דווקא בקליפים הקצרים שהפכו לויראלים והגיעו בטוויטר ובאינסטגרם למאות אלפי צפיות בשבוע.

בין אם הסכום ששילמה OpenAI הוא יחסית גבוה, נראה שהתופעה מתרחבת. השבוע קרן ההון סיכון a16z (אולי הקרן המצליחה בעולם) הודיעה על השקעה חדשה - ערוץ בטוויטר בשם MTS (״מנטרים את המצב״) סוג של CNN לעידן הסושיאל מדיה, ערוץ שמשדר חי 24/7 יראיין את בכירי התעשייה וגם ממנו נחתכים קליפים קצרים שירוצו ברשתות החברתיות.

זאת גם האסטרטגיה שלנו בטראשטק. מהיום הראשון החלטנו שאנחנו לא ״עוד פודקאסט״, כל תכנית שלנו מייצרת קליפים קצרים (בין 2-3) שאותם הקהל יוכל לצרוך ברשתות החברתיות השונות (כל קליפ שלנו עולה בטיקטוק, אינסטגרם, פייסבוק, לינקדאין, יוטיוב שורטס ואפילו בספוטיפיי). כך מדי שבוע אנחנו מייצרים 4-5 סרטונים שמגיעים באופן מצרפי למאות אלפי אנשים.

האימפקט היה ברור מההתחלה. כשעוצרים אותי ברחוב ואומרים משהו כמו ״אני מאוד אוהב את התוכן שלכם״, השאלה הראשונה היא לרוב - אם הם רואים או צופים (יוטיוב או פודקאסט)? אלא שלא מעט פעמים הם עונים - רואה אתכם בטיקטוק/אינסטגרם. ובאמת ההשקעה שלנו בתוכן הזה היא משמעותית. בין אם זה בבחירת התכנים, העריכה עצמה, וההפצה של התכנים. במידה רבה אני מאמין שזה גם מה שעזר לנו לצמוח כל-כך מהר.

אד אלסון, שמגיש את הפודקאסט Prof G Markets כתב בהרחבה השבוע על ״כלכלת הקליפים״ וגם התראיין על כך בפודקאסט המוצלח Galaxy Brain. אלסון נותן כדוגמה את חסן פייקר וניק פואנטס, שניים מיוצרי התוכן הפוליטי המצליחים בארה״ב. למרות שהפודקאסט שלהם נחשף לעשרות אלפי אנשים בלבד - הקליפים הקצרים שלהם מגיעים ליותר מ-600 אלף חשיפות בחודש!

בתקופה האחרונה נוצרה סביב התעשייה הזו גם כלכלה של ממש. ״סוכנויות קליפים״ המאפשרות ליוצרי תוכן ולמותגים לשלם ליוצרי תוכן אחרים כדי לקדם את התוכן שלהם. יוצר התוכן N3on חשף לאחרונה שהוא משלם ל״קליפרים״ כמעט מיליון דולר בחודש כדי שישתפו קטעים שלו ברשתות חברתיות. אין ספק שבתקופה שבה עולם הקידום (פרפורמנס) הופך להיות תחרותי עם מחירים גבוהים - וכך היכולת להגיע לקהל באופן אורגני יכולה להיות שינוי משמעותי בעבור יוצרים וגם מותגים רבים.

בטור שלו מעריך אלסון כי השלב הבא יהיה לייצר מהקליפים האלו גם כסף. TBPN סגרו כל סרטון קצר במסר שהוקלט על ידם מאחד המפרסמים שלהם, בתי פודקאסטים בישראל כמו הפודיום מוסיפים באנרים על גבי הסרטונים הקצרים, ב-NBA אפשר לראות איך תקצירים מובאים בחסות מותגים כמו רולקס או T-Mobile.

גם אנחנו בטראשטק מנסים לחשוב מה הדרך הכי טובה להמשיך ולייצר הרבה מאוד תוכן בחינם, ובתוך כך לא לפגוע בקהל ובצופים שלנו. אם יש לכם מחשבות על איך אפשר לעשות את זה בצורה טובה, אשמח לשמוע.

כך נראה ה״מוח״ של הבינה המלאכותית בישראל

כשהתחלנו את טראשטק, החלטנו שאנחנו לא נהיה עוד פודקאסט. בין אם זה בכמה חשוב לנו איך נראה התוצר הסופי, ההשקעה ביוטיוב ובשורטים, אבל לא רק. היה לנו ברור שמתישהו גם נצא מהאולפן וננסה להבין את עולם הטכנולוגיה גם מקרוב.

אז קצת לפני המלחמה החלטנו לנסות להבין מקרוב ולהביא גם לצופים את (אולי) הסיפור הכי חשוב של הבינה המלאכותית - איך נראה ועובד דאטה סנטר AI?

הגענו למפעל ה-AI של נביוס במודיעין - דאטה סנטר ה-AI הראשון בישראל - 4000 GPU של אנבידיה, מעל 100 ק״מ של כבלים וסה״כ 8.5 מגה ואט של חשמל. שזה אגב כלום לעומת מה שקורה בעולם, לאילון ו-xAI, מטא, ו-OpenAI יש מפעלים של ג׳יגה וואט - פי 1000 ממה שקורה כאן.

וזה גם הסיפור של מהפכת ה-AI. לאחרונה פורסם בבלומברג כי מחצית מהדאטה סנטרים שתוכננו להיות מוקמים ב-2026 - נדחו או בוטלו. הסיבה לרוב מחסור ברכיבים ובחשמל. לכן, אנחנו שומעים לא מעט על הרעיון להעביר את מרכזי הנתונים האלו לחלל.

ניסינו להבין איך זה עובד? איפה אנחנו ביחס לעולם? וגם - עם מיכה סטוקס דיברנו על העסקאות הסיבוביות שהן חלק מהותי מהבנייה של המהפכה הזו:

ה-AI משנה את החוקים: פיטורים ומעקב אחרי עובדים

השבוע מטא הודיעה על פיטורים של 8,000 עובדים - 10% מהחברה וביטול של כ-6,000 משרות שהיו פתוחות. במייל פנימי שפורסם בבלומברג, החברה הציגה את הצעד כחלק ממאמצי ההתייעלות מול התחרות עם OpenAI, גוגל ואנתרופיק.

גל הפיטורים הזה עלול עוד להתרחב (בעבר פורסם כי החברה מתכוונת לקצץ 20% מהעובדים. מטא לא לבד, מיקרוסופט הודיעה לראשונה בתולדות החברה על תוכנית פרישה מרצון לכ-7% מעובדיה האמריקאים - כ-9000 אנשים.

יכול להיות שההודעות אלו רק ההתחלה של גל פיטורים נרחב בתעשיית הטק. אבל, מתברר שגם אם נשארתם לעבוד בחברות הענק - כנראה שתצטרכו להתרגל לדרך עבודה חדשה שכוללת גם מעקב. זה מה שקורה עכשיו במטא של מארק צוקרברג. על פי רויטרס, בחברה החלו להתקין על כל מחשבי העובדים בארה״ב אפליקציה חדשה בשם Model Capability Initiative (MCI).

מה האפליקציה עושה? עוקבת אחרי כל מה שאתם עושים - אחרי תנועות עכבר, ההקלקות, ההקלדות וצילומי מסך. כשהמטרה לאמן כך את מודלי ה-AI של מטא. בהודעה הפנימית של חטיבת ה-AI נכתב: ״זו הנקודה שבה כל עובדי מטא יכולים לעזור לשפר את המודלים שלהם, פשוט על ידי כך שהם יעבדו כרגיל״.

סמנכ״ל הטכנולוגיות אנדרו בוסוורת׳ הוסיף: ״החזון שאנחנו בונים הוא כזה שבו סוכנים עושים את רוב העבודה, והתפקיד שלנו הוא לבדוק אותם ולעזור להם להשתפר״.

דובר מטעם החברה ביקש להבהיר שהמידע לא ישמש לשיחות הערכה או בדיקות ביצועים של עובדים, אלא רק לאימון מודלים. ״אם אנחנו בונים סוכנים שיעזרו לאנשים להשלים משימות במחשב שלהם, המודלים שלנו צריכים דוגמאות אמיתיות לאופן שבו אנשים באמת משתמשים בהם״, הסביר.

🎧 האזינו: איך תוסף זדוני שנבנה ב-45 דקות הפך ל-Koi

איך תוסף זדוני שנבנה ב-45 דקות בבית קפה הצליח להדביק מאות ארגונים ברחבי העולם ולהביא את OpenAI כלקוחה ראשונה. זה הסיפור המדהים של עמית אסרף וחברת Koi.

הם ישבו בבית קפה וחשבו כמה קל יהיה לייצר תוסף זדוני שדרכו יוכלו להדביק ארגונים בחולשות - אז הם פשוט בנו את זה. תוך שבוע 300 ארגונים - בנקים, חברות ריטייל, ארגוני אבטחת מידע - התקינו את התוסף שיכול היה להריץ קוד על כל מחשב. לגנוב כל קובץ.

פאסט פוורווד שנה אח״כ - החברה שהתחילה מהתוסף הזדוני נרכשה על ידי פאלו אלטו בסכום של בין 300 ל-400 מיליון דולר.

אז השבוע בטראשטק אירחנו את עמית, מייסד ומנכ״ל Koi. צוקר ואני ניסינו להבין את הגדילה המהירה והיוצאת דופן ואיך הלקוחה פאלו אלטו הפכה לרוכשת. אפילו שחששו שם ש-OpenAI תקדים אותם.

אסרף עוד לא בן 30 סיפר שאחת הסיבות העיקריות להחלטה למה למכור הייתה בגלל המשפחה ״אני לא בא מכסף, ההורים שלי שוטרים. ולהם זה משנה את החיים״.

דיברנו על למה לדעתו צריך לחשוש מ-Mythos של אנתרופיק וגם האם אנחנו מתקרבים ליום שבו ה-AI יוכל לפרוץ לכל חברה לבד? האזינו כאן

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• הישראלי הכי בכיר בעמק הסיליקון: ג׳וני סרוג׳י עלה למספר 2 באפל: לאחר פרישתו של טים קוק, ומינויו של ג׳ון טרנוס למנכ״ל החדש, הישראלי ג׳וני סרוג׳י מונה לסמנכ״ל החומרה הראשי של החברה; סרוג׳י, שכבר שנים רבות באפל ואחראי לשבב הייעודי של האייפון והמחשבים, נחשב עכשיו לאיש השני בחשיבותו בחברה. ב-2017 יצא לי לראיין את סרוג׳י על הדרך הייחודית שעשה - צפו כאן.

• החברה הפרטית הישראלית בעלת השווי הגבוה ביותר: Vast Data הודיעה השבוע על גיוס של מיליארד דולר (בין היתר מאנבידיה) לפי שווי של 30 מיליארד! לחברה יותר מ-4 מיליארד דולר בהזמנות מצטברות והכנסות שנתיות של יותר מחצי מיליארד

• המודל החדש של OpenAI - ענקית הבינה המלאכותית הודיעה השבוע על GPT 5.5 שעל פי המדדים עוקף ביכולות שלו את Opus 4.7 של אנתרופיק; בנוסף לכך, החברה השיקה גם את ChatGPT Images 2.0 שמייצר תוצרים מרשימים יותר אפילו מ-Nano Banana Pro.

• אנתרופיק זוכה להשקעות ענק: גוגל הודיעה שתשקיע עד 40 מיליארד דולר; במקביל אמזון תשקיע בחברה 25 מיליארד דולר נוספים (בנוסף ל-8 מיליארד שכבר השקיעה) כחלק מהסכם לבניית תשתיות AI.

• מאסק בדרך לרכוש את Cursor? חברת SpaceX הבטיחה לעצמה את האופציה לרכוש את כלי כתיבת הקוד הפופולרי בסכום של 60 מיליארד דולר; החברות יתחילו בפרויקט משותף שמטרתו לסגור פערים מול אנתרופיק ו-OpenAI. אם הרכישה לא תצא לפועל מאסק ישלם לקרסר כ-10 מיליארד דולר על השת״פ.

השבוע על החשש הגובר מה-AI: סם אלטמן על המוקד, והמחקרים שמראים - בארה״ב לא אוהבים את הבינה המלאכותית. על ארטמיס 2 חזרה בשלום מהצד הרחוק של הירח, וגם - חברת הנעליים שעשתה פיבוט ל-GPU וזינקה בכמעט 600%!

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

בארה״ב גובר החשש מה-AI וסם אלטמן על המוקד

בשבוע שעבר, צעיר בן 20 מטקסס החליט לנסוע כל הדרך לסן פרנסיסקו, לביתו של סם אלטמן, במטרה לזרוק על ביתו בקבוק תבערה. פחות משעה אח״כ אותו צעיר על פי החשד נסע למשרדי OpenAI ואיים להצית את המקום. החשוד נעצר ונלקח לחקירה.

יומיים אח״כ המשטרה עצרה שני אנשים בחשד שירו על ביתו של מנכ״ל OpenAI שהיה באותו השבוע המוקד של תחקיר במגזין הניו יורקר (שכתבתי עליו בשבוע שעבר) שדן בשאלה ״האם אפשר לסמוך עליו״.

באינדיאנה כמה ימים לפני כן, נורו 13 כדורים אל ביתו של חבר מועצת העיר, רון גיבסון, לאחר שהצביע בעד הקמה של דאטה סנטרים. במקום נמצא מכתב עם כיתוב ״בלי דאטה סנטרים״.

בכל המקרים האלו לא היו נפגעים, אבל הם מציגים עליית מדרגה משמעותית בשיח המילולי והפיזי כלפי מהפכת ה-AI.

השבוע פרסמו בסטנפורד את דוח ה-AI שלהם - יותר מ-400 עמודים הבוחנים את ההתקדמות המהירה של מהפכת הבינה המלאכותית. בין היתר מציגים איך ה-AI נמצא בשימוש ביותר ממחצית אוכלוסיית העולם בתוך 3 שנים בלבד - מהר יותר מהאינטרנט או המחשב האישי. ובמקביל גם מציגים נתון אחר שאולי עלול להסביר את עליית המדרגה באלימות. על פי הדו״ח הזה רק 31% מהאמריקנים בוטחים בממשלה להסדיר את ה-AI - הנתון הנמוך ביותר מכל המדינות שנסקרו בדוח.

לנתון הזה מצטרף גם מחקר של Pew Research שמצא כי 50% מהאמריקנים אמרו שהשימוש ב-AI מעורר בהם יותר דאגה מאשר התרגשות (רק 10% היו נרגשים, 38% גם וגם). ב-2021 רק 37% היו מודאגים.

כשמסתכלים לפי תחומים, בארה״ב רואים ב‑AI פוטנציאל חיובי בתחום הבריאות. לעומת זאת, לגבי מערכת החינוך ושוק העבודה – הרוב סקפטי, ורק כרבע חושבים שההשפעה תהיה חיובית.

את הפער המשמעותי ביותר אפשר לראות בין מי שמוגדר במחקר הזה מומחי AI לבין הציבור הרחב. ב-2024 מצאו כי בעוד 56% מהמומחים מאמינים שתהיה ל-AI השפעה חיובית, בציבור הרחב רק 17% חושב כך. הנתון הזה מתקשר גם למהירות ההטמעה של הטכנולוגיה. בזמן שהטכנולוגים מתרגשים מהשינוי הזה, רוב הציבור תוהה לגבי עתידו ולא בהכרח רוצה לחיות באחד השינויים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה של הכלכלה העולמית.

דבר אחד בטוח, אנחנו רק בהתחלה של ההתחלה של מהפכת ה-AI. עוד לא ראינו פיטורים המוניים בגלל ה-AI, ווול סטריט נמצאת בשיא כל הזמנים. אפשר להעריך שאם זה ישתנה - הנתונים המוצגים מעלה יושפעו גם הם.

ועוד דבר לגבינו - בסטארטאפ ניישן אנחנו כנראה יותר נרגשים ממודאגים, ועם זאת לקראת הבחירות הקרובות, הבינה המלאכותית חייבת להיות במרכז השיח הציבורי. אנחנו חייבים להתכונן לשינויים הדרמטיים האלו ובמקביל לדאוג שישראל לא תישאר מאחור.

בקרוב: מושבה על הירח?

״זוכרים מי היה שר החינוך ב-1969? כנראה שלא. אבל בוודאי אתם זוכרים אירוע אחד היסטורי שקרה באותה השנה״. רן לבנה, מנהל סוכנות החלל הישראלית, הגיע השבוע לטראשטק כדי לדבר איתנו על החשיבות של ארטמיס 2 והמסע שלה לירח. לבנה מתכוון כמובן לנחיתה הראשונה על הירח.

יותר מ-50 שנים עברו מאז, והשבוע ארטמיס 2 חזרה בשלום לכדור הארץ. 10 ימים במסע של 407,000 קילומטר, הקפה סביב הירח, והגעה לצד הרחוק שלו - אזור שבני אדם מעולם לא הגיעו אליו. בדרך נשברו גם כמה שיאים נוספים: המרחק הגדול ביותר שבני אדם הגיעו אליו אי פעם. האישה הראשונה (קריסטין קוך) והאסטרונאוט השחור הראשון שמגיעים לירח (ויקטור גלובר).

המסע הזה רק ההתחלה, אבל כבר ברור שזה הסיפור הכי ויראלי שיש. 18 מיליון צופים ראו את ההקפה מסביב לירח בטלוויזיה. עוד 20 מיליון ביוטיוב. נטפליקס, אמזון, אפל ו-HBO שידרו בו-זמנית.

אז השבוע בטראשטק, יואב ואני על המסע חזרה לירח ביחד עם מנהל סוכנות החלל הישראלית - ניסינו לענות על השאלה: איך עושים צרכים בחלל? ולמה השירותים היו לאירוע מרכזי בארטמיס 2? שווה לצפות רק בשביל התמונות המדהימות =)

חברת הנעליים שעשתה פיבוט ל-GPU וזינקה בכמעט 600%!

ב-2021 חברת הנעליים Allbirds, נסחרה בשווי של 4 מיליארד דולר, אלא שמאז המכירות צנחו והחודש היא מכרה את פעילות הנעליים ב-39 מיליון דולר. השבוע החברה הפתיעה והחליטה לעשות פיבוט משמעותי. שינתה את שמה ל-NewBird AI, ומעתה תעסוק בהשכרת GPU לחברות AI. כן, מנעליים לחומרה. וזה בכלל לא החלק הכי הזוי בסיפור.

ביום שהודיעה על כך, המניה של החברה קפצה ביותר מ-580% ביום אחד! על פי הדיווח החברה הודיעה שהיא תרכוש ב-50 מיליון דולר שבבי GPU ותציע שירותי מחשוב בענן.

המהלך הזה מאשש במידה מסוימת חששות של רבים באשר לבועה בשוק הבינה המלאכותית ומזכיר למשל את מה שקרה בקריפטו בתחילת העשור, כשחברות מסורתיות שינו שם ותחום פעילות כדי לרכוב על הגל. השאלה האם זה מספיק? והאם זה יחזיק? אפשר להעריך בזהירות שהתשובה היא - לא.

🎧 הראיון השבועי: אחרי אקזיט המיליארדים - הדבר הבא של עומר קפלן, ממייסדי איירון סורס

״אני רואה עולם שבאיקומרס זה אנחנו מול שופיפיי ואמזון״, עומר קפלן, ממייסדי ironSource שהונפקה ב-11 מיליארד דולר ואח״כ נמכרה במיליארדים - חולם כבר על הדבר הבא ולא מפחד לכוון הכי גבוה שיש.קפלן הקים יחד עם חבריו מאיירון סורס את זיג ZyG - שגייסו את אחד מסיבובי הסיד הגדולים שהיו כאן 58 מיליון דולר! במטרה לבנות פלטפורמה של סוכנים לחברות איקומרס.

אז השבוע בטראשטק יואב ואני בראיון עם קפלן, ניסינו להבין למה אחרי אקזיט כ״כ גדול צריך עדיין לגייס ״להפסיד כסף לאנשים אחרים, פי מיליון יותר יכאב לי מלהפסיד כסף שלי״.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• Anthropic משיקה את Claude Opus 4.7 ו-Claude Design: המודל החדש עוקף את GPT-5.4 בבנצ׳מרק ותומך בתמונות עד 2,576 פיקסלים; הכלי החדש שהפיל את המניה של פיגמה בכ-10% הופך פרומפט לפרוטוטייפ מלא

• OpenAI מאשימה את Anthropic בניפוח הכנסות של 8 מיליארד דולר: עימות ציבורי נדיר בין שתי הענקיות בתעשיית ה-AI - ב-OpenAI טוענים השבוע כי הנתונים של Anthropic לא מדויקים וכי החברה מנפחת את ה-ARR

• פי 1000 צוקרברג: מטא מפתחת סוכן AI בדמותו של צוקרברג לייעץ לעובדי החברה: על פי הפייננשל טיימס, הדמות הדיגיטלית עוברת אימון אינטנסיבי על סגנון הדיבור, המניירות והאמירות הפומביות של המנכ״ל לאורך השנים - כדי להציע עצות לעובדים כשצוקרברג לא זמין. במקביל, הוול סטריט ג׳ורנל דיווח החודש שצוקרברג עצמו בונה סוכן AI אישי שיעזור לו בניהול היומיומי. יש צוקרברג שמייעץ למנכ״ל, ויש צוקרברג שמייעץ לעובדים

השבוע על מודל ה-AI שאנתרופיק מסרבת לשחרר לציבור; וגם - תחקיר ענק על סאם אלטמן מעלה את השאלה: האם אפשר לסמוך על אחד האנשים הכי משפיעים בעולם?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

קלוד Mythos - המודל שאף אחד לא יקבל גישה אליו

בתעשייה שבה כל חברה מתחרה מי ישחרר את המודל הבא ראשון, אנתרופיק עשתה משהו הפוך לגמרי - על פיה הדיווחים היא בנתה את המודל החזק ביותר שלה, ואז החליטה לא לשחרר אותו לציבור.

הסיפור התחיל בדליפה. בסוף מרץ, חוקר ישראלי, בשם רועי פז, מחברת LayerX,
גילה שאנתרופיק השאירו אלפי קבצים שלא פורסמו על מודל חדש בשם קלוד Mythos - ״קפיצת מדרגה״ בביצועים ויכולות סייבר המציבות סכנה משמעותית - חזק יותר מכל מודל שהחברה שחררה עד היום.

שבוע אחרי הדליפה, אנתרופיק יצאה עם ההכרזה הרשמית, על פי החברה Mytho Preview זיהה אלפי חולשות zero-day (חולשות שלא ידעו על קיומן) במערכות הפעלה פופולריות, בדפדפנים ובתוכנות קריטיות. הוא מצא באג שהסתתר 27 שנה ב-OpenBSD - מערכת שנחשבת לאחת המאובטחות בעולם ועוד ועוד.. אנתרופיק טענה שהם לא אימנו את Mythos ספציפית לסייבר - היכולות פשוט צצו מתוך ההתפתחות הכללית של המודל.

דאריו אמודיי, מנכ״ל אנתרופיק הסביר ״הסכנות כאן ברורות, אבל אם נעשה את זה נכון - יש כאן הזדמנות אמיתית ליצור אינטרנט ועולם בטוחים הרבה יותר ממה שהיו לנו לפני הופעת יכולות הסייבר המונעות על ידי בינה מלאכותית”. ולכן במקום לשחרר אותו לציבור הרחב, אנתרופיק הודיעה על Project Glasswing: קואליציה טכנולוגית הכוללת 40 שותפים בהם ענקיות הטק: AWS, אפל, גוגל, מיקרוסופט, אנבידיה, סיסקו, קראודסטרייק ועוד. המטרה: להשתמש ב-Mythos כדי למצוא ולתקן חולשות בתוכנות קריטיות ברחבי העולם, לפני שיכולות דומות יגיעו לידיים הלא נכונות.

החשש הזה הוביל לירידות בשווקים בוול סטריט ובמקביל, שר האוצר האמריקני סקוט בסנט, ויו״ר הפד ג׳ארום פאוול זימנו את מנכ״לי ששת הבנקים הגדולים בארה״ב לפגישה דחופה על מנת להזהיר מפני הסיכונים. ממשלת הודו ותעשיית ה-IT שלה גם פתחו בבדיקה. OpenAI, שלא רצתה להישאר מאחור, דיווחה שהיא מפתחת מודל סייבר משלה שייצא לקבוצה קטנה של שותפים.

כך או כך, אנתרופיק הודיעה בשבוע האחרון כי הגיעה ל-30 מיליארד דולר ARR ובכך עברה את OpenAI שעמדה על 25 מיליארד. גם בשוק הפרטי הביקוש למניות של יצרנית קלוד עבר את זו של צ׳אט ג׳יפיטי ושווי החברה עומד על 863 מיליארד, בעוד של OpenAI על 846 בלבד.

״הבעיה עם OpenAI היא סם אלטמן בעצמו״

האם אפשר לסמוך על אחד האנשים הכי משפיעים בעולם הטכנולוגיה? כך תוהה תחקיר מקיף שהתפרסם השבוע בניו יורקר על סאם אלטמן, האיש מאחורי OpenAI. התחקיר כולל מעל 100 ראיונות, מזכרים ומסמכים סודיים שלא נחשפו מעולם, ומציג תמונה די מטרידה על האדם שאחראי לחברת ה-AI הגדולה בעולם.

אז מה יש בתחקיר? לראשונה נחשף הסיפור מאחורי פיטוריו הזמניים של אלטמן בנובמבר 2023. מתברר כי באותה תקופה, אילייה סוצקבר, המייסד השותף שמאז פוטר, כתב לדירקטוריון 70 עמודי הודעות סלאק ומסמכים כשהמסר המרכזי: אלטמן פשוט שיקר להם מספר פעמים כולל לגבי נושאי הבטיחות של החברה. “כל אדם שעובד על טכנולוגיה כזו שמשנה את פני העולם, נושא על כתפיו נטל כבד ולוקח על עצמו אחריות חסרת תקדים” כתב אז סוצקבר לחברי הדירקטוריון והוסיף ״אני לא חושב שסם צריך להיות האיש עם האצבע על הכפתור״. גם דאריו אמודאי, שהיום מנהל את אנתרופיק (המתחרים הכי גדולים) והיה סגן נשיא בענייני מחקר בחברה אמר אז כי: ״הבעיה של OpenAI היא אלטמן.״

ואכן נושא הבטיחות של הבינה המלאכותית, מה שגם מוגדר AI Alignment הוא עניין מרכזי. ב-2023 OpenAI הודיעה שתקצה 20% מכוח המחשוב שלה לצוות ה-Superalignment - הצוות שאמור לוודא שה-AI בטוח. בפועל? לפי ארבעה אנשים שעבדו עם הצוות, הוקצו בין 1% ל-2% בלבד - על השרתים הישנים והגרועים ביותר. הצוות פורק ב-2024 לפני שהשלים את המשימה שלו.

בסיפור אחר מוזכר איך בישיבת דירקטוריון בדצמבר 2022, אלטמן טען שפיצ’רים שנויים במחלוקת ב-GPT-4 אושרו על ידי פאנל בטיחות. כשחברת דירקטוריון ביקשה תיעוד, התברר שהם לא אושרו כלל.

ויש גם סיפורים מהעבר. אלטמן ידוע בסיליקון ואלי כמי שניצל את המעמד שלו כדי להשקיע אישית בחברות הכי טובות, תוך חסימת משקיעים חיצוניים. מוזכר איך כבר בסטארטאפ הראשון שלו עובדים בכירים ביקשו להדיחו מתפקיד המנכ״ל. איך בתקופה בה היה נשיא האקסלרטור YC עלו טענות נגדו ובעיות אמינות מה שבסוף הוביל לכך שנדחק החוצה.

באופן כללי, התחקיר לא מציג ״אקדח מעשן״ אחד ספציפי נגד אלטמן, אבל כן תמונה מאוד בעייתית לגבי אחד האנשים הכי משפיעים בעולם הטכנולוגיה ואולי בעולם כולו שהחלטות שהוא מקבל עלולות לייצר אימפקט משמעותית על כולנו.

בכיר במיקרוסופט אמר בראיון לתחקיר: יש ״סיכוי קטן אבל אמיתי״ שאלטמן ״ייזכר כברני מיידוף או סאם בנקמן-פריד - רמאי ברמה היסטורית״.

והתגובה של אלטמן? מספר ימים אחרי התחקיר משטרת סן פרנסיסקו עצרה אדם שזרק בקבוק מולטוב על ביתו של מנכ״ל OpenAI השבוע. והיום אלטמן מתייחס לכך ולתחקיר לראשונה בבלוג פוסט שפרסם באתר שלו כתב כי לא הבין את ההשפעה שיש למילים. אלטמן הוסיף כי הוא ״לא גאה בכך שהוא לא התנהל טוב בקונפליקט מול הדירקטוריון מה שהוביל לבלאגן ולפגיעה ב-OpenAI.״ מדבר על הצורך בדמוקרטיזציה של AI ועל כך שצריך ״להוריד את הטון״.

הצרות של OpenAI: באתר ה-Information דיווח כי דווקא בשנה שצפויה הנפקה - אלטמן הדיח את שרה פרייר, סמנכ״לית הכספים של החברה. על פי הדיווח פרייר שאלה שאלות קשות, ואף אמרה כי החברה לא מוכנה להנפקה.

״מעלית הבינה״: הכירו את ראלף - הסוכן שסוגר לכם את הפינה

הירשמו לניוזלטר החדש של ״מעלית הבינה״ - הפורמט החדש מבית טראשטק בו 30 יזמים עולים עם יואב ואיתי 30 קומות במעלית, וכל אחד מספר בפיץ׳ מהיר איך הם באמת משתמשים ב-AI. השבוע הכירו את ראלף: הסוכן שישים סוף לכל העבודה הסיזיפית ויסגור לכם את כל מה שצריך - ובמקביל! עם הילה שמואל התותחית שלא מפסיקה לבנות:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• איך הפך אשטון קוצ׳ר 30 מיליון דולר ל-1.3 מיליארד? השבוע דלף מסמך פנימי של OpenAI שחושף את ה-Cap Table (טבלת המשקיעים) המלא של החברה ועל פיו הקרן של קוצ׳ר הייתה בין המשקיעים הראשונים שעשו כבר פי 17 על הכסף; מי עוד ברשימה?

  

• תחרות חדשה לאנבידיה? מנכ״ל אמזון אנדי ג׳סי חשף כי החברה שוקלת להרחיב את פעילות מכירת השבבים שלה ולמכור גם לחברות חיצוניות. הפעילות כבר מייצרת מעל 20 מיליארד דולר בשנה ועשויה להגיע ל־50 מיליארד

• משימת ארטמיס הושלמה בהצלחה! המשימה המאוישת הראשונה לירח מאז אפולו ב-1972 הסתיימה לפנות בוקר לאחר שארבעה אסטרונאוטים הגיעו לצד האפל של הירח - המרחק הגדול ביותר שעברו אסטרונאטים אי פעם - מה שמשמש חזרה גנרלית לנחיתה על הירח בעוד כשנתיים

  

השבוע על ספיישל פסח: כנגד ארבעה בנים דיברה הבינה - מי הוא החכם, הרשע, התם וזה שאינו יודע לשאול? גם - על הרכישה המסקרנת של OpenAI: למה היא רוכשת פודקאסט טכנולוגי יומי?

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

כנגד ארבעה בנים דיברה הבינה

לכבוד פסח ישבנו בפרק האחרון של טראשטק ועשינו משהו קצת אחר - בחרנו את ארבעת הבנים של עולם הבינה המלאכותית. חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול. ובדיוק כמו בהגדה, כל אחד מייצג גישה שונה לגמרי למה שקורה עכשיו.

החכם

קלוד קוד. באמת, בשנה האחרונה הוא הפך לסמל של ממש. מי שמשתמש בקלוד קוד מול מי שלא - זה כבר כמעט מעמד.

בשבוע שעבר כתבתי כאן על הסיפור מאחורי קלוד קוד וההצלחה הכמעט מיידית שלו. ובאמת בחודשים האחרונים, המוצר שהתחיל כסוכן קידוד, הפך למוצר חובה בכמעט כל מחלקה בארגון - עיצוב, שיווק, פיננסים, ליגל וכו. בפעם הראשונה ראינו השנה איך הקלוד ממש פועל כמו סוכן שפועל בעבורנו ועושה פעולות של ממש.

כל פיצ׳ר שאנתרופיק הוציאו הוביל למפלה במניות המגזר: זה התחיל עם התוסף שנועד למשפטנים והפיל מאות מיליארדים מחברות ה-SaaS, אח״כ היה זה תוסף האבטחה שעליו הודיעו שהביא למפלה במניות הסייבר. וזו רק ההתחלה.

החכם בהגדה שואל שאלות מעמיקות, רוצה להבין את הפרטים. ונראה שגפ באנתרופיק פועלים בצורה דומה. הם לא רק רודפים אחרי הטרנדים ומה שנראה חם באותו הרגע - הפיצ׳רים והמוצרים שהם בונים - פותרים בעיה אמיתית למשתמשים והאימוץ בהתאם. אפשר להעריך ש-2026 (במהלכה צפויה גם ההנפקה של החברה) - תהיה השנה שלהם.

הרשע

אז בתפקיד הרשע בחרנו בסם אלטמן (Sam Altman). כי התדמית שלו השתנתה מקצה לקצה בשנים האחרונות. OpenAI אולי שווה יותר מ-850 מיליארד דולר (רק השבוע הודיעה על גיוס שיא של 122 מיליארד דולר), אבל בכל הקשור לתדמית החברה והמנכ״ל שעומד בראשה היא עשתה פניית פרסה משמעותית.

לשינוי התדמית הזה הובילו שורה של החלטות שנויות במחלוקת, אבל בשבילי היה רגע אחד משמעותי - החוזה מול משרד ההגנה האמריקאי. כשאנתרופיק עמדו על הרגליים האחוריות ואמרו ״אנחנו לא מוכנים שב-AI שלנו יעשה שימוש למעקב המוני של אזרחים״ - אלטמן צייץ תמיכה באמודאי. כמה שעות אח״כ הוא הלך וסגר (ככל הנראה) את אותו החוזה עם הממשל האמריקני. התוצאה - חרם צרכני של ממש על ChatGPT, אנשים מבטלים מנויים ועוברים למתחרים, וגם הביקורת ברדיט הולכת וגוברת.

תוסיפו לזה את שורת ההבטחות שהופרה (לא יהיו פרסומות בצ׳אט), את הסלופ שכבש את הרשת בעזרת אפליקציית Sora הכושלת, ובאמת מוצר שהפך להיות הרבה פחות טוב מהמתחרים.

השבוע בלומברג דיווחו שמשקיעים בשוק המשני מנסים למכור מניות OpenAI בשווי 600 מיליון דולר - ואין קונים. לפני שנה המניות האלה היו נמכרות תוך ימים. בצד השני של הכביש? גולדמן זאקס גובים עמלה של 15-20% על מניות אנתרופיק - ועדיין יש ביקוש.

אלטמן הפך בקלות בשנה האחרונה למנכ״ל הטק שכולם אוהבים לשנוא ויכול מאוד להיות שיהיה לזה השפעה גם לשווי החברה.

התם

התם בהגדה הוא לא טיפש. הוא פשוט לא יודע מה שהוא לא יודע. בחרתי בשאול אמסרדמסקי, מתוך אהבה, לא ביקורת. שאול התארח אצלנו (פרק מומלץ בחום) וסיפר על כמה הוא מכור לקלוד קוד. אבל אמסטרדמסקי ולא רק הוא מן הסתם - כל מי שהתנסה בכלי הוייב קודינג - למד השנה על הסיכונים הכרוכים בשימוש - אצל שאול זה היה האתר שלו שמישהו ניסה להפיל. והחודש גם ביקורת חריפה לסרטון שבו המליץ על OpenClaw.

בטוויטר מיהרו להזכיר לאמסטרדמסקי על הסיכונים שיש במוצר ומה עלול לקרות כשמוצר AI בקוד פתוח מקבל גישה למחשב של המשתמשים.

אבל שאול הוא רק דוגמה. כולנו תמימים. גם אני. אנחנו מתלהבים מהטכנולוגיה הזו, מחבקים אותה בשתי ידיים, לא שואלים כמעט שאלות על הסכנות הכרוכות בשימוש.
לא באמת מבינים כמה מידע יש עכשיו בידי קומץ חברות - ומה הן יכולות לעשות איתו ביום שהן ירצו? והאם אולי יש בידיהם של מעטים כוח עצום שבעתיד עלול להשפיע על כולנו. אני מקווה שהשנה נהיה קצת פחות תמימים

שאינו יודע לשאול

הבחירה שלי היא חברות ה-SaaS (התוכנה כשירות)- שהמניות שלהן חטפו מכה רצינית וירדו עשרות אחוזים בשנה האחרונה. חברות התוכנה לא שאלו את השאלות הנכונות כנראה בזמן. לא התייעלו. וכנראה כמו רבים מאיתנו - לא הבינו את קצב השינוי, או את הביזנס מודל שמשתנה לנגד עיניהם.

האיום עליהם מגיע מכמה כיוונים: ראשית, היום בעזרת כלי וייב קודינג וקלוד קוד כל אחד יכול לבנות לעצמו מעין תוכנה אישית שמותאמת בדיוק לצרכיו. זה לא אומר בהכרח שענקיות טכנולוגיה יעזבו את חברות התוכנה הגדולות, אבל יכול מאוד להיות שנראה את מודל התמחור משתנה - מכזה שמבוסס על תשלום פר סיט (לכל משתמש) לכזה שמבוסס אולי על שימוש בטוקנים, או משהו אחר לגמרי. מה שעלול פגוע בהכנסות של החברות הללו.

במקביל, סטארטאפים חדשים שהם AI-native מתחילים מאפס ובונים מוצרים שלמים סביב AI מהיום הראשון. בלי אלפי עובדים, עם צוותים קטנים, שרצים מהר, ועלולים להציע מוצר שעושה יותר - במחיר נמוך בצורה משמעותית.

השנה הקרובה תהיה מאוד משמעותית לחברות האלו. איזה שינויים יעשו כדי להתאים את עצמן לתקופה הנוכחית והאם יוכלו להישאר רלוונטיות.

כל זה בהרחבה בפרק השבוע:

וגם דיברנו על:

• מנכ״ל אנבידיה ג׳נסן הואנג טוען בפודקאסט של לקס פרידמן ״הגענו ל-AGI״ - האם אנחנו באמת בשלב שבו מכונות יכולות לנהל בעצמן חברות של מיליארדי דולרים? ולמה זה בכלל חשוב?

• אחרי ש- OpenAI הודיעה שהיא מחסלת את Sora - תחקיר של הוול סטריט ג׳ורנל חושף למה. הסיבה? יותר ממיליון דולר ביום היא שרפה כדי לאפשר את הג׳נרוטים ואת האפליקציה שפעם הייתה ויראלית והיום כבר לא.

• דיברנו גם על המודל החזק של אנתרופיק שנחשף בטעות! Mythos אמור להיות חזקה בהרבה מOpus וככל הנראה מציב סכנה ממשית לחברות סייבר.

• גוגל עושה סיליקון ואלי: ענקית הטכנולוגיה חושפת כלי חדש שמסוגל לדחוס את כל המידע של ה-AI ולהביא לשיפור ביעילות המערכות. בדיוק כמו שריצ׳ארד עשה עם פייד פייפר (בסדרה סיליקון ואלי).

OpenAI רוכשת את תכנית הטכנולוגיה TBPN

17 חודשים בלבד מאז הקמתה, TBPN, פודקאסט יומי מצולם שמציג אלטרנטיבה ל-CNBC ובלומברג - נרכשה בידי OpenAI במאות מיליוני דולרים.

TBPN למי שלא מכיר הוא פודקאסט יומי שמדי יום (5 פעמים בשבוע) משדר 3 שעות על חדשות הטכנולוגיה בלייב ב-X וביוטיוב. את התכנית מובילים ג׳ורדי הייז וג׳ון קוגן כשהרעיון הוא ליצור מעין Sports Center לעולם העסקים והטכנולוגיה הכולל שיחה על החדשות וראיונות עם בכירים בתעשייה.

בזמן קצר יחסית ובעזרת חיתוכים של קטעים ושיתופם בכל הרשת הצליחו השניים לייצר לעצמם מותג של ממש ולמשוך כמה מהשמות הבכירים בתעשייה - מארק צוקרברג, סם אלטמן, מארק קיובן, מארק בניוף ועוד ועוד. אלטמן קרא למגישים ״גאוני שיווק״.

TBPN היא דוגמה לגוף מדיה חדש. כזה שמונה 11 אנשים בלבד, אבל מצליח להגיע להכנסות אדירות מפרסום. על פי הפרסומים ב-2025 הסכום עמד על 5 מיליון דולר, וב-2026 היו צפויים להגיע ל-30 מיליון! כל זה כשכרגע כמות הצופים נאמדת בכ-70 אלף לפרק בלבד.

אז איך עושים כל כך הרבה כסף עם קהל כל כך קטן? קהילה חזקה וכזו שעוקבת באדיקות אחרי התכנים. מותג מבוסס עם אמון ופנייה ישירה לקהל אקסקלוסיבי ואיכותי שהיום למפרסמים קשה להגיע אליו. הפרסום מגיע דרך הקראת מנחים ובשילוב עם חשיפה של המותג על המסך ואפילו על הבגדים של המגישים.

אז למה OpenAI צריכה את זה?

על פי הדיווח של ה-WSJ, תחת OpenAI, התכני תפסיק את פעילות הפרסום שלה, הייז וקוגן יתמכו ב-OpenAI באסטרטגיה התקשורתית של המותג וישמרו על ״עצמאות עיתונאית״. אבל אפשר להעריך שאלטמן רוצה הרבה יותר מזה:

1. תדמית בשפל. התדמית של אלטמן (״הרשע״ כבר אמרנו) ושל OpenAI נמצאת בנקודה הנמוכה ביותר מאז הקמת החברה. כלי תקשורת חזק שמדבר ישירות לקהילת הטק בהחלט יכול לעזור. ברשת כבר צצות השוואות כמו - לאילון מאסק יש את X, לאלטמן עכשיו יש את TBPN.

2. אנשים לא אוהבים AI. סקר שנעשה לאחרונה בארה״ב מצא שרוב מוחלט - 57% מהאמריקאים - מאמינים שב-AI יש יותר סיכונים מאשר יתרונות. אלטמן בעצמו אמר השבוע ״אם AI היה מועמד פוליטי - הוא היה המועמד הכי פחות אהוד בהיסטוריה״. כלי תקשורת שמדבר בצורה אופטימית יכול בהחלט לעזור.

3. תשומת לב זה כל מה שצריך. בעידן שבו יצירת תוכן - אפילו איכותי - הפכה לקלה מאי פעם, לבנות קהל אמיתי וקהילה נהיה הרבה יותר קשה. ל-TBPN אמנם קהל קטן יחסית לערוצי התקשורת הגדולים, אבל קהילה חזקה שעוקבת אחרי התכנים ומייצרת מעורבות גבוהה במקומות הנכונים עם השפעה על סדר היום. ל-OpenAI זה שווה הרבה מאוד.

על פי הפרסומים ביממה האחרונה, אלטמן שילם על TBPN מאות מיליוני דולרים (בודדים). משכורת שנתית של מתכנת בכיר בחברה. בשביל OpenAI זה כסף קטן, אבל האימפקט יכול להיות משמעותי בהרבה.

מה דעתכם - מחיר מוגזם, או השקעה חכמה?

🎧 הראיון השבועי: מאפליקציית פסנתר ליוניקורן כחול-לבן; עם יובל קמינקא, מנכ״ל Simply

ככה קרן השקעות ענתה ליובל קמינקא כשניסה עם שותפיו לגייס כסף לחברה שרצה להקים - אפליקציה שתלמד אנשים לנגן בפסנתר, לשיר ולצייר.

היום Simply כבר בת 15, צמחה כ-40% רק בשנה האחרונה, ומוערכת ביותר ממיליארד דולר: ״יש משהו בזה שהדיי ג׳וב שלך והתשוקה מתמזגים - זה מאוד מאוד חזק״

אז השבוע בטראשטק יואב ואני ניסינו להבין איתו למה דווקא עכשיו בעידן ה-AI, הוא מאמין שאנחנו מחפשים הרבה יותר ליצור: ״בשנה האחרונה בשנתיים האחרונות יש יכולת להביא הרבה יותר מהיופי הזה. אנחנו עושים דברים פסיכיים״.

דיברנו גם על המבנה הארגוני הייחודי שיש בסימפלי, איך הם מטמיעים AI במוצרים כדי לתת פידבק בזמן אמת למשתמשים ועוד הרבה.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: SpaceX בדרך להנפקה לפי שווי 1.75 טריליון דולר; אחרי שמאסק ״בלע״ את xAI לתוך SpaceX לפי שווי של 1.25 טריליון, כעת הוא בדרך להציע 30% מהמניות של החברה המשותפת לציבור

• קוד המקור של קלוד קוד דלף לרשת - 1,900 קבצים, יותר מ-500 אלף שורות קוד, כולל פיצ׳רים של פורסמו עדיין כמו זיכרון בין שיחות וחיית מחמד AI בשם BUDDY; הדליפה השנייה תוך שבוע אחרי דליפת Mythos

• סקר: 57% מהאמריקאים חושבים ש-AI מסוכן - השימוש אמנם עלה ב-14%, אבל האמון יורד. 70% חוששים מאובדן עבודה ורק 5% מאמינים שה-AI מפותח בידי אנשים שמייצגים אותם. אלטמן עצמו אמר השבוע: ״אם AI היה מועמד פוליטי - הוא היה המועמד הכי פחות אהוב בהיסטוריה״

השבוע על פרויקט צדדי! צוקרברג הוציא 80 מיליארד על המטאוורס, מנגד דווקא מהנדס אחד הצליח לייצר מהכלי הפנימי שבנה בשבילו - 2.5 מיליארד דולר. וגם - על חברת ה-AI שדווקא עכשיו מגייסת עובדים, מיכה סטוקס על הסלפי הוויראלי עם ג׳נסן ועוד…

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מהמטאוורס ועד קלוד קוד: מה הופך פרויקט צד להצלחה?

השבוע הודיעה מטא שהיא סוגרת את הפרויקט הצדדי היקר (כנראה בהיסטוריה) - המטאוורס, שמאז 2020, היא הוציאה עליו יותר מ-80 מיליארד דולר!

זאת הייתה ההבטחה הכי גדולה של צוקרברג: עולם חדש שבו נעבוד, ניצור קשרים חברתיים חדשים, ונחליף את הקשרים הבינאישיים בוירטואליים. ב-2021 הוא אפילו שינה את שם החברה מפייסבוק למטא - ״להיכנס למטאוורס יהיה כמו ללחוץ על לינק ברשת״ הוא אמר אז. ״נפסיק עם הנסיעות היומיות ונקבל יותר זמן לדברים שבאמת חשובים״.

אבל האימוץ היה נמוך בהרבה ממה שצפה. דווקא פלטפורמות (Roblox ו-Fortnite) שלא דרשו מהצרכנים לשים משקפיים גדולים ומסורבלים - הצליחו הרבה יותר. השבוע גם במטא הבינו שלא משנה כמה מיליארדים עוד ישפכו לפרויקט הצדדי - סיכוייו להצלחה - קלושים עד אפסיים.

מטא לא לבד בניסויים צדדים שכשלו - לרשימה אפשר להוסיף את ה-Apple Vision Pro, את ה-Google Glass עם סיפור די דומה. והשבוע בפודקאסט המעולה Prof G Markets גם דיברנו על אלו שדווקא הצליחו בגדול ושינו לגמרי את העתיד של חברת טכנולוגיה.

הענן של אמזון והרכבים ללא נהג של גוגל

סיפור ההצלחה של AWS הוא תמונת ראי מושלמת למטאוורס של צוקרברג. בתחילת שנות ה-2000, אמזון הפכה במהירות לאחד מאתרי האינטרנט הגדולים בעולם, אנדי ג׳סי, אז מנהל בכיר באמזון, הבין את הצורך גם הפנימי וגם החיצוני (של חברות אחרות) בתשתיות טובות יותר. כך גם קיבל ממנכ״ל אמזון דאז, ג׳ף בזוס אישור לבנות את ״מערכת ההפעלה של האינטרנט״. ב-2006 יצא לעולם - AWS. כבר בשנה הראשונה הכניס לחברה 121 מיליון דולר והיום החטיבה אחראית למחצית מהרווח התפעולי של אמזון - יותר מ-128 מיליארד דולר. ג׳ף בזוס בעצמו קרא ל-AWS ״המזל העסקי הכי גדול בהיסטוריה״.

דוגמה נוספת אפשר למצוא בגוגל - שם היו לא מעט ניסיונות כושלים לפרויקטי צד (גוגל פלוס למשל), אבל ההימור של סרגי ברין כבר ב-2009 על הרעיון ליצור מכונית אוטונומית התברר כהצלחה גדולה. פרויקט Chauffeur שינה במשך השנים את שמו ל-Waymo, והיום חברת הבת של אלאפבית׳ שווה 126 מיליארד דולר!

2.5 מיליארד דולר מכלי פנימי

מהפכת הבינה המלאכותית הציגה לא מעט דוגמאות לפרויקטים צדדיים שהפכו להצלחה גדולה - אבל אחד מהם בעיני התבלט מעל כולם. קלוד קוד. הוא הפך לאחד המוצרים הכי ויראלים ברשת בחודשים האחרונים ובמקביל גם למנוע צמיחה אדיר בעבור אנתרופיק שצופה שיכניס רק השנה 2.5 מיליארד דולר! סכום שכבר הכפיל את עצמו מאז הערכה קודמת שנתנה אנתרופיק רק לפני כחודשיים.

הסיפור של קלוד קוד מתחיל די בטעות. בוריס צ׳רני היה מהנדס שהגיע בספטמבר 2024 לאנתרופיק אחרי 5 שנים במטא. בכמה פודקאסטים הוא סיפר איך בנה לעצמו כלי פנימי שהשתמש בקלוד ויכול לדבר עם המחשב שלו. צ׳רני רצה שהוא ישלוט על נגן המוזיקה על המחשב שלו - יידע איזה שיר מתנגן ויוכל להחליף שיר לפי בקשה.

אחרי שיחה עם עובדת נוספת בחברה הם החלו לבדוק מה יקרה אם יתנו לסוכן שבנה גישה אמיתי למחשב - לקרוא ולכתוב קבצים, להריץ פקודות. שם צ׳רני ראה את השינוי המשמעותי. הוא החליט לשתף את הכלי בתוך החברה והאימוץ היה מיידי. 20% מהעובדים ביום הראשון, כמחצית החברה עד היום החמישי. דאריו אמודיי, מנכ״ל אנתרופיק סיפר כי שאל את צ׳רני אם הכריח את העובדים להשתמש בזה? התשובה הייתה כמובן לא.

בסוף 2024 המוצר יוצא לעולם. ההצלחה הייתה מיידית. תוך חצי שנה הוא מייצר לחברה מיליארד דולר בהכנסות שנתיות מבלי הוצאות שיווק. הכל מפה לאוזן. כעת, קלוד קוד כבר צפוי להכניס ב-2026 - 2.5 מיליארד דולר.

הפיבוט של OpenAI

גם מעבר לכביש אפשר לתת כדוגמה את ההצלחה המסחררת של צ׳אט ג׳יפיטי, שהתחיל בכלל ככלי מחקרי והפך להיות המוצר הכי מהיר להגיע ל-100 מיליון משתמשים. אבל פאסט פורוורד שנתיים וחצי ונראה שההצלחה הובילה לחוסר פוקוס מצד אלטמן ו-OpenAI

השבוע הודיעה החברה כי היא סוגרת את Sora - מודל יצירת הסרטונים שהושק כאפליקציה עצמאית בספטמבר 2025. האפליקציה אמנם יצרה הרבה מאוד רעש, אבל לחברה היה קשה לשמור על כך לאורך זמן, תוסיפו לכך את העלות הגבוהה ביצירת הסרטונים ומודל עסקי לא סגור וקבלו את הסיבה לסגירת הפרויקט.

בכלל אפשר להעריך שאלטמן מסתכל בקנאה על מה שקורה אצל המתחרה אנת׳רופיק. השבוע פורסם כי הרעיון לצ׳אט למבוגרים בלבד בוטל, כך גם הפיצ׳ר שהיה אמור לאפשר רכישה ישירה דרך ChatGPT. הפוקוס יילך כעת לפנייה ישירה לעסקים בשילוב עם התמקדות בעולמות הקוד.

אז מה אפשר ללמוד מכל הסיפורים האלו?

בעידן ה-AI נראה שקל מאוד ללכת לכיוון של פרויקט צדדי. העלות נמוכה, ומחסום הכניסה נמוך מאי פעם. אבל דווקא בגלל זה שווה לחשוב הרבה יותר לעומק על הבעיה שאותה אתם רוצים לפתור. קלוד קוד או AWS נולדו מבעיה ש״הבילדר״ חווה בעצמו ולא ניסו לייצר ביקוש למוצר לא קיים.

מתברר שגם 80 מיליארד דולר, לא יגרמו לאנשים לקנות משהו שהם לא צריכים.

חברת ה-AI שדווקא עכשיו מגייסת עובדים.

מטא צפויה לפטר 20% מכוח האדם (השבוע הודיעה על פיטורי 700 עובדים), אמזון מצמצמת עשרות אלפים. HSBC, הבנק הבריטי, הודיע על תוכנית התייעלות רחבה. כל החברות מדברות על סיבה אחת לפיטורים - בינה המלאכותית.

אבל האם זה באמת בגלל הבינה המלאכותית או תירוץ שמיועד לאוזני משקיעים. דווקא השבוע - OpenAI שהולכת לכיוון פיבוט משמעותי, מתכננת להכפיל את כמות העובדים שלה עד סוף השנה - מ-4,500 ל-8,000.

אז השבוע בטראשטק ניסינו לעשות קצת סדר בדיווחים עם מיכה סטוקס. לטענתו ״יש תמימות דעים שהטייטלים של האנשים עומדים להשתנות. אבל לא בכמות העובדים, אלא במה יעסוק כל עובד״.

דיברנו גם על הסלפי הויראלי עם ג׳נסן הואנג שמסר לקהל הישראלי דרך מיכה: ״אנחנו איתכם״, על המדד החדש שבודק את הפרודוקטיביות של העובדים: כמה טוקנים הוצאתם? ועל מפעל השבבים של אילון מאסק:

נסו בעצמכם: Claude Dispatch

הפיצ׳ר החדש של אנתרופיק שמאפשר לשלוט בקלוד על המחשב דרך הטלפון. הרעיון די פשוט - אם המחשב שלכם מחובר לחשמל, תוכלו לתת הוראה דרך הטלפון וכך להמשיך לעבוד על קלוד גם מרחוק.

איך זה עובד? עדכנו את אפליקציית קלוד ב-Desktop וגם את אפליקציית קלוד במובייל.

באפליקציית המחשב, לחצו על Dispatch > ‏Get started, והפעילו גישה לקבצים ואת הלחצן keep-awake כדי שקלוד יוכל לעבוד עם קבצים בזמן שהמחשב נשאר פעיל.

עכשיו אפשר לשלוח לקלוד משימה פשוטה מהטלפון, למשל סידור אימיילים או ארגון קבצים. כשהמשימה מסתיימת, בדקו את התוצאות במחשב או במובייל. אותה שיחה נשארת מסונכרנת, כך שאפשר להמשיך מאותה נקודה בלי לפתוח שרשור חדש.

הראיון השבועי: איתן לויט על AI, חרדה, ואפליקציות למגירה

״אני לא חושב שאנחנו עומדים לפני גל פיטורים נרחב״

בניגוד לרוב הציטוטים המדאיגים סביב מהפכת ה-AI והשינוי הדרמטי שהיא תוביל בשוק העבודה, איתן לויט, ממייסדי Mixtiles חושב קצת אחרת והוא לא מפחד לומר את זה.

באמת קל מאוד ליפול להצהרות המפחידות של בכירי התעשייה, אבל בראיון שקיימנו עם איתן לויט באירוע ההשקה של הפורמט החדש שלנו - מעלית הבינה מבית טראשטק - הוא מציע ״קונטרה קצת פחות קליקבייטית״, לטענתו ״החרדה מעט מוגזמת״.

הוא סיפר לנו למה הוא חזר לבנות ולתכנת אחרי שנים של הפסקה, למשל את ״מנאייכ״, מאמן כושר AI שדוחף אותו להתאמן, או בוט שעוזר להזמין מקום במסעדה. וגם על הפיצ׳ר החדש ב-Mixtiles שמייצר תמונות של כלבים עם AI - שהגיע להכנסות של 10 מיליון דולר בחודשים ספורים.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• פסק דין תקדימי: מטא ויוטיוב יפצו צעירה ב-6 מיליון דולר; בית משפט פדרלי בארה״ב קבע כי שתי הפלטפורמות לא עשו מספיק כדי להגן על ילדים ועיצבו את חווית המשתמש באופן שגורם להתמכרות

• אנתרופיק שוקלת הנפקה כבר השנה: ההערכות מדברות כי החברה תצא לגיוס של 60 מיליארד דולר - מה שיהפוך את ההנפקה שלה לגדולה בהיסטוריה. החברה צפויה להכניס 19 מיליארד דולר ב-2026, ועם קלוד קוד שמייצר 2.5 מיליארד דולר לבדו - המומנטום ברור.

• ג׳נסן הואנג: ״הגענו ל-AGI״: מייסד ומנכ״ל NVIDIA הכריז אצל הפודקאסטר לקס פרידמן כי העולם כבר הגיע לבינה מלאכותית כללית. ההגדרה שלו? כל מה שבן אדם ממוצע יכול לעשות - AI כבר יכול

השבוע על כלכלת הטוקנים - המדד החדש של סיליקון ואלי, Anthropic גונבת את השוק הארגוני מ-OpenAI, ויזהר אשדות בונה התמכר לקלוד קוד.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

כלכלת הטוקנים: המדד החדש של סיליקון ואלי

״אם מפתח אצלי מרוויח 500,000 דולר בשנה ועד סוף השנה הוא השתמש רק ב-5,000 דולר בטוקנים, אני אתהפך עליו (תרגום חופשי). ואם תקציב הטוקנים שלו לא לפחות 250,000 דולר - אני מודאג מאוד״, אמר ג’נסן הואנג, מנכ”ל Nvidia, בשיחה בפודקאסט All-In בכנס ה-GTC השבוע.

הואנג מאמין שמפתח שלא משתמש בטוקנים ״זה כמו מתכנן שבבים שאומר שהוא יעבוד עם נייר ועיפרון... זה בערך אותו דבר״.

לפי מייסד ומנכ״ל אנבידיה - כלכלת הטוקנים היא הכלכלה החדשה של עידן ה-AI - בערך 1,300 טוקנים שווים ל-1,000 מילים. ככל שה-AI קורא יותר ומייצר יותר, הוא צורך יותר טוקנים - ולכן חברות גובות תשלום לפי הצריכה של אותם הטוקנים.

להואנג, מייסד חברת השבבים שמייצרים באמצעותם את הטוקנים האלו יש אמנם אינטרס, אבל הוא ממש לבד. בסיליקון ואלי זה כבר הפך להיות ה-מדד לבחינת ביצועי עובדים ותחרות של ממש מי צורך הכי הרבה טוקנים. קווין רוס, עיתונאי הטכנולוגיה של הניו יורק טיימס, כתב השבוע טור על המושג החדש ״Tokenmaxxing” (מקסום של הטוקנים).

״מהנדס ב-OpenAI צרך 210 מיליארד טוקנים בשבוע אחד! כמות טקסט השווה לכל התוכן בויקיפדיה פי 33.״ כותב רוס ומוסיף עוד דוגמאות ״באנתרופיק, משתמש אחד של קלוד קוד הגיע לחשבון של יותר מ-150,000 דולר בחודש. בחברות כמו Meta ו-Shopify, מנהלים כבר שילבו את השימוש ב-AI בביקורות ביצועים - מתגמלים עובדים שצורכים הרבה טוקנים ומבקרים את אלו שלא״

מה שעומד מאחורי הזינוק האדיר במספרים האלו הם הקודינג אייג׳נטס ותוכנות כמו קלוד קוד, Codex של OpenAI, ו-OpenClaw שמסוגלים לרוץ במשך שעות כתוצאה מפרומפט בודד ו״לבזבז״ למשתמש אלפי טוקנים. רוס כותב ״בחלק מחברות הטכנולוגיה, כולל Meta ו-OpenAI, עובדים מתחרים בלוחות מודעות פנימיים המראים כמה טוקנים כל אחד מוציא״... “תקציבי טוקנים” נדיבים הופכים להטבת עבודה עבור מתכנתים, כמו ביטוח שיניים או ארוחת צהריים חינם, וחלקם מוציאים אלפי דולרים בחודש בניסיון לאטמט (להפוך לאוטומטית) כמה שיותר מהעבודה שלהם״.

לסיום בכתבה עולה השאלה - האם הטוקנים האלו באמת הם מדד לערך אמיתי, או שזה ניסיון להראות כמה העובד עסוק ולכאורה מייצר הרבה. את התשובה לכך כנראה שנגלה בקרוב מאוד.

שאלה נוספת עולה גם לגבי המודל הכלכלי של יצרניות הטוקנים (אנתרופיק, OpenAI וכו׳). על פי ה-FT כשOpenAI השיקה את GPT-4 לפני שנתיים, היא גבתה 33 דולר למיליון טוקנים. היום, המודל הזול ביותר שלה עולה 9 סנט בלבד. נהדר לנו המשתמשים, פחות לענקיות ה-AI.

בחזרה להואנג, הבוס של אנבידיה שהשבוע הכריז ב-GTC שהחברה תכניס טריליון דולר עד 2027 ממכירת שבבים, אפשר להבין למה הוא רוצה שכל העולם ידבר על טוקנים. אם העלות של טוקנים על בסיס השבבים שלו היא בעלות הנמוכה ביותר בשוק, והביקוש לא עוצר - אנבידיה תמשיך לצמוח.

הפיבוט של OpenAI וההשתלטות של אנתרופיק

73% מההוצאות של חברות שרוכשות כלי AI בפעם הראשונה הולכות לאנתרופיק. לפי נתוני Ramp, פלטפורמת ניהול הוצאות שמשמשת אלפי חברות בארה”ב, לפני 10 שבועות בלבד החלוקה בין Anthropic ל-OpenAI הייתה 50-50. לפני שלושה חודשים בלבד התמונה הייתה הפוכה עם יתרון של 60-40 לטובת OpenAI.

לכן שמסתכלים על הגרף הזה אפשר להבין את הדיווח השבוע ב-WSJ לפיו OpenAI תתמקד בלקוחות עסקיים ובעולם הקוד. פידג’י סימו, מנכ”לית היישומים של OpenAI, אמרה לעובדים: “אנחנו לא יכולים להחמיץ את הרגע הזה בגלל שאנחנו מוסחים על ידי משימות צדדיות. אנחנו באמת חייבים להצטיין בפרודוקטיביות באופן כללי, ובייחוד בפרודוקטיביות בצד העסקי.”

הבעיה, כפי שמסביר דיווח של Axios - בזמן ש-OpenAI הייתה עסוקה בבניית דפדפן ואפליקציית וידאו, אנתרופיק וקלוד השתלטו על שוק ה-B2B (העסקי). ולמרות שצ׳אט ג׳יפיטי הוא הצ׳אט בוט הפופולרי בעולם אצל צרכנים - OpenAI מפסידה עליו הרבה כסף בגלל סבסוד הטוקנים.

ב-2026 OpenAI צפויה להגיע לקצב של 25 מיליארד דולר הכנסות בשנה, לעומת 19 מיליארד של Anthropic. אבל Anthropic צומחת במהירות ועלולה לעקוף אותה.

במרחק נגיעה מקלוד: יזהר אשדות על השימוש ב-AI

״אנשים עצרו אותי ברחוב, אמרו לי, ‘בואנה, יפה מה שאתה עושה עם קלוד’. אני רגיל שעוצרים אותי להגיד לי, בואנה, יש לך שיר יפה...״

יזהר אשדות, הוא אחד הזמרים הגדולים שהיו פה - מתיסלם, דרך עפרה חזה, ועד עשרות שנים של הפקה מוזיקלית לרבים אחרים. אבל החודש הוא הפך לויראלי דווקא ממקום אחר לגמרי.

אשדות העלה סרטון לטוויטר שבו הוא מספר איך בנה מכונת תופים מקצועית עם Claude Code - מבלי לדעת לכתוב שורת קוד אחת. הסרטון הגיע למאות אלפי צפיות ואשדות הפך לכוכב ה״פידטק״ הישראלי.

בראיון לטראשטק הוא מסביר: ״המפתח הוא הדמיון האנושי. כי באמת הטכנולוגיה תבשיל, אבל לדעת מה אני רוצה ולדמיין משהו שעוד לא היה - זה הדבר הקשה״.

ניסינו להבין איך זה נראה בפועל. אשדות ובנו הפיקו שיר לזהבה בן וניצלו את הבינה המלאכותית כדי ליצור קטע שלא היה קיים. ״היא לא זכרה אם היא שרה את זה״, הוא סיפר לנו. ולגבי העתיד? ״הוא ישמיד את המין האנושי בסופו של דבר, כן, אבל... אבל בדרך אנחנו נהנה ונעשה דברים נורא נורא יפים״.

״מעלית הבינה״: איך לייצר קמפיין פרסומי תוך שלושה ימים?

הירשמו לניוזלטר החדש של ״מעלית הבינה״ - הפורמט החדש מבית טראשטק בו 30 יזמים עולים עם יואב ואיתי 30 קומות במעלית, וכל אחד מספר בפיץ׳ מהיר איך הם באמת משתמשים ב-AI. השבוע רן אברהמי, ה-CMO של AppsFlyer על איך הם מייצרים קמפיין פרסומי ב-$2000 במקום 120 אלף דולר:

מיליארדר בכפכפים: האיש שאחראי לנשק ה-AI

איך הפך בחור בן 33 עם כפכפים וחולצת הוואי לאחת הדמויות המשמעותיות ביותר בתעשיית הנשק העולמית?

כשהוא בן 16, פאלמר לאקי (Palmer Luckey) התחיל לבנות משקפי VR במוסך של הוריו. גייס יותר מ-2 מיליון דולר בקיקסטארטר. בגיל 21 צוקרברג רכש את החברה שלו, Oculus, תמורת 2 מיליארד דולר. לטענתו, תרומה של 9,000 דולר לקמפיין של טראמפ ב-2016 הביאה לפיטוריו ממטא.

אבל במקום לשבת על חוף הים, לאקי בנה את Anduril Industries - על שם החרב משר הטבעות - חברת דיפנס טק שמוערכת היום ב-60 מיליארד דולר. היא בונה מיירטים שחוזרים לבסיס אם הם מפספסים את המטרה, מטוסי קרב ללא טייס, וצוללות אוטונומיות בגודל של אוטובוס. והשבוע זכתה בחוזה של עד 20 מיליארד דולר לעשר שנים עם צבא ארה”ב.

אגב, רגע לפני שפרצה המלחמה, לאקי היה פה בביקור בישראל, נפגש עם נתניהו ובכירי מערכת הביטחון.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• OpenAI מתכננת ״Super App״ שתאחד את ChatGPT, כלי הקידוד Codex ודפדפן Atlas לאפליקציית דסקטופ אחת

• Google משדרגת את AI Studio עם סוכן Antigravity שמאפשר מעבר מפרומפט לאפליקציה בסביבת ייצור; במקביל, לפי דיווחים, גוגל מפתחת אפליקציית Gemini ייעודית ל-Mac שתהווה תחרות ישירה ל-ChatGPT ו-Claude על שולחן העבודה

• Anthropic ערכה סקר נרחב באמצעות Claude עצמו כמראיין - 80,000 שיחות, 70 שפות, שבוע אחד. הממצא המרכזי: רוב האנשים חשים גם תקווה וגם חשש מ-AI בו-זמנית. תמונה מורכבת יותר ממה שסקרים רגילים מראים.

השבוע: שאול אמסטרדמסקי התאהב בקלוד קוד, פיטורי ה-AI נמשכים, ו-Perplexity רוצה לגרום למחשב לעבוד בשבילכם גם כשאתם ישנים.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

״אני אוהב אותך, קלוד״, ראיון עם שאול אמסטרדמסקי

שאול אמסטרדמסקי, עיתונאי כאן חדשות, הוא כנראה אחד העיתונאים הכי מוערכים בישראל. הוא מופיע על המסך כמעט מדי יום, כותב טור בסופ״ש בכלכליסט, ואפילו הוציא ספר.

אבל איפשהו בשנה האחרונה, גיל 45 ואחרי 18 שנה בעיתונות, הוא הרגיש שאיבד את המוג׳ו. ואז פתאום הגיח לחייו קלוד קוד.

״פתאום הכול מתעורר, חדוות היצירה מתעוררת ואני מרגיש כל יכול,״ הוא סיפר לנו. ״מעולם לא הייתה לי מערכת יחסים כזאת עם אף אדם.״

אז הוא בנה מפת קפה לירושלים, מנוע חיפוש לפודקאסט ומשחק לילדים. פרומפט של שורה אחת, והלסת נשמטה. חדוות היצירה חזרה, חלומות של שנים פתאום במרחק כמה פרומפטים בודדים. שאול התאהב (ואולי גם התמכר) לקלוד קוד.

אז רגע לפני שפרצה המלחמה לחיינו, יואב ואני ערכנו ראיון עם שאול אמסטרדמסקי על ההתאהבות בקלוד (וההתמכרות אליו), על הצד הפחות נעים (כשמישהו הריץ לו 100,000 חיפושים לאתר וגרם לו לנזק) ועל השאלה שכולנו שואלים: מה קורה לעולם העבודה כשכל אחד יכול לבנות תוכנה?

ניסינו להבין איך זה מרגיש כשפרשן כלכלי שלא ידע מה זה טרמינל מעלה מוצר לאוויר. שאלנו אותו על עתיד שוק העבודה - ״יש שגיאה קונספטואלית בכלכלה, לפיה כמות המשרות היא סופית,״ הוא אמר. ״עוד שנתיים 90% משורות הקוד החדשות לא ייכתבו בידי בני אדם. אבל אני ב-Team בני אדם עד הסוף.״ האזינו כאן, או צפו בלינק מעלה.

פיטורי ה-AI: האם הם באמת בגלל ה-AI?

רויטרס מפרסמת כי גם Meta (חברת האם של פייסבוק, אינסטגרם וווטסאפ) בדרך לגל פיטורים ענק של כ-20% מעובדי החברה (79 אלף עובדים). אם אכן זה יקרה זה יהיה גל הפיטורים הגדול של החברה.

על פי הערכות עד כה ב-2026 יותר מ-45,000 עובדי טכנולוגיה פוטרו. כמעט בכל הודעה רשמית מילה אחת חוזרת שוב ושוב: AI. אבל לפי דוח של RationalFX, רק כ-20% מהפיטורים האלה - קשורים ישירות למהפכת הבינה המלאכותית.

לפני כשבועיים היה זה ג׳ק דורסי שהודיע על פיטורי 40% (4000 אנשים) מכוח האדם בחברה שלו ״בלוק״. אז המנייה זינקה ב-25%. והשבוע הצטרפו עוד שורה של חברות:

בשבועות האחרונים הודיעה גם חברת Atlassian שעומדת מאחורי Jira, על פיטורי 1,600 עובדים - 10% מכוח האדם שלה לטובת ״מימון השקעות AI״. ו-Oracle שהכריזה על תכנית לפטר בין 20,000 ל-30,000 עובדים - עד 18% מכוח העבודה - כדי לממן הרחבה של הדאטה סנטרים שלה - פרויקט המוערך ב-8-10 מיליארד דולר.

אז כולם מדברים על כך שה-AI כבר מחליף עובדים. אלא שהנתונים מספרים סיפור קצת אחר. סקר חדש של Axios בקרב מנכ״לים של חברות גדולות בארה״ב מצא תמונה הפוכה לחלוטין. פחות מ-1 מכל 10 מנכ״לים מתכננים לצמצם עובדים בגלל AI ב-2026. ו-55% צופים דווקא להגדיל גיוסים כתוצאה ישירה מ-AI.

בשבוע שעבר כתבתי כאן על המחקר של אנתרופיק שבדק את הפער בין מה ש-AI יכול לעשות תאורטית לבין מה שאנשים בפועל עושים איתו. כרגע ה-AI משמש בעיקר ככלי שמשלים עובדים, ולא מחליף אותם. וגם על פי המחקר הזה מאז שצ׳אט ג׳יפיטי יצא לעולם, אפשר לראות שאין זינוק משמעותי באבטלה. לפחות בינתיים.

השנקל שלי: זה לא קשור באמת ל-AI. אבל, לצערי, זה לא משנה. החרדה מנהלת את העולם, ובעיקר את המשקיעים בוול סטריט. מה שניכר בעיקר בימים אלו זה הפער האדיר שנוצר בין המאמצים הראשונים של הטכנולוגיה לבין שאר השוק.

מצד אחד, יש את מי שחי את המהפכה הזו, בונה אוטומציות ו-וורקפלואוים עם בינה מלאכותית, בונה סוכנים בעזרת קלוד קוד (או אחד המתחרים). ומצד שני, חברות רבות וגדולות בשוק שרק סיימו להטמיע CoPilot בארגון.

באמצע - נמצא שוק ההון שמרגיש שנמצא בחרדה (עוד לפני המלחמה באיראן).

אם עד לאחרונה זו הייתה החרדה מבועת הבינה המלאכותית והעסקאות הסיבוביות (שבמרכזה הטענה שמשקיעים יותר מדי ב-AI), לפתע החרדה התחלפה בטענה שה-AI אוכל את העולם - שהוא כל כך חזק שהוא ידרוס תעשייה אחרי תעשייה ויהרוס מודלים עסקיים. אלו כמובן שני נרטיבים קיצוניים שמנוגדים זה לזה וברור ששניהם לא יכולים להיות נכונים בו-זמנית. אבל בחרדה כמו בחרדה, אין היגיון.

כשהמחשב עובד בשבילך

אנחנו מדברים לא מעט על סוכני הבינה המלאכותית, ועל השלב הבא שלהפ בו הם יוכלו לעבוד על גבי המחשב, גם כשאנחנו עושים דברים אחרים - ישנים, מבלים, עובדים. והשבוע סטארטאפ ה-AI פרפלקסיטי הודיע על צעד גדול בדרך לשם עם פיצ׳ר ״המחשב האישי״.

תחשבו על זה קצת כמו OpenClaw פרויקט הקוד פתוח שמשתלט על המחשב ועובד עליו לטובת פעולות מורכבות למשתמשים, רק בלי בעיות האבטחה.

במקום לבקש מ-AI טקסט או תמונה, עכשיו אפשר לתת לו מטרה סופית של מה שאתם רוצים ליצור. למשל ״תכין לי מחקר שוק״, ״תבנה אתר״ ״תכין לי סרטון הסבר״, המערכת מפרקת את זה למאות משימות קטנות, מקימה סוכנים וירטואליים, ונותנת להם לעבוד במקביל.

מה שמעניין פה הוא היכולת של המוצר הזה לעבוד במקביל על מספר מודלים ומספר סוכנים - קצת כמו מנצח של מקהלה. ואז למשל הוא יבחר ב-ChatGPT לטובת חשיבה, ב-Claude לכתיבת קוד, ב-Gemini לחיפוש מידע ברשת, במודל הווידיאו של Veo ליצירת וידאו. על פי החברה גם יש אפשרות לחבר את היכולות ישירות למייל, ליומן, ל-Slack ועוד.. כך שהמערכת מבינה על מה המשתמש עובד ויכולה לפעול בהקשר הנכון.

מנכ״ל Perplexity חולם גדול - לטענתו, אדם בודד עם Personal Computer יוכל לבנות חברה של מיליארד דולר. ״החיסרון הכי גדול של בן אדם הוא שינה,״ הוא כתב. ״ה״מחשב האישי״ לא ישן לעולם.״; המוצר נפתח בינתיים לרשימת המתנה.

הצטרפו לוועידת ה-AI החשובה בעולם*

מרובוטים ועד סוכני AI, ממכוניות ללא נהג ועד השבבים הכי מתקדמים בעולם. פעם בשנה מתקבצים בסן חוזה חברות ה-AI המובילות בעולם, יחד עם בכירי המפתחים כדי לקבל הצצה לפריצות הדרך שיעצבו את עתיד הבינה המלאכותית, וכמובן לשמוע את ההכרזות של ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל אנבידיה.

כל זה יקרה ב-GTC, שהשנה יתקיים במתכונת היברידית: בסן חוזה, קליפורניה, וגם אונליין מכל מקום בעולם. הכנס יציע השנה סדנאות והרצאות במגוון נושאים וכל אחד ואחת יכולים להצטרף - ההשתתפות היא בחינם - הירשמו כאן.

*בשיתוף פעולה עם Nvidia

עוד השבוע בטראשטק: סייבר ופייק ניוז בזמן מלחמה

השבוע מערך הסייבר הלאומי הזהיר מגל תקיפות איראני נגד חברות בישראל. לפי ההודעה, זוהו ונבלמו שורת מתקפות של גורמים איראניים שנועדו למחוק מידע ארגוני ולשבש פעילות של חברות ממגוון מגזרים. הזינוק משמעותי - ממשרדי אדריכלות קטנים ועד ארגונים ציבוריים גדולים, פשוט מוחקים את כל המידע מהשרתים.

אז השבוע בטראשטק דיברנו עם ראש המטה של צ׳ק פוינט גיל מסינג שאומר לנו ש״זה באמת משוגע ורק נהיה גרוע יותר. הם תוקפים אנשים פרטיים, מדינות, תשתיות, אבל גם כל הדרך עד לראוטרים קטנים.״

בנוסף - הדלפות, ניסיונות פישינג שעולים מדרגה עם אפליקציות מזויפות של פיקוד העורף, התחזות לביטוח לאומי, והודעות שמנצלות את המצב הביטחוני. ועל כל זה אפשר להוסיף הרבה מאוד פייק. דיברנו על כל זה השבוע בטראשטק:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• Meta רכשה את הרשת החברתית של סוכני ה-AI: סכום העסקה לא פורסם, אבל נראה שצוקרברג ממשיך להמר על עתיד בו גם סוכני הבינה המלאכותית מייצרת אינגייג׳מנט בפלטפורמות שלו. הצוות יצטרף ל-Meta Superintelligence Labs.

• גיוס הסיד הגדול ביותר בהיסטוריה: המדען הראשי לשעבר של Meta יאן לה-קון גייס מיליארד דולר ל-AMI Labs, לפי שווי: 3.5 מיליארד דולר. בין המשקיעים - Nvidia ו-Temasek. החזון: ״מודלים של עולם״ שמבינים מציאות פיזית, לא רק טקסט.

• עתיד המפות על פי גוגל: החברה הוסיפה השבוע פיצ׳ר חדש ל-Google Maps בשם Ask Maps. במקום לחפש ״מסעדה איטלקית״ ולסנן תוצאות, עכשיו אפשר פשוט לשאול ״איפה מקום טוב לדייט ראשון באזור שלי עם אווירה שקטה ואוכל טוב?״ ולקבל תשובה מותאמת; בינתיים הפיצ׳ר זמין רק בארה״ב

  

מלחמת ה-AI הראשונה? בזמן שארה״ב וישראל נלחמות באירן, ענקיות הבינה המלאכותית נלחמות זו בזו. גם על התחקיר שמצא כי עובדי קבלן של Meta צופים בסרטונים המצולמים במשקפיים החכמים של החברה, ובן אפלק מוכר סטארטאפ AI סודי לנטפליקס.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

מלחמת ה-AI הראשונה

לפני כשבועיים ב-AI Summit בהודו, על הבמה, כל בכירי ה-AI לצידו של ראש ממשלת הודו, מודי. רק שניים מסרבים ללחוץ יד זה עם זה - סאם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, ודאריו אמודיי, מנכ״ל אנתרופיק.

באותו רגע זה היה נראה עוד מאבק אגו בין שניים ממובילי ה-AI העולמיים. אבל אחרי מה שקרה בשבוע האחרון, זה אולי נקודת הפתיחה למלחמת ה-AI הראשונה.

הסיפור מתחיל לפני כשבועיים. על השולחן חוזה בין ממשלת ארה״ב לאנתרופיק המוערך ב-200 מיליארד דולר, כשברקע מתיחות בין החברה לפנטגון לאור השימוש של ארה״ב במודל ה-AI שלה במבצע לתפיסת נשיא ונצואלה, מאדורו.

אמודיי מודיע לשר ההגנה האמריקני פית׳ הגסת׳ כי הם יוותרו על החוזה אם הממשל יעשה שימוש בקלוד למעקב אחר אזרחים אמריקאים או להפעלת נשק אוטונומי.

התגובה לא איחרה לבוא. הגסת׳ הוציא הודעה חמורה והגדיר את אנתרופיק כ״סכנה לשרשרת האספקה האמריקנית״ - הגדרה שעד היום ניתנה רק למדינות אויב. טראמפ הצטרף בפוסט חריף, כינה אותה ״חברה שמאלנית רדיקלית״ והורה להפסיק כל שימוש בטכנולוגיה שלה. אמודיי לא התרגש. בראיון ל-CBS אמר ״אנחנו פטריוטים. הצבנו קווים אדומים שתואמים את הערכים שלנו״, והוסיף ״לא להסכים עם הממשל, זה הדבר הכי אמריקני שיש.״

ואז הגיעה התפנית

אלטמן הספיק להוציא הודעת תמיכה באנתרופיק וכתב לעובדים שהם עומדים לצד היצרנית של קלוד, ושהם לא יסכימו שיעשו שימוש כזה בבינה המלאכותית שלהם. ואז, יממה אחר כך, תפנית בעלילה. אלטמן הודיע ב-X כי OpenAI חתמה על חוזה עם הממשלה, וכי הם שילבו בו הגבלות שימנעו שימוש במעקב או מערכות נשק אוטונומיות. כל עוד זה שימוש חוקי.

כמובן שאף אחד לא נחשף לחוזים המלאים, אבל שתי שאלות נשארות פתוחות - האם OpenAI הסכימו לתנאים שלא היו מקובלים על אנתרופיק? והאם זה רק היה תירוץ של הממשל לבטל את החוזה של אנתרופיק?

ההחלטה של אלטמן ו-OpenAI הביאה לגל של ביטולי מנויים לצ׳אט ג׳יפיטי, ובמקביל הקפיצה את קלוד לראש טבלת האפליקציות באפסטור. כשבמקביל גם ההכנסה של אנתרופיק יכולה בקרוב לעקוף את זו של OpenAI. אנתרופיק הגיעה השבוע ל-19 מיליארד דולר, בעוד OpenAI עם 25 מיליארד:

אמודיי פרסם מייל לעובדים שדלף לרשת, בו כתב שגישת OpenAI היא ״הצגה של בטיחות״ וכי הצהרות אלטמן הן ״שקרים גמורים״. הוא גם כינה את עובדי OpenAI ״תמימים״ ואת התומכים באלטמן ״מטומטמים של טוויטר״. המזכר הזה כמובן עורר ביקורת חריפה. אמודיי התנצל מיד אח״כ ואמר שזה נכתב בלחץ ולא משקף את עמדתו.

כך או כך, בשבת שעברה פרסם הוול סטריט ג׳ורנל כי למרות האיסור של טראמפ נעשה שימוש בטכנולוגיה של אנתרופיק בשילוב המערכות של Palantir - כדי לתכנן את המתקפה האיראנית. למרות זאת, השבוע הפנטגון הודיע רשמית: אנתרופיק סווגה כ״סיכון שרשרת אספקה״. אמיל מייקל, סגן שר ההגנה, פרסם ב-X: ״אין שום מו״מ פעיל עם אנתרופיק.״ אנתרופיק הודיעה בתגובה שתתבע.

כששומעים על השתלשלות האירועים האחרונים, התמונה אולי הופכת לברורה יותר. אפשר להבין למה אלטמן ואמודיי יכולים להזכיר לנו יותר פוליטיקאים משני צידי המפה ופחות מנכ״לים של חברות טק. אבל בהיעדר רגולציה וכשכוח כל-כך משמעותי על כתפיהם, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שההחלטות שהשניים האלו מקבלים משפיעות על העולם כולו ויעצבו את העתיד של כולנו שנים קדימה.

דיברנו על כך השבוע בתכנית מיוחדת שהקלטנו לטראשטק ביחד עם כתב הארץ, עומר בן יעקב:

המחקר שמצא: ה-AI עדיין לא מחליפה עובדים

על רקע כל הדרמה עם הפנטגון, אנתרופיק (אולי בניסיון להסיט מעט את האש) פרסמה השבוע מחקר שנמצא במרכז של השאלה הכי משמעותית של החודשים האחרונים - האם ה-AI מחליף עובדים?

המחקר השתמש בשיטה שנקראת ״observed exposure״ - הצלבה בין משימות ש-AI יכול לבצע לבין מה שאנשים בפועל עושים עם קלוד. לפי המחקר יש פער משמעותי בין היכולות לבין השימוש שהמשתמשים עושים בטכנולוגיה.

באדום, איך אנשים משתמשים בקלוד בסביבות עבודה לעומת השטח הכחול שמציג את היכולת התיאורטית של ה-AI. קלוד מכסה רק 33% מכלל המשימות בקטגוריית מחשבים ומתמטיקה.

אז מה עשרת המקצועות שבסיכון הכי גבוה להחלפה? מתכנתים בראש הרשימה עם 75% כיסוי משימות. אחריהם נציגי שירות לקוחות ועובדי הזנת נתונים עם 67%. מנגד, שליש מכוח העבודה בארה״ב יושב כרגע על אפס חשיפה ל-AI - בעיקר תפקידים פיזיים כמו טבחים, ברמנים ומצילים.

הנתון המפתיע? פיטורי המונים - לא קרו. לא היה זינוק באבטלה מאז השקת צ׳אט ג׳יפיטי ב-2022. אבל, לפי המחקר הזה אפשר לראות כי גיוס ג׳וניורים בני 22-25 בתחומים חשופים ל-AI ירד ב-14% בתקופה הזו. כלומר, ה-AI לא מפטר עובדים, אבל כבר מונע מצעירים להיכנס לשוק העבודה.

צריך לזכור, כי מנכ״ל אנתרופיק, אמודיי הוא אחד מהקולות הכי חזקים הטוענים כי השפעת ה-AI על התעסוקה תהיה דרמטית. ובכל זאת, גם לפי הנתונים שלו, העולם לא מוכן לכך ונראה שגם עדיין לא שם.

*הצטרפו לוועידת ה-AI החשובה בעולם

מרובוטים ועד סוכני AI, ממכוניות ללא נהג ועד השבבים הכי מתקדמים בעולם. פעם בשנה מתקבצים בסן חוזה חברות ה-AI המובילות בעולם, יחד עם בכירי המפתחים כדי לקבל הצצה לפריצות הדרך שיעצבו את עתיד הבינה המלאכותית, וכמובן לשמוע את ההכרזות של ג׳נסן הואנג, מייסד ומנכ״ל אנבידיה.

כל זה יקרה ב-GTC, שהשנה יתקיים במתכונת היברידית: בסן חוזה, קליפורניה, וגם אונליין מכל מקום בעולם. הכנס יציע השנה סדנאות והרצאות במגוון נושאים וכל אחד ואחת יכולים להצטרף - ההשתתפות היא בחינם - הירשמו כאן.

*בשיתוף פעולה עם Nvidia

״היא יצאה ערומה מהמקלחת, אומר אחד העובדים״

ב-2025 מכרה ענקית הטכנולוגיה, מטא 7 מיליון משקפיים חכמים, כאלו שמצלמים ומקליטים את הסביבה מנקודת מבט המשתמש ומאפשרים לו לשוחח עם ה-AI של החברה ולקבל תשובות בזמן אמת ישירות לאוזן.

אבל בזמן שהם זוכים להצלחה גדולה מצד הצרכנים, מתברר כי ההשלכות לכך שהם מצלמים ומקליטים את העולם מסביבם יש השלכות משמעותיות.

לפי התחקיר של האתר השבדי SVD, מאחורי הקלעים, עובדי קבלן שיושבים בניירובי, קניה, צופים בסרטונים המצולמים על ידי המשקפיים החכמים ומנתחים אותם לטובת אימון מודלי ה-AI של החברה.

״בחלק מהסרטונים אפשר לראות מישהו הולך לשירותים, או מתפשט. אני לא חושב שהם יודעים, כי אם הם היו יודעים, הם לא היו מצלמים,״ סיפר אחד העובדים. עובד אחר הוסיף: ״ראיתי סרטון שבו גבר מניח את המשקפיים על שולחן הלילה ויוצא מהחדר. זמן קצר לאחר מכן נכנסת אשתו ומחליפה בגדים.״ בסרטונים אחרים עובדים מספרים שראו מידע כמו כרטיסי אשראי, אנשים שצופים בפורנו או אפילו צילומים שלמים של ״סצנות סקס״

בתגובה לכתבה, הפנתה מטא את העיתון לתנאי השימוש של החברה בו כתוב כי החברה שומרת לעצמה את הזכות ״לעבור על אינטראקציות AI, כולל תוכן השיחות וההודעות שלך עם AI, וסקירה זו יכולה להיות אוטומטית או ידנית (אנושית).״

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• נטפליקס רוכשת את סטארטאפ ה-AI של בן אפלק: הסטרטאפ InterPositive בונה מודלי AI מחומרי הגלם של הסרטים ועוזר בכל תהליכי הפוסט: תיקוני צבע, תאורה, אפקטים מיוחדים ועוד. המטרה לשמור את היוצרים במרכז.

• בזמן שכולם מדברים על פיטורים, יש מי שמגייס עובדים: ״יש הרבה חברות שמפטרות עכשיו ומאשימות את ה-AI, אבל הן בעצם מפטרות כי העסקים לא מתפקדים טוב במיוחד. וזה תירוץ נוח״, כך אמר וויל אחמד, מנכ״ל Whoop בראיון לבלומברג.

• עוד סרטון AI של האחים דור שמטשטש עוד יותר את הגבול בין מה אמיתי ומה תוצרת AI: הפעם קרב ה-MMA שלא היה בין צוקרברג למאסק:

  

השבוע על העידן החדש בו כל אחד יכול לבנות תוכנה ומה קרה שמתכנת אחד ניסה לבחון את הגבולות של הכלים שבנה שאול אמסטרדמסקי, שוב אנתרופיק משיקה כלי חדש ומרסקת מניות ועל המהנדס הכי ויראלי ברשת שמצטרף ל-OpenAI. ויש גם הצצה לפורמט חדש =)

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

עידן חדש: כל אחד מתכנת

שאול אמסטרדמסקי מעולם לא כתב קוד. הוא כותב טורים וכתבות מעולות.

אבל בשבועות האחרונים הוא גילה את קלוד קוד. והתחיל לבנות אפליקציות לבד בעזרתו. השבוע הוא גם שחרר אותן לעולם: אחת שמאפשרת למצוא בקלות בתי קפה בירושלים ואחרת חיות כיס - מנוע חיפוש לפרקים של הפודקאסט שלו בכאן (טור מעולה שכתב על זה).

התגובות ברשת היו כל-כך חיוביות שאמסטרדמסקי הפך לכוכב פיד של הטק בטוויטר ולדוגמה החיה שכל אחד יכול (כי באמת כל אחד יכול). אתמול, מתכנת החליט להעמיד למבחן את האתר שבנה ״חיות כיס״ (לא ברור מה הייתה המטרה), ובפוסט בלינקדאין התרברב איך הפיל את האתר עם מתקפת DDoS. אמסטרדמסקי כתב בטוויטר שלו:

“וכך ילדים, גיליתי שיש באינטרנט כל מיני סוגים של אנשים. לאורך השבוע היו אנשים מאוד מאוד נחמדים שעזרו לי מאחורי הקלעים. אנשים שאני לא מכיר, אבל יודעים שאני לא מתכנת, מצאו אינספור פרצות אבטחה, ועזרו לי בסבלנות אין קץ לסגור אותן במקום לעקוץ אותי. למדתי מהם המון. ויש את הסוג השני”

הרשת נחלצה לעזרתו של אמסטרדמסקי והיזם יוסי טגורי החליט לצייץ על כך ולבקש את עזרתו של מנכ״ל Vercel, גיירמו ראוך הפלטפורמה עליו רץ האתר. ראוך אכן התערב וצייץ בתגובה ״בדקנו את הלוגים והאתר לא הופל״. ראוך הוסיף שהאתר ״נראה כמו אתר ממש יפה.״

הסיפור הזה מסכם משהו שקורה עכשיו באקוסיסטם. אנשים שמעולם לא כתבו שורת קוד בונים דברים אמיתיים, אולי מגשימים לעצמם חלומות שעד עכשיו היו רק בגדר של דמיון רחוק.

ההתמכרות החדשה

גם אני מרגיש ככה. בשבוע האחרון קצת התמכרתי לקלוד.

זה התחיל לפני שבועיים, כשתום אבן הגיע אלינו לטראשטק וסיפר שהוא מנהל צבא של סוכנים שעובדים בשבילו. שהוא הולך בפארק, מדבר לטלפון שלו ודברים פשוט קורים. ניוזלטרים נכתבים בשבילו, פוסטים ללינקדאין, העסק שלו מנוהל על ידם.

זה היה נשמע טוב מדי. אז השתתפתי בסדנה שלו לראות אם זה באמת עובד.

מה שלמדתי שם כבר משנה לי לגמרי את תהליך העבודה. במקום להגיד לצ׳אט ״תכתוב כמוני״, תום עזר לי לבנות לקלוד קוד ״מוח״ שמחקה את העבודה שלי. במקום סוכן אחד שכותב הכל, בניתי בעזרת תום סוכן קופירייטר שיודע לכתוב יצירתי, גייטקיפר שבודק כל טיוטה, וזיכרון שלומד כל פעם וסוגר את הלופ.

אבל עזרה בכתיבה זה נחמד. מה שבאמת שינה לי את העבודה היה משהו אחר. בסופ״ש הקודם בניתי וורקפלואו שלם. אני זורק תמלול של פרק טראשטק ותוך דקות חוזרות לי שלוש אפשרויות לכותרות, תיאור פרק, טיימקודים, הצעה לקרייאטיב לסטוריז לאינסטגרם, רעיונות לטאמבנייל ואפילו הצעה לפוסט ללינקדאין. בקול שלי. בניתי סקיל שמצלם מסך של אתר ומסמן במרקר צהוב בדיוק את המשפט שאני רוצה להדגיש. וורקפלואו לניוזלטר השבועי הזה.

מעולם לא כתבתי קוד. אין לי מושג מה קורה מאחורי הקלעים. אני פשוט מתאר לקלוד - וזה קורה. מדי פעם מבקש אותו גם לשאול אותי שאלות כדי שיבין בדיוק. קצת כמו שתום תיאר את זה ״קסם״.

אז לא הכל פרפקט. לא הכל עובד בניסיון הראשון. היו טיוטות שנשמעו רע. אבל המערכת לומדת. אני עוזר לה ללמוד ולומד בעצמי.

כשתום ישב אצלנו באולפן ואמר שזה עובד, חשבתי שזה נשמע טוב מדי מכדי להיות אמיתי. עכשיו אני יודע שזה לגמרי אמיתי. השלב הבא: להסתובב בפארק כמו תום, לדבר בטלפון, ושדברים פשוט יקרו במחשב.

שוב: אנתרופיק מכריזה על פיצ׳ר חדש ומניות מתרסקות

אמסטרדמסקי לא לבד, הבעיה של ״פריצות״ וקלות ״לחדור לאתרים״ היא בעיה מוכרת בעידן ה״וייב קודינג״. אנתרופיק הכריזה השבוע על Claude Code Security, כלי שסורק קוד, מזהה פרצות אבטחה ומציע תיקונים ממוקדים. אנתרופיק הדגישה שהכלי בשלב מוקדם, ב-Research Preview בלבד. אבל את המשקיעים בשוק ההון זה לא עניין.

תוך שעות, מניות סייבר רבות צנחו. CrowdStrike ירדה ב-8%, Cloudflare ב-8.1%, Okta ב-9.2%. רשימה חלקית

לקוראים שעוקבים אחרי הניוזלטר הזה, הסיפור לא חדש. לפני כמה שבועות כתבתי כאן על ה-SaaSmageddon, כשאנתרופיק הכריזה על Cowork ו-2 טריליון דולר נמחקו ממניות חברות התוכנה. מדד התוכנה ירד ביותר מ-23% מתחילת השנה. עכשיו זה קורה בסייבר.

המהנדס הכי ויראלי ברשת הצטרף ל-OpenAI

סאם אלטמן קרא לו ״גאון״. פיטר שטיינברגר, היוצר של OpenClaw, אחד הפרויקטים הכי ויראליים בעולם סוכני ה-AI, הודיע השבוע שהוא מצטרף ל-OpenAI.

למי שלא מכיר, OpenClaw הוא סוכן AI שמקבל הרשאות מלאות למחשב שלכם. למערכת ההפעלה, לקבצים, לכל דבר. לא עוד צ׳אטבוט שאומרים לו מה לעשות. אפשר להפעיל אותו מרחוק ולתת לו חופש פעולה מלא.

ניר גזית סיפר לי השבוע שהוא הפעיל את OpenClaw על מק מיני שקנה במיוחד. והוא מחפש לו דירה. פעם ביום, בשבע בערב, לאחר שהסוכן עובר על הפייסבוק שלו, הוא שולח לו רשימה של דירות רלוונטיות ושולח אותן ישירות לוואטסאפ. ״פתאום מישהו שולח לך הודעה בשבע בערב, הוא מרגיש לך כמו בן אדם אמיתי״, הוא אמר לי.

ניר ממש לא לבד. OpenClaw התפוצץ - ברשת עוד ועוד סיפורים על אנשים שהסוכן פשוט עושה עבודה שפעם הם היו עושים בעצמם. מניהול של עסקים ועד חיפוש מקום במסעדות.

אז סאם אלטמן החליט השבוע ״להחתים״ (כמו כוכב NBA) אצלו ב-OpenAI. אף אחד לא יודע כמה שילם. שטיינברגר התראיין אצל לקס פרידמן, פודקאסטר, וסיפר שקיבל עוד הצעות ואמר שיכול היה לגייס לחברה משלו הרבה מאוד כסף - ״אני בילדר. אני רוצה לשנות את העולם, לא לבנות חברה גדולה.״

המשימה הבאה שלו ב-OpenAI: לבנות סוכן שאפילו אמא שלו תוכל להשתמש בו. ולמי שדאג, OpenClaw יישאר פרויקט קוד פתוח.

דיברנו על זה השבוע בטראשטק וגם האם ה-AI הולך להחליף את כולנו ממש בקרוב? דני כהן, מייסד Sticker Ventures שחווה על בשרו את פיצוץ הבועת דוטקום הגיע לאולפן וניסה קצת להרגיע:

״מעלית הבינה״ - בקרוב

כל היום אנחנו שומעים על חדשות בעולם ה-AI: מוצרים חדשים, פיצ׳רים חדשים, שימושים ווורקפלואים. אז יואב ואני החלטנו להרים את הכפפה עם פורמט חדש - ״מעלית הבינה״.

30 יזמים עולים איתנו 30 קומות במעלית ובפיץ׳ מהיר מספרים לנו איך הם משתמשים ב-AI. היוזקייסים שמשדרגים להם את היומיום. החל משלישי הקרוב - תעקבו כאן.

🎧 -״הייתי בשוק ממה שאנשים משתפים עם הצ׳אט״; עם איתמר גולן

איתמר גולן, מייסד ומנכ״ל Prompt Security שנמכרה ב-200 מיליון דולר ל-SentinelOne בתוך פחות משנתיים, סיפר לנו השבוע על המקרים הזויים שה-AI שלהם נתקל בהם. בין היתר איך מנהל אבטחה של חברה התקשר אליו לאחר שהתקין את המערכת שלהם ואמר ״אחי, אני לא רוצה לראות את זה״. כשהוא התכוון לשיחות של אנשים עם הצ׳אטבוטים. ״מסתבר שלאנשים יש דברים שהם משתפים את ה-AI בהם. דברים שלא היית משתף את הפסיכולוג שלך״, אומר לנו גולן.

השבוע בטראשטק, יואב ואני בראיון עם גולן. על מה אנשים באמת מספרים ל-AI ומה כדאי שלא יספרו, על הסכנות שאנחנו לא חושבים עליהן, האם יש בועת סייבר, וכמה יזם צריך להקריב כדי להגיע לאקזיט של 200 מיליון דולר. צפו בראיון המלא:

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• הפיצ׳ר החדש של גוגל ששם סוף לצלמים? Photoshoot הוצג השבוע משתמש בכלי ה-AI החזקים של גוגל, כולל Nano Banana, ומאפשר ליצור תמונות “מקצועיות” של מוצר. לפי סרטון הדמו - המשתמש פשוט לוחץ על “Create a Product Photoshoot”, מעלה את צבעי המותג ומיד מקבל מגוון רחב של תמונות שנראות כמו הדבר האמיתי - כאילו צולמו על ידי צלמים.

  

• OpenAI מתקרבת לגיוס של 100 מיליארד דולר: 30 מיליארד מתוכם יגיעו מאנבידיה; סבב הגיוס יעריך את החברה ביותר מ-850 מיליארד דולר.

• Apple עובדת על שלושה מכשירי AI לבישים: משקפיים חכמים עם מצלמות כפולות, תליון בסגנון Humane Pin, ו-AirPods משודרגים עם מצלמה. כולם צפויים להגיע כבר ב-2027 ויתבססו על Siri מחודשת שמופעלת על ידי Gemini של גוגל.

השבוע: הפוסט שזעזע את עולם הטכנולוגיה עם 80 מיליון צפיות, ספוטיפיי מודיעה שהמפתחים הטובים שלה לא כתבו שורת קוד מאז דצמבר, ואנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

המאמר על מהפכת ה-AI ששיגע את הרשת

״הנה מה שאנשים מחוץ לעולם הטכנולוגיה לא מבינים: הסיבה שכל‑כך הרבה אנשים בתעשייה כבר עכשיו מרימים דגל אזהרה - היא בגלל שזה כבר קרה לנו. אנחנו לא נותנים תחזיות, אנחנו מספרים מה כבר קורה לעבודות שלנו, ומזהירים שאתם הבאים בתור״.

זה רק חלק קטן מציוץ ארוך של המשקיע והיזם מאט שומר שהפך לויראלי בטירוף בטוויטר השבוע: הוא הגיע ליותר מ-50 מיליון צפיות תוך 24 שעות. היום הוא כבר חצה את ה-80 מיליון. כל בכירי עולם הטכנולוגיה שיתפו, והגיבו שהמסר העיקרי: ״הכלים האלה לא עומדים לשנות את הכל. הם כבר משנים את הכל.״

שומר כותב: ״החוויה שעובדי טכנולוגיה עברו בשנה האחרונה - לראות את ה-AI עובר מכלי שעוזר לי לכלי, לכלי שעושה את העבודה שלי טוב יותר ממני - זו בדיוק החוויה שכל שאר האנשים עומדים לעבור. משפטים, פיננסים, רפואה, ראיית חשבון, ייעוץ, כתיבה, עיצוב, ניתוח נתונים, שירות לקוחות. לא עוד עשר שנים. האנשים שבונים את המערכות האלה מדברים על טווח של שנה עד חמש. יש כאלה שאומרים פחות. ועל בסיס מה שראיתי בחודשים האחרונים, אני חושב שהאופציה של ״פחות״ הרבה יותר סבירה״. הוא ממשיך: ״אם LLMs כבר מסוגלים לעשות 80% ממה שרוב אנשי המקצוע עושים, אז 80% מהעבודה הזו נעלמת.״

הפוסט של שומר מצטרף לשורה של אזהרות מהחודשים האחרונים. דאריו אמודיי, מייסד ומנכ״ל אנתרופיק שעומדת מאחורי קלוד, אמר שמחצית ממשרות הג׳וניור בסכנה תוך 5 שנים. מוסטפה סולימאן, מנכ״ל Microsoft AI, אמר דברים דומים רק השבוע.

אם אתם קוראים את הניוזלטר הזה או מאזינים לטראשטק, אז הפוסט הזה לא יחדש לכם הרבה. אתם מכירים את רוב הטענות שמובאות שם: אנחנו יודעים כמה חזקה ומהפכנית הטכנולוגיה הזו, אנחנו חייבים להתנסות בכלים האלו כדי לא להישאר מאחור, והשינוי הצפוי יכול להיות מאוד משמעותי בשנים הקרובות. תרגום מלא בעברית לפוסט (דרך שחף רודברג ידידי).

הפאניקה שמובאת בפוסט הורגשה היטב גם בשווקים בשבוע האחרון. שבוע שעבר כתבתי כאן על ה-SaaSmageddon, ועל 285 מיליארד דולר שנמחקו ממניות התוכנה עקב החשש שהבינה המלאכותית וכלים כמו קלוד קוד יפגעו בחברות כמו סיילספורס, וויקס מאנדיי ואחרות. זו מתברר הייתה רק ההתחלה - מאז מניות התוכנה המשיכו לצלול. ובסך הכל בשבוע האחרון נמחקו יותר כ-2 טריליון דולר בשווי שוק של החברות האלו.

אז איפה באמת רואים את השינוי?

הפוסט של שומר כתוב טוב ובהחלט הצליח במטרתו (גם אם עשה את זה בצורה טיפה מוגזמת) לעורר דיון סביב מהפכת ה-AI והשינוי שהיא עלולה לחולל בשוק העבודה והצורך להתנסות בכלי ולא לחשוש מהם, גם אם מדי פעם היא מוציאה תוצאות לא מושלמות. עם זאת, הציוץ הזה גם מסתכל על השוק בנקודת מבט מאוד צרה - של חברות טכנולוגיה.

בצדק מסוים. ה-AI מצוין בסביבת קוד כי היא סביבה דטרמיניסטית. מריצים קוד ויודעים מיד אם הוא עובד או לא. ענקיות ה-AI השקיעו בדיוק שם את עיקר המאמצים וכבר עכשיו אפשר לראות את האימפקט.

בשבוע האחרון היה אצלנו בטראשטק אדיר דוכן, מפתח AI (שידוע גם בתור ״ההוא מהזה״) ודיבר בדיוק על זה. ״אני כבר לא כותב קוד בכלל,״ הוא אמר לנו. ״אני נותן ל-AI להיות ה-CTO שלי. כי אני יודע שקלוד יעשה את העבודה בצורה טובה ממני״.

השבוע הגיעה עוד דוגמה לכך, גוסטב סודרסטרום, מנכ״ל משותף של Spotify, אמר בשיחת משקיעים שהמפתחים הטובים ביותר בחברה ״לא כתבו שורת קוד אחת מאז דצמבר.״ במקביל ציין ש-Spotify שחררה יותר מ-50 פיצ׳רים לאפליקציה לאורך 2025.

אז אם אתם מתכנתים או מהנדסים, אתם כנראה כבר עכשיו מרגישים את זה. אתם לא כותבים קוד כבר הרבה זמן, או כותבים ממש הרבה פחות ונותנים ל-AI לעשות את רוב העבודה.

הפער בין ה״ארלי אדופטרז״ לשאר העולם

בין עולם הטכנולוגיה שכבר חי את זה בפועל לבין שאר העולם, שברובו רק משחק עם ChatGPT או Gemini יש פער משמעותי.

קווין רוס, כתב הניו יורק טיימס צייץ לפני כשבועיים ציוץ שמתמצת את הסיפור בצורה טובה:
״אני עוקב די מקרוב אחרי אימוץ הבינה המלאכותית, ומעולם לא ראיתי פער כזה עצום בין מי שבפנים למי שבחוץ. אנשים בסן-פרנסיסקו מאפשרים לסוכני AI לשלוט להם בחיים, מתייעצים עם צ׳אטבוטים לפני כל החלטה.. בעוד אנשים במקומות אחרים עדיין מנסים לקבל אישור להשתמש ב‑Copilot בתוך Teams, אם הם בכלל משתמשים בבינה מלאכותית.״

הפער הזה ניכר אפילו בתוך האקוסיסטם עצמו. אדיר דוכן שהתראיין סיפר כמה הוא הופתע מהתשובות של סקר שהעלה לאחרונה בלינקדאין בו שאל מתכנתים כמה הם משתמשים ב-AI בכתיבת קוד? ״הרוב אמרו שרק 50%. הייתי בטוח שזה יהיה באזור ה-90%״.

אז קלוד קוד והפיצ׳רים החדשים אמנם הפיל את השווקים בשבוע האחרון, מיכה סטוקס התארח אצלנו השבוע והתייחס לכך וטען כי השוק מצפה לפיטורים. ״החברות מתעלמות מהבעיה״ מיכה אומר לנו ומתכוון לכך שהשוק רוצה לראות צמצום של כוח אדם, מה שלהערכתו נראה בשבועות הקרובים.

אז האם מדובר בפאניקה מוגזמת? סם אלטמן ניסה להכניס קצת את הטירוף סביב קלוד לפרופורציות בשבוע האחרון כי יש ״יותר משתמשים בטקסס ב-ChatGPT בחינם מאשר סך כל האנשים שמשתמשים ב-Claude בארה״ב.״

להזכירכם שבתחילת 2025 לא מעט טענו כי גוגל תמות בעקבות צ׳אט ג׳יפיטי, ואז הפכה להיות מובילת שוק ה-AI בסוף אותה השנה.

מה איתנו?

בהחלט צריך לקחת בחשבון שהבינה המלאכותית עלולה לקחת את העבודה שלכם. היא כבר מציגה ביצועים ברמה של דוקטורט. היא כבר מסוגלת לעשות פעולות מורכבות יותר מחודש לחודש. ובטוח שהיא תאפשר ליותר ויותר חברות לעשות הרבה יותר עם פחות אנשים.

האם נתעורר בוקר אחד ולא יהיה לרואי חשבון או עורכי דין עבודה? כנראה שלא. אלו תהליכים ארוכי טווח שמושפעים מגורמים חיצוניים, רגולציה, שוקי עבודה, הסכמים קיבוציים. המהפכה בקוד הגיעה כי שם הסביבה מושלמת ל-AI. בעולם האמיתי, דברים מורכבים יותר.

מסתכלים קדימה

הפוסט של שומר אכן משדר פאניקה, אבל המטרה שלו נכונה. הנושא הזה צריך להיות בראש סדרי העדיפות של הציבור ושל ממשלות ברחבי העולם.

אנחנו רגע לפני מערכת בחירות כאן בישראל, ואני מקווה שהבינה המלאכותית תתפוס בה מקום משמעותי. נושא המיסוי על חברות AI? הכנה ליום שבו אכן נראה זינוק חד באבטלה, ורשת ביטחון ליום שאחרי.

אלה שאלות שצריך לענות עליהן כבר עכשיו ולא לחכות לפני שיהיה מאוחר מדי.

ByteDance שחררה מודל וידאו AI חדש - ודיסני כבר מאיימת בתביעה

ByteDance שיחררה את Seedance 2.0, מודל יצירת וידאו AI שהפך ויראלי תוך שעות. סרטוני דיפ-פייק של טום קרוז נלחם בבראד פיט, סיום אלטרנטיבי ל-Stranger Things, ודמויות מארוול ו-Star Wars - הכל נוצר על ידי משתמשים ברגע שהמודל הושק. לא מעט סרטונים של לברון חוטף בראש.

בעוד הרשת התלהבה מהסרטונים, דיסני קצת פחות. החברה שלחה מכתב התראה לפני תביעה ל-ByteDance, ובו כתבו שהחברה הסינית פשוט ״גונבת את הקניין הרוחני של דיסני״.

למה זה משנה? זו המלחמה הגדולה הבאה בעולם ה-AI. מי הם בעלי הזכויות של תוכן שמודל AI מייצר? האם החברות הסיניות יצייתו לחוקי זכויות יוצרים האמריקאיים? התשובות ישנו את כללי המשחק לכולם.

🎧 הראיון השבועי:

הפער בין אקזיט של 200 מיליון דולר לבין סגירת סטארטאפ יכול להיות לפעמים עניין כמה בחירות לא נכונות. זה בדיוק הסיפור של עמיר בלאיש ושני שותפיו שהקימו את Wenrix.

חברה שמתחברת לסוכנויות הנסיעות הגדולות בעולם, ויודעת לחזות מתי מחיר כרטיס טיסה עומד לרדת, וכך פשוט מציעה אותו בזול עוד לפני שזה קורה. היום הם עובדים על 12 מיליארד דולר של טיסות בשנה. מאפשרים ביטול גמיש לטיסות ולאחרונה שירות לקוחות וחווית AI.

אחרי שגייסו רק 23 מיליון דולר בלבד, בחודש שעבר נמכרו לענקית תיירות שוודית ביותר מ-200 מיליון. אז השבוע ב-טראשטק , יואב ואני בראיון עם אמיר בלאיש, שמספר על הדרך שכללה לא מעט רגעים שיכלו לקחת את החברה למקום אחר לחלוטין.

דיברנו גם על החזון שלהם להפוך את חוויית הביטול של כרטיסי טיסה לחוויה שיש במלונות, על איך AI באמת משנה את עולם התעופה? וגם בלאיש מנפץ לנו לא מעט מיתוסים - האם באמת כדאי לרכוש כרטיס באינקוגניטו? ולמה להזמין שנה מראש זה דווקא רעיון רע.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• הבריחה מאילון? שניים ממייסדי xAI של אילון מאסק הודיעו בשבוע האחרון על עזיבת החברה: מי שהיה ה-CTO למעשה וחוקר AI בכיר. זה קורה בדיוק כשמאסק מנסה למזג את xAI עם SpaceX לחברה פרטית אחת בשווי 1.25 טריליון דולר, ״רה-ארגון שיזרז תהליכי ביצוע״, הגיב היזם

• קלוד בגיוס ענק! אנת׳רופיק שעומדת מאחורי הצ׳אטבוט המצליח הודיעה על גיוס של 30 מיליארד דולר לפי שווי 380 מיליארד דולר - כפול מהסבב הקודם. אנתרופיק מציגה גדילה משמעותית בהכנסות 14 מיליארד דולר בקצב שנתי, צמיחה של פי 10 בכל שנה, קלוד קוד לבדו עתיד לייצר 2.5 מיליארד דולר רק השנהכק:

  

• MrBeast קנה בנק: היוטיובר הגדול בעולם רכש את Step, אפליקציית בנקאות לצעירים. הצעד מחבר בין כלכלת היוצרים לפינטק - ויוצר מודל חדש שבו משפיענים הופכים לבעלי מוסדות פיננסיים.

השבוע: ה-CTO של Wix מכריז על סוף עידן המתכנתים כפי שהכרנו, קלוד של אנתרופיק מוחק 285 מיליארד דולר מחברות התוכנה ביום אחד, אנתרופיק ו-OpenAI ראש בראש בסופרבול, ואילון מאסק מאחד את SpaceX ו-xAI לחברה הפרטית הגדולה בהיסטוריה.

אני עמרי ברק, מגיש את ״טראשטק״, פודקאסט טכנולוגי מצולם ויועץ לחברות וסטארטאפים בתחום אסטרטגיית התוכן ובינה מלאכותית. הירשמו כאן כדי לקבל את הניוזלטר הזה למייל בכל שבוע:

Subscribe now

ראיון מיוחד עם ה-CTO של Wix

״תשמע, אם אני מהנדס אצלכם, אני קצת בלחץ מההודעה הזאת״. אמרתי ליניב אבן חיים, ה-CTO של Wix, שהגיע לראיון מיוחד בטראשטק. התשובה של יניב הייתה הרבה יותר חריפה: ״אתה צודק. אני חושב שמה שקורה בתעשייה היום - אנשים בחרדה. לא רק בלחץ, בחרדה״.

החרדה הזו לא נולדה בחלל ריק. אבן חיים הוציא לאחרונה מייל דרמטי לכל עובדי וויקס שבו בישר על מציאות חדשה למפתחים בארגון. הסוף לחלוקה למחלקות/גילדות מקצועיות כמו פרונט או בק. במקום - תפקיד חדש - ה-״xEngineer״ – מהנדס שמשתמש ב-AI בכל שלב, מתכנון ועד פיתוח ותחזוקה.

המהנדס החדש הופך ״לארכיטקט״ הוא מסביר לנו, כזה שמנהל צבא של סוכני AI, כך שחמישה אנשים יכולים לעשות עבודה של 100. זה מטשטש את הגבולות בין התפקידים השונים ודורש מהעובדים להיות מסוגלים לעשות גם וגם וגם.

״היו הרבה תגובות (בעקבות המייל), עשינו הרבה מאוד שיחות… מה שאני בגדול אומר: אנחנו חושבים שתהיו רלוונטיים. אבל תהיו רלוונטיים רק אם תעשו את השינוי הזה״, אבן חיים הבהיר והוסיף שהיכולת הכי חשובה היום היא ללמוד לבד ובמהירות שיא, כי הקצב הוא כבר לא חצי שנתי, לא רבעוני. אלא שבועי ואפילו יומי.

גם לג׳וניורים אין הנחות - אבן חיים מספר שהם מצפים שיגיעו אחרי שכבר בנו פרויקטים שלמים לבד בעזרת כלי AI.

שאלנו אותו אם השלב הבא זה גל פיטורים? אבן חיים ענה לנו ״זו ממש לא הכוונה״. אנחנו נקבל את התשובה לכך בקרוב. צפו בראיון המלא:

ה-״SaaSmageddon״ - האם מודל התוכנה כשירות מת?

285 מיליארד דולר נמחקו מערך מניות חברות התוכנה בשבוע האחרון. לא בגלל משבר כלכלי, לא בגלל מלחמה. בגלל פיצ׳ר חדש של הצ׳טבוט קלוד.

ביום שני האחרון, Anthropic הכריזה על כלי חדש לעורכי דין - תוכנה שתטפל בהסכמי סודיות, תבדוק מסמכים ותעשה עבודה משפטית שעד עכשיו דרשה בני אדם. תוך 24 שעות, מניות ענקיות התוכנה קרסו. חברת LegalZoom, שמספקת שירותים משפטיים אונליין צנחה ב-20%. כך גם חברות SaaS (תוכנה כשירות) ברחבי העולם איבדו מאות מיליארדים כמו Wix שנפלה ב-7% ביום אחד, Monday.com ב-10%.

דיוויד אונדרג׳, יוצר תוכן בעולמות ה-AI צייץ השבוע הסבר לאירוע שהפך לוויראלי עם כמעט 3 מיליון חשיפות - ״SaaS is dead. Agents killed it״ - חברות ״התוכנה כשירות מתו. סוכנים הרגו אותם״. אבל הסיפור מורכב מזה, הוא ממשיך באנטרופיק הפכו את קלוד לכלי ביצוע טוב יותר ״התוספים של Cowork מאפשרים לסוכני AI להתחבר לכלים שכבר קיימים אצלך - CRM, מסמכים, דאטהבייסים - ולבצע תהליכים שלמים באופן אוטונומי: ביקורות משפטיות, ניהול פייפליין מכירות, ניתוח נתונים, קוד ברמת פרודקשן. כי אם סוכן AI יכול לעשות את העבודה ישירות בתוך המערכות שכבר קיימות - למה צריך 15 כלי SaaS שונים עם דשבורדים יפים שיושבים מעליהן?ֿ״

אונדרג׳ מוסיף ״אם 10 סוכני AI יכולים לעשות את העבודה של 100 עובדים, אתם פתאום לא צריכים 100 רישיונות של Salesforce״ וזה משנה לחלוטין את המודל העסקי שעל בסיסו עובדות חברות התוכנה.

פרשן הטכנולוגיה בן תומפסון כבר נתן לזה את השם ״SaaSmageddon״ - הארמגדון של חברות ה-Saas - ספציפית חברות תוכנה שבנו ממשק נעים ונוח על נתונים של מישהו אחר וגבו תשלום חודשי לפי מספר העובדים בארגון.

אבל, וזה אבל חשוב, לטענת אונדרג׳ וגם תומפסון זה לא אומר שמודל ״התוכנה כשירות לגמרי מת״. אלא הצורה שבה הוא עבד עד כה יצטרך להשתנות דרמטית. הכסף עובר לחברות תוכנה אחרות. למשל חברות AI כשעל פי הערכות ההוצאות של חברות אנטרפייז AI לבד יעלו על 470 מיליארד דולר ב-2026. בנוסף, יהיה צורך בחברות תוכנה שבונות על בסיס AI ומבצעות את התהליכים לא רק מציגות אותן לעובדים.

״פרסומות מגיעות ל-AI. אבל לא לקלוד״

קלוד ואנתרופיק חשפו השבוע את פרסומת הסופרבול שלהן ובה עקיצה למתחרה OpenAI וסם אלטמן. סדרה של פרסומות שמציגה איך לשיטתם ייראה העתיד שלנו בצ׳אט ג׳יפיטי עם פרסומות מעורבות:

התגובה מ-OpenAI לא איחרה - סם אלטמן כינה את הקמפיין ״לא ישר בעליל״ וטען שגישה חינמית נתמכת פרסומות היא דווקא הדמוקרטית ביותר ״אחד העקרונות הכי חשובים שלנו בפרסום אומר שלא נעשה את זה; ברור שלא היינו מריצים פרסומות בדרך שבה Anthropic מציגה אותן. אנחנו לא טיפשים...״. גם OpenAI צפויה להציג פרסומות בסופרבול שדווקא תתמקד ביכולות הבנייה באמצעות הכלים שלה.

במקביל, השבוע OpenAI שחררה את GPT-5.3-Codex, מודל קידוד שהשתתף באימון של עצמו. במקביל, Anthropic הוציאה את Opus 4.6 עם צוותי סוכנים וחלון הקשר של מיליון טוקנים. שתי החברות רצות ראש בראש.

🎧 הראיון השבועי: ״אנחנו רוצים להיות הרובין-הוד הישראלי״

אלעד בנבג׳י ניהל 14 שנה את אקסלנס טרייד, אחת מהברוקרים הגדולים בישראל. אבל אז הוא ראה מה רובין-הוד עשתה בארה״ב בתקופת הקורונה והבין שהוא חייב לעזוב את הכיסא הנוח.

הוא הקים את Blink - אפליקציה שמאפשרת לכל ישראלי לפתוח חשבון השקעות ב-7 דקות. החזון: ״שלא יהיה בן אדם בישראל שיהיה לו חסם לעולם ההשקעות״. בנבג׳י מספר על ההחלטה לעזוב, על הטכנולוגיה שמאחורי בלינק, ועל למה דווקא עכשיו הזמן לשנות את שוק ההשקעות בישראל.

עוד כותרות מהשבוע האחרון:

• הסטארטאפ בעל השווי הגדול בהיסטוריה: אילון מאסק איחד את SpaceX ו-xAI לחברה אחת בשווי 1.25 טריליון דולר. xAI תפעל כחטיבה בתוך SpaceX, ומאסק כבר מציג את החזון: דאטה סנטרים של AI בחלל, מופעלים באנרגיה סולארית, שיהיו זולים מדאטה סנטרים רגילים תוך 2-3 שנים

• AI עוזר בגילוי סרטן השד: מחקר רחב היקף בשוודיה על יותר מ-100 אלף נשים הראה שסריקת AI זיהתה 27% יותר גידולים אגרסיביים - ובמקביל הפחיתה את עומס העבודה של הרדיולוגים ב-44%.

• הפרויקט של גוגל שמלחיץ את חברות הגיימינג: Google Labs חשפה אב-טיפוס של כלי AI שמאפשר ליצור משחקים מתוך טקסט ותמונות בלבד. עוד כלי שמראה שגבולות הקריאייטיב של AI עדיין לא נמצאו.